חוק זכות יוצרים קובע בסעיף 1(1) כי קיימת זכות יוצרים לגבי כל יצירה ספרותית מקורית, המוגדרת בסעיף 35(1) לחוק ככוללת "מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות, וליקוטים". [במאמר מוסגר אציין כי דרישת ה"מקוריות", המעוגנת בנוסחו האנגלי של החוק בתיבה "original", הושמטה בטעות מנוסחו העברי. עם זאת, בהיות הנוסח האנגלי הנוסח הקובע, הוחלה דרישה זו בדין הישראלי מאז ומתמיד (ראו, בין היתר: ע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן בע"מ, פ"ד מ(3) 340, 346 (1985) (להלן: עניין סטרוסקי); ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A, פ"ד מח(4) 133, 167 (1994) (להלן: עניין אינטרלגו); ע"א 2790/93 Eisenman נ' קימרון, פ''ד נד(3) 817, 829 (2000); שרה פרזנטי דיני זכויות יוצרים (מהדורה שלישית, 2008) 333; דברי ההסבר להצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה-2005, ה"ח הממשלה 196, בעמ' 1120 (להלן: דברי ההסבר להצעת החוק החדש))]. בד בבד, מלמדנו המחוקק כי היקף ההגנה המוקנית ליצירה אינו מוחלט, וכי יש שורה של חריגים לגביהם לא תהא קיימת זכות יוצרים, והם: "רעיון", "תהליך ושיטת ביצוע", "מושג מתמטי", "עובדה או נתון, כשהם בלבדם" ו"חדשות היום" (סעיף 7ב לפקודה). עם זאת, אף שההגנה אינה משתרעת על הרעיון עצמו, הרי שדרך יישומו או ביטויו המוחשי יכולה להקנות ליוצרה זכות יוצרים (סעיף 7ב סיפא לפקודה; עניין אלמגור בעמ' 829 ; ע"א 139/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מד(4) 16, 19 (1990) (להלן: עניין הרפז); עניין סטרוסקי, שם). ספרי לימוד הן יצירות ספרותיות, אשר ככלל יזכו להגנת החוק, ועל כך, כאמור, אין חולק (וראו, למשל, ע"א 23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב(3) 749 (1988) (להלן: עניין הרשקו), אשר דן בהעתקה מספרים להוראת חשבון). אלא שבהתאם לחריגים המנויים לעיל, זכות היוצרים אינה משתרעת על שיטת הלימוד, בהיותה בגדר "רעיון". הוא הדין לגבי השימוש במילה זו או אחרת או לגבי תיאור תופעות לשוניות מסוימות, אשר ניתן לראותן כ"עובדה" או כ"נתון" הנמנים על החריגים הקבועים בחוק. זכותה של המשיבה חלה אפוא על אופן הביטוי של שיטת הלימוד ודרך יישומה, אשר יכול שיימצאו באופן הבחירה ובאופן הסידור של הנתונים והרעיונות (טוני גרינמן זכויות יוצרים כרך א' (מהדורה שנייה, 2008) 112 (להלן: גרינמן)). דברים אלה נכונים גם לגבי השימוש בטבלאות בספרי הלימוד. נזכיר, כי "טבלאות" נכללות בהגדרת "יצירה ספרותית" בסעיף 35(1) לחוק. עם זאת, ברי כי עצם השימוש בטבלה אינו מקנה ליוצר הטבלה זכות יוצרים, להבדיל מאופן עריכתה וסיווג נתוניה, אשר ככל שיעמדו בדרישות היצירתיות והמקוריות, עשויים להקנות ליוצר הטבלה זכות יוצרים (גרינמן, בעמ' 125-120). עוד נציין, כי יצירות ספרותיות מהסוג של ספרי לימוד עוסקות, לעתים, בעובדות ובנתונים אשר קשת האפשרויות לבטאם אינה רחבה. הדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות המקרה דנן, כאשר תוכן הספרים מוכתב, במידה רבה, על ידי תכנית הלימודים של משרד החינוך. מכל מקום, אין בכך כדי להפחית מזכותו של יוצר כי יצירתו תחסה תחת הגנת זכויות יוצרים, מקום בו מדובר בדרך הבעה ייחודית ומקורית. בפרשת אלמגור (עמ' 830) עמד השופט י' כהן על התנאים הנדרשים להוכחת הפרת זכות יוצרים ועל אבחנות רלוונטיות נוספות, כדלהלן: (-) יש להוכיח כי הנתבע העתיק חלקים ממשיים ומהותיים מיצירת התובע, כאשר לא הכמות היא הקובעת, אלא האיכות. (-) ניתן להסיק העתקה כאשר לנתבע היתה גישה ליצירת התובע, וכאשר הדמיון בין היצירות הוא במידה כזו אשר לא סביר להניח כי הוא יד המקרה. (-) יש חשיבות להצטברות נקודות דמיון. ככל שהן רבות יותר, גובר החשש כי מדובר בהעתקה. (-) השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק על מנת לקבוע כי מדובר בהעתקה של חלק ממשי ומהותי היא שאלה של עובדה ושל דרגה. תשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מכנית של מספר מילים או שורות הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי התרשמות של השופט מהיצירות בכללותן. הלכת אלמגור ביססה את מעמדה כהלכה נוהגת, לא נס ליחה, והיא עומדת בתוקפה עד עצם היום הזה (ראו, בין היתר: ע"א 15/81 גולדנברג נ' בנט, פ"ד לו(2) 813, 823 (1982) (להלן: עניין גולדברג); עניין הרשקו, בעמ' 762; ע"א 136/71 מדינת ישראל נ' אחימן, פ"ד כו(2) 259 (1972); ע"א 8117/03 ענבר נ' יעקב (לא פורסם, 16.1.2006)). ליישומם של עקרונות אלה על נסיבות המקרה שלפנינו נשוב בהמשך הדברים.שאלות משפטיותספרי לימודזכויות יוצרים (הפרת)