הברחת נכסים של חייב בפשיטת רגל

בית המשפט פסק כי לסיכום, אין זה המקרה בו מדובר בחייב שאיתרע מזלו ונקלע לחובות כתוצאה מכשלון עסקי. החייב, אכן נכשל בעסקיו, אך לאחר כשלון אחד, בחר להמשיך לנהל עסקים, תוך שהוא גורר למעגל נושים חדשים, וממיט גם עליהם חורבן כלכלי, כל זאת כשהוא עובר עבירות מס באופן שיטתי, בגינן אף ישב בכלא. החייב, לא זו בלבד, שהביע נכונות להתפרק מנכסיו ולשלם מקצת חובותיו לנושיו, אלא שהוא עשה ועושה כל מאמץ להבריח את חלקו בדירת מגוריו מנושיו, כשמחד גיסא, העבירה לגרושתו בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ומאידך גיסא דיווח עליה כשייכת לו, והוא מתנגד למימושה. החייב אינו מגיש דוחות כספיים עדכניים, וכך הוא מתנהל לו, כשהוא מתגורר לבטח בבית גרושתו, מוגן מפני הליכי הוצאה לפועל ##להלן פסק דין בנושא הברחת נכסים של חייב בפשיטת רגל:## 1. החייב, יליד 48', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 2,219,832 ₪ ל- 8 נושים. ביום 6.3.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 500 ₪ בחודש. נגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב סך כולל של 1,756,752 ₪, מתוכם נתבעו 11,925 ₪ בדין קדימה על ידי מס הכנסה והמל"ל. לדברי החייב נפתחו נגדו 7 תיקי הוצל"פ, לא נערכו לו חקירות יכולת ולא נעשה לו איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו. 2. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית. א. החייב היה הבעלים של מבנה באיזור תעשייה בקריית ביאליק שם ניהל עם אחיו חברה בשם "סיח פלסטיק בע"מ", למחזור פלסטיק וייצור צינורות פלסטיק (להלן: חברה א'). החייב ואחיו נקלעו לקשיים כספיים כאשר לקוחות סיטונאים שקיבלו סחורות לא עמדו בהתחייבותם, ובחשבונם העסקי נוצרה יתרת חוב. החייב נטל הלוואות לכיסוי החובות, אולם חובותיו תפחו. ב. הבנק הציע להעמיד לרשות החייב הלוואה נוספת לכיסויה של יתרת החובה, בכפוף לכך שאשת החייב תחתום על ההלוואה עבורו ותהא ערבה להחזרי ההלוואה. ג. החייב ואחיו שילמו תשלומים של כ- 20,000 ₪ לחודש לבנק ובסה"כ כ- 700,000 ₪, אולם הבנק פעל בניגוד לחוק, לא רשם תקבולים ששולמו ע"ח החובות ולא המציא קבלות. החייב שילם כספים ומכר את רכושו, אך נותר חייב סכומי עתק. ד. החייב ואשתו התגרשו בשנת 1999. 3. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פושט רגל, בטענה כי החייב לא הוכיח את תום לבו. א. החייב מתגורר יחד עם גרושתו בדירת המגורים שהיתה שייכת לשניהם, בעכו, בגוש 18008, חלקה 82/26 (להלן: הדירה). הדירה הועברה לגרושה ללא תמורה בשנת 99', במסגרת הסכם הגירושין, אך החייב התחייב לשלם את תשלומי המשכנתא עד לסילוקה, המשכנתא אכן סולקה וכאמור החייב מתגורר עם גרושתו בדירה גם כיום. ב. מדו"ח המל"ל עולה כי החייב החל לעסוק כעצמאי משנת 78' בתחום תעשיית מחזור פלסטיק וייצור צינורות חשמל והשקיה. מחקירתו עולה כי בשנת 83' החל החייב את פעילותו בחברת "סיחפלסטיק בע"מ" אשר פעלה במשך שנתיים עד שנת 85'. החייב ציין כי חשבונה בבנק לאומי הוגבל ולכן הופסקה פעילותה, אך לא המציא דוחות כספיים לחברה זו. חברה א', אשר החייב הקים עם קרובי משפחה בשנת 90', המשיכה את פעילותה של "סיחפלסטיק בע"מ" ו/או העוסק המורשה, ופעלה באותו מבנה. החייב לא המציא דוחות כספיים גם לחברה א'. ג. החייב מסר בחקירה כי לאחר שהחשבון העסקי של חברה א הוגבל בשל שיקים של לקוחות שחוללו, הוקמה בשנת 97' חברת "קוק סחר צנרת בע"מ" (להלן: חברה ב') לצורך המשך פעילות וקבלת אשראי. חברה ב' נרשמה על שם יצחק סרוסי - אחיינו של החייב. החייב לא הצהיר על פעילותה בתצהיר התמיכה לבקשת הכינוס, וכן לא המציא דוחות כספיים לחברה ב'. ד. בשנת 00', הקים החייב את חברת "י.י.ח סחר פלסטיק בע"מ" (להלן: חברה ג'). לדברי החייב, קמה חברה ג' במטרה לאפשר תזרים מזומנים בחשבון הבנק וכדי לאפשר את המשך פעילותו העסקית. ה. מתיק פש"ר 482/05, שעוסק בבקשת גרושתו להכריזה פושטת רגל, עולה כי החייב המשיך להפעיל עסקים מחשבון בנק שהיה רשום על שם אישתו דאז, כנראה כדי לעקוף את התוצאות של הגבלת חשבון על שמו או על שם החברות שהקים. משהקים החייב חברות בזו אחר זו, כדי לנצל את האישיות המשפטית הנפרדת שלהן, הוא נחשב כמי שנהג בחוסר תום לב. ו. החייב מסתיר את יכולתו הכלכלית ואינו מגיש דו"חות הכנסות והוצאות חודשיים. ז. כנגד החייב התנהלו ההליכים הפליליים הבאים: החייב הורשע בגין אי הגשת דוחות תקופתיים, וכן הגשת 12 דוחות עם ידיעה לא נכונה בגינם נגזרו עליו קנס ומאסר על תנאי. כמו כן, הורשע החייב בגין אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ בגין 6/99-8/01, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100,000 ₪. 4. בדיון שהתקיים בעניינו, טען החייב כי לא הגיב לחוות הדעת של הכנ"ר, מאחר שעבר אירוע מוחי. הוא ביקש לעבור בדיקת פוליגרף בשאלה אם העלים רכוש או העבירו על שם ילדיו או קרוביו, וטען כי הסתבך ואף הוכנס לבית סוהר בשל "עקיצות" שנעשו לו. לטענתו, גרושתו נאותה להכניסו לביתה לאחר שעבר אירוע מוחי ונותר חסר כל. החייב פירט חלק מחובותיו, והעלה טענות שונות כנגד חוסר האמון של המנהל המיוחד בגירסתו. לטענתו, מציין הכנ"ר אך ורק את החקירה שנעשתה לחייב ולגרושתו בשנת 06', אך אינו מציין את כל החקירות והפגישות האחרות. החייב ביקש לזמן את המנהל המיוחד לחקירה. החייב טוען כי היה ועודנו הבעלים במשותף עם גרושתו בדירת המגורים בת 4 חדרים בעכו, אותה רכשו לפני 28 שנים, ואשר עליה ויתר בהסכם הגירושין, ופירט את הנסיבות בהן התגרש ואת הנסיבות בהן הסתבך. לדבריו, הוא וגרושתו מעולם לא מימשו את הויתור, ולא פעלו להעברת הזכויות על שם הגרושה. החייב העלה טענות שונות נגד נושיו ונגד מע"מ, בטענה כי למעשה שילם את כל חובותיו למע"מ וכן למס הכנסה. לדבריו, הוא לא הסתבך בחובות באף אחת מהחברות שהקים, אף חברה לא קרסה עקב חובות, וכל החובות שולמו. 5. הכנ"ר הגיב לתגובת החייב, וטען כדלקמן: א. החייב עצמו אישר שחובותיו נוצרו כתוצאה מהלוואות שנטל עקב קשיים בעסקיו, ולכן אין ממש בהסבריו כאילו החברות שהיה מעורב בפעילותן לא יצרו חובות. ב. טרם הומצאו לכנ"ר הוכחות חוב מתוקנות מטעם מס הכנסה והמל"ל, והנטל לפעול בעניין זה רובץ לפיתחו של החייב. עם זאת אישר הכנ"ר כי שיעור החוב הנתבע מטעם הרשויות הוא קטן יחסית. ג. החייב לא הגיש דו"חות כספיים לתמיכה בטענותיו, וללא דו"חות לא ניתן להסתמך על דבריו. ד. טענות החייב בדבר תביעות חוב מקדימות את זמנן, שכן הן תיבדקנה רק לאחר שבית המשפט יחליט בבקשה להכרזתו פושט רגל. ה. החייב מדווח שאין לו כל רכוש והסתלק מהדירה לטובת גרושתו. הנאמן בתיק הפש"ר של הגרושה פועל לקדם את הליכי המכר תוך הסתמכות על הסתלקות החייב מזכויותיו בנכס. דיון 6. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...". הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר, וכן ליתן לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר. (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). יחד עם זאת, יש לבחון האם זכאי החייב להגנת הפקודה, דהיינו, האם התנהגותו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם אינה מלמדת על חוסר תום לב. (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169). הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 דקה נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321). מן הכלל אל הפרט 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, לא שוכנעתי כי החייב עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. א. החייב הקים חברות בזו אחר זו באותו תחום, למרות החובות שנצברו על ידו, ולמרות שחשבונותיו הוגבלו בבנקים, כל זאת לצורך המשך פעילותו ולצורך קבלת אשראי. בכך גילה כי הוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו ביודעין, ואף ליצור מצגי שווא כלפי צדדים שלישיים כאילו עסקיו הם בני פרעון. הקמת החברות אף יצרה לחייב אפשרות להעמיק את חובותיו, על ידי נטילת הלוואות חדשות, אשר לא היו ניתנות לו אלמלא הקים אישיויות משפטיות נוספות. החייב טען כי הקמת החברות היתה מלווה בהכנסת שותף חדש שהזרים כסף לחברה, ונעשתה מאחר שהשותף החדש לא רצה להיות אחראי לחובות של החברות הקודמות. החייב לא המציא דו"חות כספיים המאשרים טענה זו. "אף שאין בכשלון בעסק אחד (ואפילו יותר) כדי להצביע על חוסר תום לב, הרי שכאשר המעשה חוזר על עצמו עוד ועוד, כשהחייבת ובעלה יוצרים חובות, נוטשים את נושיהם ועוזבים אותם לאנחות על מנת להוליד חובות ונושים חדשים במקום אחר, בכך יש משום חוסר תום לב בניהול העסקים. אין מדובר בלקיחת סיכון, שהיא נשמת אפו של כל עסק. מדובר בהתנהגות שהפכה לשיטה, שהולידה עוד ועוד חובות, והחייבת ובעלה לא חדלו מן המעשה עד שהגיעו הלום". (פש"ר 150/01 אבו שחאדה נ' הכנ"ר, (לא פורסם)). כן נפסק: "מי שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם לא כן, היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה". (פש"ר (חי') 260/00 יעקב אוחנה נ' הכנ"ר, (לא פורסם)). ב. האופן בו ניהל החייב את עסקיו בא לידי ביטוי גם בשני כתבי אישום שהוגשו נגדו, לרבות בגין הגשת דו"חות כוזבים. החייב אף נידון למאסר בפועל של כ- 18 חודשים. "אי הגשת הדו"חות מעלה חשדות כבדים שהחייב לא הצהיר גם בפני בית המשפט של פשיטת הרגל, על מלוא הכנסותיו ונכסיו. זאת ועוד הליך פשיטת הרגל לא נועד לשמש "מקלט" לחייבי מס אשר נמנעו מלמלא חובותיהם להגשת דו"חות ותשלומי מס". (פש"ר (חי') 85/03 טבה משה נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(1), 2978, 2980; וכן פש"ר (חי') 376/01 מזרחי נ' הכנ"ר (לא פורסם)). כן נפסק: "בתי המשפט פסקו, כי חוב המוצהר בין השאר כתוצאה מעבירות מס, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב. כאשר חוב נוצר עקב ביצוע עבירה פלילית, לא יכול המבקש לטעון כי חוב זה נוצר בתום לב. בנסיבות אלו, לא יהא מקום להכריזו פושט רגל בעתיד, וזאת אף אם ישלם תשלומים חודשיים... וכיוצ"ב. בהתאם אין גם טעם לקיים את ההליך". (תיק פש"ר (חי') 116/02 עלי חברמה נ' הכונ"ר (לא פורסם)). יחד עם זאת יצויין כי חובות המס של החייב נמוכים, ואילו בזה בלבד עסקינן, לא מן הנמנע שהייתי רואה לקבל את בקשתו. ג. החייב העביר את חלקו בדירת המגורים שלו לגרושתו, במסגרת הסכם גירושין שערך בשנת 99', ללא תמורה, אך השניים לא פעלו להעברת הרישום בדירה, והחייב הצהיר כי למעשה הוא בעלים של מחצית הדירה. לא למותר לציין כי המשכנתא שהיתה מוטלת על הדירה נפרעה, במהלך התקופה שלאחר הגירושין, שעה שהחייב יוצר חובות לצדדים שלישיים. מעיון בבקשות שהוגשו מטעם החייב עולה כי החייב עשה ככל יכולתו למניעת מימושם של נכסיו, כל זאת כאשר הדירה הועברה למעשה בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין. החייב מתגורר עם אשתו גם כיום, ולא ניתן להתעלם מן הרושם כי הסכם הגירושין היה פיקטיבי והעברתה של דירת המגורים המשותפת לאשתו החייבת נועד להברחתה של מנושי החייב, בעת שהיו פתוחים נגדו תיקי הוצאה לפועל רבים. "בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61)". (פש"ר 513/03 הנ"ל, עמ' 2874). החייב טען כי הבנק לא הקפיד על רישום הכספים ששולמו לו, ואין ביטוי ל- 700,000 ₪ ששילם, אך טענתו זו לא שיכנעה את המנהל המיוחד, ולא נתמכה במסמכים מתאימים. "מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם)). ד. החייב השתמש בחשבונה של אישתו, לאחר שחשבונותיו הוגבלו, לדבריו אין בכך כל רע. דא עקא שבתי המשפט רואים בהתנהלות מסוג זה, אשר נועדה ליצור מצג שוא כלפי מקבלי השיקים, עקיפה של הוראת החוק האוסרת על מי שחשבונו הוגבל לנהל חשבון בנק, וממילא התנהגות חסרת תם לב. "בית המשפט מצא דופי וחוסר תום לב בפעולת החייב והחייבת כאחד, הראשון בכך שעשה שימוש בחשבון בת זוגו כעקיפה של האיסור על ניהול חשבון שלו, והחייבת מצידה בכך שהסכימה להעמיד את חשבון הבנק שלה לרשות בעלה אף שחשבונו הוגבל, ונתנה לו יד חופשית לפעול בו בלא הפרעה. על יסוד אלה, החליט בית המשפט שלא להעניק לחייבים את פרישת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל מחמת חוסר תום ליבם". (ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567). ה. לעניין חוסר תום לב ומידתו ראו רע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2), 810: "אכן, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב, אשר בא לביהמ"ש בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. כבר צוין כי "אין להשלים עם המצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה "עיר מקלט" מפני הנושים". (שם, עמ' 815). 8. התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל. חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709). במקרה דנן, גם התנהלותו של החייב מאז ניתן הצו לכינוס נכסיו אינה מצביעה על תום לב. החייב לא הצהיר על 4 חנויות ויאכטה שהיו בבעלותו ורק חקירת המנהל המיוחד תרמה לגילוי נכסים אלה. החייב ואשתו עושים כל מאמץ למנוע את מימוש דירת המגורים אשר את חלקה העביר לאשתו. החייב לא המציא למנהל המיוחד מסמכים להם נדרש, לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות בניגוד לאמור בצו הכינוס, ולא שיתף פעולה עם הכנ"ר. נוכח התנהלותו בעבר, לא ניתן שלא להתרשם כי הוא נוהג כך כדי למנוע מהכנ"ר ומהמנהל המיוחד כל אפשרות להתחקות אחר הכנסותיו והוצאות ואחר רמת החיים האמיתית שהוא מנהל. אין צריך לומר שהתנהגות זו אינה מתיישבת עם דרישת תום הלב. "בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)). 9. לסיכום, אין זה המקרה בו מדובר בחייב שאיתרע מזלו ונקלע לחובות כתוצאה מכשלון עסקי. החייב, אכן נכשל בעסקיו, אך לאחר כשלון אחד, בחר להמשיך לנהל עסקים, תוך שהוא גורר למעגל נושים חדשים, וממיט גם עליהם חורבן כלכלי, כל זאת כשהוא עובר עבירות מס באופן שיטתי, בגינן אף ישב בכלא. החייב, לא זו בלבד, שהביע נכונות להתפרק מנכסיו ולשלם מקצת חובותיו לנושיו, אלא שהוא עשה ועושה כל מאמץ להבריח את חלקו בדירת מגוריו מנושיו, כשמחד גיסא, העבירה לגרושתו בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ומאידך גיסא דיווח עליה כשייכת לו, והוא מתנגד למימושה. החייב אינו מגיש דוחות כספיים עדכניים, וכך הוא מתנהל לו, כשהוא מתגורר לבטח בבית גרושתו, מוגן מפני הליכי הוצאה לפועל 10. נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל. הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכן ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ. הברחת נכסיםפשיטת רגל