##דוגמא לכתב תביעה נגד שיפוצניק:## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' _________ ת.ז. _________, המתגוררת ברחוב _________, _________. 2. הנתבע: מר _________ ת.ז. _________, העוסק בביצוע עבודות שיפוצים, שכתובתו אינה ידועה במדויק לתובעת, אך ניתן למסור לו כתבי בי-דין באמצעות כתובת עסקית או פרטית שתתברר. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. סך של 8,512 ₪ בגין עלות תיקון הליקויים והנזקים בדירת התובעת, כפי שנקבעו בחוות דעת מומחה. ב. סך של 2,500 ₪ בגין עבודות שלא בוצעו על ידי הנתבע, למרות ששולמו לו. ג. סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות שכר טרחה וייעוץ מקצועי שנגרמו לתובעת. ד. סך של 900 ₪ בגין שכר טרחת המומחה מטעם התובעת עבור הכנת חוות הדעת. ה. סך של 1,155 ₪ בגין הוצאות התייצבות המומחה מטעם התובעת לחקירה בבית המשפט. ו. סך של 700 ₪ בגין הוצאות משפט שנגרמו לתובעת. ז. סך של 2,532 ₪ בגין קיזוז סכומים ששולמו לנתבע ביתר, לאחר ניכוי עבודות שבוצעו על ידו ואושרו. ח. סך כולל של 17,299 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. ט. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. ביום 3.11.2006, התקשרה התובעת עם הנתבע, אשר הציג עצמו כבעל ידע מקצועי עשיר בתחום השיפוצים, לצורך ביצוע עבודות שיפוץ בדירתה הממוקמת ברחוב _________, _________. 5. הנתבע הגיש הצעת מחיר בסך 22,000 ₪ עבור עבודות השיפוץ, וקיבל מהתובעת סך של 11,000 ₪ על חשבון העבודה, אך לא הוציא חשבונית מס כדין בגין תשלום זה. 6. הנתבע החל בביצוע העבודות, אך איכות העבודה שבוצעה על ידו, בעיקר בחדר האמבטיה, הייתה ירודה באופן קיצוני ומתחת לכל ביקורת מקצועית, עד כדי כך שהתובעת נאלצה להפסיק את עבודתו טרם סיומה. 7. בין הליקויים החמורים שהתגלו בעבודת הנתבע, נכללו שיפועים שגויים באמבטיה, אשר גרמו למים לזרום לכיוון הסלון ולהתנקז מתחת לארון האמבטיה במקום לכיוון מרפסת האמבטיה. 8. כמו כן, אריחי הקרמיקה בקירות חדר האמבטיה הודבקו באופן עקום, וקו הקישוט בוצע שלא בהתאם להוראות התובעת, והפך לכיעור במקום לקישוט. 9. התובעת נאלצה להזמין קבלן אחר, מר _________, אשר הודה כי השיפועים שבוצעו על ידי הנתבע אינם נכונים. 10. עבודת הנתבע הסתכמה בפועל בחדר האמבטיה בלבד, כאשר הסכום שתוקצב לעבודה זו בהצעת המחיר עמד על 8,500 ₪, בעוד שהתובעת שילמה לו 11,000 ₪. 11. עילת התביעה נולדה עם גילוי הליקויים החמורים בעבודת הנתבע, אשר התרחשו במהלך ביצוע העבודות ולאחר מכן, והתגבשה במלואה עם קבלת חוות דעת המומחה שאישרה את קיומם והיקפם של הליקויים. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 12. סכום התביעה הכספית מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. 13. מקום מגורי התובעת ומקום ביצוע העבודות, המצויים בתחום השיפוט של בית משפט זה, מקנים לבית המשפט סמכות מקומית לדון בתביעה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם והתחייבות ## 14. הנתבע הפר את ההסכם שנכרת בינו לבין התובעת בכך שלא ביצע את עבודות השיפוץ באופן מקצועי, יסודי ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בענף, ובכך גרם לתובעת נזקים כספיים משמעותיים הדורשים תיקון יקר. 15. הנתבע התחייב לבצע עבודות שיפוץ איכותיות ומקצועיות, אך בפועל ביצע עבודה רשלנית ולקויה, אשר אינה עומדת בהתחייבויותיו החוזיות ומהווה הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים, המצדיקה את דרישת התובעת לפיצוי. 16. אי-הוצאת חשבונית מס בגין התשלום בסך 11,000 ₪ מהווה הפרה של חובותיו החוקיות של הנתבע, וכן אינדיקציה נוספת לחוסר תום ליבו והתנהלותו הבלתי מקצועית והבלתי תקינה לאורך כל תקופת ההתקשרות. 17. הנתבע לא סיים את העבודה כפי שהתחייב, והותיר את דירת התובעת במצב של ליקויים חמורים ואי-השלמה, דבר שאילץ את התובעת להפסיק את עבודתו ולשאת בעלויות נוספות להשלמת התיקונים על ידי גורם מקצועי אחר. 18. התנהלות הנתבע, אשר כללה ביצוע עבודות לקויות, אי-עמידה בהתחייבויות חוזיות ואי-השלמת העבודה, מהווה הפרה בוטה של עקרון תום הלב החוזי ומצדיקה את דרישת התובעת לפיצוי מלא בגין כל נזקיה. ## רשלנות מקצועית ## 19. הנתבע פעל ברשלנות מקצועית חמורה בביצוע עבודות השיפוץ, כאשר לא הקפיד על סטנדרטים מקצועיים בסיסיים, ובכך גרם לליקויים מהותיים בדירת התובעת, אשר דורשים תיקון יקר ומורכב. 20. ביצוע שיפועים שגויים בחדר האמבטיה, אשר הובילו לזרימת מים לכיוונים לא רצויים ולנזקים, מהווה רשלנות מקצועית מובהקת של הנתבע, אשר היה עליו לדעת ולבצע את העבודה בהתאם לכללי המקצוע. 21. הדבקת אריחי קרמיקה באופן עקום וביצוע קו קישוט שאינו תואם את דרישות התובעת ואינו אסתטי, מעידים על חוסר מקצועיות ורשלנות בביצוע העבודה, ופוגעים באיכות ובמראה הכללי של חדר האמבטיה. 22. הנתבע, שהציג עצמו כבעל ידע מקצועי עשיר, היה חייב לנקוט בזהירות סבירה ולבצע את העבודה במיומנות הנדרשת מבעל מקצוע בתחום השיפוצים, אך הוא כשל בכך באופן חמור וגרם לנזקים. 23. התנהלותו הרשלנית של הנתבע גרמה לתובעת לא רק לנזקים כספיים ישירים בגין עלויות התיקון, אלא גם לעוגמת נפש רבה, טרחה והוצאות נוספות הכרוכות בתיקון הליקויים ובחיפוש אחר בעל מקצוע חלופי. ## ליקויים בעבודות השיפוץ ## 24. הליקויים בעבודות השיפוץ שבוצעו על ידי הנתבע, כפי שפורטו בחוות דעת המומחה, הם מהותיים ודורשים תיקון יסודי, ומוכיחים כי העבודה לא בוצעה כנדרש ואינה עומדת בסטנדרטים המקובלים. 25. זרימת המים לכיוונים נגדיים באמבטיה והתנקזותם לכיוון הסלון ומתחת לארון האמבטיה, מהווה ליקוי חמור המעיד על כשל תכנוני וביצועי בסיסי של הנתבע, ועלול לגרום לנזקי רטיבות נוספים. 26. אריחי הקרמיקה העקומים וקו הקישוט הלקוי אינם רק פגם אסתטי, אלא מעידים על חוסר הקפדה על הפרטים ועל ביצוע עבודה חובבנית, אשר אינה תואמת את הציפיות הסבירות מבעל מקצוע. 27. העובדה שקבלן אחר, שהובא על ידי הנתבע עצמו, הודה כי השיפועים אינם נכונים, מחזקת את טענת התובעת בדבר קיומם של ליקויים חמורים ומוכיחה את אחריותו הבלעדית של הנתבע לנזקים. 28. הליקויים שהתגלו בעבודת הנתבע אינם בגדר "פגמים קלים" אלא כשלים מהותיים המשפיעים על תפקוד חדר האמבטיה ועל בטיחותו, ומחייבים התערבות מקצועית מיידית לתיקונם. ## אחריות הנתבע לנזקים ## 29. הנתבע אחראי באופן בלעדי לכלל הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהפרת ההסכם, הרשלנות המקצועית והליקויים החמורים בעבודות השיפוץ שביצע בדירתה. 30. אחריותו של הנתבע נובעת מהתחייבותו החוזית לבצע עבודה מקצועית ואיכותית, וכן מחובתו לנקוט בזהירות סבירה כבעל מקצוע, חובות אותן הפר באופן בוטה. 31. חוות דעת המומחה מטעם התובעת, אשר לא נסתרה, קובעת באופן חד משמעי את קיומם של הליקויים ואת עלות תיקונם, ובכך מבססת את אחריותו של הנתבע לנזקים. 32. הנתבע לא הצליח להוכיח כי הליקויים נגרמו כתוצאה מגורם אחר שאינו קשור לעבודתו, או כי התובעת אחראית באופן כלשהו לנזקים, ולכן עליו לשאת במלוא האחריות. 33. הפסיקה קבעה כי קבלן שיפוצים אחראי לטיב העבודה ולתיקון ליקויים הנובעים מרשלנותו או מאי-עמידתו בסטנדרטים המקצועיים, ועל כן יש לחייב את הנתבע במלוא הנזקים. ## עלות תיקון הליקויים ## 34. עלות תיקון הליקויים בדירת התובעת, כפי שנקבעה בחוות דעת המומחה מטעם התובעת, מסתכמת בסך של 8,512 ₪, סכום הכולל מע"מ ופיקוח, והוא סביר והכרחי לצורך השבת המצב לקדמותו. 35. התובעת נאלצה לשאת בעלויות אלו כתוצאה ישירה מהתנהלותו הרשלנית של הנתבע, ועל כן זכאית היא להחזר מלא של סכום זה מהנתבע. 36. חוות דעת המומחה מטעם התובעת נחקרה בבית המשפט ולא נמצאה כל עילה להטיל ספק בממצאיה ובהערכותיה הכספיות, ולכן יש לקבלה במלואה. 37. הנתבע לא הציג חוות דעת מומחה נגדית אמינה ומקצועית שיכולה לסתור את ממצאי המומחה מטעם התובעת, ועל כן יש לקבל את הערכת הנזקים כפי שנקבעה. 38. הסכום הנדרש לתיקון הליקויים משקף את הנזק האמיתי שנגרם לתובעת ומאפשר לה להשלים את עבודות השיפוץ באופן תקין ומקצועי, כפי שהיה אמור להיות מלכתחילה. ## עבודות שלא בוצעו וקיזוזים ## 39. התובעת שילמה לנתבע סך של 11,000 ₪, בעוד שעלות העבודות שבוצעו בפועל בחדר האמבטיה, על פי הצעת המחיר, עמדה על 8,500 ₪ בלבד, כך שנותר הפרש של 2,500 ₪ בגין עבודות שלא בוצעו. 40. הנתבע טען לביצוע עבודות נוספות בסך 4,050 ₪, אך טענותיו אלו נבדקו ונמצאו חלקיות בלבד, כאשר חלק מהסכומים לא הוכחו או לא היו רלוונטיים. 41. לאחר קיזוז הסכומים המאושרים בגין עבודות נוספות שבוצעו על ידי הנתבע, נותר הפרש לטובת התובעת בסך 1,580 ₪ בגין עבודות שלא בוצעו ושולמו ביתר. 42. התובעת זכאית להחזר הסכומים ששולמו לנתבע ביתר, בגין עבודות שלא בוצעו או שלא הוכחו כנדרש, וזאת בהתאם לעקרונות דיני עשיית עושר ולא במשפט. 43. הפסיקה קבעה כי צד ששילם תמורה עבור שירות שלא קיבל, זכאי להשבת הסכום ששולם ביתר, ועל כן יש לחייב את הנתבע להשיב לתובעת את ההפרש. ## הוצאות נלוות ## 44. התובעת נאלצה לשאת בהוצאות שכר טרחה וייעוץ בסך 1,000 ₪, וכן בשכר טרחת מומחה בסך 900 ₪ עבור הכנת חוות הדעת, ובהוצאות התייצבות המומחה לחקירה בסך 1,155 ₪. 45. הוצאות אלו נגרמו לתובעת כתוצאה ישירה מהתנהלותו הרשלנית של הנתבע ומהצורך להוכיח את תביעתה בבית המשפט, ועל כן יש לחייב את הנתבע בהחזרן המלא. 46. הפסיקה מכירה בזכותו של ניזוק לקבל החזר בגין הוצאות סבירות שהוציא לצורך הקטנת נזקיו או לצורך הוכחת תביעתו, ועל כן יש לחייב את הנתבע בהוצאות אלו. 47. התובעת זכאית גם להחזר הוצאות משפט בסך 700 ₪, כפי שנקבע בפסק הדין, וזאת בנוסף להוצאות שכר טרחת עורך דין. 48. כלל ההוצאות הנלוות שנגרמו לתובעת הן תוצאה ישירה של הפרת ההסכם והרשלנות של הנתבע, ועל כן יש לחייבו לשאת בהן במלואן. ## חוסר תום לב ואי-הוצאת חשבונית ## 49. אי-הוצאת חשבונית מס בגין התשלום בסך 11,000 ₪ מהווה הפרה של חובותיו החוקיות של הנתבע, וכן אינדיקציה לחוסר תום ליבו והתנהלותו הבלתי תקינה. 50. התנהלות זו של הנתבע פוגעת בעקרונות של שקיפות והגינות בעסקאות, ומהווה עילה נוספת לחייבו בפיצויים בגין נזקיה של התובעת. 51. הפסיקה רואה בחומרה אי-הוצאת חשבוניות מס, ורואה בכך התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב וההגינות הנדרשת מבעל עסק. 52. הנתבע ניסה להתחמק מחובותיו החוקיות והחוזיות, ובכך פעל בחוסר תום לב מובהק, דבר המצדיק הטלת אחריות מלאה עליו. 53. התנהלותו של הנתבע, אשר כללה אי-הוצאת חשבונית, ביצוע עבודה לקויה וניסיון להתנער מאחריות, מעידה על דפוס פעולה של חוסר תום לב ורשלנות. ## דחיית טענות הנתבע ## 54. טענות הנתבע בתביעתו שכנגד, בדבר הפסד כספי בגין אובדן חומר בסך 3,000 ₪ והוצאות הובלה בסך 400 ₪, לא הוכחו בפני בית המשפט ועל כן יש לדחותן. 55. טענת הנתבע בדבר עלות בסך 1,000 ₪ שחייב למומחה מטעמו בגין עדותו, לא הוכחה אף היא, שכן לא הוצגה כל דרישה או חשבון בגין תשלום זה. 56. חוות דעתו של מר _________, שהוצגה על ידי הנתבע, נדחתה על ידי בית המשפט, בין היתר בשל חוסר מקצועיותו של _________ וחזרתו מדבריו, ועל כן אין לייחס לה משקל. 57. בית המשפט נתן עדיפות לחוות דעת של מהנדס ניטרלי, אשר לא נמצאה כל עילה להטיל ספק בממצאיו, ועל כן יש לדחות את טענות הנתבע הסותרות אותה. 58. הנתבע לא הצליח לסתור את ממצאי חוות דעת המומחה מטעם התובעת, ולא הציג ראיות מספקות לביסוס טענותיו בתביעה שכנגד, למעט חלקים קטנים שאושרו. ## עוגמת נפש וטרחה ## 59. התובעת נאלצה להתמודד עם עוגמת נפש רבה, טרחה והוצאות בלתי צפויות כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית והבלתי מקצועית של הנתבע, אשר הותיר את דירתה במצב של ליקויים חמורים. 60. הצורך בחיפוש אחר בעל מקצוע חלופי, התיאומים הכרוכים בתיקון הליקויים וההתמודדות עם ההליך המשפטי, גרמו לתובעת סבל רב ופגיעה באיכות חייה. 61. הפסיקה מכירה בזכותו של ניזוק לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה מהפרת הסכם או רשלנות, ועל כן יש לפסוק לתובעת פיצוי הולם בגין ראש נזק זה. 62. הנתבע היה מודע או צריך היה להיות מודע לכך שעבודתו הלקויה תגרום לתובעת נזקים ועוגמת נפש, ועל כן עליו לשאת באחריות גם לראש נזק זה. 63. הפיצוי בגין עוגמת נפש נועד לפצות את התובעת על הסבל, הטרחה וההפרעה לשגרת חייה שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלותו הפסולה של הנתבע. ## חובת זהירות וסטנדרט מקצועי ## 64. על הנתבע, כבעל מקצוע בתחום השיפוצים, חלה חובת זהירות מוגברת כלפי התובעת, לביצוע העבודה במיומנות, מקצועיות ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בענף. 65. הנתבע הפר חובה זו באופן בוטה, כאשר ביצע עבודה רשלנית ולקויה, אשר אינה עומדת בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים מבעל מקצוע סביר. 66. הפסיקה קבעה כי בעל מקצוע חייב לנקוט בזהירות סבירה ולבצע את עבודתו במיומנות הנדרשת, וכי הפרת חובה זו מהווה עוולת רשלנות המקימה זכות לפיצוי. 67. הנתבע הציג עצמו כבעל ידע מקצועי עשיר, ובכך יצר מצג שווא בפני התובעת, אשר הסתמכה על מצג זה בהתקשרותה עמו. 68. אי-עמידתו של הנתבע בסטנדרט המקצועי הנדרש, גרמה לנזקים ישירים ועקיפים לתובעת, ועל כן עליו לשאת במלוא האחריות לתוצאות מעשיו. ## קשר סיבתי ## 69. קיים קשר סיבתי ישיר וברור בין התנהלותו הרשלנית והבלתי מקצועית של הנתבע לבין הנזקים שנגרמו לתובעת, לרבות הליקויים בדירה וההוצאות הכספיות. 70. אלמלא התרשלותו של הנתבע בביצוע העבודות, לא היו נגרמים הליקויים בדירה, והתובעת לא הייתה נאלצת לשאת בעלויות התיקון ובהוצאות הנלוות. 71. הנזקים שנגרמו לתובעת הם תוצאה צפויה וטבעית של התנהלותו של הנתבע, ועל כן יש לחייבו בפיצוי מלא בגינם. 72. הנתבע לא הצליח להוכיח כי קיים גורם זר מתערב שניתק את הקשר הסיבתי בין מעשיו לנזקים, ועל כן אחריותו נותרה בעינה. 73. הפסיקה קבעה כי כאשר קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין מעשה או מחדל לנזק, יש להטיל אחריות על הגורם המזיק, וזהו המצב בענייננו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן פסק דין בנושא תביעה נגד שיפוצניק:## לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינם ליקויים נטענים לעבודת שיפוץ שביצע הנתבע בדירת התובעים. בכתב התביעה נטען כי הנתבע הציג עצמו כבעל ידע מקצועי עשיר מאוד בתחום השיפוצים, הגיש הצעת מחיר בסך 22,000 ₪ וכן קיבל מהתובעת ביום 3.11.06 סך 11,000 ₪ על חשבון העבודה וכנטען לא הוציא חשבונית עד היום בגינה. כנטען בכתב התביעה הנתבע החל את העבודה אך לא סיים אותה שכן, לגרסת התובעת איכות העבודה שביצע נראתה לה מתחת לכל ביקורת. אטעים כי חלק מהעבודה בוצע כנטען בכתב התביעה שעה שהנתבעת לא הייתה בבית. להלן נטען בכתב התביעה כי שעה בני הבית התקלחו באמבטיה המים עברו לכיוונים נגדיים, התנקזו לכיוון הסלון במקום לכיוון מרפסת האמבטיה וכן התנקזו מתחת לארון האמבטיה. כמו כן נטען בכתב התביעה כי אריחי הקרמיקה בקירות היו עקומים וגם קו הקישוט בוצע שלא בהתאם להוראות התובעת (והפך לכיעור במקום לקישוט). התובעת טוענת בהמשך כתב התביעה כי הקבלן עידן שהובא על ידי הנתבע הודה שהשיפועים לא נכונים. ככללו של דבר טענה התובעת כי כלל העבודה שבוצעה על ידי הנתבע הסתכמה לחדר האמבטיה בלבד וכאמור בהצעת המחיר שהכין הנתבע הסכום שתוקצב לעבודה בחדר האמבטיה והשירותים מסתכם בסך 8,500 ₪. בכתב תביעתה עתרה התובעת לחייב את הנתבע בסכומים כדלקמן: עבודות שלא בוצעו בסך 2,500 ₪. תיקון הנזקים בדירה על פי חוות הדעת מטעם התובעת סך של 8,512 ₪. הוצאות בגין שכר טרחה וייעוץ סך של 1,000 ₪ וכן ביקשה תוספת ריבית והפרשי הצמדה. בכתב ההגנה שהגיש הנתבע נטענה טענה בדבר עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות שנחתם ולעיצומם של דברים כפר הנתבע בממצאים ובמסקנות שנקבעו בחוות הדעת מטעם התובעים. הליכי הבוררות שבין בעלי הדין לא צלחו שכן כל אחד מביניהם ביקש לאחוז בכנף בגדו של רב מטעמו וסירב לקבל את מרות הרב האחר. בנסיבות אלה, אין מנוס מבירור התביעה בפני בית משפט זה. הנתבע הגיש תביעה שכנגד ובה טען כי בשל ביטול החוזה בלי הודעה מוקדמת נגרם לו הפסד כספי בגין אובדן חומר שהזמין בסך 3,000 ₪. הוצאות בגין הובלת החומר בסך 400 ₪ וכן עלות חוות הזמנתו של המומחה מטעמו לדירה ולדיון בבית המשפט סך 1,000 ₪. כמו כן טען הנתבע במסגרת כתב התביעה שכנגד כי ביצע עבודות מעל המוסכם אותם פירט בנספח לכתב התביעה שכנגד. הנתבע הציג בפני בית המשפט מכתב בחתימתו של מר יעקב עידן שברישא שלו נאמר שמר עידן התבקש לתת חוות דעת מקצועית לעבודה שבוצעה. עידן לגרסתו נכנס לדירה וראה את העבודה שבוצע על ידי הנתבע ובחוות "דעתו המקצועית" הוא קבע שבחיפוי הקירות לא היה סטיה, רצפת האמבטיה מפולסת כראוי וכמקובל, שיפועי זרימת מי הדלוחין היו נכונים ומכאן הסיק שהעבודה הייתה מקצועית וסבירה מאוד. אטעים כי מר עידן אינו בעל מקצוע מוכר כלשהו בתחום עבודות הנדסה הוא אף לא ציין כי הוא הנדסאי, מהנדס או בדומה לכך. אלא התגדר רק בידע מקצועי שלו מזה 30 שנה בתחום. הממצאים שקבע בחוות הדעת שלו, אינם מתיישבים עם הממצאים שקבע המומחה מטעם התובעת. עידן העיד בקצרה בישיבת יום 15.12.08 וטען בין היתר כי איננו יכול להגיד אם הרצפה הייתה מפולסת כיוון שאין הוא זוכר באופן מדויק. עידן אף הוסיף כי הציע לצדדים כי יגיעו לפשרה ויסיימו את המחלוקת שביניהם וכי שני הצדדים מכירים אותו. מטבע הדברים, אני נותן עדיפות לחוות דעת של מהנדס ניטראלי שאין לו כל היכרות קודמת עם בעלי הדין, על ממצאים שקבע עידן שכאמור אינו מהנדס או הנדסאי מה גם שעידן חזר בו בדבריו מגרסה שציין במכתבו מיום 27.11.08 באשר לפילוס הרצפה (ראו דבריו בעמ' 6 לפרוטוקול מיום 15.12.08 שורות 21, 22). יתר על כן, המומחה מטעם התובעת נחקר על חוות דעתו בישיבת היום ולא מצאתי בממצאי חקירתו עילה כלשהיא להעמיד בספק את הממצאים והערכות הכספיות שקבע בחוות דעתו. כאמור, סכום עלות התיקונים שנקבעו בחוות הדעת של המומחה האמור מסתכם לסך של 8,512 ₪ כולל מע"מ ופיקוח ואין חולק בפני כי התובעת שילמה לנתבע סכום בסך של 11,000 ₪. התובעת טענה בין היתר להחזר עבודות שלא בוצעו בסכום של 2,500 ש"ח המהווים את סכום ההפרש שבין עבודות האמבטיה בסך 8,500 ₪ ובין הסכום ששולם לנתבע בסך 11,000 ₪ אולם כנגד זה, טען הנתבע כי ביצע עבודות נוספות בסכום של 4,050 ₪ כמפורט בסעיפים 11-10 לנספח של כתב התביעה שכנגד. בכתב ההגנה שהגישה התובעת כנגד התביעה שכנגד העלתה התובעת ספקות ביחס לסכומים שנקבעו על ידי הנתבע במסגרת תביעתו שכנגד. בדקתי את טענותיה של התובעת בהקשר לפריצת דלת וחלון בחדר הילדים ומצאתי כי אין בהם ולא כלום וכי טענותיה לפיה הנתבע דרש בהצעת המחיר סך של 1,500 ₪ בגין חדר הילדים בעוד שבתביעה כנגד תימחר את פריצת הדלת והחלון בסכום כולל של 850 ₪ מתעלמת מן העובדה שבסעיף 10 לנספח לכתב התביעה שכנגד נכלל גם פריט נוסף שעניינו שבירה ופינוי של קיר גבס בסך 200 ₪. מכאן, שאין לבוא בטרוניות לנתבע שתמחר את עלות העבודה בחדר הילדים בסכום הנמוך יותר מן הסכום שקבע בהצעת המחיר. לעומת זאת לא נסתרו בפני יתר הסעיפים שנטענו על ידי הנתבע בכתב התביעה שכנגד. טענותיו הנוספות של הנתבע בתביעה שכנגד לפיהם נגרם לו הפסד כספי בסך של 3,000 ₪ בגין עלות חומר לא הוכחה בפני. גם טענתו לפיה נשא בעלות של 400 ₪ להוצאת החומר האמור, לא רק שאינה מתיישבת עם הטענה שהוא איבד חומר אלא שהטענה לגופה לא הוכחה בפני. כמו כן לא הוכחה הטענה בדבר עלות בסך 1,000 ₪ שחייב הנתבע לעידן בגין עדותו, טענה כזאת לא הועלתה על ידי עידן והתובע אף לא המציא כל חשבון או דרישה שנשלחה לו לעידן. על יסוד כל האמור לעיל, אני פוסק כי לנתבע מגיע סכום נוסף בסך של 4,050 ₪ מן התובעת באופן שיש בו כדי לקזז את טענתה בגין עבודות שלא בוצעו, ומשכך בגין פריט זה, חייבת התובעת לנתבע הפרש בסך 1,580 ₪. כאמור לא נסתרו בפני הממצאים שנקבעו בחוות הדעת מטעם התובעת המלמדים כי סך הכול הנזק שנגרם על ידי הנתבע מסתכם לסך 8,512 ₪. מכאן שהסכום שמגיע לתובעת מן הנתבע בגין הנזקים בדירתה מסתכם בסך של 6,932 ₪. אשר להוצאות המשפט התובעת טענה להוצאות בסך 300 ₪ בגין תשלום לבורר (הרב מחפוד) שבסופו של דבר לא התקיימו בפניו הליכים כלשהם וכן קבלה על תשלום בסך של 900 ₪ למומחה מטעמה בעבור הכנת חוות הדעת. מנגד חויבה התובעת בתשלום הוצאות לנתבע בסך 500 ₪ (החלטה מיום 15.12.08). מכאן, שהתובעת זכאית להפרש סכום הוצאות בסך 700 ₪ וכן היא זכאית לתשלום בסך של 1,155 ₪ בגין הוצאות התייצבותו של המומחה לחקירה. מאחר והגעתי למסקנה כי חלק מתביעתו הנגדית של הנתבע בדין יסודה, אני פוסק כי בחשבון הכללי זכאית התובעת לשיפוי הוצאות משפט בסכום של 700 ₪. סוף דבר, אני מקבל את התביעה ומקבל באופן חלקי את התביעה שכנגד כמפורט לעיל. סופו של דבר כי אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סכום הפיצוי בגין הנזקים בניכוי סכום תביעתו הנגדית של התובע בסך של 6,932 ₪. הוצאות משפט בסך 700 ₪. הסכומים האמורים ישולמו על ידי הנתבע לתובעת בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. כתב תביעהמסמכיםשיפוצניק