##(1) ביטול עיקול זמני - הקדמה:## בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום למתן צו עיקול זמני, וככל שמדובר בבקשה לביטול הצו האם יש מקום להותיר את צו העיקול הזמני על כנו או שמא יש להורות על ביטולו, עליו: ##(א) ## להשתכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה. ##(ב) ## לדון במאזן הנוחות ולבחון את הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר. ##(ג) ## לבחון האם מתקיימים תום הלב ומידתיות - אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. ##(ד) ## לבחון את יסוד ההכבדה בביצוע פסק הדין ככל שלא יינתן הצו - בית המשפט רשאי לתת צו עיקול זמני ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. ##(2) ביטול עיקול זמני - נטל ההוכחה:## נטל ההוכחה בדיון בבקשה לביטול סעד זמני מוטל על מבקש הסעד הזמני, ולא על מבקש ביטולו, כך שרק על מבקש הסעד הזמני מוטלת החובה להביא ראיות, ואילו מבקש הביטול לא חייב בהבאת ראיות מטעמו ולכן לא חייב לתמוך את בקשת הביטול בתצהיר, ככל שמבקש ביטול הסעד הזמני לא מעלה טענות עובדה משלו וככל שהוא מבקש רק לחקור את המצהיר מטעם מבקש הסעד הזמני וכן לטעון טענות משפטיות [רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 789 (1997); רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב (1) 193 (1998)]. בפסיקה נקבע גם למעשה כי אין בכך שמבקש ביטול הסעד הזמני לא מצרף תצהיר מטעמו כדי להזיק לו מבחינה ראייתית וכדי להשלים ראייתית את מה שמבקש הסעד הזמני החסיר בתצהיר מטעמו [רע"א 6123/09 פלדמן וינוגרד ושות', עו"ד נ' שילוח (26.8.09)]. ##(3) ביטול עיקול זמני - איך מגישים את הבקשה ?## מבקש הסעד הזמני מחויב לתמוך את בקשתו בתצהיר שבו ייפורטו היטב כל העובדות הנוגעות לבקשה [נוכח שילוב ההוראות שבתקנות 362(א) ו-365(ג) לתקסד"א), לרבות עובדות המצביעות על עילת התביעה הנטענת ועל הנזק הצפוי להיגרם למבקש הסעד אלמלא יינתן הסעד המבוקש, ולא די בהפניה בתצהיר למסמך חיצוני, לרבות כתב התביעה (גם אם כתב התביעה עצמו כן מפרט את העובדות הנטענות של עילת התביעה), כאשר דברים אלה תקפים גם כאשר המתנגד לסעד הזמני המבוקש לא מבקש לחקור את המצהיר [רע"א 7477/13 גלריית עדן בע"מ נ' פלד (3.12.13)]. בשונה מסעדים זמניים אחרים, כאשר ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד (וכך קורה במקרה הרגיל), ביהמ"ש לא קובע מיד דיון בבקשה לסעד זמני [תקנה 367(א) רישא לתקסד"א]. מכאן, שכדי להביא לביטול הצו, מתחייבת יוזמה של המשיב בבקשת העיקול הזמני לנקוט בהליך של בקשה לביטול הצו, שניתן בהיעדר טיעון מטעמו. בקשה לביטול צו עיקול זמני יש להגיש בתוך 30 יום מיום המצאת צו העיקול לידי המבקש [תקנה 367(ג) לתקסד"א]. ##(4) ביטול עיקול זמני - מה התנאים ?## על המבקש את ביטול צו העיקול לטעת ספק ואף ספק ניכר בלב בית המשפט לגבי צדקתה של התביעה, ואפילו אם ניתן צו עיקול זמני כדין ובמסגרת בקשת הביטול עלה ספק לגבי סיכויי הצלחת התביעה הרי שיש מקום לבטלו, שכן אין להטיל על הנתבע מעמסה של עיקול נכסיו כאשר קייס ספק, או ספק ניכר, אם אכן יצליח יריבו בתביעת כנגדו (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, שם, בעמוד 570). ##(5) ביטול עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד:## הקביעה שבתקנה 367(ג), לפיה רשאי משיב (נתבע) לבקש את ביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד בתוך 30 ימים ממועד המצאתו, מעוררת קושי ביישומה לגבי צו עיקול שהוטל במעמד צד אחד במסגרת הליכי הוצאה לפועל בטרם הוגשה התנגדות. הקושי מתעורר לאור העובדה שלעתים מועד הגשת ההתנגדות, הוא המועד בו חל המעבר לממלכת תקנות סדר הדין האזרחי ( ולתקנה 367(ג)), הינו לאחר מועד המצאת צו העיקול. כזכור, כך הייתה דרך הילוכנו אל תקנה 367(ג): סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל לימדנו כי ההתנגדות כמוה כבקשת רשות להתגונן; על-פי תקנה 207 לתקנות סדר הדין האזרחי, משהוגשה בקשת רשות להתגונן, רשאי בית משפט ליתן צו עיקול על-פי צו אחד (ואף לפטור את התובע ממתן ערובה), וכי הוראות סימן א' לפרק כ"ח לתקנות יחולו על עיקול זה "בשינויים המחויבים לפי הענין". ##(6) ביטול עיקול זמני - נטל השכנוע:## במסגרת הדיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני, נטל השכנוע מוטל על מגיש הבקשה למתן הצו כלומר על יעקב גבריאל. לפי המלומד אורי גורן לאחר חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו החליט בית המשפט העליון להעמיד את העיקול הזמני על בסיס משותף יחד עם שאר הסעדים הזמניים. כך שלעניין כל הצווים הזמניים רובץ עתה נטל השכנוע על המבקש המקורי וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה. (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה אחד עשר, הוצאת סיגא, בעמוד 987 ). ##(7) עיון מחדש בבקשה לביטול עיקול זמני:## מהחלטת ביהמ"ש העליון עולה כי הליך העיון מחדש הקבוע בתקנה 368 לתקסד"א חל גם על החלטה שמטילה עיקול עפ"י הסכמה דיונית של הצדדים [רע"א 5466/03 ברזל נ' בנק צפון אמריקה בע"מ – בפירוק (10.12.03)]. החלטה לגבי סעד זמני הינה החלטת ביניים, וככזו אינה יוצרת מעשה בית-דין, והערכאה שנתנה את ההחלטה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה, כאשר חל שינוי נסיבות או במקרה הנדיר שבו השתכנע ביהמ"ש כי נתן החלטה מוטעית. ביהמ"ש מדגיש כי עיון חוזר "יהא מוצדק אך במקרים שאינם שכיחים. במיוחד כך כאשר עילת הבקשה אינה שינוי נסיבות אלא כי נפלה שגגה בהחלטה" [רע"א 909/07 ניסנוב נ' שבתאי (16.11.08)]. קיימות החלטות ביניים מסוגים שונים, כאשר החלטות ביניים שעניינן סעד זמני הן כאלה שניתן לעיין בהן מחדש בגמישות יחסית, בהשוואה להחלטות ביניים שעשויות להכריע בגורל התביעה כולה או שראוי להסתמך על סופיותן, כאשר החלטות ביניים שעניינן סעד זמני ניתנות ברגיל על סמך תשתית ראייתית חלקית ולכאורית וללא קביעת ממצאים על בסיס תשתית ראייתית מלאה ובירור מלא [רע"א 4472/10 PRONEURON BIOTECHNOLOGIES INC נ' טבע בע"מ (6.10.10)]. שינוי נסיבות, כזה שמצדיק עיון מחדש, יכול להתבטא גם בחלוף זמן רב מאז ניתן צו העיקול כאשר טרם ניתן פס"ד לכאן או לכאן. עם זאת, במקרה מושא ההחלטה שם נקבע כי האיזון הנכון יהיה בהותרת הסעד הזמני בתוקפו, אך בהגדלת הערובה להבטחת הנתבע, למקרה שהתביעה נגדו תידחה [רע"א 4825/08 פרס נ' תם (2.4.09)]. עובדות חדשות, שנודעו לבעל דין שמבקש עיון מחדש לאחר ההחלטה מושא הבקשה, לא ייחשבו לנסיבות חדשות, אם בעל הדין יכול היה לגלותן עובר להחלטה המקורית בשקידה סבירה [ת"א (מחוזי ת"א) 21685-04-14 קבוצת א. דורי בע"מ נ' ג'י טי אס (1.1.15)]. ##(8) להלן החלטה בנושא ביטול צו עיקול זמני על נכסים:## החלטה 1. בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל על זכויותיו של המבקש, במעמד צד אחד, במסגרת בש"א 16448/07. 2. המשיבה, המתמחה בהספקת שירותים לסחר בינלאומי ושירותי עמילות מכס, הגישה כנגד המבקש וכנגד חברת פרוטר את X בע"מ (להלן "החברה"), תביעה כספית על סך של 108,591 ₪, בגין שירותים שסופקו לחברה. בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה על ידי המשיבה בקשה לעיקול זמני על זכויותיו של המשיב אצל צדדים שלישיים. ביום 18.10.2007 נעתרתי חלקית לבקשת המשיבה, וניתן צו עיקול זמני, על זכויותיו של המבקש אצל אלישע בע"מ וכן, על זכויותיו של המבקש בנכס מקרקעין הידוע כגוש 10809, חלקה 283. 3. כפי שעולה מכתב התביעה ומהבקשה למתן צו עיקול זמני, הרי שבמשך עשרות שנים סיפקה המשיבה לחברה שירותי יבוא ושילוח בינלאומי של כלי עבודה וציוד טכני. ביום 1/1/1992 נמסר לידי המשיבה כתב הרשאה החתום על ידי החברה וחתום על ידי המבקש כערב אישי להתחייבויותיה של החברה. בשל קיומו של החוב, פנתה המשיבה לחברה בדרישה לתשלום החוב, אך ללא הועיל. מברור שערכה המשיבה, עולה כי משרדיה של החברה בחיפה נסגרו וכי בנו של המבקש מנהל את ענייניה של החברה מכתובת אחרת. לטענת המצהיר מטעם המשיבה, הרי שהחברה מנסה בכל דרך אפשרית להתחמק מתשלום החוב, תוך פיזור הבטחות כי תסדיר אותו וזאת במטרה למשוך זמן ולהתיש את המשיבה. לאחר מרדפים בלתי פוסקים העבירה החברה ביום 27/8/2007, על דעת עצמה ובניגוד מוחלט לדרישות המשיבה, שש המחאות על סך של 6,000 ₪ כל אחת, כאשר זמן פירעון ההמחאה הראשונה הינו 30/11/2007 ומועד פירעון ההמחאה האחרונה הינו 30/4/2008. המשיבה לא הסכימה לפריסת החוב ודרשה לסלקו באופן מיידי, בין אם בתשלום מזומן ובין אם בפריסה, תוך מתן ערבויות מתאימות לסילוק החוב. דא עקא, שהחברה לא שילמה עד כה את חובה. לטענת המצהירים מטעם המשיבה, הרי שמשרדיה של החברה בחיפה נסגרו, היא מצויה במצב כלכלי קשה ומספר גורמים, לרבות בנקים, פתחו כנגדה בהליכים משפטיים לצורך גביית חובותיה. עוד הבהיר המצהיר מטעם המשיבה, כי המבקש הינו בן 98 שנים ולאור גילו המתקדם יש חשש ממשי שהמבקשת לא תצליח לממש את ערבותו בתום הדיון בתיק זה. 4. המבקש הגיש בקשה לביטולו של צו העיקול זמני. בקשתו של המבקש לא נתמכה בתצהירו שלו, אלא, בתצהירו של בנו, מר ליאור קון. הבקשה נשענת על טענה אחת לפיה, כתב הערבות עליו מבוססת התביעה כנגד המבקש, לא נחתם על ידיו כערב אישית להתחייבויותיה של החברה וכי החלק התחתון של כתב הערבות חתום על ידי החברה עצמה ולא על ידיו. לטענתו, גם לפני יום 1/1/1992, הוא תאריך המסמך הנ"ל, העניקה המשיבה שירותים לחברה ולא היתה כל סיבה מצד המבקש לחתום על ערבות. עוד מוסיף המצהיר, כי בעת החתימה על כתב הערבות היה המבקש בן למעלה מ - 80 שנים ולא היתה לו כל סיבה לחתום על מסמך הערבות. מכל מקום, המבקש מעולם לא הסכים לערוב אישית כלפי המשיבה עבור החברה. 5. במהלך הדיון שהתקיים בפני, נחקרו המצהירים מטעם שני הצדדים על תצהירים, הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, אולם ביקשו להשהות את ההחלטה למשך מספר ימים, על מנת להודיע האם הגיעו לידי הסכמות בתיק זה. בהחלטתי מיום 23/12/2007, הורתי לצדדים להודיע עד ליום 28/12/2007, האם הגיעו לידי הסכמה, או שמא, יש צורך לתת החלטה בבקשה למתן עיקול זמני. המשיבה הגישה הודעה קצרה, במסגרתה טענה כי המבקש לא עשה דבר כדי לסיים את התיק והוסיפה טענות לעניין ההכבדה על ביצוע פסק הדין, במדה ולא יושאר הצו על כנו. מובהר, כי אין בדעתי להתייחס לטענות עובדתיות נוספות שהועלו על ידי המשיבה בהודעתה הנ"ל. מכל מקום, נראה כי אותן טענות מיותרות באשר המבקש כלל אינו חולק על טענות המשיבה לעניין ההכבדה על ביצוע פסק הדין, במדה ולא ינתן הצו. 6. תקנה 362הוספת תקנה 361(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת כי בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש. תקנה 374(ב) קובעת כי בית המשפט רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. התקנות קובעות, אפוא, שתי דרישות, בהן על מבקש צו העיקול הזמני לעמוד. האחת - על מבקש צו העיקול להראות קיומה של עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות. השניה - המבקש נדרש להראות כי אי מתן צו העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין. במידה וחולף מבקש העיקול שתי משוכות אלה, הרי שעל בית המשפט לערוך איזון אינטרסים, בהתאם לתקנה 362(ב), ולשקול שיקולים של מאזן הנוחות, תום לב, צדק ומידתיות. 7. נטל השכנוע בבקשה מסוג זה, רובץ על שכמו של המשיב (מבקש צו העיקול) ובית המשפט דן בבקשה לצו העיקול, כאילו הוזמנו הצדדים מלכתחילה לדיון בבקשה בצו המקורי שניתן במעמד צד אחד (ראה רע"א 8420/96 דן מרגלית נגד משכן, פ"ד נא(3) 789). 8. למעשה, נוגעת הבקשה לביטול העיקול, אך לעניין העדר קיומה של עילת תביעה כנגד המבקש עצמו, כאשר המבקש אינו מתכחש לחוב נשוא התביעה ולעילת התביעה כנגד החברה. כאמור, המשיבה בססה את התביעה כנגד המבקש על נספח ב' לכתב התביעה, שכותרתו "כתב הרשאה לסוכן מכס, מיום 1/1/1992". במסגרת המסמך הנ"ל, נתנה החברה הרשאה למשיבה לעשות בשמה פעולות שונות הקשורות לשחרור או משלוח מטענים, לרבות תשלום לרשויות המכס. בסעיף 5 למסמך הנ"ל, נרשם כי החברה תהיה אחראית לסילוק כל הסכומים אשר תהיה חייבת למשיבה, מפעם לפעם, כולל חיובי ריבית ומע"מ הנהוגים אצלם. בתחתית החלק הראשון של המסמך, מופיעות שתי חתימות, שאין חולק אשר נעשו על ידי המבקש, כאשר אחת מהן נושאת חותמת של החברה. הצדדים אינם חלוקים כי על חלק זה של המסמך חתם המבקש, בשם החברה. בחלק התחתון של המסמך נרשמו הדברים הבאים: "הח"מ וינר X מס' ת.ז. X מרח' רח' ליבריה ­­­­­­­­ מס' 34 בעיר חיפה העצמאות 3, חיפה חתימה כאמור, ברובליקת החתימה, מופיעה חתימתו של המבקש ומעליה, חותמת החברה. 9. לטענת המבקש, כפי שבא לידי ביטוי בתצהירו של בנו, הרי שהמבקש לא חתם כערב אישית על התחייבויותיה של החברה, אלא, מדובר בערבות שנחתמה על ידי החברה. 10. אינני סבור כי בשלב זה, יש למקום לקבל טענה זו, ולו לכאורה. מנוסח הערבות, במסגרתו נרשמו פרטיו האישיים, עולה כי המבקש עצמו הוא שערב להתחייבויות החברה ולכן, נרשמו פרטיו האישיים, לרבות שמו, מספר תעודת הזהות שלו ואף כתובתו הפרטית. לכאורה, במדה וטענת המבקש היתה נכונה, ניתן היה לצפות כי בפרטי הערב, יצויינו פרטי החברה. נוסח כתב הערבות עליו נסמכת התביעה כנגד המבקש, לרבות עצם ציון פרטיו האישיים של המבקש, מצביע על כך שהמבקש חתם כערב להתחייבויות החברה וכי לא מדובר בערבות של החברה, שאין לה כל משמעות פרקטית. 11. המבקש העלה בבקשתו טענות עובדתיות כנגד כתב הערבות אולם, לא חתם בעצמו על תצהיר. במקום זאת, הוגש תצהירו של בנו, שברור שאינו יכול להעיד מידיעתו האישית, על נסיבות עריכת כתב הערבות והחתימה עליו. אכן, המבקש הינו בן 98 שנים ואני יוצא מתוך הנחה כי אינו מסוגל להגיע לבית המשפט. עם זאת, לא הובאה בפני ראיה כלשהי ואף לא נטען בבקשה או בתצהיר שצורף אליה, כי יש מניעה כלשהי מצדו לחתום על תצהיר. להיפך, מתשובותיו של בנו, בחקירתו הנגדית, עולה כי המבקש בריא וצלול. ניתן היה לצפות, אפוא, כי המבקש יצרף לבקשתו תצהיר מטעמו הוא ולא יסתמך על תצהירו של בנו, כאשר דרך חקירתו על התצהיר, אם בכלל, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. המבקש אינו יכול להמנע מהגשת תצהיר, מחד ולהעלות טענות באשר לנסיבות עריכת כתב הערבות, מאידך, תוך ניסיון להרחיק עצמו מכתב הערבות. מנגד, אינני רואה טעם לפגם בכך שהמצהיר מטעם המשיבה, שאין חולק כי מוטל עליה נטל הראיה בבקשה דנן, הינו מר קרנץ, המשמש כמנהלה, למרות שהחל עבודתו אצל המשיבה בשנת 2001. עילת התביעה כנגד המבקש מבוססת על כתב ערבות, ובשלב זה של הדיון, ניתן ללמוד על עילת התביעה מהמסמך עצמו. 12. בשלב זה של הדיון, בית המשפט הדן בהליך המקדמי של מתן סעד זמני אינו בא להחליף את קיומה של ישיבת הוכחות והגשת ראיות הצדדים בהליך העיקרי, אלא, משנחה דעתו של בית המשפט באשר לקיומה של עילת תביעה, עליו לדלג לבחינת יתר התנאים למתן הסעד המבוקש. אני סבור כי המשיבה עמדה בתנאי הראשון הקבוע בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי והראתה עילת תביעה טובה, הנתמכת בראיות. 13. כאמור, תקנה 374(ב) מעמידה תנאי נוסף למבקש, לצורך מתן צו עיקול זמני - בית המשפט רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. המצהיר מטעם המבקשת לא נחקר בחקירה נגדית בכל הנוגע לטענותיו בדבר הכבדה אפשרית על ביצוע פסק הדין, במדה ולא ינתן הצו ולפיכך, יש לקבל את טענותיו בעניין זה, לרבות קשייה הכלכליים של החברה וחובותיה לבנקים. למעשה, הבקשה לביטול פסק הדין אינה נוגעת כלל לתנאי הכלול בתקנה 374(ב) לתקנות ועניין זה אף לא נזכר בסיכומיו של ב"כ המבקשת. מנגד, המצהיר מטעם המבקש אשר בחקירתו הנגדית כי יש לחברה בעיה עם בנק הפועלים, כאשר החוב כלפיו עומד על סך של כ - 800,000 ש"ח וכי קיים חוב לבנק דיסקונט ולמשיבה. צירוף הנתונים שהובאו בפני על ידי הצדדים, מביא אפוא למסקנה כי קיים חשש לכאורה כי אי מתן צו העיקול, יכביד על ביצוע פסק הדין. 14. שיקולים בדבר מאזן הנוחות, תום לב, צדק ומידתיות מביאים גם הם למסקנה כי יש להשאיר את צו העיקול על כנו. המבקש לא הצביע בתצהיר שצורף לבקשתו, כמו גם במהלך החקירה, על נזקים כלשהם שיגרמו לו עקב העיקול הזמני. מדובר בעיקול זמני ברישום בלבד על כספים ו\או זכויות מאלישע בע"מ וכן, על זכויותיו של המבקש בנכס מקרקעין ולא ניתן לצפות לנזק ממשי כלשהו שיגרם לו עקב העיקול. המבקש לא הצביע בבקשתו על נכס ספציפי (ולו נכס ברמת נזילות ובאפשרות מימוש פחותים מאלו של הנכסים שנתפסו), ממנו יכולה המשיבה להפרע ולא הובאה בפני כל ראיה שניתן להבטיח את ביצוע פסק הדין באמצעים פחות חמורים. מנגד, במדה ולא ינתן הצו, ספק אם יהא בידי המבקשת כדי להיפרע מהנתבעים. לצורך הגנה על קניינה של המשיבה, ובהעדר מקור ספציפי אחר לפרעון, אין מנוס מעיקול זכויותיו של המבקש אצל המחזיקים. עיקול זמניצוויםעיקול