גישת בית המשפט היא כי הצרכנים הם פונים לסוכנות רכב בידיעה, כי נעשו בדיקות מוקדמות ראויות לצורך בדיקת המידע הרלוונטי על הרכב וכי ל"שקט" זה יש מחיר בדמות עמלה, אך יש "כתובת" במקרה של תקלה.

על סוכנות רכב חלה חובה מוגברת ולכן במקרה שעולה חשש שסוכנות רכב הציגה מצגים כוזבים באשר למצב המכני של הרכב או לא סיפקה טופס גילוי נאות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רכב לצורך בדיקה האם סוכנות הרכבים ביצעה גילוי נאות במהלך מכירת הרכב. סוכנות הרכב מבצעת בדיקות כגון, תאונות קודמות, הבעלים הנכון של הרכב, מידע על המנוע ומספרו, תיבת ההילוכים, מערכת החשמל ובעיות כרוניות אחרות.

 

החובות המוטלות על סוכנות רכב

מפסיקת בית המשפט עולה כי, חזקה היא כי בעלי סוכנות למכירת מכוניות משומשות מבצעים בדיקה טרם רכישתן, הימנעות מתיאור מצבה המכני העדכני של המכונית נגוע בחוסר תום לב מצד סוכנות הרכב. בת"ק 16860-05-14, בית המשפט קבע, כי קיימת חזקה של בדיקת תקינות של רכבים טרם מכירתם על ידי חברות המתמחות במכירת רכבים , ולפיכך, אי פירוט מצב מיכני נכלל בחזקת מצג כוזב נוכח חזקה זו.

 

תביעה נגד סוכנות רכב - טענת אי גילוי נאות

כעקרון צריכה כל סוכנות מכירות לדעת, כי רכב עלול לחזור אליה בשל אי גילוי נאות וטענותיה, כאילו אין קשר בין מכירתו לתיקוניו, תידחנה יתרה מזו, חוסר הגילוי הנאות, לא בא להסביר את הקשר הסיבתי לקרות הנזק הספציפי, אלא לעצם כדאיות העסקה מלכתחילה והעמדת המצב הצרכני , כאילו הוא קורה ביום של גילוי ההסתר.

 

תביעה נגד סוכנות רכב על הפרת חוזה

את סוגיית תביעה נגד סוכנות רכב יש לבחון לאור הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970. סעיף 8 לחוק החוזים תרופות קובע את "דרך ביטול חוזה" לפיה "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה - תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה." הפרה יסודית אשר מתייחסת לתקינותה של מערכת עיקרית ברכב שנרכש מזכה את התובע בסעד של ביטול ההסכם.

 

להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין קניית רכב חדש פגום באמצעות סוכנות רכב

התביעה 1. התובע הגיש תובענה כספית על סך 14,720 ₪ נגד הנתבעת, קרסו מוטורס (2007) בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בקשר לרכב חדש מסוג רנו מגאן שנת 2006 דגם EX (להלן: "הרכב") שרכש ממנה באמצעות סוכנות למכירת רכב. התובע טוען, כי הנתבעת מכרה לו רכב פגום ובלתי מתאים, בניגוד לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"), לאחר שגילה כעבור חצי שנה ממועד הרכישה פגיעות פח ופגמים בצבע הרכב. תמצית טענות הצדדים 2. בתאריך 27.12.2005 רכש התובע מהנתבעת, באמצעות סוכנות רכב (להלן: "הסוכנות"), רכב חדש מסוג רנו מגאן. התובע טוען, כי כעבור חצי שנה לאחר רכישת הרכב והעברת הבעלות בו ע"ש התובע, החלו להופיע על פח הרכב כתמים באזור הגג, מכסה המנוע ותא המטען. מייד פנה התובע לסוכנות הרכב, אשר השיבה כי לא מדובר בפגם בייצור אלא בכתמים שמקורם בפגיעות חיצוניות עקב אי-התאמת פח הרכב לאקלים בארץ. חרף זאת, ולאור תלונותיו החוזרות ונשנות של התובע, ביצעה הסוכנות תיקוני צבע ברכב, אך אלה לא הביאו לפתרון הבעיה, כאשר חזרו הכתמים להופיע ואף התפשטו לשטחים אחרים ברכב. 3. לאור האמור, הפנתה הסוכנות את התובע אל הנתבעת, שהינה החברה היבואנית של הרכב. התובע ביקש מהנתבעת לבדוק את הרכב על ידי שמאי מטעמה לאיתור מקור הכתמים, אלא שהנתבעת מיאנה להיעתר לדרישתו של התובע. 4. ביום 16.11.2008 הזמין התובע את שירותיו של שמאי רכב מטעמו, אשר בדק ובחן את הרכב ונתן חוות דעת, ולפיה נקבע כי הכתמים אינם ממקור חיצוני אלא הם מתוך הצבע או מתחתיו וכי ישנה ירידת ערך ברכב בגין הפגמים שנתגלו בשיעור של 5.5% משוויו של הרכב (להלן: "חוות דעת השמאי"). עוד קבע השמאי בחוות דעתו, כי יש לבצע תיקוני צבע חוזרים שעלותם הוערכה על ידו בסך של כ- 1,500 ₪, לאחר שנוכח שהפגמים הקיימים בצבע יתרבו ויגרמו בסופו של דבר לקילוף הצבע הקיים וזאת חרף תיקוני הצבע שבוצעו על ידי הסוכנות. 5. יש לציין, כי בשלב מסוים מכר התובע את הרכב. התובע טוען, כי הפגם ברכב לא רק שסיכל את רצונו ליהנות מרכב חדש יד ראשונה, אלא אף גרם לו נזק מאחר שהוא נאלץ למכור את הרכב במחיר מופחת באופן משמעותי ממחיר המחירון, בשל ירידת הערך. לטענת התובע, על אף שמחיר הרכב לפי המחירון עמד על סך של 74,000 ₪, הוא נאלץ למכור את הרכב בשווי של 63,000 ₪ בלבד, ובכך למעשה הפסיד סך של 11,000 ₪ עקב הכתמים ברכב. 6. ביחס לנזקיו, טוען התובע כי על הנתבעת לפצות אותו בגין ירידת ערך הרכב בהתאם לחוות הדעת בסך 4,070 ₪, שכר טרחת שמאי בסך 650 ₪, עוגמת נפש וטרחה מיותרת בסך 8,000 ₪, וכן בגין הוצאות עבור ייעוץ משפטי בסך 2,000 ₪, ובסך הכל 14,720 ₪. 7. הנתבעת, בתורה מכחישה את טענותיו של התובע וטוענת, כי ביום 10.10.2006, כאחד עשר חודשים ממועד רכישת הרכב נשוא התביעה, ובעקבות תלונות חוזרות ונשנות מצד התובע אודות כתמים בצבע הרכב, נבדק הרכב במוסך הסוכנות של הנתבעת על ידי מומחה פנימי מטעם הנתבעת אשר מצא, כי הכתמים ברכב מקורם בפגיעות חיצוניות בצבע הגג, מכסה המנוע ודלת תא המטען. עוד טענה הנתבעת, כי הובהר לתובע כי פגמים אלה בצבע הרכב מוחרגים מכתב האחריות שנמסר לתובע במעמד רכישת הרכב, הואיל ואינן קשורות לפגם בייצור או הרכבה לקויה. חרף זאת, וכמחווה של שירות טוב ולפנים משורת הדין, כך לטענת הנתבעת, בוצעו תיקון וצביעה של חלקי הרכב שנפגעו כתוצאה מהפגיעות החיצוניות ללא כל תמורה. 8. עוד טוענת הנתבעת ומוסיפה, כי בתאריך 12.11.08, כשנתיים לאחר פנייתו הראשונה ביחס לפגמי הצבע ברכב, שב התובע ופנה פעם נוספת אל הנתבעת ודרש פיצוי בגין ירידת ערך, כשהוא תומך את פנייתו בחוות דעת של שמאי מטעמו ובדיקה לפני קנייה מיום 06.11.08 שנערכה במכון בדיקה מורשה והמעידה, לשיטתו של התובע, שהפגמים בצבע הינם מהותיים. 9. הנתבעת מוסיפה ומציינת, כי במהלך חודש 1/2009 הוזמן התובע לפגישה במרכז שירות הלקוחות של הנתבעת על מנת לבדוק את טענותיו בדבר קביעת השמאי מטעמו, או אז, במעמד הפגישה בלבד, נודע לנתבעת כי התובע מכר את הרכב. הנתבעת טוענת, כי נגרם לה נזק ראייתי מאחר והרכב נמכר מבלי שניתנה לנתבעת ההזדמנות לבדוק את הרכב שנתיים לאחר התיקון שבוצע בו על ידה. 10. הנתבעת טוענת, כי אין מקום לחייבה בפיצוי התובע בגין הנזקים הנטענים, הואיל ולשיטתה הפגם הנטען בצבע מקורו בפגיעות חיצוניות ואינו מהווה פגם בתהליך הייצור, וככזה הרי הוא אינו חוסה בגדר תעודת האחריות שנמסרה לתובע במעמד רכישת הרכב. עוד נטען, כי המחיר המופחת בו נמכר הרכב נובע מכך שהרכב נמכר בפועל לסוכנות מכירה וטרייד אין ולא באופן פרטי, ומכאן לשיטתה מקור ההפחתה במחיר הרכב. דיון והכרעה 11. בדיון שהתקיים בפניי העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעת העידו נציג הנתבעת, מר מאיר הורוביץ ומר רוני כהן, הבעלים של מוסך "דייקנות די. סי מוסך מוני בע"מ " מעפולה, שהוא מרכז שירות מורשה של הנתבעת. כמו כן, במהלך הדיון צירף התובע לעיוני תמונות צבעוניות המתעדות את הכתמים בצבע הרכב (ת/1). 12. לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונתתי את דעתי לצרופותיהם, לרבות התמונות (ת/1), ולאחר שהקשבתי הקשב היטב לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. עיקר טעמיי יובאו להלן. 13. מחלוקת נפלה בתיק זה, באשר למקור הנזק שנגרם לצבע הרכב שרכש התובע מאת הנתבעת. 14. כידוע, על התובע הנטל להוכיח את תביעתו. 15. במחלוקות מעין אלה, אין לבית המשפט כלים משל עצמו כדי להכריע בין הצדדים הניצים ודרך כלל הוא נזקק לחוות דעת של מומחים. 16. כאמור, התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של שמאי מטעמו, אשר קבע בחוות דעתו, באופן חד משמעי שאינו משתמע לשתי פנים, כי מקור הפגמים בצבע הרכב הינו פנימי וכי ישנה ירידת ערך כתוצאה מהפגמים שנתגלו בשיעור של 5.5% משווי הרכב. 17. מנגד, טענה הנתבעת כי עסקינן בפגמים בצבע שנובעים מפגיעות חיצוניות ולא כתוצאה מפגם בתהליך הייצור. הנתבעת סמכה את יתדותיה על ממצאי בדיקת הרכב שנערכה ע"י מומחה לפחחות וצבע פנימי מטעמה. עוד נטען, כי המומחה הפנימי ערך מסמך פנימי ותיעד בו את תוצאות הבדיקה. אך מטעמים השמורים עמה, לא הביאה הנתבעת את הבודק הפנימי מטעמה למתן עדות בבית המשפט. לא זאת אף זאת, הנתבעת אף נמנעה מלהציג בפני בית המשפט את ממצאי הבדיקה שערך המומחה הפנימי מטעמה, כאמור. לפיכך, לא עלה בידי הנתבעת, כלל ועיקר, לסתור את תביעת התובע, כי הנזק נגרם לרכבו בשל פגם שנפל בתהליך הייצור של הנתבעת ולא בשל גורם חיצוני שאינו באחריות הנתבעת, כפי שטענה הנתבעת. 18. באשר לטענה, כי התובע גרם לנתבעת נזק ראייתי וסיכל את האפשרות לבדוק את הרכב ע"י שמאי מטעמה, טענה זו איננה מקבלת עליי. מחומר הראיות בתיק וכן מעדויות הצדדים עולה, כי התובע פנה אין ספור פעמים אל הנתבעת והתריע בפניה על הפגם בצבע הרכב. התובע העיד בפניי, כי חזר ודרש אין ספור פעמים מהנתבעת לברר את טענותיו בנוגע לפגם בצבע הרכב (עמ' 1, ש' 22-25). התובע אף פנה אל הנתבעת בתאריך 12.11.08, טרם מכירת הרכב, הודיע לה כי בכוונתו למכור את הרכב וביקש ממנה לבחון את מקור הפגם בצבע הרכב (ראו: מכתבו של התובע אל הנתבעת מיום 12.11.08). התובע אף דרש מהנתבעת לשום את הפגם בצבע הרכב ע"י שמאי מטעמה בטרם יימכר הרכב (ראו: מכתב התובע אל הנתבעת מיום 10.01.09). אל מכתבו האחרון צירף התובע את חוות דעת השמאי מטעמו. ברם, חרף דרישותיו החוזרות ונשנות של התובע, ועל אף שידעה כי התובע מתעתד למכור את הרכב, הנתבעת נותרה בשלה, טענה כי מקור הפגם בצבע הוא חיצוני וסירבה בתוקף להכיר באחריותה לפיצוי התובע בגין הפגם שהתגלה ברכב. הנתבעת נמנעה מלשלוח שמאי לבדיקת הרכב, ותחת זאת הסתפקה בבדיקה שבוצעה על ידי מומחה פנימי מטעמה, שכלל לא הזמינה הנתבעת למתן עדות בביהמ"ש ואף לא צירפה את ממצאי בדיקתו, ועל כך אין לה להלין אלא את עצמה. 19. לאור האמור, החלטתי לאמץ את המלצותיו של השמאי מטעם התובע כאמור בחוות דעתו. כפועל יוצא מכך, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצוי עבור ירידת הערך שנגרמה לרכב בעקבות הפגמים שנתגלו ואשר מקורם, לשיטתו של השמאי מטעם התובע, בתהליך הייצור. כמו כן, ראיתי לחייב את הנתבעת בשכר טרחת השמאי בסך של 650 ₪ בהתאם לחשבונית שצורפה לכתב התביעה (נספח ה'). בנוסף לאמור, אני סבורה כי לתובע נגרמה טרחה ועוגמת נפש לא מעטה כתוצאה מרכישת הרכב. טענותיו של התובע, כי הפגמים בצבע הרכב יסודם בפגם בייצור לו אחראית הנתבעת התממשו ויש לפצותו בגין כך. בנסיבות, אפסוק סכום באומדן גלובלי בסך של 7,000 ₪ להיום. התוצאה 20. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. עבור ירידת הערך סך של 4,070 ₪ ב. עבור שכ"ט השמאי סך של 650 ש"ח ג. עבור הוצאות ועוגמת נפש סך של 7,000 ₪. ד. סה"כ פיצוי 11,720 ₪. 21. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ להיום. 22. התשלום הנ"ל יבוצע תוך 30, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד יום התשלום בפועל. רכב