כמה אחוז לוקח כונס נכסים ? כיצד נקבע גובה שכר טרחת כונס נכסים ? מה הדין בסוגיית שכר טרחת כונס נכסים בהוצאה לפועל ? ##(1) שכר טרחת כונס נכסים - הקדמה:## שכרם של כונסי נכסים מעסיק רבות את בתי המשפט מאחר שלא בכל המקרים יש כללים ברורים וחד משמעיים בעניין הזה. מה גובה שכר טרחת כונס נכסים בהוצאה לפועל ? בעוד שהותקנו על פי חוק ההוצאה לפועל תקנות לעניין שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים שממונים למימוש משכנתא (תקנות ההוצאה לפועל הוצאות (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב – 2002 , אין תקנות דומות לקביעת שכר טרחתם של כונסי נכסים שמונו על ידי רשם ההוצאה לפועל למימוש נכסים אחרים, כגון נכסים שעוקלו. בעניינים אחרים, למשל כונסים שממונים על ידי בית משפט לענייני משפחה, עומד שכר טרחת הכונסים על 2%-4% (תקנה 258ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984). ##(2) איך קובעים את שכר הטרחה של כונס נכסים ?## בצד קביעת עקרונות בסיסיים לצורך קביעת שכר טרחת כונס נכסים, נפסק כי קביעת שכרו של בעל תפקיד תיעשה על פי נסיבות המקרה: (ראו ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, וכן: ת"א 2004/06 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ, אושר בע"א 9073/12 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ). ##(א) ## מהות הפרוייקט; ##(ב) ##משך הטיפול בפרוייקט; ##(ג) ##מהות הטיפול והקושי שבו; ##(ד) ##כישורי המטפל והמוניטין שלו; ##(ה) ##הנאת האחרים מפירות עבודתו; ##(ו) ##שכר ראוי שנקבע בפרוייקטים מסובכים שונים; ##(ז) ##היקף העובדה בפועל ותוצאותיה. ##(ח) ##בין יתר הנתונים, אותם יש להביא בחשבון במסגרת דיון בסוגיית שכר טרחת כונסי נכסים, ראוי ליתן את הדעת לתפקידו המסויים של כונס הנכסים, כפי שהוגדר באותו הליך. ##(3) כמה אחוז לוקח כונס נכסים ?## גם בפסיקה אין קביעות חד משמעיות בעניין הזה. אמנם, בהליכי הוצאה לפועל מקובל לקבוע שכר בשיעור של 6%-10% מהתמורה שהתקבלה במכירה, ואולם ההלכה היא כי יש להתחשב בכל מקרה גם בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידיו. בר"ע 3015/02 עו"ד שלמה ובר כונס נכסים נ' לאוניד אדמסקי ואח' (פסק דינו של השופט בר אופיר מיום 11/2/03 בסעיף 4 ו- 5 לפסק הדין). בסופו של דבר, דומה שהדברים הבאים מסכמים את השיקולים הרלוונטיים: "על בית המשפט לבחון את "השורה התחתונה" של שכר הטרחה שנפסק ובמקרים מסוימים הוא רשאי לקבוע כי שכר הטרחה יהיה נמוך מאמות המידה הקבועות גם במקרים בהם נתבע מכונס נכסים מאמץ מיוחד והליכי ביצוע מוגברים, אם סבור בית המשפט כי קביעת שכ ר הטרחה בהתחשב בערך המקרקעין בלבד נראה בלתי סביר על פניו. הדבר נכון למשל במקרים בהם ערכו של הנכס גבוה במיוחד. " (ע"א 33302-07-11 הנ"ל, בסעיף 18 לפסק הדין). נפסק, כי אף שעל בית המשפט לקחת בחשבון את היקף הפעולות שנדרש כונס הנכסים לבצע, את תקופת פעילותו ואת המאמץ שהשקיע (ספרם של עודד מאור ואסף דגני "על כונס נכסים", עמ' 590), בסופו של דבר: "אין לצפות כי בית המשפט יאשר שכר טרחה בשיעור לא סביר רק משום שכך מתקבל מחישוב אריתמטי וניתן להפחיתו במקרים מתאימים" (מאור ודגני שם, בעמ 594). ##(4) שכר טרחת כונסי נכסים - מה אומר החוק ?## תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002 קובעות את שיעור שכר הטרחה לו זכאי כונס הנכסים באופן מדורג, ההולך וגדל ככל שנמשכים והולכים הליכי מימוש המשכנתא. תכליתו של עניין, היא השאיפה לעודד את פרעונו של החוב, על דרך של פסיקת שכר טרחת כונס נכסים בשיעור נמוך, בתחילת ההליך; שיעור ההולך ועולה ככל שנמשכים הליכי הכינוס. קביעת שיעורי שכר טרחה מדורגים וקבועים מראש, הנגזרים מסכום החוב, פנים לה לכאן ולכאן; שכן, יש בקביעתם גם משום שלילת האפשרות להתערבות בשיעורם, למעט בנסיבות חריגות ויחודיות, בהן תחושת הצדק אינה משלימה עם שיעור שכר הטרחה שנפסק. אולם, יתרונה של קביעה מדורגת זו, באיזון שהיא משקפת, בין הצורך לתגמל את כונס הנכסים על עבודתו והאחריות שנטל על עצמו עם מינויו ככונס; בין השאיפה למנוע את האמרת סכומי החוב המוטלים על החייב; ובין הרצון לעודד את החייב לפרוע את חובו, בשלב מוקדם ככל האפשר. ##(5) שכר טרחת כונסי נכסים - פסיקה:## בעמ"ש (תל אביב) 38393-02-16 פלונית נגד רענן מזרחי (מ יום 16/03/17), שעניינו ערעור על פסיקת שכר כונס נכסים בתיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, צוין כי בהתאם לתקנה 258טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע כי שכר טרחת כונס בהליך כזה לא יעלה על 4% מתקבולי המימוש, יחד עם זאת ההיגיון בפסק הדין יפה גם לענייננו ועל כן מצאתי להביאו, וראו בסעיף 16 לפסק הדין כדלקמן: "עם זאת, דומה כי בית המשפט קמא לא נדרש לשאלה האם יש מקום להתחשב בשווי של הנכס בעת שבית המשפט אמור לקבוע את האחוז שיקבל כונס הנכסים. בנושא זה סבורני כי על בית המשפט לבחון בסופו של יום מה התוצאה הכספית של קביעה זאת או אחרת, וזאת בהתחשב בכלל הנסיבות. דהיינו, שיכול ותהא תוצאה שונה בשני מקרים של כינוס נכסים בנסיבות דומות, בעת שיהיה פער משמעותי בשוויו של הנכס המדובר. האמור נובע מהצורך לבחון בסופו של יום, את כלל הנתונים כשלא ניתן להתעלם מערכו של הנכס בו מדובר". ## (6) להלן פסק דין בנושא שכר טרחת כונסי נכסים:## פסק דין א. בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בהרצליה מיום 11.10.2005 (כב' הרשמת ל' רייך), אשר דחה את בקשת המבקש לבטל החלטה קודמת שניתנה על ידי ראש ההוצאה לפועל, ואשר אישרה את שיעור שכר טרחתו של כונס הנכסים שנתמנה על דירת מגורי המבקש. ב. ביום 20.9.2006 החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. ג. עיקרי העובדות הצריכות לעניין ביום 27.9.2004 פתח המשיב בהליכים למימוש משכנתא. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת מקורו של החוב, בשלו בוצע כינוס הנכסים. המשיב טוען כי עסקינן במימוש משכנתא על דירת מגורים, בעוד המערער טוען כי המדובר ב"משכון להבטחת חיובו של אחר כמשמעו בחוק המשכון, וכי המבקש הוא "ערב יחיד" " (סע' 3 לבר"ע). מכל מקום, ביום 27.12.2004 מונה עו"ד סטריקובסקי ככונס נכסים על זכויות המערער בדירה שברח' חכמי אתונה 7 בתל אביב, והידועה כגוש 6971 חלקה 8, אשר חולקה בפועל ל-4 יחידות דיור נפרדות (להלן: "הדירה"). הצדדים ניהלו ביניהם הליכים שונים, לרבות בטענות שהעלה המערער כנגד תוקפו של צו כינוס הנכסים, וכן הליכים שנוהלו בפני בית המשפט המחוזי בת"א. בסופו של דבר, ביום 9.6.2005, דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המערער, למכירת הדירה בכוחות עצמו. ביום 5.7.2005 פנה המערער לכונס הנכסים וביקש שהות למכירת הנכס, לרוכש פוטנציאלי עימו החל בניהול הליכי מו"מ. בתשובתו מיום 7.7.2005, הסכים כונס הנכסים למתן ארכה בת 14 יום למכירת הנכס על ידי החייב (נספח "ד" למוצג "טו" לתיק מוצגי המשיב). ביום 26.7.2005 הודיע כונס הנכסים למערער כי הוא נכון להעניק לו ארכה נוסף בת 14 יום, לשם השלמת הליכי המכר (נספח "ט" למוצג "טו" לתיק מוצגי המשיב). ביום 8.8.2005 הסכים כונס הנכסים למתן ארכה "נוספת ואחרונה" בת 14 יום למכירת הנכס על ידי החייב (נספח "יא" למוצג "טו" לתיק מוצגי המשיב). ביום 25.8.2005 החליט ראש ההוצל"פ, כב' הרשם צ' אלמוג, על "הארכה אחרונה למכירת הנכס על ידי החייב עד ליום 5.9.05" (צרופה לנספח "יג", מוצג "טו" לתיק מוצגי המשיב). ביום 7.9.2005 הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור שכר טרחתו, בו טען כי "בהסכמת כונס הנכסים, מתעתד החייב בימים הקרובים למכור את זכויותיו בדירה ולשלם לזוכה את מלוא החוב שנותר לסילוק ההלוואות שלהבטחת תשלומן שועבדה הדירה לטובת הזוכה" (סע' 2 לבקשה, נספח "יא" לתגובת המשיב לבר"ע). ראש ההוצל"פ אישרה בו ביום את בקשת כונס הנכסים לפסיקת שכר הטרחה בהתאם להוראות תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002. סה"כ, אושר לכונס הנכסים שכ"ט בסכום של 27,621 ₪ בתוספת מע"מ, מכח הוראות תקנה 2 ותקנה 4 לתקנות, כאמור. המערער, שלא השלים עם החלטת ראש ההוצל"פ, הגיש בקשה לביטול ההחלטה, בה טען כי מן הדין היה לאפשר לו להגיש תגובתו לבקשה לפסיקת שכה"ט; כן טען כי שכר טרחתו של הכונס חורג ממתחם הסבירות, בשל המאמצים המועטים שהשקיע לשם מציאת רוכש לנכס; וכי ראש ההוצאה לפועל מוסמך להתערב בשיעור שכר הטרחה, במסגרת שיקול דעתו (מוצג "ג" לתיק מוצגי המערער). בהחלטתה מיום 27.10.2005 דחתה ראש ההוצל"פ את בקשת המערער, וקבעה כי: "לאחר שעיינתי בבקשת החייב ובתגובת ב"כ זוכה/הכונס הנני סבורה כי דין הבקשה להידחות שכן, כפי שציין ב"כ זוכה, ביקש המחוקק להתערב עת התקין את התיקון לתקנות ביחס לשכ"ט כונס בתיק ומימוש משכון של דירת מגורים מבלי שלראש הוצל"פ יהא כל שיקול דעת. שכ"ט הכונס הינו נגזרת של התקדמות הליכי הכינוס ובמקרה דנן לא מצאתי כל מקום, לא כל שכן סמכות, לחרוג מהאמור בתקנות. שכ"ט שנפסק הינו בהתאם לתקנות וע"פ דין." (נספח "א" לבר"ע). על החלטה זו, בקשת רשות הערעור שבפני, הנדונה כאמור לעיל, כערעור. ד. טענות הצדדים בערעור המערער טוען כי טעתה ראש ההוצל"פ בקביעתה, לפיה, שיעור שכר הטרחה הפסוק, בהתאם להוראות תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002, הינו קבוע ואינו כפוף לשיקול דעתו של ראש ההוצל"פ. המערער טוען כי הסמכות לקבוע את שכר טרחת כונס נכסים נתונה לראש ההוצל"פ, בהתאם להוראות סעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 לפיכך, טוען המערער כי אין בכוחן של התקנות, לגבור על סמכותו של ראש ההוצל"פ, המוסדרת בדבר חקיקה ראשית. המערער טוען כי בפסיקת בתי המשפט המחוזיים נקבע כבר כי הוראות התקנות "אינן קוגנטיות ואין הן שוללות את שיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל בבואו לפסוק שכר טרחה" (סע' 14 לעיקרי הטיעון מטעם המערער). המערער טוען כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע בענין מפי כב' השופט נ' הנדל ס"נ, בבר"ע (ב"ש) 503/04 יוסי דרור, עו"ד - כונס נכסים נ' יוסף בטיט, דינים מחוזי לד(10) 519, כי: "... אומר כבר עתה שאין לפרש את תקנה 4 באופן שהתעריף שצוין בה הוא תעריף מחייב. ראש ההוצאה לפועל רשאי לשקול את נסיבות העניין ולקבוע שכר טרחה על פי שיקול דעתו. השיקולים של חוסר פעילות על ידי כונס נכסים וכן שהחייבים לא הוזהרו, בעלי נפקות ומשקל. זאת במיוחד כאשר מהבחינה העובדתית פעלו החייבים כמעט מיד עם קבלת האזהרה". וכן נקבע בפרשת בר"ע (ת"א) 3061/05 ש. ובר נ' יעקב יונה, דינים מחוזי, כרך לו (6) 30, מפי כב' השופטת לבהר שרון, כי: "צודק המבקש כי מטרת התקנות היתה ליצור "סדר חדש" בתחום שכר הטרחה של עורכי דין וכונסי נכסים, אולם דוקא בשל כך אין לפרשן כנוטלות מראש ההוצאה לפועל את שיקול הדעת בקביעת שכר הטרחה. ... ואוסיף, שכשלעצמי אני סבורה שראש ההוצל"פ צריך לקבוע את שכר הטרחה של עו"ד ושל כונס כמצוות התקנות. ואולם, במקרים חריגים בהם הוא סבור שנגרם עיוות דין למי מהצדדים, יכול הוא להפעיל את שיקול דעתו להתאמת שכר הטרחה שנפסק לנסיבות המקרה. במקרה כזה עליו לפרט ולנמק את הסיבות שהביאוהו לקבוע את אשר קבע". לאור כל זאת, טוען המערער, כי מן הדין היה ליתן לו את יומו בפני ראש ההוצאה לפועל, ויש להורות על החזרת הדיון לשם שמיעת טענותיו, בדבר מיעוטן של פעולות מצד הכונס, שסייעו למכירת הדירה. המשיב טוען כי לשונן של התקנות ברור ואינו מותיר מקום לשיקול דעת של ראש ההוצל"פ. המשיב סבור כי הוראת סעיף 81ב1(ד) (1) החריגה במפורש, את קביעת שיעור שכר טרחת כונסי הנכסים בהוצאה לפועל של משכנתא או משכון על דירת מגורים, ממתחם שיקול דעתו של ראש ההוצל"פ. המשיב תומך טענותיו בפסק דינו של כב' השופט ד' בר אופיר, בענין בר"ע (ת"א) 3015/02 שלמה ובר נ' ליאוניד אדמסקי, דינים מחוזי, כרך לג (7) 660, בו נקבע כי: "תכלית החקיקה של סעיף 81ב1(ד), נועדה ליצור "סדר חדש" בתחום שכר הטרחה של עורכי דין וכונסי נכסים בנושא האמור של מימוש משכנתאות ומשכונים. שכר הטרחה, לפי הדין החדש, מדורג בשלבים שנועדו בעיקרם להקל עם החייבים- בכל הנוגע לשכר טרחת עו"ד -ולהפחית מהערכים שנקבעו לפי הדין הקודם. ערכים אלה גרמו להכבדה ניכרת בגבייה, והעלו את שיעור החוב במידה לא מבוטלת". המשיב מפנה עוד לפסיקה הידועה, לפיה בית משפט שלערעור לא יטה להתערב בפסיקת שכר טרחת כונס נכסים שנקבעה על ידי הערכאה הדיונית. לפיכך, סבור המשיב, כי בדין קבעה ראש ההוצל"פ שהוראות התקנות מגבילות את מתחם שיקול דעתה, וכי אין מקום להתערב בהכרעת ראש ההוצאה לפועל. יצויין כי על הכרעת בית המשפט המחוזי בת"א בתיק בר"ע (ת"א) 3061/05 ש. ובר נ' יעקב יונה, הוגשה בקשת רשות ערעור בתיק רע"א 7287/06 שלמה ובר נ' יעקב יונה, אשר טרם הוכרעה. ה. דיון דין הערעור להדחות. ביום נחקק בכנסת חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה), התשס"ב - 2002, אשר נועד להסדיר את אופן הוצאתם לפועל של משכנתא או משכון הרשום על דירת מגורים. חוק זה תיקן את הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, וקבע כי: 81ב1.(ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים; (2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד, אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד; (3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9. הצדדים נחלקו ביניהם בסוגיה האם הוראת סע' 81ב1 (ד) (1) והתקנות שהותקנו מכוחה, גוברת על סמכותו של ראש ההוצאה לפועל להתערב בשיעור שכר הטרחה שיפסק לכונס הנכסים. בסוגיה זו, נראה לי כי הדין עם המשיבה, בנסיבות המקרה דנן. ראשית, אין כל ספק כי הוראות החוק מחריגות, באופן מפורש, את תחולתו של סעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל, בענייננו. סעיף זה, הסדיר את סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, לקבוע את שכר טרחתו של כונס הנכסים, לפי שיקול דעתו. בענייננו, כמפורט בלשון החוק, מחריגה הוראת סעיף 81 ב 1 (ד) (1) את סמכותו של ראש ההוצל"פ, לקביעת שיעור שכר הטרחה, בגין מכירת דירות מגורים בהליכי מימוש משכנתא. שנית, כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק ומתוכנה של הצעת החוק (הצעת חוק הגנה על נוטלי משכנתה לדיור (תיקוני חקיקה), התשס"ב - 2002, הצ"ח 3092 התשס"ב, מיום כ"ז אדר התשס"ב, 11.3.2002, עמ' 364), נועד התיקון להקל את הנטל על רוכשי דירות, אשר מישכנו את זכויותיהם בדירה ולא עמדו בפרעון המשכנתא, על דרך של קביעת שכר טרחת כונס שאינו תלוי בשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל. על יסוד עקרון זה, נקבעו תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002, אשר קבעו את שיעור שכר הטרחה לו זכאי כונס הנכסים באופן מדורג, ההולך וגדל ככל שנמשכים והולכים הליכי מימוש המשכנתא. תכליתו של עניין, היא השאיפה לעודד את פרעונו של החוב, על דרך של פסיקת שכר טרחת כונס נכסים בשיעור נמוך, בתחילת ההליך; שיעור ההולך ועולה ככל שנמשכים הליכי הכינוס. (השוו: בר"ע (ת"א) 2320/04 בנק הפועלים בע"מ נ' מיכאלשווילי אברהם, תק-מח 2005(3) 8191, 8193; בר"ע (ת"א) 3061/05 עו"ד ובר נ' יעקב יונה, דינים מחוזי, כרך לו (6) 30). קביעת שיעורי שכר טרחה מדורגים וקבועים מראש, הנגזרים מסכום החוב, פנים לה לכאן ולכאן; שכן, יש בקביעתם גם משום שלילת האפשרות להתערבות בשיעורם, למעט בנסיבות חריגות ויחודיות, בהן תחושת הצדק אינה משלימה עם שיעור שכר הטרחה שנפסק. ואולם, יתרונה של קביעה מדורגת זו, באיזון שהיא משקפת, בין הצורך לתגמל את כונס הנכסים על עבודתו והאחריות שנטל על עצמו עם מינויו ככונס; בין השאיפה למנוע את האמרת סכומי החוב המוטלים על החייב; ובין הרצון לעודד את החייב לפרוע את חובו, בשלב מוקדם ככל האפשר. בבחינת האיזון הראוי, נקבעו שיעורי שכר טרחת כונס הנכסים, בהתאמה לקצב התקדמותו של ההליך, וזאת משהארכת תקופת הכינוס לא רק שאינה משרתת את תכליתו של ההליך ומונעת מהזוכה את מימוש הנכס, במהירות וביעילות; אלא יוצרת, במרבית המקרים, מטבע הדברים, עבודה מרובה יותר לכונס הנכסים לשם מימוש הנכס; ובמקביל - סכום החוב בתיק ההוצל"פ גדל והולך, עם התמשכות ההליכים. עיון בפרוטוקול ועדת חוקה חוק ומשפט בישיבתה מיום כ"ט תמוז התשס"ב (9.7.2002), מעלה כי כוונת מחוקק המשנה היתה, ככל הנראה, לקבוע רף עליון לשכר הטרחה שיגבה. כך, סבר שר המשפטים דאז, באומרו: "עם כל הכבוד לעורכי הדין ולמשפטנים החוק הוא חד משמעי וברור: שכר הטרחה שנקבע בתקנות הוא מכסימלי, לא מינימלי, זה כתוב". (עמ' 27 לפרוטוקול מיום 9.7.2002). החרה החזיק אחריו יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט שאמר: "ברור שהתקנות הן הגג, הן המחיר המכסימלי. זה ייכתב ..." (עמ' 30 לפרוטוקול מיום 9.7.2002). מכל מקום, אין חולק כי למרות שמתקיני התקנות, סברו שהמדובר בתקנות המגדירות סכום שכר טרחה מירבי, הרי שאין לשון התקנות קובעת כך במפורש. לענין זה, כידוע, תוחמת לשונה של ההוראה החוקית את היקף הפרשנות האפשרית; וגם בענייננו, לא ניתן לפרש את לשון התקנות בפרשנות החורגת ממתחם הפרשנות הסבירה האפשרית, כמשאלת המערער. העולה מן המקובץ הוא כי שיעורי שכר הטרחה שנקבעו בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002, הם השיעורים המחייבים את ראש ההוצאה לפועל, בהליך שנפתח לשם הוצאה לפועל של משכנתא או משכון לגבי דירת מגורים, בהתאם להוראות סע' 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. יחד עם זאת, נראה לי, כי יש להתיר לראש ההוצל"פ להתערב בקביעת שכ"ט כונס, בהתקיים נסיבות חריגות וייחודיות, בהן תחושת הצדק אינה משלימה עם שיעור שכר הטרחה הפסוק. למשל, מששכר הטרחה אינו עומד בכל קשר פרופורציונאלי אפשרי להיקף העבודה שנדרשה מהכונס, בשיעור חריג ויוצא דופן; כאשר הנסיבות להתארכות ההליכים לא נבעה מפעולותיו של החייב, אלא מנסיבות שונות שאינן בשליטתו, לרבות בשל פעולות שביצע כונס הנכסים; או בנסיבות ייחודיות וחריגות אחרות, המקימות עילה להתערבותו של ראש ההוצל"פ. ויודגש, התערבות זו, מקורה בסמכותו הכללית של ראש ההוצל"פ בהתאם להוראות סעיף 126א' לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, "ליתן הוראות בדבר ... כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק". בענייננו, לא קמה כל עילה להתערבות בפסיקת סכום ההוצאות, לגופה. נראה כי המערער נקט בהליכים שונים לסיכול הליכי כינוס הנכסים, שהאריכו את תקופת הכינוס שלא לצורך, וגרמו לכונס הנכסים לפעילות יתרה. בנסיבות אלה, גם לגופם של דברים ולמעלה מן הצורך, לא ראיתי להעתר לבקשת המערער להפחתת שיעור פסיקת שכר טרחת הכונס. מכל מקום, ברור כי בענייננו, אין המדובר באחד מאותם מקרים, חריגים וייחודים, בהם על ראש ההוצל"פ לשקול סטיה מהוראות תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) תשס"ב - 2002, ולקבוע את שכר טרחת הכונס. ו. סוף דבר הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הפקדון שהופקד יועבר לידי עו"ד סטריקובסקי על חשבון ההוצאות.שכר טרחהכינוס נכסים