מהי המדיניות של בית הדין לעבודה בנושא דחיית מועדי דיון ? על המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה, השוללת ככלל דחיית מועדי דיון, עמד הנשיא סטיב אדלר בעניין אלי מזרחי תוך שהטעים: "מדיניותם ומגמתם של בתי הדין היא לחתור לעשיית צדק, תוך ניהול ההליכים הבאים לפתחם במהירות וביעילות. בתי הדין נרתמו למאמץ לקצר משכם של הליכים הבאים לפתחם. דחיית מועדי דיונים מהווה פגיעה במגמה זו, גורמת להתמשכות הליכים ולאובדן זמן יקר. לפיכך, ככלל וכדבר שבשגרה, אין להיעתר לבקשות לדחיית מועדי דיונים, להוציא מקרים נדירים". מבחינת האינטרס הציבורי "דחיית דיונים מהווה אחד מן הגורמים העיקריים להתמשכות הליכים. דחית מועד דיון אינה פוגעת רק באינטרס של בעלי הדין בהליך הנדחה, היא גורמת לבזבוז זמן שיפוטי ולפגיעה בבעלי דין אחרים שעניינם יכול היה להישמע באותו מועד. בית הדין מצווה לעשות שימוש בתפקידו כאחראי על הדיון ולפעול לקיצור ימיו, ככל הניתן. עורכי הדין, כ- officers of the court, פועלים ככלל כדי לסייע לבית הדין במאמציו לייעל את הדיון ולא לגרום להארכתו." אשר לשיקולי בית הדין לעבודה בהתייחס לבקשת דחייה ציין הנשיא סטיב אדלר כי: "ככלל ככל שנבצר מעורך דין להופיע לדיון, גם אם מטעמים ענייניים ובלתי צפויים, על עורכי הדין האחרים במשרד לעשות את שביכולתם למלא את מקומו. בקשה שתונח בפני בית הדין תישקל לגופה על רקע כלל נסיבות העניין. בית הדין יעניק משקל מיוחד לנסיבות של שירות מילואים, חופשת לידה, אבל ומחלה, שצורפו לה אסמכתאות מתאימות. עמדתם של בעלי הדין האחרים בבקשה תובא אף היא בחשבון, אולם לא ינתן לה משקל מכריע. נסיבות אלה ישקלו כמכלול על רקע מהות ההליך, שלב בירורו, מועד הגשתו, מידת הדחיפות במתן הכרעה בהליך, אפשרות החלפתו של עורך הדין בעורך דין אחר ממשרדו, אילוצי יומן בית הדין והאפשרות לדחות את הדיון למועד קרוב אחר. במקרים מיוחדים יינתן משקל גם למומחיות חריגה שקנה פרקליט בניהול ההליך. מכל מקום, בבואו ליתן החלטה, בית הדין ישים לנגד עיניו את החשיבות והאינטרס הציבורי הגלום בקיצור אורך חיי ההליך" [בר"ע276/06 בשא 288/06, חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ - אלי מזרחי, 25.5.06; וראו: עע 249/07 דימיטרי קנטרוביץ - א.ד תחנות שרותי כ"א בע"מ, 9.12.07 פסק דינה של השופטת רונית רוזנפלד (להלן: עניין קנטרוביץ); עע 272/08 ב.מ. בידני תעשיות אלומיניום בע"מ- ניסים בוקובזה, 31.7.08 פסק דינה של השופטת רונית רוזנפלד (להלן: עניין בוקובזה); עאח 93/05 מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות- מחמוד חוסיין סואעד, 26.10.2005; רע"א 5281/06 צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ נ' שירלי עוז, החלטת השופט א' רובינשטיין; 17.10.06; רע"א 8327/05 דוד צדיק נ' ציון פנימי, החלטת השופט א' גרוניס 14.9.2005]. החלטתה של ערכאה שיפוטית בבקשה לדחיית מועד דיון בהליך שהובא לפניה, נתונה לשיקול דעתה תוך איזון בין האינטרסים של בעלי הדין והציבור. התייחס לסוגיה זו המשנה לנשיא ש' לוין בעניין סלימאן סלמאן בציינו: "האינטרסים של בעלי הדין תלויים בנסיבות העניין במשקל הנימוק המשמש עילה לבקשת הדחייה (מחלה פתאומית בה חלה פרקליטו של בעל דין) ובשלב שבו מוגשת בקשת הדחייה, יחסית לנימוק הדחייה. אינטרס הציבור הוא שמשפטים יתבררו במהירות ראויה, ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו. בדחיית דיון למועד אחר יש כדי לשבש את המהלך התקין של עבודת בית המשפט והארכת תור המשפטים, כשאין אפשרות לשלב ביום הדיונים תיק אחר במקום התיק נשוא בקשת הדחייה. יש בה גם להוסיף נטלים מיותרים על עבודת הדרג המינהלי של בית המשפט ולהאריך את משך בירורו של העניין נשוא ההתדיינות, דבר שמנקודת הראות של אינטרס הציבורי יש למנוע ככל האפשר"[ע"א 3136/00 סלימאן סלמאן נ' ג'ורג' שוקייר, 11.1.2001, פסקה 3 להחלטה (להלן: עניין סלמאן)]. דחיית מועד דיוןמועד דיוןדיוןבית הדין לעבודה