התובע הגיש תביעה זו, בטענה, כי עובר להוראות הרכישה הוא קיבל ייעוץ רשלני בנדון, וכן טען כי הבנק לא החתים אותו על הסכם ייעוץ, על פי הוראות החוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. להלן פסק דין בנושא הסכם ייעוץ השקעות עם הבנק: כללי התובע הינו לקוח של סניף בנק לאומי לישראל, סניף דאלית אל כרמל (להלן - הבנק). בחודשים אפריל ומאי 2007, פנה התובע, טלפונית, לסניף הבנק וביקש כי האחרון ירכוש עבורו פקדון בסכום כולל 238,000 בקרן בשם "מיטב שקלים ארוכה" (להלן - הקרן). חלפה לה תקופה, והשקעתו של התובע בקרן פחתה בכ 7,000 ₪, וזאת בעקבות ירידות שערים. אשר על כן, הגיש התובע תביעה זו, בטענה, כי עובר להוראות הרכישה הוא קיבל ייעוץ רשלני בנדון, וכן טען כי הבנק לא החתים אותו על הסכם ייעוץ, על פי הוראות החוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הייעוץ). גרסת התובע לטענת התובע, הוא היה לקוח של סניף דאלית אל כרמל, בבנק לאומי, כאמור לעיל, ונהג להשקיע את חסכונותיו באפיקים סולידיים. במהלך חודש 04/2007 הוא היה מעוניין להשקיע סכום של כ 200,000 ₪ שהיו זמינים בחשבונו באפיק סולידי, ולכן בירר טלפונית עם יועץ ההשקעות של הבנק, מר מועד חוסייסי, בנוגע לקרן השקעות הקרויה "מיטב שקלים ארוכה". בהמשך, ביצע התובע שתי רכישות טלפוניות - ביום 6.4.07, הוא השקיע בקרן סכום של כ 200,000 ₪, ובתאריך 3.5.07 השקיע סכום נוסף של כ 38,000 ₪. לטענת התובע, כעבור 5 חודשים הוא הפסיד כ- 8% מהקרן, ובהמשך צומצם ההפסד לסכום של כ- 7,000 ₪, ואז הועברו הכספים למסלול פק"מ. אקדים ואציין, כי בעוד שבכתב התביעה לא צויין הדבר, הרי שבעת הדיון, התברר כי התובע התקשר למר חוסייסי בעקבות פרסומת ששמע ברדיו, ולכן ביקש לברר באמצעות מר חוסייסי אודות אותה קרן. לטענתו, מר חוסייסי אמר לו כי הוא שמע כי:"הקרן הזאת היא באמת קרן טובה" וכן ציין כי:"אין בה סיכון" (עמוד 2, שורה 21). התובע הוסיף, כי באם היה יודע כי יש בקרן סיכון, הרי לא היה משקיע בקרן, שהרי, כדבריו:"אם היה אומר שיש לי סיכון, אז למה אני צריך להשקיע ? כל החיים שלי הייתי בפק"מים" (שם, שורות 22-23). התובע הוסיף כי הוא ביקש:"קרן סולידית עם אפס סיכון" (שם, שורה 12). לאחר שהחלו ירידות השערים בקרן, הבין התובע, לטענתו, כי מר חוסייסי לא החתים אותו על הסכם בכתב, על פי חוק הייעוץ. התובע ניגש לסניף, החל לשאול את מר חוסייסי שאלות בנוגע לקרן, ואז השיב לו האחרון כי אסור לו לתת ייעוץ, וכדברי התובע:"רק אחרי שהתחלתי לשאול את השאלות הנוקבות, ואז הוא עצר ואמר שאסור לו לתת לי ייעוץ. זה היה כבר בירידות" (שם, שורות 30-31). גרסת הבנק לשיטת הבנק, שיוצג על ידי מר חוסייסי לעיל, שתי הרכישות אותן ביצע התובע, היו רכישות שלא היו כרוכות במתן ייעוץ, שכן התובע ביקש מפורשות, ובאופן ספציפי, לרכוש את הקרן לעיל. מעבר לטענה העובדתית לעיל, הרי ציין מר חוסייסי כי לא סביר כי המליץ על הקרן כקרן אשר אין בה כל סיכון, שהרי עיון בביצועי הקרן בחודש אפריל מאי (נספח ד' לכתב ההגנה), מלמד כי היא עלתה בשיעור של כ 3.3%, קרי, אין מדובר בקרן סולידית. הנתון לעיל, בשילוב הנתון כי לבנק אין כל אינטרס מה יהיה אפיק ההשקעה של התובע, מובילים למסקנה, לשיטת הבנק, כי אין בסיס עובדתי לטענת התובע. כסיוע לעמדת הבנק, הוצגו דפי ההוראות הטלפוניות (נספחים א' וב' לכתב ההגנה), אשר הוקלדו בזמן אמת, קרי - במועדי הרכישה, שם ציין מר חוסייסי, כי:"הפעולה בוצעה ביוזמת לקוח בהוראה בטלפון ללא יעוץ". במענה לתמיהה, מדוע שוחח התובע דווקא עם מר חוסייסי, שהינו יועץ ההשקעות של הסניף, ציין האחרון כי מעבר לתפקידו כיועץ השקעות, הרי שהוא גם משרת את לקוחות הבנק בעניינים שונים אחרים, והתובע נמנה על קהל הלקוחות בו מטפל, בין היתר, מר חוסייסי. דיון והכרעה כפי שציינתי לעיל, טענותיו של התובע נחלקות לשניים: ראשית, כי הייעוץ שניתן לו היה רשלני; שנית, כי הבנק לא החתים אותו על טופס ייעוץ, כנדרש בחוק הייעוץ. לגבי טענת הייעוץ הרשלני, ייתכנו שתי אפשרויות של רשלנות בנדון: הראשונה, כי ניתנו עצות שלא היו סבירות ביחס למידע שהיה קיים בזמן אמת; השניה, כי העצות שנתנו לא תאמו את המטרות והנתונים אותם הציב הלקוח (ור' בנדון, ת"א (ת"א) 216384/02, זיאד חסדייה נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 22 לפסק הדין, ניתן בתאריך 23/11/04). האפשרות השניה לעיל, הנוגעת לענייננו, נדונה בס' 12 לחוק הייעוץ, אשר מטיל על נותן הייעוץ חובות רבות, וקובע כי: "בעל רישיון יתאים, ככל האפשר את הייעוץ שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לעניין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה". מהסעיף הנ"ל אנו למדים, כי מוטלת חובה על יועץ ההשקעות לבדוק את צרכיו של הלקוח, ולהתאים לו תוכנית השקעה הולמת. צרכיו של הלקוח נגזרים ממטרת ההשקעה כפי שהלקוח הגדיר אותה, מטווחי הזמנים של השקעתו, ממצבו הכספי של הלקוח, דרישותיו לגבי זמינות השקעתו, ועוד כהנה וכהנה משתנים. ס' 13 לחוק הייעוץ קובע את החובה לערוך הסכם ייעוץ בכתב, וכן את הסעיפים שייכללו בו. לאחר ששקלתי את טענות וטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות, וכי התובע לא הצליח להרים את נטל השכנוע, המוטל על תובע בהליך אזרחי. על פי דברי התובע, הוא שמע לראשונה על הקרן מפרסומת ברדיו. אמנם, לטענת התובע הוא קיבל ממר חוסייסי ייעוץ לגבי הקרן, אולם התובע לא הצליח לציין מה כלל אותו ייעוץ. כך, לדוגמה, לא ציין התובע מה נאמר לו על ידי מר חוסייסי אודות הנכסים בהם משקיעה הקרן, מה היו תשואות הקרן בתקופה שקדמה לרכישה, מיהו הגוף אשר מחזיק ומנהל את הקרן, מהן העמלות אשר ישלם בשל רכישת הקרן וכיצד הן עומדות ביחס לעמלות בקרנות דומות אחרות. לא די באמירה כללית, כי הוא ביקש השקעה ללא כל סיכון או, כדבריו:"עם אפס סיכון", ולא די בטענה כי הבין כי בקשתו התמלאה. דווקא נתוני הקרן (עובר למועד הרכישה) מצביעים על כך, כי באם היה מר חוסייסי נותן ייעוץ, הרי היה משבח את הקרן על ביצועיה הטובים (אותה עת . .), אך גם זאת, התובע לא טען. זאת ועוד, לאחר שהחלו הירידות, ציין התובע כי:"רק אחרי שהתחלתי לשאול את השאלות הנוקבות, ואז הוא עצר ואמר שאסור לו לתת לי ייעוץ. זה היה כבר בירידות" (פרוטוקול, עמ' 3 ש' 30-31), וגם עדות זו מחזקת את עמדת הבנק, כי עד אותו שלב לא ניתן לו ייעוץ, אלא הבנק מילא אחר הוראותיו הטלפוניות. מהאמור לעיל, עולה כי התובע לא הצליח להוכיח כי אכן קיבל ייעוץ ממר חוסייסי. משכך, מתייתר הדיון בחובה שהייתה מוטלת על מר חוסייסי להחתים את התובע על הסכם ייעוץ, וכן מתייתר הדיון בנוגע לשאלה האם הוכיח התובע את רשלנות הבנק בנוגע לטיב הייעוץ שניתן לו. בהקשר זה אציין, כי התובע לא טרח להציג לבהמ"ש את ביצועי הקרן לאורך התקופה שבה החזיק כספים, וכך לא ניתן היה להתרשם באם אכן הקרן צברה רק הפסדים, או שמא בתקופה הראשונה היא גם צברה רווחים, באיזה שיעור, והאם הדבר אכן תאם את ציפיות התובע לקרן עם "אפס סיכון", ועם תשואה תואמת. סוף דבר, אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם הוצאות לנתבע בסך 750 ₪ וזאת תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הסכום הוצאות הצמדה וריבית כחוק. זכות בקשת רשות ערעור תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין. חוזהבנקשירותי יעוץייעוץ השקעותהשקעות