##מהו "שיבוש הליכי משפט" ?## סעיף 244 לחוק העונשין העוסק בעבירת שיבוש הליכי משפט קובע ככי העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות הדין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט. ##היסוד העובדתי של העבירה:## סעיף 244 לחוק העונשין מתחיל במילים "העושה דבר ..." ללמדנו כי מדובר כאן בעבירה התנהגותית ללא כל קשר לתוצאותיה. כלומר אין צורך בידי התביעה להוכיח כי בפועל אכן נגרם נזק לחקירה שנוהלה, בכך שהמשיבים הבריחו את המסמכים אל מחוץ לבניין המועצה. עצם העובדה כי בסופו של יום לא מתקיים הליך שיפוטי, בעקבות חקירת המשטרה, אינה מעלה או מורידה מאחריות של אדם שלא יעלים ראיות אותם צריכה המשטרה ע"מ לגבש עמדתה באם להגיש כתבי אישום או לאו (רע"פ 7153/99 אלגד נ' מ"י, פ"ד נה(5), 729). ##היסוד הנפשי של עבירת שיבוש הליכי משפט:## סעיף 244 מדבר על "כוונה למנוע או להכשיל...". אומנם הסעיף עצמו משתמש בביטוי כוונה אך מכיוון שאנו מדברים על עבירה התנהגותית הרי שברור שאין צורך כי יתקיים מעשה שאכן הביא בסופו של דבר לשיבוש ההליך. בעבירות התנהגותיות שבהן מופיעה המילה "כוונה" מלמדנו ס' 90א' לחוק העונשין: " 90א. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה [תיקון: תשנ"ה] בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד - 1994..., ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח - (2) "בכוונה" - מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנימנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר; בעבירות התנהגות, כאשר מופיע המונח "כוונה", ניתן ליישם את הלכת ה"ידיעה" לעניינה של אותה כוונה, המשקפת את מטרת ההתנהגות, דהיינו ידיעה ברמה גבוהה של הסתברות כמוה בכוונה. די איפוא בהוכחתה של ידיעה ברמת וודאות גבוהה כי המעשה ישבש הליכי משפט, כדי להביא להרשעת הנאשם. משפט פלילישיבוש הליכי משפט