## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע: מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, בעל מגרש ברחוב _________ ב_________, הידוע כחלק מגוש _________ חלקה _________ (להלן: "התובע" ו/או "בעל המגרש"). 2. הנתבע: מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, אדריכל במקצועו (להלן: "הנתבע" ו/או "האדריכל"). ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בתשלום הסכומים הבאים: א. סך של 149,650 ש"ח בגין ירידת ערך הגלריה, כפי שפורט בחוות דעת השמאי מר _________ שצורפה לכתב התביעה. ב. סך של 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובע עקב רשלנותו והפרת חובותיו של הנתבע. ג. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. התובע, בעל מגרש ברחוב _________ ב_________, התקשר עם הנתבע, אדריכל במקצועו, על מנת שיבצע את עבודות האדריכלות הנדרשות לצורך הקמת בניין על המגרש, הכולל בין השאר בקומה העליונה גלריה ובה יחידת דיור אחת (להלן: "הגלריה"). ההתקשרות כללה גם ביצוע פיקוח עליון ותכנון הגלריה. 5. הנתבע, בתפקידו כאדריכל, היה אחראי על תכנון הגלריה ועל הפיקוח העליון על עבודות הבנייה, ובמסגרת זו חלה עליו חובת זהירות מקצועית כלפי התובע, לרבות תכנון בהתאם להיתרים ולתקנים, ופיקוח על ביצוע העבודות בפועל. 6. במהלך ביצוע עבודות הבנייה, ובעקבות תכנון לקוי ו/או פיקוח רשלני מצד הנתבע, נבנתה הגלריה עם ליקויים מהותיים בגובה גג הגלריה, גובה גג חדר האמבטיה וגובה גג חדר השינה המזרחי, בניגוד לתוכניות הבנייה המאושרות ולתקנים הנדרשים. 7. הליקויים האמורים, אשר התגלו לאחר השלמת הבנייה, גרמו לירידת ערך משמעותית לגלריה ולנזקים כספיים לתובע, בנוסף לעוגמת נפש רבה. עילת התביעה נולדה עם גילוי הליקויים וקבלת חוות דעת מקצועית המאשרת את קיומם ואת אחריות הנתבע. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 8. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, העולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום, וכן מאחר שהתביעה עוסקת בענייני מקרקעין ורשלנות מקצועית. 9. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת מכך שהמקרקעין נשוא התביעה, המגרש ברחוב _________ ב_________, נמצאים בתחום שיפוטו של בית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## רשלנות בתכנון הגלריה ## 10. הנתבע, בתפקידו כאדריכל, התרשל בתכנון הגלריה בכך שלא תכנן אותה בהתאם להיתרי הבנייה ולתקנים המחייבים, ובפרט בכל הנוגע לגובה גג הגלריה, גובה גג חדר האמבטיה וגובה גג חדר השינה המזרחי, באופן שגרם לליקויים מהותיים בנכס. 11. התכנון הלקוי של הנתבע כלל אי-ניצול מקסימלי של אחוזי הבנייה המותרים, וכן תכנון מידות שאינן עולות בקנה אחד עם הצרכים הפונקציונליים והאסתטיים של יחידת דיור, ובכך פגע באופן ישיר בערך הנכס ובאיכות החיים של המשתמשים בו. 12. הנתבע לא פעל במיומנות ובזהירות הנדרשות מאדריכל סביר ומקצועי, ולא וידא כי התוכניות שהגיש תואמות את דרישות התובע ואת ההיתרים, ובכך הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי לקוחותיו. 13. התרשלותו של הנתבע באה לידי ביטוי גם באי-הצגת חלופות תכנוניות אופטימליות לתובע, אשר יכלו למנוע את הליקויים הקיימים ולהביא לניצול יעיל יותר של שטח הגלריה וגובהה, ובכך נמנע מהתובע לקבל החלטות מושכלות. 14. הנתבע, כבעל מקצוע, היה צריך לצפות כי תכנון לקוי של גבהי הגלריה יוביל לירידת ערך הנכס ולעוגמת נפש לתובע, ומשלא עשה כן, הוא נושא באחריות מלאה לנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנותו בתכנון. ## הפרת חובת פיקוח עליון ## 15. הנתבע, אשר התחייב לבצע פיקוח עליון על עבודות הבנייה, התרשל בהפרת חובתו זו בכך שלא וידא כי הקבלנים מבצעים את העבודות בהתאם לתוכניות המאושרות ולהיתרי הבנייה, ובפרט בכל הנוגע לגבהי הגלריה. 16. הפיקוח העליון של הנתבע היה רשלני ובלתי מספק, ולא כלל בדיקות יסודיות וסדירות של התאמת הבנייה בפועל לתוכניות, ובכך אפשר את ביצוע הליקויים בגבהי הגלריה מבלי שיתוקנו בזמן אמת. 17. הנתבע, כמי שאחראי על הפיקוח העליון, היה צריך לזהות את הסטייה מהתוכניות בכל הנוגע לגבהי הגלריה ולדרוש את תיקונה באופן מיידי, ומשלא עשה כן, הוא נושא באחריות ישירה לליקויים שנוצרו. 18. אי-התערבותו של הנתבע בזמן אמת, למרות הליקויים הבולטים בגבהי הגלריה, מהווה הפרה חמורה של חובת הפיקוח המקצועי המוטלת עליו, וגרמה לכך שהליקויים הפכו לעובדה מוגמרת שתיקונה כרוך בעלויות גבוהות. 19. הנתבע, כבעל מקצוע, היה צריך להבין את ההשלכות של פיקוח לקוי על איכות הבנייה ועל ערך הנכס, ומשלא פעל למנוע את הליקויים, הוא אחראי לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהפרת חובת הפיקוח. ## הפרת חובת נאמנות וזהירות ## 20. הנתבע, כבעל מקצוע, חב חובת נאמנות וזהירות כלפי התובע, אשר כללה את החובה לפעול לטובתו המרבית של התובע ולמנוע ממנו נזקים, אך הנתבע הפר חובות אלו בכך שפעל ברשלנות בתכנון ובפיקוח. 21. הנתבע לא פעל בשקידה ובמסירות הנדרשות מבעל מקצוע, ולא דאג לאינטרסים של התובע, אלא להיפך, התנהלותו הרשלנית הובילה לפגיעה כלכלית משמעותית בתובע ובנכסיו. 22. חובת הזהירות של הנתבע כללה גם את החובה ליידע את התובע באופן מלא ושקוף על כל סטייה מהתוכניות או על כל קושי בביצוע, אך הנתבע נמנע מלמסור מידע מהותי זה, ובכך פגע ביכולת התובע לקבל החלטות מושכלות. 23. הנתבע, כמי שקיבל שכר עבור שירותיו המקצועיים, היה מחויב לספק שירות ברמה גבוהה ולפעול במקצועיות, אך התנהלותו הרשלנית והפרת חובותיו מהוות הפרה יסודית של הסכם ההתקשרות בין הצדדים. 24. הפרת חובת הנאמנות והזהירות של הנתבע גרמה לתובע נזקים ישירים ועקיפים, לרבות ירידת ערך הנכס, הוצאות לתיקון ליקויים (ככל שניתן) ועוגמת נפש רבה, ועל כן יש לחייבו בפיצוי מלא. ## אחריות מקצועית של אדריכל ## 25. הנתבע, כאדריכל, נושא באחריות מקצועית מוגברת כלפי לקוחותיו, הכוללת את החובה לתכנן ולפקח על עבודות הבנייה במיומנות, בזהירות ובהתאם לסטנדרטים המקובלים במקצוע האדריכלות. 26. אחריותו המקצועית של הנתבע אינה מסתכמת רק בתכנון על הנייר, אלא כוללת גם את החובה לוודא כי התכנון מיושם בפועל באופן נכון ותקין, וכי אין סטיות מהותיות מהתוכניות המאושרות. 27. הנתבע, כבעל מקצוע מומחה, היה צריך להיות בקיא בכל התקנות, החוקים והתקנים הרלוונטיים לתכנון ובנייה, ומשלא פעל בהתאם להם, הוא הפר את חובתו המקצועית ונושא באחריות לנזקים. 28. הפסיקה קבעה כי אדריכל חב חובת זהירות כלפי מזמין העבודה, וכי הפרת חובה זו, בין אם בתכנון לקוי ובין אם בפיקוח רשלני, מקימה עילת תביעה בגין רשלנות מקצועית. 29. הנתבע, כמי שהיה אמון על תכנון ופיקוח על פרויקט הבנייה, היה הגורם המקצועי היחיד שיכול היה למנוע את הליקויים בגבהי הגלריה, ומשלא עשה כן, הוא אחראי באופן בלעדי לנזקים שנגרמו. ## ירידת ערך הנכס ## 30. כתוצאה ישירה ובלעדית מרשלנותו של הנתבע בתכנון ובפיקוח, נגרמה ירידת ערך משמעותית לגלריה, אשר באה לידי ביטוי בהפחתת שווי השוק שלה ובפגיעה בפוטנציאל השימוש וההנאה ממנה. 31. ירידת הערך נובעת מהליקויים המהותיים בגבהי הגלריה, אשר אינם עומדים בתקנים ובציפיות סבירות מיחידת דיור, ובכך פוגעים באטרקטיביות ובפונקציונליות של הנכס. 32. חוות דעת השמאי מר _________, אשר צורפה לכתב התביעה, מעריכה את ירידת הערך של הגלריה בסך של 149,650 ש"ח, סכום המשקף את הנזק הכלכלי הממשי שנגרם לתובע. 33. התובע זכאי לפיצוי מלא בגין ירידת הערך שנגרמה לנכסו, שכן נזק זה הוא תוצאה ישירה של התרשלותו של הנתבע, ובלעדיה לא היה נגרם כלל. 34. ירידת הערך אינה ניתנת לתיקון בקלות או בעלות סבירה, ולכן הפיצוי הכספי הוא הסעד ההולם והיחיד שיכול להשיב את המצב לקדמותו, ככל הניתן, מבחינה כלכלית. ## עוגמת נפש ## 35. רשלנותו של הנתבע, אשר הובילה לליקויים מהותיים בגלריה ולפגיעה בערך הנכס, גרמה לתובע עוגמת נפש רבה, תסכול, אכזבה וטרחה מרובה. 36. התובע השקיע משאבים רבים, כספיים ונפשיים, בבניית הגלריה, וציפה לקבל נכס תקין וראוי למגורים, אך במקום זאת קיבל נכס פגום שאינו עומד בציפיותיו. 37. ההתמודדות עם הליקויים, הצורך בבדיקות, חוות דעת והליכים משפטיים, גרמו לתובע סבל רב, חוסר שקט נפשי ופגיעה באיכות חייו, המצדיקים פיצוי בגין עוגמת נפש. 38. הפסיקה מכירה בזכות לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של רשלנות מקצועית, ובפרט כאשר מדובר בפגיעה בנכס מגורים, אשר לו חשיבות רגשית ואישית רבה עבור בעליו. 39. סכום הפיצוי המבוקש בגין עוגמת נפש, בסך 50,000 ש"ח, הינו סביר והולם בנסיבות העניין, ומשקף את מידת הסבל והטרחה שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית של הנתבע. ## אחריות הנתבע למרות מעורבות התובע ## 40. אף אם ייטען כי התובע היה מודע או הסכים לשינויים מסוימים בתוכניות, אין בכך כדי לפטור את הנתבע מאחריותו המקלאית כבעל מקצוע, אשר חלה עליו חובה להבטיח את חוקיות הבנייה ואת התאמתה לתקנים. 41. הנתבע, כאדריכל, הוא הגורם המקצועי והמומחה, ועליו הייתה מוטלת החובה להסביר לתובע את ההשלכות המשפטיות והתכנוניות של כל שינוי, ולמנוע ביצוע עבודות בלתי חוקיות או פגומות. 42. טענת הנתבע בדבר "הטעיית הרשויות" או "כיווץ תוכניות" אינה יכולה לשמש לו הגנה, שכן הוא עצמו היה שותף פעיל למעשים אלו, ואף יזם אותם, ובכך הפר את חובתו המקצועית והאתית. 43. הפסיקה קבעה כי אדריכל אינו יכול להתנער מאחריותו המקצועית בטענה שהלקוח הסכים לביצוע עבודות בלתי חוקיות, שכן חובתו של האדריכל היא לשמור על החוק ועל התקנים. 44. גם אם התובע חתם על מסמכים מסוימים, אין בכך כדי להכשיר את הליקויים המהותיים בגבהי הגלריה, ואין בכך כדי לפטור את הנתבע מאחריותו המקצועית לתכנון ופיקוח תקינים. ## התיישנות ושיהוי ## 45. התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, שכן עילת התביעה נולדה עם גילוי הליקויים וקבלת חוות דעת מקצועית, וזאת במועד סביר לאחר השלמת הבנייה. 46. טענת שיהוי מצד הנתבע אינה רלוונטית ואינה יכולה לעמוד, שכן התובע פעל בסבירות ובזמן סביר לאחר שנודע לו על היקף הליקויים ועל אחריות הנתבע להם. 47. גם אם חלף זמן מסוים ממועד השלמת הבנייה ועד הגשת התביעה, אין בכך כדי לפגוע בזכותו של התובע לתבוע את נזקיו, שכן הליקויים הם מהותיים וקבועים, והשפעתם על הנכס נמשכת. 48. הנתבע לא הוכיח כי נגרם לו נזק ראייתי או אחר כתוצאה מהגשת התביעה במועד זה, ועל כן אין מקום לדחות את התביעה בטענת שיהוי. 49. הפסיקה קבעה כי טענת שיהוי תידחה כאשר לא הוכח כי נגרם נזק ממשי לנתבע כתוצאה מהשיהוי, וכי התובע פעל בחוסר תום לב, ואין זה המקרה כאן. ## דחיית טענות הנתבע ## 50. טענות הנתבע, כפי שהועלו על ידו, אינן עולות בקנה אחד עם חובותיו המקצועיות כאדריכל ועם הסטנדרטים המקובלים במקצוע, ועל כן דינן להידחות. 51. טענת הנתבע כי "האדריכל מיצה את אפשרויות הבנייה במגרש זה בצורה נאותה" אינה עומדת במבחן המציאות, שכן הליקויים בגבהי הגלריה מעידים על תכנון לקוי ועל אי-ניצול אופטימלי של הפוטנציאל. 52. טענת הנתבע כי "לא נפל פגם כלשהו בעבודות התכנון" סותרת את העובדות בשטח ואת חוות הדעת המקצועיות המצביעות על ליקויים מהותיים בגבהים. 53. הנתבע אינו יכול להתנער מאחריותו בטענה כי התובע חתם על מסמכים מסוימים, שכן חתימה זו אינה מהווה ויתור על זכותו של התובע לקבל נכס תקין וראוי. 54. התנהלותו של הנתבע, כפי שהתבטאה גם בהתבטאויותיו בדבר "מעבר על החוק" ו"הטעיית המפקח", מעידה על חוסר מקצועיות וחוסר אחריות, ועל כן אין לקבל את טענות הגנתו. ## אחריות לנזקים ## 55. הנתבע אחראי באופן מלא ובלעדי לנזקים שנגרמו לתובע, שכן נזקים אלו הם תוצאה ישירה ובלעדית של רשלנותו בתכנון ובפיקוח על בניית הגלריה. 56. הקשר הסיבתי בין רשלנותו של הנתבע לבין הנזקים שנגרמו לתובע הוא ברור וחד משמעי, שכן ללא התרשלותו, הליקויים בגבהי הגלריה לא היו נוצרים. 57. הנתבע, כבעל מקצוע, היה צריך לצפות את הנזקים שייגרמו כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית, ומשלא פעל למנוע אותם, הוא נושא באחריות מלאה לפיצוי התובע. 58. הפיצוי המבוקש על ידי התובע, הן בגין ירידת ערך הנכס והן בגין עוגמת נפש, נועד להשיב את המצב לקדמותו ככל הניתן, ולפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו. 59. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםאדריכלות