הכללים בנושא סילוק תביעה על הסף נקבעו בע"א 3510/99 ולעס נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826, שם נפסק כי הוראות סדר הדין האזרחי מחייבות את בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שהוא מחליט למחוק תובענה על ספה. סעיף 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, מסמיך את בית המשפט לצוות על מחיקת כתב התביעה, כאשר זה אינו מראה עילת תביעה. בית המשפט יפעיל את סמכותו על-פי סעיף זה, אך ורק כאשר "ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש..." (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (ש' לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995), 384). בית-המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית-המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף (ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ""מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יברר תמיד דיון עניני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני פורמליסטי". (ע"א 693/83 שמש נ. רשם המקרקעין תל אביב יפו, מב (2) 668,671 מול ז').ד מג(3) 124). כשאלה לנגד עינינו - נבחן את שאלת קיומה, לכאורה, של עילת התביעה העומדת ביסוד כתב התביעה כאן." ראה גם ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה(4) 18: "בסוגיית סילוק על הסף (שנקבעה בת' 100 ו-101 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984), נוקטת הפסיקה בגישה כי: הטעם לגישה זו נעוץ בכך שהדרכים הנ"ל - "שוללות מהתובע את זכותו להביא את ענינו כפי שנטען לפני בית המשפט". (זוסמן, סדר דין אזרחי, מהדורה 6, 365, 311). מכיוון שכך קבעה הפסיקה מבחנים צרים וברורים ורק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט בדרך מקוצרת והחלטית זו בלי להידרש לסוגיה שבמחלוקת גופא. לגבי מחיקה על הסף, נפסק לאמור: "ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לברור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו" (ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי לה(2) 811, 812). ולגבי דחיה על הסף, נפסק לאמור: "רצונו (של המחוקק) היה שבית המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהם ממש, כאשר הוא נכח לדעת שהתובע לא יכול להצליח בתביעתו, נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת". (ע"א 14/61 עזבון מ. אברבנל ואח' נ. מבטחים בע"מ, פד"י טו 1840, 1841)."סילוק על הסף