כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977

כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977 בתוקף סמכותה לפי סעיף 16 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ולפי חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין כללים אלה: 1. הגדרות בכללים אלה - "החוק" - חוץ פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975; "שכר טרחה" - שכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול. 2. שכר טרחה לאחר פסק-דין שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית-המשפט, לא יעלה על 13% מהסכום שנפסק. 3. שכר טרחה בפשרה על אף האמור בסעיף 2, שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית-המשפט שהסתיים בפשרה לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה. 4. שכר טרחה כשאין הליכים משפטיים שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהסתיים ללא הגשת תביעה לבית-המשפט לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע. 5. מס ערך מוסף השיעורים שנקבעו בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף שבו נתחייב עורך-הדין לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976. 1 ק"ת תשל"ז, 1358. לשכת עורכי הדיןשכר טרחהשכר טרחת עורך דיןפיצוייםתאונת דרכיםעורך דיןכללים