גישת בית המשפט היא כי הצרכנים הם פונים לסוכנות רכב בידיעה, כי נעשו בדיקות מוקדמות ראויות לצורך בדיקת המידע הרלוונטי על הרכב וכי ל"שקט" זה יש מחיר בדמות עמלה, אך יש "כתובת" במקרה של תקלה.

על סוכנות רכב חלה חובה מוגברת ולכן במקרה שעולה חשש שסוכנות רכב הציגה מצגים כוזבים באשר למצב המכני של הרכב או לא סיפקה טופס גילוי נאות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רכב לצורך בדיקה האם סוכנות הרכבים ביצעה גילוי נאות במהלך מכירת הרכב. סוכנות הרכב מבצעת בדיקות כגון, תאונות קודמות, הבעלים הנכון של הרכב, מידע על המנוע ומספרו, תיבת ההילוכים, מערכת החשמל ובעיות כרוניות אחרות.

 

החובות המוטלות על סוכנות רכב

מפסיקת בית המשפט עולה כי, חזקה היא כי בעלי סוכנות למכירת מכוניות משומשות מבצעים בדיקה טרם רכישתן, הימנעות מתיאור מצבה המכני העדכני של המכונית נגוע בחוסר תום לב מצד סוכנות הרכב. בת"ק 16860-05-14, בית המשפט קבע, כי קיימת חזקה של בדיקת תקינות של רכבים טרם מכירתם על ידי חברות המתמחות במכירת רכבים , ולפיכך, אי פירוט מצב מיכני נכלל בחזקת מצג כוזב נוכח חזקה זו.

 

תביעה נגד סוכנות רכב - טענת אי גילוי נאות

כעקרון צריכה כל סוכנות מכירות לדעת, כי רכב עלול לחזור אליה בשל אי גילוי נאות וטענותיה, כאילו אין קשר בין מכירתו לתיקוניו, תידחנה יתרה מזו, חוסר הגילוי הנאות, לא בא להסביר את הקשר הסיבתי לקרות הנזק הספציפי, אלא לעצם כדאיות העסקה מלכתחילה והעמדת המצב הצרכני , כאילו הוא קורה ביום של גילוי ההסתר.

 

תביעה נגד סוכנות רכב על הפרת חוזה

את סוגיית תביעה נגד סוכנות רכב יש לבחון לאור הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970. סעיף 8 לחוק החוזים תרופות קובע את "דרך ביטול חוזה" לפיה "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה - תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה." הפרה יסודית אשר מתייחסת לתקינותה של מערכת עיקרית ברכב שנרכש מזכה את התובע בסעד של ביטול ההסכם.

 

להלן דוגמא לכתב תביעה

## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו אזרח שומר חוק אשר רכש רכב חדש מהנתבעת. 2. הנתבעת, "מנועי כרמל (2007) בע"מ" ח.פ. _________, הינה חברה העוסקת בייבוא ושיווק כלי רכב בישראל, והיא היבואנית הרשמית של רכבי רנו. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך של 4,070 ₪ בגין ירידת ערך הרכב, בהתאם לחוות דעת שמאי. ב. סך של 650 ₪ בגין שכר טרחת שמאי. ג. סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש וטרחה מיותרת. ד. סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות עבור ייעוץ משפטי. ה. סך כולל של 14,720 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. ו. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ, כפי שיקבע בית המשפט. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. בתאריך 27.12.2005 רכש התובע מהנתבעת, באמצעות סוכנות רכב בשם "אוטו-גל", רכב חדש מסוג רנו מגאן שנת 2006 דגם EX (להלן: "הרכב"). 5. כעבור כחצי שנה ממועד רכישת הרכב והעברת הבעלות על שם התובע, החלו להופיע על פח הרכב כתמים באזור הגג, מכסה המנוע ותא המטען, אשר העידו על פגם מהותי בצבע הרכב. 6. התובע פנה מיידית לסוכנות "אוטו-גל" ודיווח על הכתמים, אך זו טענה כי אין מדובר בפגם בייצור אלא בפגיעות חיצוניות עקב אי-התאמת פח הרכב לאקלים בארץ, טענה שהתבררה כלא נכונה. 7. למרות טענות הסוכנות, ולאור תלונותיו החוזרות ונשנות של התובע, בוצעו תיקוני צבע ברכב, אך אלה לא פתרו את הבעיה, והכתמים חזרו והופיעו ואף התפשטו לשטחים נוספים ברכב. 8. לאור כישלון התיקונים, הפנתה סוכנות "אוטו-גל" את התובע אל הנתבעת, שהינה החברה היבואנית של הרכב, בבקשה לבדוק את מקור הפגמים. 9. הנתבעת סירבה לבקשת התובע לבדוק את הרכב באמצעות שמאי מטעמה, ובכך התנערה מאחריותה כלפי התובע. 10. ביום 16.11.2008 הזמין התובע שמאי רכב מטעמו, מר _________, אשר בדק את הרכב וקבע בחוות דעתו כי הכתמים אינם ממקור חיצוני אלא מתוך הצבע או מתחתיו, וכי קיימת ירידת ערך לרכב בשיעור של 5.5% משוויו. 11. חוות דעת השמאי קבעה עוד כי יש לבצע תיקוני צבע חוזרים בעלות מוערכת של כ-1,500 ₪, וכי הפגמים הקיימים בצבע יתרבו ויגרמו לקילוף הצבע הקיים, חרף התיקונים שבוצעו. 12. בשלב מסוים נאלץ התובע למכור את הרכב במחיר מופחת באופן משמעותי ממחיר המחירון, בשל הפגמים בצבע וירידת הערך שנגרמה כתוצאה מכך. 13. מחיר הרכב לפי המחירון עמד על סך של 74,000 ₪, אך התובע נאלץ למכור אותו בסך של 63,000 ₪ בלבד, ובכך הפסיד סך של 11,000 ₪ עקב הכתמים ברכב. 14. עילת התביעה נולדה עם גילוי הפגמים בצבע הרכב, התפשטותם, וסירוב הנתבעת להכיר באחריותה ולתקן את הליקויים באופן יסודי, וכן עם קבלת חוות דעת השמאי שאיששה את טענות התובע. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 15. סכום התביעה נמוך מ-2.5 מיליון ₪, ועל כן הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום. 16. מקום מגוריו של התובע, מקום התרחשות העסקה ומקום מושבה של הנתבעת מצויים כולם בתחום השיפוט של בית משפט נכבד זה, ועל כן הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חוק המכר ואי-התאמה ## 17. הנתבעת, כיבואנית ומשווקת הרכב, הפרה את חובותיה על פי חוק המכר, תשכ"ח-1968, בכך שמכרה לתובע רכב חדש אשר התגלה כפגום ובלתי מתאים למטרתו, בניגוד לסעיפים 11 ו-12 לחוק המכר, הקובעים חובת התאמה של הממכר למוסכם. 18. הרכב שנמכר לתובע לא היה בעל האיכות והתכונות הרגילות של רכב חדש מאותו סוג, ולא היה מתאים למטרה שלשמה נרכש רכב חדש, קרי, שימוש ללא פגמים מהותיים בצבע, ובכך הפרה הנתבעת את חובתה לספק נכס תקין וראוי לשימוש. 19. הכתמים בצבע הרכב, אשר מקורם בפגם בייצור כפי שנקבע בחוות דעת השמאי, מהווים אי-התאמה מהותית המקימה לתובע זכות לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, לרבות ירידת ערך ועוגמת נפש, בהתאם לסעיף 28 לחוק המכר. 20. הנתבעת לא עמדה בחובתה לספק רכב נקי מפגמים נסתרים, והתנהלותה לאחר גילוי הפגמים, לרבות סירובה לבדוק את הרכב באמצעות שמאי מטעמה, מהווה התנערות מאחריותה על פי חוק המכר ודיני הגנת הצרכן. 21. התובע עמד בחובתו להודיע לנתבעת על אי-ההתאמה מיד לאחר שגילה אותה, ופנה אליה פעמים רבות, ובכך מילא אחר דרישות סעיף 14 לחוק המכר, בעוד הנתבעת התעלמה מפניותיו ולא פעלה לתיקון הליקוי באופן יסודי. ## אחריות היצרן והיבואן ## 22. הנתבעת, כיבואנית הרכב, נושאת באחריות ישירה לפגמים בייצור הרכב, גם אם הרכישה בוצעה באמצעות סוכנות משנה, שכן היא הגורם המקצועי והאחראי על איכות המוצר המיובא והמשווק על ידה בישראל. 23. אחריות הנתבעת נובעת גם מהיותה הגורם המקצועי והמומחה בתחום הרכב, אשר עליו מוטלת החובה לוודא כי הרכבים המשווקים על ידה עומדים בסטנדרטים הנדרשים ואינם סובלים מפגמים מהותיים, כפי שאירע במקרה דנן. 24. טענת הנתבעת כי הפגמים מוחרגים מכתב האחריות אינה עומדת במבחן המציאות, שכן מדובר בפגם בייצור ולא בפגיעה חיצונית, ואין הנתבעת יכולה להתנער מאחריותה לפגם מהותי במוצר חדש ששווק על ידה. 25. הפסיקה קבעה כי יבואן נושא באחריות לפגמים במוצרים שהוא משווק, גם אם אינו היצרן הישיר, וזאת מכוח מעמדו כגורם המקצועי והאחראי על איכות המוצר המגיע לצרכן הסופי, ובמקרה זה, הנתבעת לא עמדה בחובה זו. 26. הנתבעת לא הוכיחה כי הפגמים בצבע נגרמו כתוצאה משימוש לא נכון או פגיעה חיצונית, אלא הסתפקה בטענות כלליות ובבדיקה פנימית שלא הוצגה לבית המשפט, ובכך לא עמדה בנטל ההוכחה לסתור את טענות התובע וחוות דעת השמאי מטעמו. ## רשלנות והפרת חובת זהירות ## 27. הנתבעת התרשלה בכך שלא וידאה את תקינות הרכב לפני מסירתו לתובע, ולא ביצעה בדיקות איכות מספקות שיכלו למנוע את מכירת הרכב הפגום, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי לקוחותיה. 28. התנהלות הנתבעת, אשר סירבה לבדוק את הרכב באמצעות שמאי מטעמה למרות פניותיו החוזרות ונשנות של התובע, מהווה רשלנות מובהקת והתעלמות מחובתה לדאוג לאינטרסים של לקוחותיה ולספק להם מוצר תקין. 29. הנתבעת לא פעלה כ"יבואן סביר" בנסיבות העניין, שכן יבואן סביר היה בודק את מקור הפגמים באופן יסודי, מכיר באחריותו ופועל לתיקון הליקויים לשביעות רצון הלקוח, ולא מתנער מאחריות כפי שעשתה הנתבעת. 30. הנזקים שנגרמו לתובע, לרבות ירידת ערך הרכב ועוגמת הנפש, נגרמו באופן ישיר כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת והפרת חובת הזהירות שלה, ועל כן עליה לפצות את התובע בגין נזקים אלו. 31. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי מכירת רכב חדש עם פגמים מהותיים בצבע תגרום לנזקים לרוכש, ובכלל זה ירידת ערך ועוגמת נפש, ומשלא נקטה באמצעים סבירים למנוע זאת, היא אחראית לנזקים שנגרמו. ## נזק ראייתי והימנעות מהבאת עדים ## 32. טענת הנתבעת בדבר נזק ראייתי שנגרם לה עקב מכירת הרכב על ידי התובע, הינה טענה שאין לה על מה לסמוך, שכן התובע פנה לנתבעת פעמים רבות, טרם מכירת הרכב, וביקש ממנה לבדוק את הרכב באמצעות שמאי מטעמה, אך היא סירבה. 33. הנתבעת נמנעה מלהביא לעדות את המומחה הפנימי מטעמה, אשר לטענתה בדק את הרכב ומצא כי הכתמים מקורם בפגיעות חיצוניות, וכן נמנעה מלהציג את ממצאי בדיקתו, ובכך פגעה ביכולתה להוכיח את טענותיה. 34. הימנעות הנתבעת מהבאת עד מהותי מטעמה, ואי-הצגת מסמכים רלוונטיים, פועלת לחובתה ומחזקת את גרסת התובע, שכן ההלכה הפסוקה קובעת כי הימנעות מהבאת ראיה רלוונטית מקימה חזקה כי אילו הובאה, הייתה פועלת לרעת הצד הנמנע. 35. הנתבעת לא ניצלה את ההזדמנויות הרבות שניתנו לה לבדוק את הרכב לפני מכירתו, ובכך ויתרה על זכותה לבדוק את הרכב, ואין לה להלין אלא על עצמה בגין אי-ביצוע הבדיקה. 36. התובע עשה כל שביכולתו על מנת לאפשר לנתבעת לבדוק את הרכב, לרבות פניות חוזרות ונשנות ומכתבים מפורטים, אך הנתבעת בחרה להתעלם מדרישותיו ולהתנער מאחריותה, ובכך איבדה את זכותה לטעון לנזק ראייתי. ## ירידת ערך הרכב ## 37. כתוצאה מהפגמים בצבע הרכב, אשר מקורם בפגם בייצור, נגרמה לרכב ירידת ערך משמעותית, כפי שנקבע בחוות דעת השמאי מיום 16.11.2008, בשיעור של 5.5% משווי הרכב, בסך של 4,070 ₪. 38. ירידת הערך אינה נובעת ממכירת הרכב לסוכנות טרייד-אין, כפי שטוענת הנתבעת, אלא מהפגמים המהותיים בצבע, אשר הפכו את הרכב לפגום ופגעו ביכולתו להימכר במחיר השוק המלא של רכב תקין. 39. התובע נאלץ למכור את הרכב במחיר נמוך באופן משמעותי ממחיר המחירון, בסך של 63,000 ₪ במקום 74,000 ₪, ובכך נגרם לו הפסד ישיר של 11,000 ₪, אשר הנתבעת אחראית לו. 40. חוות דעת השמאי, אשר לא נסתרה על ידי הנתבעת, מהווה ראיה מכרעת בדבר ירידת הערך שנגרמה לרכב, ועל כן יש לאמץ את קביעותיה ולחייב את הנתבעת בתשלום הסכום הנקוב בה. 41. הפסיקה הכירה בזכותו של רוכש רכב לפיצוי בגין ירידת ערך שנגרמה כתוצאה מפגמים בייצור או בתיקון, וזאת גם אם הרכב נמכר, שכן הנזק כבר נגרם והתגבש בעת מכירת הרכב במחיר מופחת. ## עוגמת נפש וטרחה ## 42. התובע רכש רכב חדש מתוך ציפייה ליהנות ממוצר תקין ואיכותי, אך נאלץ להתמודד עם רכב פגום, פניות חוזרות ונשנות לנתבעת ולסוכנות, תיקונים שלא צלחו, ובסופו של דבר, מכירת הרכב בהפסד, כל אלה גרמו לו עוגמת נפש רבה וטרחה מיותרת. 43. הנתבעת התעלמה מפניותיו של התובע, סירבה להכיר באחריותה וגרמה לתובע לחוש חוסר אונים ותסכול מול חברה גדולה ורבת עוצמה, ובכך הגבירה את עוגמת הנפש שנגרמה לו. 44. הסכום הנתבע בגין עוגמת נפש וטרחה, בסך 8,000 ₪, הינו סכום סביר והולם בנסיבות העניין, ומשקף את הסבל והטרחה הלא מבוטלים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהלותה הרשלנית של הנתבעת. 45. הפסיקה הכירה בזכותם של צרכנים לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם כתוצאה מרכישת מוצר פגום או שירות לקוי, וזאת במיוחד כאשר מדובר במוצר יקר ערך כרכב חדש, וכאשר הספק מתנער מאחריותו. 46. התובע השקיע זמן רב, מאמץ וכסף בניסיון לפתור את הבעיה עם הרכב, לרבות פניות, בדיקות ושכר טרחת שמאי, וכל זאת ללא הצלחה, עד שנאלץ למכור את הרכב, ועל כן מגיע לו פיצוי הולם בגין הטרחה ועוגמת הנפש. ## חובת תום לב ודיני הגנת הצרכן ## 47. הנתבעת הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה כלפי התובע, הן בשלב המכירה, בכך שמכרה רכב פגום, והן בשלב שלאחר גילוי הפגמים, בכך שהתנערה מאחריותה וסירבה לטפל בבעיה באופן יסודי והוגן. 48. התנהלות הנתבעת עולה כדי הפרה של חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, שכן היא הטעתה את התובע בכך שמכרה לו רכב חדש כביכול תקין, בעוד שהיה בו פגם מהותי, וכן סירבה לתקן את הליקויים באופן הולם. 49. הנתבעת ניצלה את פערי הכוחות בינה לבין התובע, כצרכן יחיד, ובכך פגעה בזכויותיו הבסיסיות כצרכן לקבל מוצר תקין ושירות הוגן, ועל כן יש לחייבה בפיצויים לדוגמה, בנוסף לנזקים הישירים. 50. הפסיקה קבעה כי על ספקים מוטלת חובה מוגברת לנהוג בתום לב כלפי צרכנים, וכי הפרת חובה זו עשויה להקים עילה לפיצויים, לרבות פיצויים בגין עוגמת נפש, וזאת במטרה להגן על הצרכן החלש. 51. הנתבעת לא פעלה בשקיפות ובאמינות כלפי התובע, בכך שלא גילתה לו על הפגמים האפשריים ברכב, ובכך הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה על פי דיני הגנת הצרכן. ## אחריות לתיקונים ## 52. התיקונים שבוצעו על ידי סוכנות "אוטו-גל", אשר הופנתה על ידי הנתבעת, לא פתרו את הבעיה באופן יסודי, והכתמים חזרו והופיעו, דבר המעיד על כך שהתיקונים היו קוסמטיים בלבד ולא טיפלו בשורש הבעיה. 53. הנתבעת, כיבואנית, אחראית גם לטיב התיקונים המבוצעים ברכבים המשווקים על ידה, ובמקרה זה, התיקונים לא היו יעילים ולא עמדו בסטנדרטים הנדרשים, ובכך הגבירו את נזקיו של התובע. 54. טענת הנתבעת כי התיקונים בוצעו "לפנים משורת הדין" אינה רלוונטית, שכן מדובר בפגם מהותי במוצר חדש, ועל הנתבעת הייתה מוטלת חובה לתקן את הליקוי באופן יסודי ומלא, ולא כ"מחווה". 55. העובדה שהכתמים חזרו והופיעו לאחר התיקונים מוכיחה כי מקור הפגם אינו חיצוני, אלא פנימי וקשור לתהליך הייצור, וכי הנתבעת לא הצליחה לטפל בבעיה באופן מקצועי ויעיל. 56. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שהתיקונים שבוצעו היו יסודיים ופתרו את הבעיה, ובכך לא עמדה בנטל ההוכחה לסתור את טענות התובע בדבר כישלון התיקונים והמשך קיומם של הפגמים. ## הוצאות משפטיות ## 57. התובע נאלץ לשכור שירותי עורך דין על מנת לממש את זכויותיו מול הנתבעת, אשר התנערה מאחריותה וסירבה לפצותו, ועל כן יש לחייב את הנתבעת בהוצאותיו המשפטיות. 58. הסכום הנתבע בגין ייעוץ משפטי, בסך 2,000 ₪, הינו סכום סביר והולם בנסיבות העניין, ומשקף את הצורך של התובע לקבל ייצוג משפטי מקצועי מול חברה גדולה. 59. הפסיקה הכירה בזכותו של צד שנאלץ לפנות לערכאות משפטיות עקב התנהלות בלתי הולמת של הצד שכנגד, לקבל פיצוי בגין הוצאותיו המשפטיות, וזאת כחלק מהנזקים שנגרמו לו. 60. הנתבעת יכלה למנוע את הצורך בהליך משפטי לו הייתה מכירה באחריותה ופועלת לפיצוי התובע באופן הוגן, ומשלא עשתה כן, עליה לשאת בהוצאות המשפטיות שנגרמו לתובע. 61. חיוב הנתבעת בהוצאות משפטיות ישמש גם כגורם מרתיע מפני התנהלות דומה בעתיד, ויעודד ספקים לנהוג באחריות ובתום לב כלפי לקוחותיהם. ## אי-התאמה מהותית ## 62. הפגמים בצבע הרכב אינם פגמים קוסמטיים זניחים, אלא אי-התאמה מהותית הפוגעת באופן ניכר בערכו ובמראהו של הרכב, ובכך פוגעת בציפייתו הסבירה של רוכש רכב חדש. 63. רכב חדש אמור להיות נקי מפגמים, ובמיוחד מפגמים בצבע, אשר בולטים לעין ופוגעים באופן ישיר בחווית השימוש ובתדמית הרכב, ועל כן מדובר באי-התאמה יסודית. 64. העובדה שהפגמים התפשטו וחזרו להופיע גם לאחר תיקונים, מעידה על כך שמדובר בבעיה עמוקה ומהותית, ולא בתקלה נקודתית שניתן לתקן בקלות. 65. אי-התאמה זו פגעה לא רק בערך הכלכלי של הרכב, אלא גם ביכולתו של התובע ליהנות מרכב חדש "יד ראשונה" ללא דאגות וטרחות מיותרות, ובכך פגעה באיכות חייו. 66. הנתבעת לא הוכיחה כי הפגמים אינם מהותיים, אלא הסתפקה בטענות כלליות, ובכך לא עמדה בנטל ההוכחה לסתור את קביעות השמאי מטעם התובע בדבר מהותיות הפגמים. ## אחריות לחוות דעת שמאי ## 67. חוות דעת השמאי מטעם התובע, מר _________, הינה חוות דעת מקצועית, מנומקת וחד משמעית, אשר קבעה באופן ברור כי מקור הפגמים בצבע הינו פנימי וכי נגרמה ירידת ערך לרכב. 68. הנתבעת לא הציגה חוות דעת שמאי נגדית מטעמה, ולא סתרה את קביעות השמאי מטעם התובע, ובכך למעשה קיבלה את ממצאיו ואת מסקנותיו. 69. בהיעדר חוות דעת נגדית, ובהיעדר כל ראיה אחרת הסותרת את חוות דעת השמאי, יש לאמץ את קביעותיה במלואן ולחייב את הנתבעת בתשלום שכר טרחת השמאי. 70. הפסיקה קבעה כי כאשר צד מציג חוות דעת מומחה, והצד שכנגד אינו מציג חוות דעת נגדית או אינו סותר אותה באופן משכנע, יש לאמץ את קביעות המומחה. 71. שכר טרחת השמאי בסך 650 ₪ הינו הוצאה הכרחית שנגרמה לתובע על מנת להוכיח את תביעתו, ועל כן יש לחייב את הנתבעת בהחזר סכום זה. ## הפרת הסכם המכר ## 72. הסכם המכר בין התובע לנתבעת כלל התחייבות מכללא לספק רכב חדש, תקין וראוי לשימוש, ללא פגמים מהותיים, והנתבעת הפרה התחייבות זו בכך שמכרה רכב עם פגמים בצבע. 73. הפרת הסכם המכר על ידי הנתבעת מקנה לתובע זכות לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה, לרבות ירידת ערך, עוגמת נפש והוצאות נלוות. 74. הנתבעת לא עמדה בתנאי היסודי של הסכם המכר, קרי, אספקת רכב חדש ללא פגמים בייצור, ובכך הפרה את ההסכם באופן יסודי המצדיק את הפיצוי המבוקש. 75. התובע מילא אחר כל התחייבויותיו על פי הסכם המכר, לרבות תשלום מלוא התמורה עבור הרכב, בעוד הנתבעת הפרה את חלקה בהסכם, ועל כן עליה לשאת בתוצאות ההפרה. 76. הפסיקה קבעה כי הפרת הסכם מכר של מוצר חדש, במיוחד כאשר מדובר בפגמים מהותיים, מזכה את הרוכש בפיצויים בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.

 

להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין קניית רכב חדש פגום באמצעות סוכנות רכב

התביעה 1. התובע הגיש תובענה כספית על סך 14,720 ₪ נגד הנתבעת, קרסו מוטורס (2007) בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בקשר לרכב חדש מסוג רנו מגאן שנת 2006 דגם EX (להלן: "הרכב") שרכש ממנה באמצעות סוכנות למכירת רכב. התובע טוען, כי הנתבעת מכרה לו רכב פגום ובלתי מתאים, בניגוד לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"), לאחר שגילה כעבור חצי שנה ממועד הרכישה פגיעות פח ופגמים בצבע הרכב. תמצית טענות הצדדים 2. בתאריך 27.12.2005 רכש התובע מהנתבעת, באמצעות סוכנות רכב (להלן: "הסוכנות"), רכב חדש מסוג רנו מגאן. התובע טוען, כי כעבור חצי שנה לאחר רכישת הרכב והעברת הבעלות בו ע"ש התובע, החלו להופיע על פח הרכב כתמים באזור הגג, מכסה המנוע ותא המטען. מייד פנה התובע לסוכנות הרכב, אשר השיבה כי לא מדובר בפגם בייצור אלא בכתמים שמקורם בפגיעות חיצוניות עקב אי-התאמת פח הרכב לאקלים בארץ. חרף זאת, ולאור תלונותיו החוזרות ונשנות של התובע, ביצעה הסוכנות תיקוני צבע ברכב, אך אלה לא הביאו לפתרון הבעיה, כאשר חזרו הכתמים להופיע ואף התפשטו לשטחים אחרים ברכב. 3. לאור האמור, הפנתה הסוכנות את התובע אל הנתבעת, שהינה החברה היבואנית של הרכב. התובע ביקש מהנתבעת לבדוק את הרכב על ידי שמאי מטעמה לאיתור מקור הכתמים, אלא שהנתבעת מיאנה להיעתר לדרישתו של התובע. 4. ביום 16.11.2008 הזמין התובע את שירותיו של שמאי רכב מטעמו, אשר בדק ובחן את הרכב ונתן חוות דעת, ולפיה נקבע כי הכתמים אינם ממקור חיצוני אלא הם מתוך הצבע או מתחתיו וכי ישנה ירידת ערך ברכב בגין הפגמים שנתגלו בשיעור של 5.5% משוויו של הרכב (להלן: "חוות דעת השמאי"). עוד קבע השמאי בחוות דעתו, כי יש לבצע תיקוני צבע חוזרים שעלותם הוערכה על ידו בסך של כ- 1,500 ₪, לאחר שנוכח שהפגמים הקיימים בצבע יתרבו ויגרמו בסופו של דבר לקילוף הצבע הקיים וזאת חרף תיקוני הצבע שבוצעו על ידי הסוכנות. 5. יש לציין, כי בשלב מסוים מכר התובע את הרכב. התובע טוען, כי הפגם ברכב לא רק שסיכל את רצונו ליהנות מרכב חדש יד ראשונה, אלא אף גרם לו נזק מאחר שהוא נאלץ למכור את הרכב במחיר מופחת באופן משמעותי ממחיר המחירון, בשל ירידת הערך. לטענת התובע, על אף שמחיר הרכב לפי המחירון עמד על סך של 74,000 ₪, הוא נאלץ למכור את הרכב בשווי של 63,000 ₪ בלבד, ובכך למעשה הפסיד סך של 11,000 ₪ עקב הכתמים ברכב. 6. ביחס לנזקיו, טוען התובע כי על הנתבעת לפצות אותו בגין ירידת ערך הרכב בהתאם לחוות הדעת בסך 4,070 ₪, שכר טרחת שמאי בסך 650 ₪, עוגמת נפש וטרחה מיותרת בסך 8,000 ₪, וכן בגין הוצאות עבור ייעוץ משפטי בסך 2,000 ₪, ובסך הכל 14,720 ₪. 7. הנתבעת, בתורה מכחישה את טענותיו של התובע וטוענת, כי ביום 10.10.2006, כאחד עשר חודשים ממועד רכישת הרכב נשוא התביעה, ובעקבות תלונות חוזרות ונשנות מצד התובע אודות כתמים בצבע הרכב, נבדק הרכב במוסך הסוכנות של הנתבעת על ידי מומחה פנימי מטעם הנתבעת אשר מצא, כי הכתמים ברכב מקורם בפגיעות חיצוניות בצבע הגג, מכסה המנוע ודלת תא המטען. עוד טענה הנתבעת, כי הובהר לתובע כי פגמים אלה בצבע הרכב מוחרגים מכתב האחריות שנמסר לתובע במעמד רכישת הרכב, הואיל ואינן קשורות לפגם בייצור או הרכבה לקויה. חרף זאת, וכמחווה של שירות טוב ולפנים משורת הדין, כך לטענת הנתבעת, בוצעו תיקון וצביעה של חלקי הרכב שנפגעו כתוצאה מהפגיעות החיצוניות ללא כל תמורה. 8. עוד טוענת הנתבעת ומוסיפה, כי בתאריך 12.11.08, כשנתיים לאחר פנייתו הראשונה ביחס לפגמי הצבע ברכב, שב התובע ופנה פעם נוספת אל הנתבעת ודרש פיצוי בגין ירידת ערך, כשהוא תומך את פנייתו בחוות דעת של שמאי מטעמו ובדיקה לפני קנייה מיום 06.11.08 שנערכה במכון בדיקה מורשה והמעידה, לשיטתו של התובע, שהפגמים בצבע הינם מהותיים. 9. הנתבעת מוסיפה ומציינת, כי במהלך חודש 1/2009 הוזמן התובע לפגישה במרכז שירות הלקוחות של הנתבעת על מנת לבדוק את טענותיו בדבר קביעת השמאי מטעמו, או אז, במעמד הפגישה בלבד, נודע לנתבעת כי התובע מכר את הרכב. הנתבעת טוענת, כי נגרם לה נזק ראייתי מאחר והרכב נמכר מבלי שניתנה לנתבעת ההזדמנות לבדוק את הרכב שנתיים לאחר התיקון שבוצע בו על ידה. 10. הנתבעת טוענת, כי אין מקום לחייבה בפיצוי התובע בגין הנזקים הנטענים, הואיל ולשיטתה הפגם הנטען בצבע מקורו בפגיעות חיצוניות ואינו מהווה פגם בתהליך הייצור, וככזה הרי הוא אינו חוסה בגדר תעודת האחריות שנמסרה לתובע במעמד רכישת הרכב. עוד נטען, כי המחיר המופחת בו נמכר הרכב נובע מכך שהרכב נמכר בפועל לסוכנות מכירה וטרייד אין ולא באופן פרטי, ומכאן לשיטתה מקור ההפחתה במחיר הרכב. דיון והכרעה 11. בדיון שהתקיים בפניי העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעת העידו נציג הנתבעת, מר מאיר הורוביץ ומר רוני כהן, הבעלים של מוסך "דייקנות די. סי מוסך מוני בע"מ " מעפולה, שהוא מרכז שירות מורשה של הנתבעת. כמו כן, במהלך הדיון צירף התובע לעיוני תמונות צבעוניות המתעדות את הכתמים בצבע הרכב (ת/1). 12. לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונתתי את דעתי לצרופותיהם, לרבות התמונות (ת/1), ולאחר שהקשבתי הקשב היטב לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. עיקר טעמיי יובאו להלן. 13. מחלוקת נפלה בתיק זה, באשר למקור הנזק שנגרם לצבע הרכב שרכש התובע מאת הנתבעת. 14. כידוע, על התובע הנטל להוכיח את תביעתו. 15. במחלוקות מעין אלה, אין לבית המשפט כלים משל עצמו כדי להכריע בין הצדדים הניצים ודרך כלל הוא נזקק לחוות דעת של מומחים. 16. כאמור, התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של שמאי מטעמו, אשר קבע בחוות דעתו, באופן חד משמעי שאינו משתמע לשתי פנים, כי מקור הפגמים בצבע הרכב הינו פנימי וכי ישנה ירידת ערך כתוצאה מהפגמים שנתגלו בשיעור של 5.5% משווי הרכב. 17. מנגד, טענה הנתבעת כי עסקינן בפגמים בצבע שנובעים מפגיעות חיצוניות ולא כתוצאה מפגם בתהליך הייצור. הנתבעת סמכה את יתדותיה על ממצאי בדיקת הרכב שנערכה ע"י מומחה לפחחות וצבע פנימי מטעמה. עוד נטען, כי המומחה הפנימי ערך מסמך פנימי ותיעד בו את תוצאות הבדיקה. אך מטעמים השמורים עמה, לא הביאה הנתבעת את הבודק הפנימי מטעמה למתן עדות בבית המשפט. לא זאת אף זאת, הנתבעת אף נמנעה מלהציג בפני בית המשפט את ממצאי הבדיקה שערך המומחה הפנימי מטעמה, כאמור. לפיכך, לא עלה בידי הנתבעת, כלל ועיקר, לסתור את תביעת התובע, כי הנזק נגרם לרכבו בשל פגם שנפל בתהליך הייצור של הנתבעת ולא בשל גורם חיצוני שאינו באחריות הנתבעת, כפי שטענה הנתבעת. 18. באשר לטענה, כי התובע גרם לנתבעת נזק ראייתי וסיכל את האפשרות לבדוק את הרכב ע"י שמאי מטעמה, טענה זו איננה מקבלת עליי. מחומר הראיות בתיק וכן מעדויות הצדדים עולה, כי התובע פנה אין ספור פעמים אל הנתבעת והתריע בפניה על הפגם בצבע הרכב. התובע העיד בפניי, כי חזר ודרש אין ספור פעמים מהנתבעת לברר את טענותיו בנוגע לפגם בצבע הרכב (עמ' 1, ש' 22-25). התובע אף פנה אל הנתבעת בתאריך 12.11.08, טרם מכירת הרכב, הודיע לה כי בכוונתו למכור את הרכב וביקש ממנה לבחון את מקור הפגם בצבע הרכב (ראו: מכתבו של התובע אל הנתבעת מיום 12.11.08). התובע אף דרש מהנתבעת לשום את הפגם בצבע הרכב ע"י שמאי מטעמה בטרם יימכר הרכב (ראו: מכתב התובע אל הנתבעת מיום 10.01.09). אל מכתבו האחרון צירף התובע את חוות דעת השמאי מטעמו. ברם, חרף דרישותיו החוזרות ונשנות של התובע, ועל אף שידעה כי התובע מתעתד למכור את הרכב, הנתבעת נותרה בשלה, טענה כי מקור הפגם בצבע הוא חיצוני וסירבה בתוקף להכיר באחריותה לפיצוי התובע בגין הפגם שהתגלה ברכב. הנתבעת נמנעה מלשלוח שמאי לבדיקת הרכב, ותחת זאת הסתפקה בבדיקה שבוצעה על ידי מומחה פנימי מטעמה, שכלל לא הזמינה הנתבעת למתן עדות בביהמ"ש ואף לא צירפה את ממצאי בדיקתו, ועל כך אין לה להלין אלא את עצמה. 19. לאור האמור, החלטתי לאמץ את המלצותיו של השמאי מטעם התובע כאמור בחוות דעתו. כפועל יוצא מכך, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצוי עבור ירידת הערך שנגרמה לרכב בעקבות הפגמים שנתגלו ואשר מקורם, לשיטתו של השמאי מטעם התובע, בתהליך הייצור. כמו כן, ראיתי לחייב את הנתבעת בשכר טרחת השמאי בסך של 650 ₪ בהתאם לחשבונית שצורפה לכתב התביעה (נספח ה'). בנוסף לאמור, אני סבורה כי לתובע נגרמה טרחה ועוגמת נפש לא מעטה כתוצאה מרכישת הרכב. טענותיו של התובע, כי הפגמים בצבע הרכב יסודם בפגם בייצור לו אחראית הנתבעת התממשו ויש לפצותו בגין כך. בנסיבות, אפסוק סכום באומדן גלובלי בסך של 7,000 ₪ להיום. התוצאה 20. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. עבור ירידת הערך סך של 4,070 ₪ ב. עבור שכ"ט השמאי סך של 650 ש"ח ג. עבור הוצאות ועוגמת נפש סך של 7,000 ₪. ד. סה"כ פיצוי 11,720 ₪. 21. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ להיום. 22. התשלום הנ"ל יבוצע תוך 30, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד יום התשלום בפועל. רכב