מהו "סעד מן היושר" ?

בית המשפט ציין כי בבקשת סעד מן היושר הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט - (צווי עשה או אל תעשה שאינם כספיים כגון בקשה למתן צו מניעה וכד') - עלולים התנהגות בלתי הוגנת מצד המבקש, או נסיון להטעות את בית המשפט, להביא לדחיית הבקשה על הסף. הבא לבית משפט של יושר חייב לבוא בידיים נקיות. התנהגותו בענין המשמש נשוא הדיון צריכה להיות ללא דופי, מעשיו ללא רבב, ועמדתו כלפי בית המשפט הוגנת וישרה. העלמת עובדות חשובות בבקשה, או הסתרת האמת במתן עדות בבית המשפט, עלולים להיות בעוכרי המבקש. מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשתו, ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלבנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט." (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות יצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ פ"ד מ"ז (5) 165. ##להלן החלטה בנושא סעד מן היושר:## החלטה בפני בקשה לצו מניעה זמני. טענות המבקש המבקש טוען כי עפ"י הנוהלים המחייבים את המשיבים 1 ו-2, הוא היה אמור לקבל את הזכויות במגרש 92 שיקרא להלן "המגרש", בישוב הקהילתי הררית, להלן "האגודה". המבקש הוסיף וטען כי נודע לו ביום 13.2.05 שהמשיבים 1 ו-2 היקצו את המגרש למשיב מס' 3 וזאת למרות שעובר למועד הנ"ל וכפי שיפורט בהמשך; המגרש הוקצה לו כדין, בהתאם להוראות תקנון האגודה. עוד טען המבקש כי ביום 8.1.05 התקיימה אסיפה כללית של האגודה ובה הוחלט כי המגרש יוקצה לפי הגרלה בין בנים ובנות היישוב ובתנאי שכל משתתף יפקיד סך של 120,000 ₪ תמורת דמי הפיתוח. המבקש טען כי המשיב 3 לא השתתף בהגרלה ואף לא הפקיד את תמורת דמי הפיתוח. המבקש הוסיף וטען כי ביום 11.2.05 התקיימה ההגרלה ביחס למגרש, בה הוא זכה. על כן ולאור האמור לעיל עותר המבקש להורות על מתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיב 1 להקצות למשיב 3 את מגרש 92 בישוב הררית, וכן צו אשר יאסור על המשיב 3 לתפוס חזקה במגרש הנ"ל ו/או לבצע בו עבודות בניה כלשהן ו/או פעולות הכשרת קרקע, וזאת עד לסיום ההליכים בתביעה שהגיש הנתבע 3. תגובת המשיב 1 המשיב 1 השאיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת ביהמ"ש. תגובת המשיבה 2 לטענת המשיבה 2 (להלן: "הסוכנות"), המשיב 3 עבר הליכי קבלה, שילם דמי פיתוח והיה היחיד שעמד בכל הקריטריונים. לטענתה בקשת המבקש לוקה בשיהוי רב. עוד הוסיפה וציינה הסוכנות כי המבקש לא צירף לבקשה או לתביעה ואף לא גולל בפני ביהמ"ש את העניינים הנוגעים להליכים שקיים והתקיים מול החכ"ל, ואף לא ציין כי האגודה ידעה על המלצת הסוכנות לממ"י להקצאת המגרש למשיב 3. אי ציון פרט חשוב זה ואי צירוף הצדדים הרלבנטיים לוקה בחוסר תום לב ובעניין זה נאמר: "בבקשת סעד מן היושר הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט - וכזאת היא בקשה למתן צו מניעה - עלולים התנהגות בלתי הוגנת מצד המבקש, או נסיון להטעות את בית המשפט, להביא לדחיית הבקשה על הסף. הבא לבית משפט של יושר חייב לבוא בידיים נקיות. התנהגותו בענין המשמש נשוא הדיון צריכה להיות ללא דופי, מעשיו ללא רבב, ועמדתו כלפי בית המשפט הוגנת וישרה. העלמת עובדות חשובות בבקשה, או הסתרת האמת במתן עדות בבית המשפט, עלולים להיות בעוכרי המבקש". (נחמד נגד ביג'יו, ע"א 121/65, פ"ד יט(2) 581-582 ,578; וכן שפע נגד שפע, רע"א 4196/93, פ"ד מז(5) 168 ,165 וכן בש"א (ירושלים) 2116/02 - אריק זמיר נ' בנק לאומי . תק-מח 2002(2), 25459 ,עמ' 25461). המבקש לא עמד בנטל המוטל על כתפיו ולא הוכיח את קיום התנאים לשם מתן צו מניעה זמני. למרות כל האמור לעיל ומבלי לגרוע בליקויים אשר נפלו בבקשה ומבלי לגרוע ו/או לפגוע מכל טענה שתהא לסוכנות בהליך העיקרי, משאירה הסוכנות את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת ביהמ"ש. תגובת המשיב 3 לטענת המשיב 3, הוא עבר הליכי קבלה, שילם דמי פיתוח ועמד בכל הקריטריונים וכי ההגרלה שנעשתה ביום 11/2/05; נעשתה בחוסר סמכות ללא פירסום הודעה מתאימה בהקשר למועד ולמקום עריכתה. עוד טען המשיב 3, כי הבקשה נעדרת כל עילה וחסרת כל יריבות כנגדו באשר למעמד המבקש. לא ניתן להסיק, לשיטתו, מהאמור בבקשה, שקיימת עילה למבקש נגדו שכן הזכויות טרם נרשמו ברשומות. עוד הוסיף וציין המשיב 3, כי אי צירוף האגודה וחכ"ל כצד להליך מחייבת מחיקת הבקשה על הסף. המבקש פעל בחוסר נקיון כפיים, תוך הסתרת עובדות מהותיות מביהמ"ש, דבר המצביע על חוסר תום לב. לטענת המשיב 3, השארת הצו הארעי על כנו פועלת כנגד המטרות של העקרונות הבסיסיים והחברתיים של הסוכנות ובניגוד להוראות מועצת מקרקעי ישראל, חוק יסוד מקרקעי ישראל וחוק מינהל מקרקעי ישראל וכן חוק יסוד כב' האדם וחירותו. השארת הצו על כנו יגרום נזק בלתי הפיך ויותיר את המשיב בלי קורת גג לעתיד. על כן ולאור כל האמור לעיל עותר המשיב 3 להורות על ביטול הצו הארעי תוך חיוב המבקש בהוצאות לדוגמא ושכ"ט עו"ד. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, נספחיה ותגובות הצדדים אני מחליט לדחות את הבקשה ולבטל את צו המניעה הזמני. מתברר מהחומר שהונח בפני כי המשיב 3 פעל כדין ועל פי התנאים שהותוו על ידי הרשות המוסמכת. הוא שילם דמי פיתוח והשתתף בהגרלה; שבה אף זכה. מאז זכיית המשיב 3 חלפו מספר חודשים והוא החל בהליכי תכנון והתייעצות לשם הקמת ביתו על מגרש זה ובכך שינה מצבו לרעה. עוד מתברר כי המבקש ידע עוד בסוף שנת 2004, כי המשיב 3 הפקיד את דמי הפיתוח ורק לאחר שחלפו מספר חודשים ותוך שיהוי רב הוא פנה לביהמ"ש וביקש סעד מן היושר מבלי שגילה את כל העובדות הידועות לו. החובה לפנות לביהמ"ש מייד ולא להשתהות מוטלת על המבקש סעד מן היושר - ראה "צווי מניעה" - ד"ר וינוגרד חלק א' עמ' 111. עוד יש לומר כי עצם קיומה של ההגרלה בה זכה המשיב 3 מעיד על פסלותה וביטול תוצאותיה של ההגרלה מיום 11/2/05; כי הרי לו ההגרלה מיום 11/2/05 נעשתה כדין, היה על המבקשים לעתור מייד ולבקש צו האוסר קיום הגרלה נוספת שבה זכה המשיב 3 וכי השתתפות המבקשים בהגרלה האחרונה משמיט את הקרקע מתחת טענתם לזכייה בהגרלה מיום 11/2/05 ותומכת בטענת המשיב 3 שההגרלה הזו - מיום 11/2/05, לא נעשתה כדין. זאת ועוד, היה והמבקשים יזכו בתביעתם, חרף זאת שהסיכויים לזכות בה, לכאורה, ומבלי לקבוע מסמרות, אינם גבוהים וחד משמעיים, לטעמי, הרי שנזקם בר פיצוי הוא. אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה ולבטל את צו המניעה הארעי שניתן ביום 15/2/05. אני מחייב את המבקשים לשלם למשיב 3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.סעד מן הצדקסעד מן היושרשאלות משפטיות