אחריות רשות ציבורית בנזיקין | עו"ד רונן פרידמן

##(1) אחריות רשות ציבורית - הקדמה:## גישת המשפט הישראלי בסוגיית אחריותה של רשות ציבורית או אורגן בתוכה, ניסתה לאזן בין פעולת הרשות על האורגנים שבה, לבין הנזק שנגרם לפרט ופיצויו. מחד ניתנה חסינות רחבה לרשות ולעובדי הציבור, בין היתר משיקולי חשש מהרתעת יתר בהפעלת שיקול דעת באכיפת החוק ומנהל תקין ומשיקולים כלכליים. מנגד, נקבעה בעניין אחריות רשות ציבורית בנזיקין כי חובת אחריות בדבר נזקו של הפרט ופיצויו, ע"י הטלת חובת זהירות על הרשות בצפיית הנזק, וחבות, כאשר זו התרשלה במילוי תפקידה. בית המשפט קבע שסעיף 7(א) לפקודת הנזיקין, הוציא מתוכו הגנה כאשר העוולה הנה רשלנות, וכן נשללה הגנה זו כאשר נתגלתה רשלנות של עובד הציבור בכל עוולה כלשהי. ##(2) הגדרת רשות ציבורית:## "רשות ציבורית" הוגדרה בסעיף 7 לפקודת הנזנקין כ"רשות מקומית, וכל תאגיד שהוקם בחוק המנוי בתוספת", וההבדל המרכזי בענייננו בין עובדי רשות ציבורית לעובדי המדינה הוא בכך שההכרה בחסינותו של עובד רשות ציבורית מצריכה החלטה של בית המשפט במסגרת בקשה שאותה רשאים להגיש הרשות הציבורית או העובד ##(3) אחריות רשות ציבורית בנזיקין - חסינות עובדים:## סעיף 7ג' לפקודת הנזיקין, הדן ב"תובענה נגד עובד רשות ציבורית", קובע כדלקמן: "(א) הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א. (ב) קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א, תידחה התובענה נגד עובד הרשות הציבורית, ויחולו הוראות סעיף 7ב(ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו – תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית. (ג) בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית או העובד כאמור בסעיף קטן (א), לאלתר." מלשון הוראות הדין עולה, כי החסינות הינה הגנה שניתנת לעובד ציבור מפני תביעות, אולם המדובר בהגנה יחסית. מחד, ביקש החוק להעניק לעובדי הציבור הגנה דיונית (חסינות), אולם מאידך חסינות זו אינה מתקיימת במקרה שבו עובד הציבור היה אדיש לדרך פעולתו, או במקרה שהעובד התרשל באופן חמור (" בסטיה חמורה מהתנהגות ראויה של עובד ציבור" – סעיף 7ו לפקודה). כמו כן, בהתאם להוראות החוק, לא תעמוד לאותו עובד החסינות, אם יוכח כי פעל מתוך "כוונה לגרום לנזק", או מתוך "שוויון נפש'', כלומר, מתוך אטימות או אדישות, גם אם המעשה נעשה תוך כדי מילוי תפקידו. מלשון סעיף 7א לפקודת הנזיקין עולה גם, כי חסינות עובדי ציבור חלה ביחס לתובענות בגין "מעשה המקים אחריות בנזיקין". גם הסביבה החקיקתית של הסעיפים הנוגעים לחסינות עובדי ציבור מצביעה על כך שיש להחילם רק שעה שבפני הערכאה המשפטית מונחת תובענה שיסודה בעוולה נזיקית. ##(4) אחריות רשות ציבורית בנזיקין - סיכום:## עצם היותו של אדם עובד ציבור, אינה פוטרת אותו מאחריות ישירה בנזיקין, תחת מעטה הרשות. כלל זה מתאים למעשה למבנה של תאגיד אשר אינו פוטר את האורגנים שבו מכלל אחריות תחת מעטה התאגיד. הגדרת אחריותו של עובד ציבור בנזיקין מוגדרת בחוק לתיקון פקודת הנזיקין (תיקון מספר 10), התשס"ה -2005, הקובע בסעיף 7א (א): "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשיוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור". סעיף 7ג (א) לאותו חוק קובע: הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7 א לגבי מעשי העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין". דברי ההסבר להצעת החוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 10) (אחריות עובדי הציבור), התשס"ג - 2002 מבהירים את תכליתו, כהכרה במעמדם המיוחד של עובדי הציבור ורצון להרחיב את ההגנה עליהם, על מנת שלא יבצעו את תפקידם כאשר מעליהם רובצת דאגה של תביעות כנגדם, דבר היכול לשבש את תפקודם ואת תפקוד המנהל התקין. כמו כן, שיקול נוסף הוא כלכלי, היינו להטיל את חובת הפיצוי על הגוף בעל היכולת הכספית והמנגנון ואשר לו היכולת למנוע את הנזק. נזיקיןרשות ציבוריתאחריות העירייה בנזיקין