פינוי דירה בשכירות ללא התראה

התובעים טוענו גם כי הנתבעת הודיעה להם באופן פתאומי על פינוי הדירה, יום אחד לפני שפינתה אותה בפועל, בנובמבר 08', והיא לא נתנה להם להיכנס לדירה, עם שוכר פוטנציאלי, כדי להראות לו את הדירה, וגם לא נתנה להם התראה מראש כדי שיוכלו להשכיר את הדירה, לשוכר חדש, סמוך לאחר פינויה על ידי הנתבעת. להלן פסק דין בנושא פינוי דירה בשכירות ללא התראה: התובעים השכירו לנתבעים, המיוצגים לעניין זה, על ידי הנתבעת 1, דירת מגורים בהתאם לחוזה מיום 01.03.02 אשר בהתחלה נעשה למשך שנה אחת, ולאחר מכן היו הארכות עד שתקופת השכירות הסתיימה בפועל ממש, בנובמבר 08'. גם שכר הדירה היה שונה מעת לעת, כאשר התחיל ב-900 דולר לחודש ירד ל-800 דולר לחודש, ושוב עלה, לסך של 6,500 ₪ לחודש, וזאת החל ביולי 08'. תביעה זו הוגשה על ידי התובעים, ובה הם דורשים שהנתבעת תשלים תשלומי שכר דירה, אשר לא שולמו בגלל הימנעותה החד צדדית של הנתבעת מלשלם את דמי השכירות, כמוסכם ובאופן שוטף, התובעים טוענים כי במחצית הראשונה של 08' היה על התובעת לשלם 5,400 ₪ בחודש, במקום זאת היא שילמה 4,250 ₪, זאת אומרת בהפחתה של 1,150 ₪. בחודשים אפריל, מאי, יוני 08', כאשר שכר הדירה היה 5,400 ₪ היא שילמה, 4,050 בלבד, זאת אומרת בהפחתה של 1,350 ₪ וזאת כטענתם באופן חד צדדי, וללא הסכמת התובעים. התובעים טוענים גם כי הנתבעת 1 הודיעה להם באופן פתאומי על פינוי הדירה, יום אחד לפני שפינתה אותה בפועל, בנובמבר 08', והיא לא נתנה להם להיכנס לדירה, עם שוכר פוטנציאלי, כדי להראות לו את הדירה, וגם לא נתנה להם התראה מראש כדי שיוכלו להשכיר את הדירה, לשוכר חדש, סמוך לאחר פינויה על ידי הנתבעת. כן טוענים התובעים, כי על פי סעיף 7 להסכם השכירות, היה על הנתבעת בטרם פינוי הדירה לבצע בה תיקונים ושיפוצים, וסיוד ולהחזיר אותה למצבה כפי שקיבלה אותה, הם טוענים כי הנתבעת לא עשתה כן, והם היו נאלצים להוציא סך של 12,000 ₪, עבור ריצוף, סיוד, זכוכיות בחלונות, ואולם אין בידיהם פירוט לגבי הסכומים עבור כל פריט, ופריט, מאלה המפורטים לעיל. עוד טוענים התובעים, כי העלאת דמי השכירות מ-5,400 ₪ ל- 6,500 ₪, באה בעקבות התקנת מזגנים בדירה באוגוסט 08' ועל כן, מתאריך זה ועד לתאריך הפינוי, הייתה צריכה לשלם 6,500 ₪ לחודש, ואולם היא שילמה רק עבור חודשיים שכר מלא, ועבור החודשיים הנוספים, לא שילמה. התייחסות הנתבעת לטענות התובעים: הנתבעת פתחה את טיעוניה בכך שהיא מודה כי שילמה דמי שכירות מופחתים, וזאת לאחר שהתרתה את התובעים, שהיא מרגישה באתר בנייה, בגלל עבודות שיפוץ שהשכן שגר בדירה מעליה ביצע בדירתו, דבר שגרם לנזילות, ירוקת עובש, וגם פיצוץ שהיה בדירה עצמה. באשר להעלאת דמי השכירות, ביולי 08', טוענת הנתבעת כי אכן הייתה העלאה ל-6,500 ₪ אך זה היה בתנאי שכל הליקויים בדירה יטופלו, הנתבעת איננה מצביעה על ליקויים בדירה שהתובעים היו אמורים לתקן או לטפל בהם, ובעניין זה סתמה ולא פרשה. הנתבעת שילמה לפי המחיר החדש, 6,500 ₪ לחודש עבור חודשיים ובגין החודשיים הנוספים אין בידה הסבר מדוע לא שילמה, פרט לטענה הכללית דלעיל. באשר להודעה המוקדמת על פינוי הדירה, הנתבעת טוענת שהיא הודיעה חודשיים מראש לאדם בשם אלי, ולאדם בשם מוטי, אשר ניהל איתה את המו"מ, וכי היו 5 - 6 מפגשים, עם מתווך של הדירה, שהוא ניסה להגיע להידברות, אין בידי הנתבעת הודעה בכתב על רצונה לפנות את הדירה. באשר לסיוד ושיפוץ הדירה טרם פינוי, טוענת הנתבעת כי שנה לפני שעזבה את הדירה, הוציאה 5,000 ₪, על צביעה של הדירה, כי רצתה לגור בנועם, אין בידה קבלה על כך, והיא שוב חוזרת וטוענת כי לא יכלה לישון בחדר השינה שהיה מושבת לחלוטין בגלל נזילות מהדירה שלמעלה. כך שלמעשה הנתבעת מודה, שהייתה אמורה לשלם החל מאוגוסט 08' סך של 6,500 ₪ לחודש, וכי בחודשיים מתוך הארבעה, שילמה דמי שכירות מופחתים, בחודש אחד שילמה 4,850 ₪ במקום 6,500 ₪, קרי הפרש של 1,600 ₪, ובחודש השני הפרש של 2,150 ₪. התובעים טוענים, שלא הייתה הודעה מוקדמת, על הפינוי, אך באותה נשימה, טוען התובע 1, כי ההודעה האחרונה שהייתה היא הייתה בפגישה, שהתקיימה בין התובע לנתבעת 1, וכי היא אמרה שהיא עוברת תוך 14 יום פגישה שהתקיימה ביום 21.08.08 ובכל זאת ולמרות שעברו אותם 14 יום, היא המשיכה לגור בדירה, ובסמוך למועד הפינוי בפועל, לא הודיעה על רצונה לפנות. אתייחס לטענות הצדדים אחת לאחת. באשר להפרש בדמי השכירות, עבור חודשיים בשנת 08' בסך של 1,150 ₪ לחודש, ועוד 3 חודשים, הפרש בסך של 1,350 ₪ לחודש, הנתבעת איננה מכחישה, את הטענה כי היא שילמה את דמי השכירות המגיעים בניכוי הסכומים הנ"ל, אך טוענת כי היא עשתה זאת בגלל שהשכן מלמעלה ביצע עבודות שיפוץ בדירתו, תוך גרימת רעש ומטרד והפרעה לנתבעת בשימושה בדירה. מצד אחד למעשה טענותיה של הנתבעת מופנות כלפי השכן מלמעלה, והיא לא טענה בכלל שנקטה נגדו בכל הליך לצורך הפחתה או צמצום ברעשים ובהטרדות כתוצאה מביצוע העבודות ומאידך, לא טענה שהיא פנתה אל הנתבעים כדי שיעשה מעשה, כדי למנוע את המטרד, לא הצביעה על דבר שהתובעים היו חייבים לעשות, ולא עשו בנדון. בנסיבות אלה אין הנתבעת רשאית על דעת עצמה, להפחית בתשלום דמי השכירות, מבלי לקבל את הסכמת המשכירים נוכח טענתה בדבר המטרד, שנגרם בגין ביצוע עבודות על ידי השכן מלמעלה. העבודות בדירה מלמעלה, לא בוצעו על ידי המשכירים התובעים, ולא הם צריכים לשאת בתוצאות של יצירת מטרד, כתוצאה מאותן עבודות. זאת ועוד, אינני סבור כי יצירת מטרד בגלל רעשים ועבודות בדירה מלמעלה, גורמים מניעה של הנתבעת בשימוש בכל חלקי הדירה, כבסיס לטענתה של הנתבעת שבגלל הפחתה בשימוש בדירה, היא גם מפחיתה מדמי השכירות. בנסיבות אלה אי ביצוע התשלום של דמי השכירות במלואו על ידי הנתבעת לתובעים, לא היה לו על מה לסמוך, והנתבעת חייבת להשלים לתובעים את הסכומים שהחסירה. כמו כן, הנתבעת ועל דעת עצמה, לא שילמה את מלוא דמי השכירות המלאים לאחר העלאתם באוגוסט 08', אלא שילמה מלא עבור חודשיים, והפחיתה עבור חודשיים נוספים, הנימוק שלה הוא בכך שהתובעים היו צריכים לבצע שיפוץ בדירה, ולא ביצעו אותו, ואולם הנתבעת לא ציינה במדויק, איזה שיפוץ היו צריכים לעשות התובעים בדירה, וממה הם נמנעו מלעשות. התובעים ציינו כי העלאת דמי השכירות ל-6,500 ₪ הייתה בעקבות התקנת מזגנים בדירה. הנתבעת לא הכחישה זאת, ולא הכחישה שהותקנו מזגנים, וגם הדבר מסתבר שכן אם לא היו מותקנים מזגנים, היא לא הייתה משלמת עבור חודשיים שכר חדש מלא. לפיכך לא מצאתי נימוק, מדוע הנתבעת לא תשלם את דמי השכירות המלאים, שאין מחלוקת כי הועלו ל-6,500 ₪, ויש לחייבה בהפרשים בגין החודשיים אוקטובר נובמבר 08', בסך של 3,800 ₪. מחלוקת נוספת, בין הצדדים היא, האם הנתבעת אפשרה לתובעים להיכנס לדירה ביחד עם שוכר פוטנציאלי, בצירוף, לטענה שאי מתן הודעה מוקדמת על הפינוי, דבר שגרם לתובעים לכך שהדירה אחרי שפונתה על ידי הנתבעת, תעמוד פנויה ולא מושכרת, למשך יותר מחודש. התובעים טוענים שהנתבעת סירבה לאפשר כניסתם יחד עם שוכר פוטנציאלי לדירה, הנתבעת טוענת כי התובעים יחד עם המתווך שלהם היו בדירה מספר פעמים, לצורך בחינתה והצעתה לשוכר חדש. בעניין זה, נוטה אני לקבל את גרסתם של התובעים, ולקבוע כי אכן נמנע מהם על ידי הנתבעת מלהיכנס לדירה ביחד עם שוכר פוטנציאלי ולבחון אותה לצורך השכרתה. הטענה בעניין מניעת כניסת התובעים לדירה, לצורך השכרה, שלובה היא בטענה של אי מתן הודעה מוקדמת, על הפינוי, שכן מצד אחד אם הייתה ניתנת הודעה מוקדמת על הפינוי, הרי בסמוך למועד הפינוי, היו רשאים התובעים לבוא לדירה בתיאום עם הנתבעת לצורך הצגת הדירה בפני שוכר פוטנציאלי. משלא ניתנה הודעה, אם לא ניתנה הודעה, הרי לא הייתה סיבה לתובעים לבוא עם שוכר פוטנציאלי לצורך השכרת הדירה, אחרי מועד שאין להם עליו הודעה מראש מעת הנתבעת. כך שאם אקבל את הטענה שלא הייתה הודעה מוקדמת על פינוי הדירה, אין צורך לדון בטענה שלא נתאפשר לתובעים על ידי הנתבעת לבחון את הדירה ביחד עם שוכר פוטנציאלי. בעניין ההודעה המוקדמת, הנתבעת טוענת כי היא הודיעה לתובעים על רצונה לפנות את הדירה בסוף שנת השכירות השוטפת קרי, נובמבר 08', בעדותם של התובעים בעניין זה, יש משום סתירה, שכן בהתחלה הם טענו שהנתבעת לא נתנה הודעה מוקדמת, ואילו לאחר שהיא העידה, אישר התובע 1, כי אכן הנתבעת הודיעה על רצונה לפנות את הדירה, אך זה היה בפגישה בחודש אוגוסט 08', ואז היא הודיעה על רצונה לפנות את הדירה, כעבור 14 יום. הדבר לא נשמע לי סביר, שכן בחודש אוגוסט באותה פגישה בה מדובר, הסכימו הצדדים על העלאת דמי השכירות מ-5,400 ₪ ל-6,500 ₪, עקב התקנת מזגנים בדירה, ולא נשמע לי הגיוני שהתובעים והנתבעת יגיעו לידי הסכמה לפיה הם יתקינו מזגנים, והיא תשלם דמי שכירות מוגברים רק לתקופה של 14 יום שבסופם היא תפנה את הדירה. בעניין הזה אני מקבל את גרסתה של הנתבעת, שבפגישה באוגוסט בה הוסכם על התקנת המזגנים, והעלאת דמי השכירות, היא גם הודיעה להם על רצונה לסיים את חוזה השכירות בסוף שנת השכירות השוטפת. מכאן שאני גם לא מקבל את גרסתם של התובעים, שהנתבעת לא אפשרה להם לבקר בדירה ביחד עם שוכר פוטנציאלי. כי ממה נפשך, אם הנתבעת לא הודיעה לתובעים על רצונה לפנות את הדירה, אזי מדוע הם יבקרו בדירה, ביחד עם שוכר פוטנציאלי לצורך הצגת הדירה בפניו, החוזה בין הצדדים היה בתוקף למשך 6 שנים רצופות, ובלי הודעה על הפסקת חוזה השכירות מצד הנתבעת לא היו אמורים התובעים לבקר בדירה, ביחד עם שוכר פוטנציאלי כי הדעת נותנת שכפי שחוזה השכירות התחדש באופן אוטומטי 5 פעמים קודמות, הוא התחדש גם בסוף שנת 08'. כך שהטענה של התובעים כי מצד אחד הנתבעת לא הודיעה להם על רצונה לסיים את החוזה ולפנות את הדירה, מספיק זמן לפני הפינוי בפועל, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הטענה שהיא מנעה מהם את האפשרות להיכנס לדירה לצורך הצגתה בפני שוכר פוטנציאלי. לפיכך ובהסתמך על האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת אכן הודיעה לתובעים על רצונה לסיים את החוזה בסוף השנה השוטפת נובמבר 08', ולא הייתה כל מניעה שהם התייצבו בדירה עם הודעה מוקדמת לנתבעת, יחד עם מתווך, או שוכר פוטנציאלי. הטענה הנוספת היא של התובעים היא כי הנתבעת הייתה אמורה לבצע צביעה של הדירה ועוד שיפוצים וטוענים שהשקיעו 12,000 ₪ בריצוף שיפוץ, סיד, וזכוכיות בחלונות אך אין בידיהם פירוט לגבי כל הוצאה והוצאה, וגם אין בידיהם הוכחה כי הנתבעת גרמה לשבירת הזכוכיות כלשהן, ושהייתה חייבת לתקנם, או שהיא גרמה לעקירה או שבירה של מרצפות ברצפת הדירה. הדבר היחיד ההגיוני בטענת התובעים הוא החובה של הנתבעת לסייד את הדירה לאחר הוצאת כל מיני ברגים ומסמרים אם היו בדירות, סתימת חורים, וביצוע עבודות סיד בצורה סבירה. מאחר ולתובעים אין פרטים לגבי עבודת הסיוד שבאחריותה של הנתבעת, אני מעריך זאת בסך של 3,000 ₪. הנתבעת, איננה מכחישה שבחודש האחרון לפני שהיא פינתה את הדירה, היא ביצעה עבודות צבע, רק טוענת שעשתה זאת שנה לפני הפינוי, ולטעמי אין בכך די. המסקנה הסופית היא, שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים שלהלן: א. הפרש דמי שכירות עבור חודשיים ינואר פברואר 08', בסך 2,300 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.03.08 עד התשלום המלא בפועל. ב. הפרש דמי שכירות בגין שלושה חודשים סך הכל 4,050 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.06.08 ועד התשלום המלא בפועל. ג. הפרש דמי שכירות בגין החודשים אוקטובר ונובמבר 08' סך הכל 3,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.12.08 ועד התשלום המלא בפועל. ד. סיוד וצביעה של הדירה, בסך 3,000 ₪., בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.12.08 ועד התשלום המלא בפועל. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הנ"ל בצירוף אגרת משפט ששולמה, ובתוספת הוצאות משפט בסך של 750 ₪. יתר פרטי התביעה, נדחים. בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום. פינוי דירהפינוישכירותמקרקעיןפינוי מושכר