מה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד בבית המשפט ?

בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לבית-המשפט נתונה הסמכות להאריך מועד שנקבע בחיקוק אך מטעמים מיוחדים שירשמו. על הדרישה לקיומו שלטעם מיוחד מקפידים בתי המשפט עם בעל הדין הקפדה יתירה. גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך. טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו. בעיקרון, בתי-המשפט נטו להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין - המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד. ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו. להלן החלטה בנושא טעם מיוחד להארכת מועד: החלטה 1. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על שומת מס הכנסה לשנת 2005 שהוציא המשיב למערערת בהתאם לסמכותו לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה. כללי 2. המבקשת הנה חברה אשר עיסוקה העיקרי בשנת 2005 היה במסחר כללי. ביום 30.4.08 הוציא המשיב צו שומת מס הכנסה להכנסות המבקשת לשנת 2005. המבקשת הגישה ביום 1.7.08 ערעור על שומה זו. בד בבד, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, היא הבקשה שבפני. טענות הצדדים 3. המבקשת טוענת כי צו השומה הגיע אליה במועד מאוחר מזה בו ניתן, וכי מנהל המבקשת פנה למשרדי המשיב במטרה לשנות את השומה וביקש מרואה החשבון שלו לטפל בנושא. המבקשת טוענת כי החמיצה את המועד להגשת ערעור מחמת אי הבנת הדין, שכן נוסח הצו פירט כי עומדת למבקשת זכות הערעור תוך שלושים ימים, אולם לא פירטה האם יש להגיש ערעור זה לבית המשפט או לפקיד השומה. כמו כן, טוענת המבקשת כי מדובר באיחור קל בלבד, וכי טובים סיכויי הערעור להתקבל. 4. המשיב טוען כי הצו הגיע לידי המבקשת ביום 13.5.08, אולם הודעת הערעור והבקשה דנן הוגשו ביום 1.7.08, משחלפה התקופה בת שלושים הימים להגשת הערעור. המשיב טוען שהמבקשת לא הראתה כי בענייננו מתקיים טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בחיקוק להגשת ערעור, ובכלל זה טעות בדין או אי הבנה של בעל דין לא הוכרו בפסיקה כטעם מיוחד במשמעותו בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. דיון 5. שומת המס הוצאה בהתאם להוראת סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. על שומה זו קיימת זכות ערעור ל"מי שרואה עצמו מקופח" ממנה (הוראת סעיף 153 לפקודה). תקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט-1978 קובעות כי ערעור ל שומה יוגש תוך שלושים ימים מהיום בו נמסרה השומה למערער (הוראת תקנה 2). במקרה דנן, מהראיות שהובאו בפני עולה כי צו השומה שניתן ביום 30.4.08, הומצא לידי המבקשת ביום 13.5.08 (נספח ב' לתגובת המשיב), ולפיכך, הערעור שהוגש ביום 1.7.08, הוגש, אפוא, באיחור. 6. הוראת תקנה 9(א) לתקנות קובעת כי הוראות סדר הדין האזרחי יחולו בשינויים המחוייבים על ערעור מס הכנסה, ולפיכך, בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לבית-המשפט נתונה הסמכות להאריך מועד שנקבע בחיקוק אך מטעמים מיוחדים שירשמו, כפי שיבואר להלן. 7. על הדרישה לקיומו שלטעם מיוחד מקפידים בתי המשפט עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (ר': בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז), לא פורסם). בעיקרון, בתי-המשפט נטו להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין - המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק)). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר': ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה (2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו. 8. במקרה דנן, אין מדובר באיחור מינימלי בהגשת הערעור. הצו הגיע לידי המבקשת ביום 13.5.08, ואילו הערעור הוגש ביום 1.7.08. המבקשת טענה כי האיחור בהגשת הבקשה נבע כתוצאה מהליכים לא נכונים בהם נקטה, עת פנתה לפקיד השומה להסדיר את הנושא, הליכים שנגרמו, לשיטתה מנוסח מעורפל שנכלל בצו השומה, בו הוסבה תשומת לב הנישום לזכות הערעור העומדת לו, אולם לא נכתב להיכן עליו להגיש ערעור זה: "ע"פ סעיף 153 לפמ"ה הנך זכאי לערער על הצו תוך 30 יום מיום המצאת הודעת השומה". הכלל הוא כי טעות, ולו בתום לב, אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד (ר': בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אמנון אהרון, פ"ד מח(4) 872). יחד-עם-זאת, ניתן להכיר בטעות שבדין כטעם מיוחד להארכת מועד אם הטעות היא סבירה על-פי קנה מידה אובייקטיבי, במידה המצדיקה פגיעה בציפיותיו של בעל הדין שכנגד לכך שההליכים בעניינו יסתיימו (ר': בש"א 443/02 מנהלת הארנונה המועצה המקומית שבי ציון נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2002(1) 275 (2002), רע"א 1656/06 א' גרנד אלקטריק ישראל בע"מ נ' LEGRAND SNC, ניתן ביום 25.7.06). במקרה דנן מדובר בטעותה הנטענת של המבקשת או בא כוחה בנוגע להליך הדיוני שהיה עליה לנקוט. בנסיבות דנן אין לומר כי הטעות בהליך הערעור על השומה היתה סבירה, וזאת בשים לב לכך שהדרך להשיג על החלטה אחרת קבועה בחוק, ואין החוק לוקה בחוסר בהירות (ר': בש"א 2835/07 אלעד שטרית נ' Sharp Corp., לא פורסם). בנוסף על כך, וכאמור לעיל, אין בטעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו כדי להעמיד טעם המצדיק הארכת מועד הקבוע בחיקוק (ר': ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע, פ"ד מ(1) 57, 62). 9. כמו כן, המבקשת לא הוכיחה כי פעלה בשקידה סבירה ובמהירות הראויה להגשת הערעור במועד, ואף לא פירטה בבקשתה את סיכויי הערעור להתקבל. אשר-על-כן, הבקשה נדחית.הארכת מועדשאלות משפטיות