בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה באופן המפורט בבקשה, לרבות מחיקת התביעה כנגד המשיבה 1, הוספת טיעונים לעניין התיישנות ומחיקת סעיף 46 לכתב התביעה המקורי. ##א. הצדדים לבקשה## 1. המבקשים, מר איתן כהן, ת.ז. _________, וגב' שרה לוי, ת.ז. _________, תושבי רחוב האורן 12, עיר השמש, הגישו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. 2. המשיבה 1, "שירותי רפואה כללית בע"מ", ח.פ. _________, הינה תאגיד המספק שירותי בריאות. 3. המשיבה 2, "מרכז רפואי ע"ש ד"ר בן-נון", ח.פ. _________, הינו בית חולים. 4. הצד השלישי, "חברת ביטוח מגן בע"מ", ח.פ. _________, צורף להליך על ידי המשיבה 2. ##ב. מסכת העובדות## 5. המבקשים הגישו תביעה כנגד המשיבות בגין נזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, עקב מעשים ומחדלים רשלניים של המשיבות. 6. התביעה המקורית ייחסה רשלנות לשתי המשיבות, כאשר עיקר הטענות התייחסו לאירועים שהתרחשו במהלך שנת 1985. 7. המבקשים הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה ביקשו למחוק את התביעה כנגד המשיבה 1. 8. התיקון המבוקש נועד לצמצם את עילת התביעה ולהתמקד במעשים ומחדלים המיוחסים למשיבה 2 בלבד, כפי שפורט בחוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה המקורי. 9. במסגרת הבקשה לתיקון, ביקשו המבקשים למחוק את סעיפים 27-46, 62-76 ו-81 מכתב התביעה המקורי. 10. בנוסף, התבקש תיקון סעיף 82 לכתב התביעה המקורי, העוסק בשיעור נכותה של המבקשת 2, וכן תיקון סכום הנזק הנתבע. 11. המבקשים ביקשו גם להוסיף שורה של נימוקים לכתב התביעה המתוקן, אשר נועדו לבסס את תשובתם לטענת ההתיישנות שהעלתה המשיבה 2, לפיה התביעה התיישנה מאחר שהאירועים התרחשו בשנת 1985. 12. הבקשה לתיקון הוגשה בשלב מוקדם של ההליכים, לאחר שני קדמי משפט ולאחר שהמבקשים הודיעו על כוונתם להגישה בדיון מיום 21.9.2005. 13. המשיבות הגישו תשובות בכתב לבקשה, ואילו הצד השלישי לא הגיב. 14. המשיבה 1 אינה מתנגדת לתיקון כתב התביעה, אך עומדת על כך שהתביעה כנגדה תידחה ולא תימחק, וכי המבקשים יחויבו בהוצאותיה. 15. המשיבה 2 מסכימה לתיקון רק בחלקו, ואינה מתנגדת לצמצום היקף התביעה ולמחיקת סעיפים 27-45. 16. המשיבה 2 מתנגדת להוספת הטיעונים לעניין ההתיישנות ולמחיקת סעיף 46 לכתב התביעה המקורי. 17. המשיבה 2 טוענת כי הטיעונים לעניין ההתיישנות אינם עובדות חדשות והיו צריכים להיטען כבר בכתב התביעה המקורי, וכי מדובר ב"מקצה שיפורים" שבא בעקבות טענת ההתיישנות שהועלתה בכתבי ההגנה. 18. המשיבה 2 טוענת כי קבלת הבקשה להוספת טיעונים תגרום לה נזק, שכן היא הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות (בש"א 3555/05), שהתבססה על כתב התביעה המקורי. 19. המשיבה 2 סבורה כי המבקשים יכולים להתייחס לטענת ההתיישנות במסגרת תגובתם לבקשת הסילוק על הסף. 20. ההתנגדות למחיקת סעיף 46 נובעת מכך שהאמור בו, לטענת המשיבה 2, מבסס את טענותיה לעניין התיישנות התביעה. 21. סעיף 46 לכתב התביעה המקורי מתייחס לאירועים שהתרחשו לאחר שנת 1985, וכולל התייחסות לתביעה קודמת שהוגשה בשנת 1998 כנגד המשיבה 1 ונמחקה. ##ג. הטיעון המשפטי## ##22. סמכות בית המשפט לתיקון כתבי טענות## 23. סמכותו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות, לרבות כתב תביעה, הינה רחבה ונובעת מתקנות סדר הדין האזרחי, אשר נועדו לאפשר בירור יעיל של המחלוקות האמיתיות בין הצדדים ולהביא לפתרון צודק של הסכסוך. 24. הפסיקה קבעה כי תיקון כתב תביעה יאושר ככלל, אלא אם כן נגרם עיוות דין מהותי לבעל הדין שכנגד או נפגעת זכות מהותית שהתגבשה עובר לבקשה, כאשר המטרה העיקרית היא לאפשר לבית המשפט לדון בשאלות האמיתיות שבמחלוקת. 25. במקרה דנן, התיקון המבוקש נועד להבהיר את גדר המחלוקת, לצמצם את היקף התביעה ולהתמקד בעילות הרלוונטיות, ובכך לתרום לייעול ההליך המשפטי ולמנוע התדיינויות מיותרות בנושאים שאינם רלוונטיים עוד. 26. העובדה שהתיקון עשוי לגרור הוצאות לבעל הדין שכנגד אינה עילה לדחיית הבקשה, שכן ניתן לפצות על כך באמצעות פסיקת הוצאות מתאימות, כפי שנהוג במקרים דומים בפסיקה. 27. בית המשפט יבחן את הבקשה לתיקון כתב תביעה בראי עקרונות הצדק והיעילות הדיונית, תוך מתן משקל לאינטרס הציבורי בבירור האמת ובהגעה לתוצאה הוגנת, וזאת במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בשלב מוקדם של ההליכים. ##28. מחיקת נתבע והפסקת תובענה## 29. בקשת המבקשים למחוק את התביעה כנגד המשיבה 1 מהווה למעשה בקשה להפסקת התובענה כנגדה, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרות לתובע להפסיק את תביעתו בכל שלב של ההליך. 30. הפסיקה קבעה כי בית המשפט רשאי להתנות את הפסקת התובענה בתנאים, כגון תשלום הוצאות, אך אין לנתבע זכות קנויה לדחיית התביעה נגדו אם בית המשפט מוצא לנכון להתיר את הפסקת התובענה. 31. במקרה זה, המשיבה 1 לא הפיקה כל יתרון דיוני או ראייתי מההליך עד כה, אשר יישמט מידיה אם תותר הפסקת התובענה, ובהתחשב בשלב המקדמי של הדיון, אין מקום לדחות את הבקשה להפסקת התובענה. 32. עם זאת, לנוכח טענות המשיבה 1 בדבר תביעות קודמות והטרדה, יש מקום לקבוע תנאי בדבר תשלום הוצאות למקרה שתוגש תובענה חדשה באותו עניין כנגדה, על מנת לאזן בין זכויות הצדדים. 33. מחיקת התביעה כנגד המשיבה 1 תתרום לייעול ההליך ותאפשר למבקשים להתמקד בטענותיהם כנגד המשיבה 2, מבלי לגרור את המשיבה 1 להליך שאינו רלוונטי עוד עבורם. ##34. הוספת טיעונים לעניין התיישנות## 35. הוספת טיעונים לכתב התביעה המתוקן, אשר נועדו להתמודד עם טענת ההתיישנות, אינה פוגעת בזכויות המשיבה 2 ואינה גורמת לה עיוות דין, שכן מדובר בטענות משפטיות ועובדתיות שניתן היה להעלותן ממילא במסגרת כתב תשובה. 36. העובדה שהמבקשים לא העלו טענות אלו בכתב התביעה המקורי או בכתב תשובה אינה מהווה מניעה לאפשר את התיקון, במיוחד כאשר המשיבה 2 עצמה טוענת כי המבקשים יכולים להעלות טענות אלו במסגרת תגובתם לבקשת הסילוק על הסף. 37. מניעת הוספת הטיעונים הללו תאלץ את המבקשים להעלותם במסגרת הליך נפרד (תגובה לבקשת סילוק על הסף), דבר שיסרבל את ההליך ויפגע בעקרון היעילות הדיונית, כאשר ניתן לרכז את כל הטענות בכתב תביעה מתוקן אחד. 38. הפסיקה מכירה בחשיבות מתן אפשרות לבעלי דין לתקן את כתבי טענותיהם על מנת להציג את מלוא טענותיהם, וזאת כל עוד אין בכך פגיעה מהותית בבעל הדין שכנגד, כאשר במקרה זה, המשיבה 2 תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן ולהתמודד עם הטענות החדשות. 39. הוספת הטיעונים תאפשר לבית המשפט לדון באופן מקיף ומלא בטענת ההתיישנות, תוך בחינת כלל הנסיבות והטענות הרלוונטיות, ובכך להגיע להכרעה צודקת ומבוססת. ##40. מחיקת סעיף 46 לכתב התביעה המקורי## 41. בקשת המבקשים למחוק את סעיף 46 לכתב התביעה המקורי מוצדקת, שכן סעיף זה מתייחס לאירועים שהתרחשו לאחר שנת 1985 ואינם רלוונטיים לעילת התביעה המצומצמת בכתב התביעה המתוקן, המתמקדת באירועי 1985. 42. מחיקת סעיף זה אינה פוגעת בזכויות המשיבה 2, שכן אם ברצונה לבסס את טענותיה לעניין התיישנות התביעה על העובדות המפורטות בסעיף זה, היא רשאית לעשות כן במסגרת כתב הגנתה המתוקן או במסגרת בקשת הסילוק על הסף. 43. אין כל מניעה משפטית למחוק סעיף מכתב תביעה כאשר הוא אינו רלוונטי עוד לעילת התביעה המצומצמת, וזאת על מנת למנוע התדיינות מיותרת בנושאים שאינם בליבת המחלוקת. 44. הפסיקה מכירה בזכותו של תובע לצמצם את עילת תביעתו ולמחוק סעיפים שאינם רלוונטיים עוד, וזאת כחלק מהאוטונומיה הדיונית הנתונה לו, כל עוד אין בכך פגיעה מהותית בבעל הדין שכנגד. 45. מחיקת סעיף 46 תתרום לבהירות כתב התביעה המתוקן ולמיקוד הדיון בשאלות המהותיות, ובכך תסייע לבית המשפט לנהל את ההליך ביעילות רבה יותר. ##46. השלב הדיוני המוקדם## 47. הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשלב מוקדם של ההליכים, לאחר שני קדמי משפט בלבד, וזאת לאחר שהמבקשים הודיעו על כוונתם להגישה, מה שמצביע על תום לב ועל רצון לייעל את ההליך. 48. בשלב זה, טרם התקיימו הליכי הוכחות או הליכים מהותיים אחרים, ולכן התיקון אינו גורם לעיכוב משמעותי או לפגיעה בלתי הפיכה בלוח הזמנים של התיק. 49. הפסיקה נוטה לאשר בקשות לתיקון כתבי טענות בשלבים מוקדמים של ההליך, שכן בשלב זה הפגיעה בבעל הדין שכנגד קטנה יותר וניתן לתקן את הנזק באמצעות פסיקת הוצאות. 50. מניעת התיקון בשלב זה עלולה להוביל לסרבול ההליך בהמשך, כאשר המבקשים ייאלצו להעלות את טענותיהם בדרכים עקיפות, דבר שיפגע ביעילות הדיונית. 51. מתן אפשרות לתיקון בשלב זה תאפשר לכל הצדדים להיערך כראוי לדיון המהותי, תוך הצגת מלוא טענותיהם באופן מסודר ומרוכז בכתב תביעה מתוקן. ##52. עקרון היעילות הדיונית## 53. עקרון היעילות הדיונית מחייב את בית המשפט לאפשר תיקון כתבי טענות כאשר הדבר תורם לבירור האמת, למיקוד המחלוקת ולסיום ההליך באופן מהיר וצודק, וזאת תוך שמירה על זכויות הצדדים. 54. התיקון המבוקש, הכולל צמצום עילת התביעה, מחיקת נתבעת והוספת טיעונים רלוונטיים, נועד לייעל את ההליך ולמנוע התדיינויות מיותרות בנושאים שאינם בליבת המחלוקת. 55. מניעת התיקון עלולה להוביל להליכים נפרדים, כגון דיון בבקשת סילוק על הסף ללא התייחסות לטענות המבקשים לעניין התיישנות, דבר שיסרבל את ההליך ויפגע ביעילותו. 56. הפסיקה מדגישה את חשיבות ניהול ההליך המשפטי באופן יעיל וחסכוני, תוך צמצום הוצאות וזמן שיפוטי, כאשר תיקון כתבי טענות הוא כלי חשוב להשגת מטרה זו. 57. אישור הבקשה יאפשר לבית המשפט לדון במחלוקת האמיתית בין הצדדים באופן מרוכז וממוקד, ובכך יתרום לקידום עקרון היעילות הדיונית. ##58. אי פגיעה בזכויות מהותיות של המשיבה 2## 59. התיקון המבוקש אינו פוגע בזכות מהותית כלשהי של המשיבה 2, שכן היא תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן ולהתמודד עם כל הטענות החדשות שיועלו בכתב התביעה המתוקן. 60. טענת המשיבה 2 בדבר נזק שייגרם לה עקב הגשת בקשה לסילוק על הסף אינה מהווה פגיעה בזכות מהותית, שכן היא תוכל לתקן את בקשתה או להעלות את טענותיה במסגרת כתב הגנה מתוקן. 61. הפסיקה קבעה כי "עיוות דין" או "פגיעה בזכות מהותית" אינם מתקיימים כאשר לבעל הדין שכנגד ניתנת הזדמנות הוגנת להתמודד עם התיקון, כפי שיהיה במקרה זה. 62. המשיבה 2 תוכל להעלות את כל טענותיה, לרבות טענות ההתיישנות, במסגרת ההליך המתוקן, ולכן אין כל פגיעה ביכולתה להגן על ענייניה. 63. מתן אפשרות למבקשים להציג את מלוא טענותיהם, גם אם באיחור מסוים, עדיף על פני מניעתן, כל עוד אין בכך פגיעה בלתי הפיכה בבעל הדין שכנגד. ##64. איזון אינטרסים## 65. בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרסים של הצדדים, כאשר מחד גיסא עומד אינטרס המבקשים להציג את מלוא טענותיהם ולצמצם את התביעה, ומאידך גיסא עומד אינטרס המשיבות שלא להיפגע מהתיקון. 66. במקרה זה, האיזון נוטה לטובת אישור התיקון, שכן הפגיעה במשיבות, אם בכלל, ניתנת לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות, ואילו מניעת התיקון עלולה לפגוע ביכולת המבקשים לברר את תביעתם באופן מלא. 67. הפסיקה מדגישה את חשיבות מתן אפשרות לבעלי דין לתקן טעויות או להשלים חסרים בכתבי טענותיהם, וזאת כחלק מעקרון הגישה לערכאות וזכות הטיעון. 68. האיזון הראוי במקרה זה הוא לאפשר את התיקון תוך חיוב המבקשים בהוצאות מתאימות, כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים, ובכך להבטיח ששני הצדדים יקבלו את יומם בבית המשפט. 69. אישור התיקון יאפשר לבית המשפט להגיע להכרעה צודקת ומבוססת, תוך בחינת כלל הטענות והראיות הרלוונטיות, ובכך ישרת את מטרות הצדק. ##70. תום לב דיוני## 71. הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה בשלב מוקדם של ההליכים, ולאחר הודעה מוקדמת, מעידה על תום לב דיוני מצד המבקשים ועל רצונם לנהל את ההליך באופן מסודר ויעיל. 72. טענת המשיבה 2 בדבר "מקצה שיפורים" אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב, שכן מניעת תיקון כתב תביעה בשל טענה זו עלולה לפגוע בזכותו של בעל דין להציג את מלוא טענותיו. 73. הפסיקה קבעה כי תום לב דיוני מחייב את הצדדים לשתף פעולה עם בית המשפט ולפעול לייעול ההליך, וכי תיקון כתבי טענות, כאשר הוא נעשה בתום לב, משרת מטרה זו. 74. אין לראות בבקשה לתיקון כתב התביעה משום ניסיון להטעות את בית המשפט או לנצל לרעה את ההליך, אלא כניסיון לברר את המחלוקת האמיתית באופן יעיל. 75. התנהלות המבקשים, אשר צמצמו את התביעה והתמקדו בעילות הרלוונטיות, מעידה על רצון כן לנהל את ההליך באופן ענייני וממוקד. ##76. השלכות על בקשת סילוק על הסף## 77. העובדה שהמשיבה 2 הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות אינה מהווה מניעה לאישור התיקון, שכן המשיבה 2 תוכל לתקן את בקשתה או להגיש בקשה חדשה בהתאם לכתב התביעה המתוקן. 78. מניעת התיקון בשל בקשה קודמת לסילוק על הסף עלולה ליצור מצב אבסורדי שבו בית המשפט נאלץ לדון בבקשה המבוססת על כתב תביעה שאינו משקף עוד את עמדת התובעים. 79. הפסיקה קבעה כי בקשה לתיקון כתב תביעה קודמת לבקשה לסילוק על הסף, וכי יש לדון בה תחילה על מנת להבהיר את גדר המחלוקת לפני הדיון בטענות הסף. 80. אישור התיקון יאפשר למשיבה 2 להתמודד עם טענות ההתיישנות החדשות במסגרת בקשתה לסילוק על הסף, ובכך יבטיח דיון הוגן ומקיף בטענה זו. 81. אין כל עיוות דין למשיבה 2, שכן היא תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן ולהתייחס לכל הטענות החדשות, ובכך לשמור על זכויותיה במלואן. ##ד. סיכום הסעד:## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה במלואה, לרבות מחיקת התביעה כנגד המשיבה 1, הוספת הטיעונים לעניין ההתיישנות ומחיקת סעיף 46 לכתב התביעה המקורי, וכן לחייב את המבקשים בהוצאות המשיבה 1 כפי שנקבע בהחלטה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מחיקת צד