המערער פנה בדרישת פיצוי בגין הפגיעה בג'יפ ומשנענה בסירוב, הגיש את התביעה דנן וטען שהמשיבים התרשלו כלפיו בכך שהציגו מצג שהג'יפ היה מבוטח, לא הודיעו לו שלא נערכה לו פוליסת ביטוח מקיף בת תוקף ואף לא דרשו ממנו כל פעולה לקיומה של פוליסה כזו. להלן פסק דין בנושא גילוי שאין ביטוח אחרי תאונת דרכים: פסק-דין זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ניב) מיום 26.8.03 בת.א. 115370/00 (להלן:- "פסק-הדין"), שדחה את תביעת המערער לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו על ידי המשיבים (להלן:- "התביעה"). 1. הרקע: (א) המערער היה בעל ג'יפ מסוג לנדרובר דיסקברי מ.ר. 08-202-75 (להלן:- "הג'יפ") שנרכש ביום 15.4.98. לאחר שנה שבה היה הג'יפ מבוטח בביטוח מקיף אצל מנורה - חברה לביטוח בע"מ, פנה המערער אל המשיבים, סוכני ביטוח בעיסוקם, לעריכת ביטוח מקיף לג'יפ, לשנה המתחילה ב-1.1.2000. (ב) המשיב 2 קיבל את פרטי הג'יפ, ערך הצעת ביטוח וסיכם עם מר רגב, חברו של המערער, על מחיר הפרמיה. המערער מסר טלפונית את מספר כרטיס האשראי למשיב 2 שחייב את הכרטיס בפרמיה בגין ביטוח החובה ושלח מיידית באמצעות הפקס תעודת ביטוח חובה של חב' הביטוח הכשרת היישוב בע"מ. (ג) ביום 4.3.00 נסע המערער לטיול שטח ובעת הנסיעה התהפך הג'יפ וניזוק (להלן:- "התאונה"). ממקום התאונה התקשר המערער למשיב 2 כדי להסדיר את ענין גרירת הרכב. שמו של המערער ופרטי הג'יפ לא אותרו בשירות הגרירה והמערער הזמין גרר פרטי. (ד) למחרת היום, פנה המערער בדרישת פיצוי בגין הפגיעה בג'יפ ומשנענה בסירוב, הגיש את התביעה דנן וטען שהמשיבים התרשלו כלפיו בכך שהציגו מצג שהג'יפ היה מבוטח, לא הודיעו לו שלא נערכה לו פוליסת ביטוח מקיף בת תוקף ואף לא דרשו ממנו כל פעולה לקיומה של פוליסה כזו; הכל פעולות שסוכן ביטוח סביר ונבון היה נוהג בהן. (ה) המשיבים מצידם טענו שהג'יפ לא בוטח בביטוח מקיף עקב אי מיגון מתאים מסוג איתוראן פעיל, ושמיד עם קבלת עמדת סוכנות החיתום שלפיה איתוראן פעיל מהווה תנאי להוצאת פוליסת הביטוח, הודע למערער שעליו להתקין איתוראן פעיל. כמו כן טענו המשיבים שהמערער היה מודע לאי קיומו של ביטוח מקיף אף משום שלא שילם את פרמית הביטוח. 2. פסק דינו של בית משפט קמא (א) השופטת הנכבדה דחתה את עילות התביעה שיוחסו למשיבים. השופטת קבעה שמקלטות השיחות בין המערער למשיב 2 מתברר שהדרישה להתקנת האיתוראן הפעיל הועלתה על ידי המשיב 2 וזכתה לתגובה שלילית ואגרסיבית של המערער, בין משום שסבר שיוכל לגרום לחברת הביטוח לקבל את תנאיו, בין משום שלא מצא לנכון לטפל בענייניו באחריות הנאותה. כן קבעה שהוסבר לו, מבעוד מועד, ההבדל בין איתוראן פעיל לבין איתוראן רדום. (ב) עוד קבעה השופטת הנכבדה שהצהרותיו של המערער בהצעת הביטוח היו כוזבות; שבפועל שולמו לו תגמולי ביטוח בגין הפוליסה הקודמת; ושלנוכח העובדה שבמשך שלושה חודשים לא שילם דבר על חשבון פרמית הביטוח המקיף, הרי שנזקו לא נגרם ממחדלי המשיבים, אלא ממחדליו שלו. 3. טענות המערער (א) המערער טוען שבית משפט קמא התעלם מהסתירה העובדתית בגרסת המשיבים, משקריהם בכתב ההגנה ובתצהירי העדות הראשית. (ב) המערער מוסיף וטוען שבית משפט קמא טעה הן לגבי מועד ההקלטות, שכולם למעט אחת, היו אחרי התאונה, הן לגבי תוכנן, ולכן ניתוחו של בית משפט קמא את העובדות ומשמעותן המשפטית מוטעה. (ג) עוד טוען המערער שלפי הפסיקה, על המשיבים היה להוציא פוליסת ביטוח לפי הצעת הביטוח, קרי קיומו של איתוראן, וללא סטיות ממנה. לטענתו, מאחר שידעו שזו חובתם הם כפרו בתחילה בקיומה של הצעת ביטוח ובהמשך טענו שהוציאו פוליסה ומאחר שהמערער סירב לשנות את האיתוראן לאיתוראן פעיל הם ביטלו את הפוליסה. המערער טוען שכל פוליסה חייבת להיות בכתב, כאמור בסעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ושהמשיבים לא הוציאו למערער כל מסמך בכתב לגבי חובת מיגון או ביטול פוליסה. לדברי המערער, אף אם היה הביטול נעשה כדין, מאחר שלנזק שנגרם אין קשר לתנאי המיגון, הטענה לא יכולה להועיל למשיבים. (ד) לבסוף טוען המערער שסוכני הביטוח הפרו את חובת הנאמנות שחלה עליהם שכן משיחת הטלפון הראשונה בין המשיב 2 למערער עולה בבירור שהמשיב 2 ידע שלמערער אין ביטוח מקיף לג'יפ בעוד שהמערער עצמו היה משוכנע שיש ביטוח מקיף לג'יפ ויש בעיה קטנה עם האיתוראן. 4. טענות המשיבים (א) המשיבים טוענים שפסק הדין נסב על מהימנות ועל קביעות עובדתיות של בית משפט קמא ובמקרה כזה אין בית משפט שלערעור נוטה להתערב. המשיבים מביאים דוגמאות מדוגמאות שונות במטרה להציג את חוסר מהימנות המערער ולאחריהן טוענים שמשנמצא המערער דובר שקר לגבי נסיבות העומדות במרכז המחלוקת נושא התביעה, המסקנה המתבקשת היא שאין להאמין לגרסתו בכללותה. (ב) המשיבים מוסיפים וטוענים שבחודשיים שקדמו לתאונה שוחחו עם המערער לגבי הכיסוי הביטוחי והאחרון סרב בתוקף לשאת בעלות התקנת מערכת האיתוראן הפעיל כך שלא ניתן היה לערוך לו ביטוח ולכן במועד הארוע טרם הופקה פוליסת ביטוח ואף פג תוקפו של הכיסוי הזמני. (ג) עוד טוענים המשיבים שבמסגרת טופס ההצעה שמולא טלפונית נרשם שברכב קיימת מערכת איתוראן, אך בדיעבד התברר להם שהותקנה מערכת איתוראן רדום בלבד. מאחר שהם פנו למערער שאישר שיפעל להתקינה הוא קיבל כיסוי זמני שהוארך מזמן לזמן. משהוברר למשיב 2 שאין למערער כוונה לקיים את תנאי חברת הביטוח הוא הודיע לו שאין כיסוי ביטוחי לרכב. לפיכך לטענתם, מנוע המערער מלהעלות טענות בדבר רשלנותם של המשיבים. (ד) באשר לטענת המערער שהיה על המשיבים לבטל את הפוליסה בהתאם לחוק- טוענים המשיבים שמשהוכח כי מעולם לא הוצאה למערער פוליסה, אין צורך בביטולה. (ה) באשר לטענת המערער שיש להבחין בין גניבה לתאונה- טוענים המשיבים שהטענה לא רלוונטית משהוכח כי מעולם לא הוצאה למערער פוליסה. 5. דיון והכרעה לאחר שעיינו בהודעת הערעור, בעיקרי הטיעון ובתיק המוצגים ולאחר שמיעת טיעוני ב"כ המערער, הגענו למסקנה שדין הערעור להידחות. בהסתמך על חומר הראיות, קבעה השופטת הנכבדה, כדלקמן:- "מן האמור לעיל, עולה כי דרישת התקנת האיתוראן הפעיל הועלתה על ידי הנתבע 2, וסורבה על ידי התובע. בין שסבר שיוכל לדחוק הקץ ולגרום לחברת הביטוח לקבל תנאיו ובין שלא מצא לנכון לטפל בענייניו באחריות הנאותה. מכאן, גם ברורה תדהמתו, כי תקוה זו נכזבה, וכי בהגיע רגע מבחן, ניצב הוא מול שוקת שבורה." (עמ' 7 שורות 22-25). ובסוף פסק-הדין קבעה השופטת כי:- "הנתבעים לא חטאו כלפי התובע בעילות המיוחסות להם..." (עמ' 8 שורות 14-15). באשר להתערבות בממצאים עובדתיים של הערכאה קמא:- "כלל ידוע הוא, כי קביעה עובדתית שנקבעה בערכאה הראשונה לא תתבטל בנקל בערכאת הערעור. כל עוד יש לקביעת עובדה שכזאת יסוד ושורש בחומר הראיות, דעתו של השופט אשר ראה ושמע את העדים היא הקובעת. התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם. לעניין זה נקבע, כי: 'אין בית-משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית-משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית- המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי-אמצעית מן העדויות; אך מקום בו התברר מן הראיות, וזהו מקרה נדיר ביותר, שהשופט לא הפיק את התועלת מראיות העדים ומשמיעתם, ואי-מהימנותו של העד הנדון בולטת לעין שוב אין מניעה להתערבות' (ע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים, פ"ד לב(2) 661, עמ' 665)."ו (ע"א 6581/98 זאב זאבי נ' מדינת ישראל-מחלקת עבודות ציבוריות (לא פורסם)). ב"כ המערער משיג על קביעות בית משפט קמא בתחום העובדתי ובתחום המהימנות ואף מרחיק לכת וטוען שבית משפט בחר לאמץ גרסה עובדתית חלקית של המשיבים. בטיעוניו אלה מתעלם הוא מההלכה הפסוקה שבית משפט שלערעור לא יתערב בממצאים שבעובדה ובמהימנות אלא במקרים נדירים ביותר. מקרה זה אינו נמנה עם מקרים אלה. מתמליל השיחה שנערכה בין המערער למשיב 2 עובר לתאונה, עולה מפורשות שהמערער יודע שעליו לדאוג לאיתוראן פעיל כתנאי להוצאת הפוליסה, אך בחר להתעלם מדרישה זו ולנקוט לשון בוטה ואגרסיבית כלפי חברת הביטוח הדורשת זאת. השופטת הנכבדה שקלה היטב את חומר הראיות והעדויות שהובאו לפניה ואף בחנה את נושא הכיסוי הזמני אך ורק כדי לבחון את אמינותם של המשיבים, שעה שאין מחלוקת שלא ניתן לחייב את חברת הביטוח. מסקנתה של השופטת הנכבדה, בסופו של דבר היתה, שהמשיבים לא חטאו כלפי המערער. לא מצאנו שיש מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית משפט קמא ואף לא במסקנות שהוסקו מהן. למעלה מן הצורך נדגיש שתי נקודות: ראשית, אין מחלוקת על כך שהמערער לא שילם במשך שלושה חודשים ולו שקל אחד עבור הביטוח המקיף ואף לא קיבל עותק מפוליסת הביטוח. לטענת המערער הדבר נראה לו טבעי מאוד. מובן שלא ניתן לקבל טענה זו של המערער בעיקר כשהיא נשמעת מפי אדם שמכיר חברות ביטוח ואף מגדיר את עצמו ככזה. שנית, ב"כ המערער בחר לנקוט בעיקרי הטיעון שלו לשון משתלחת ביותר כלפי המשיבים, ללא כל הצדקה עניינית, ומבלי שיינתנו תשובות ענייניות לכשלים שהוצגו בגירסת המערער. מכל טיעוני ב"כ המערער לא ברור כלל מהי התשתית העובדתית, לה טוען המערער, ושלפיה יצרו המשיבים מצג לפיו הצעת הביטוח התקבלה והרכב בוטח. בנסיבות אלו, אין למערער להלין אלא על עצמו שלא פעל בהתאם לדרישות חברת הביטוח. 6. סוף דבר הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיבים וכן ישא בשכ"ט עו"ד תאונות דרכים בסך 20,000 ₪. הפקדון שהופקד בערעור יועבר לב"כ המשיבים על חשבון ההוצאות ושכר-הטירחה. מיגוןתאונת דרכים