##הקדמה:## על פי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, סוד מסחרי הינו מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. ##דוגמא לבקשה לעיון בהסכם מסחרי:## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על עיון מלא בהסכם שנכרת בין המשיב לבין חברת "נפט וגז בע"מ", לרבות סכום התמורה הנקוב בסעיף 4.5 להסכם, וזאת לצורך גילוי האמת, ייעול הדיון ועשיית צדק. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר _________ ת.ז. _________, הינו בעל עסק לתיקון תקרים (פנצ'ריה) אשר פעל במשך שנים רבות בתחנת תדלוק ביישוב _________, על בסיס הסכם שכירות עם הוריו של המשיב ולאחר מכן עם המשיב עצמו. 2. המשיב, מר _________ ת.ז. _________, הינו מפעיל תחנת תדלוק ביישוב _________, אשר ירש את זכויות ההפעלה מהוריו, והתקשר בהסכם עם חברת "נפט וגז בע"מ" לביטול הסכם קמעונאי ופינוי התחנה. 3. חברת "נפט וגז בע"מ" ח.פ. _________, הינה חברת נפט גדולה, אשר חכרה את הקרקע עליה פעלה תחנת התדלוק והעסקים הנוספים, והיא צד להסכם ביטול ההתקשרות עם המשיב. ## ב. מסכת העובדות ## 4. בשנת 1963 נכרת הסכם בין הוריו של המשיב לבין חברת "נפט וגז בע"מ", אשר העניק להם את הזכות להפעלת תחנת תדלוק ועסקים נוספים בשטח. 5. בשנת 1983, בהתאם לצוואה ובהסכמת חברת "נפט וגז בע"מ", הועברו הזכויות הנ"ל למשיב, אשר המשיך להפעיל את תחנת התדלוק על הקרקע החכורה. 6. בסוף שנת 1973, התקשר המבקש בהסכם שכירות עם הוריו של המשיב, בהסכמת חברת "נפט וגז בע"מ", להפעלת פנצ'ריה בשטח מסוים בתחנה, תמורת דמי שכירות חודשיים. 7. הסכם השכירות המקורי נחתם לתקופה של שלוש שנים, ולאחר מכן הוארך באופן שכל צד יכול היה לסיים את החוזה במיידית לאחר מתן הודעה מתאימה. 8. בחודש נובמבר 2001 קיבל המשיב הודעת פינוי מחברת "נפט וגז בע"מ", לפיה עליו לפנות את התחנה והעסקים הנוספים עד ליום 6/8/02. 9. בהסדר הפינוי שנכרת בין חברת "נפט וגז בע"מ" למשיב, נקבע כי המשיב ישיב את התחנה כשהיא פנויה מכל העסקים, לרבות הפנצ'ריה של המבקש. 10. עוד נקבע בהסדר הפינוי כי המשיב ינקוט בהליכים הדרושים לסילוק ידו של המבקש מהמושכר, וכי ישלם לחברת "נפט וגז בע"מ" סכומים חודשיים הולכים וגדלים ככל שהפינוי יתעכב. 11. בתחילת חודש מרץ 2003 שלחה חברת "נפט וגז בע"מ" למבקש הודעת פינוי, ובתאריך 15/5/02 שלח המשיב הודעת פינוי למבקש, אשר נמסרה לו אישית בסוף מאי 2002. 12. בהליכים קודמים בין הצדדים, נקבע כי המבקש יפנה את המושכר עד לתאריך 17/9/02, ובתמורה ישלם לו המשיב סך של 10,000 דולר. 13. המשיב הגיש תביעה נגד המבקש בטענה לפיגור בתשלום דמי שכירות והוצאות, וכן בגין הפרת חוזה וגרימת נזקים עקב אי-פינוי המושכר במועד. 14. המשיב טוען כי המבקש לא פרע דמי שכירות והוצאות מים, חשמל, פינוי אשפה ושימוש בציוד, וכי פעל להפריע למשיב לקיים את הסדר הפינוי עם חברת "נפט וגז בע"מ". 15. המשיב תובע מהמבקש גם תשלומים שנדרש לשלם לחברת "נפט וגז בע"מ" עקב אי-פינוי המבקש במועד, והשבת תשלום ששולם על פי הסדר הפנצ'ריה. 16. המבקש הגיש בקשה לעיון בהסכם שנכרת בין המשיב לחברת "נפט וגז בע"מ" ביום 31/7/02, שעניינו ביטול ההסכם הקמעונאי (להלן: "ההסכם"). 17. המשיב טען בתצהיר גילוי מסמכים כי ההסכם מצוי בידיו אך הוא חסוי, ואילו המבקש טוען כי עיון בהסכם רלוונטי וחיוני ביותר למחלוקת. 18. המבקש מבסס את טענתו על כך שהמשיב עצמו ביסס את עיקר תביעתו על מערכת היחסים שבינו לבין חברת "נפט וגז בע"מ", וכי ההסכם ישפוך אור על אופי, מהות וסיום הקשר. 19. המבקש טוען כי ההסכם חיוני לו לא רק לצורך בירור טענות המשיב, אלא גם לצורך בירור טענותיו כנגד המשיב, ובמיוחד לעניין פיצויים בגין הוצאות פינוי. 20. המשיב הציע לגלות את ההסכם תוך מחיקת הסכומים הנקובים בו, אך המבקש מתנגד לכך בטענה שהסכומים הם המלמדים על מהות הקשר ונפקותו המשפטית. 21. חברת "נפט וגז בע"מ" הסכימה לחשיפת ההסכם בכפוף להוצאת סכום התמורה הנקוב בסעיף 4.5 להסכם, בטענה כי סכום זה מהווה סוד מסחרי מוגן וחשוב שלה. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## רלוונטיות ההסכם למחלוקת ## 22. ההסכם בין המשיב לחברת "נפט וגז בע"מ" מהווה מסמך מהותי ומרכזי להבנת מערכת היחסים המשפטית והעובדתית שבין הצדדים, שכן תביעת המשיב נגד המבקש נשענת במידה רבה על התחייבויותיו כלפי חברת "נפט וגז בע"מ" ועל הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב אי-פינוי המבקש. 23. המשיב עצמו ביסס את עיקר תביעתו על מערכת היחסים שבינו לבין חברת "נפט וגז בע"מ", לרבות תשלומים שנדרש לשלם לחברת "נפט וגז בע"מ" עקב אי-פינוי המבקש במועד, ולכן ההסכם רלוונטי באופן ישיר לבירור טענות אלו. 24. עיון מלא בהסכם, ובמיוחד בסכום התמורה ששולם למשיב, חיוני לבחינת טענת המבקש כי המשיב כבר פוצה על ידי חברת "נפט וגז בע"מ" בגין הוצאות הפינוי, ובכך למנוע כפל פיצויים. 25. ההסכם ישפוך אור על אופיו, מהותו וסיומו של הקשר בין המשיב לחברת "נפט וגז בע"מ", ויאפשר למבקש לבחון את טענות המשיב בדבר תקופת השכירות והקשר ארוך השנים, אשר נטען כי כלל את תקופת פעילות הפנצ'ריה. 26. חשיפת ההסכם במלואו תאפשר לבית המשפט הנכבד ולצדדים להבין את התמונה המלאה של הנסיבות שהובילו לפינוי המבקש, ובכך לתרום לגילוי האמת ולעשיית צדק בהליך. ## חובת הגילוי הכללית ## 27. חובת הגילוי והעיון במסמכים הינה זכות דיונית יסודית וחשובה, המהווה נדבך מרכזי בהליך המשפטי ההוגן, שכן היא מאפשרת לצדדים להיערך כראוי לדיון, להגדיר את המחלוקות ולמנוע הפתעות בלתי רצויות. 28. הפסיקה קבעה כי מטרת חובת הגילוי היא לקדם את היעילות הדיונית, לאפשר לצדדים לדעת את מלוא העובדות והראיות הרלוונטיות, ובכך לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולפסוק דין צודק. 29. היקף חובת הגילוי רחב וכולל כל מסמך שיש בו כדי לתמוך בטענותיו של צד או להחליש את טענותיו של הצד שכנגד, ואין להגבילו אלא במקרים חריגים ומוצדקים. 30. אי-גילוי מסמכים רלוונטיים עלול לפגוע בזכותו של המבקש להליך הוגן, למנוע ממנו להציג את הגנתו באופן מלא ויעיל, ואף להוביל לעיוות דין. 31. במקרה דנן, ההסכם הוא מסמך מרכזי ורלוונטי באופן מובהק למחלוקת, ואי-גילויו המלא יפגע ביכולתו של המבקש להתגונן מפני תביעת המשיב ולבסס את טענותיו שלו. ## סוד מסחרי ואיזון אינטרסים ## 32. על אף חשיבות ההגנה על סודות מסחריים, הפסיקה קבעה כי זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין זכותו של בעל דין לגילוי ראיות לצורך הוכחת טענותיו ועשיית צדק. 33. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, מגדיר סוד מסחרי כמידע עסקי שאינו נחלת הרבים, שאינו ניתן לגילוי בנקל, ושסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. 34. במקרה בו עולה טענה לסוד מסחרי של צד שלישי שאינו צד לדיון, יש לתת משקל נכבד לעובדה זו, אך אין בה כדי לחסום באופן אוטומטי את גילוי הראיה, אלא יש לבחון את מידת הרלוונטיות והנחיצות שלה. 35. האיזון הנדרש בין האינטרסים השונים מחייב בחינה קפדנית של רלוונטיות הראיה, מידת הפגיעה בסוד המסחרי מול מידת הפגיעה בזכותו של הצד המבקש את הגילוי, והאם ניתן להשיג את המטרה באמצעים פחות פוגעניים. 36. במקרה דנן, המבקש הניח תשתית ראייתית מספקת המצדיקה את גילוי סכום התמורה, שכן הוא חיוני לבחינת טענת כפל הפיצויים ולבירור היקף הנזקים הנטענים על ידי המשיב. ## חשיבות הסכומים הנקובים בהסכם ## 37. הסכומים הנקובים בהסכם, ובמיוחד סכום התמורה ששולם למשיב על ידי חברת "נפט וגז בע"מ", אינם רק פרט טכני, אלא מהווים אינדיקציה מהותית למהות הקשר, היקף הפיצויים ששולמו, והנפקות המשפטית של ביטול ההסכם. 38. ללא חשיפת הסכומים, לא ניתן יהיה לבחון באופן מלא את טענת המבקש כי המשיב כבר פוצה על ידי חברת "נפט וגז בע"מ" בגין הוצאות הפינוי, ובכך למנוע מצב של התעשרות שלא כדין מצד המשיב. 39. הסכומים משקפים את הערך הכלכלי של ביטול ההסכם ואת הנזקים שחברת "נפט וגז בע"מ" הייתה מוכנה לשלם כדי לסיים את ההתקשרות, ומידע זה חיוני להערכת הנזקים הנטענים על ידי המשיב בתביעתו. 40. טענת המשיב כי המבקש גרם לו נזקים עקב אי-פינוי במועד, אשר חייבו אותו בתשלומים לחברת "נפט וגז בע"מ", מחייבת בחינה של הסכומים ששולמו בפועל על ידי חברת "נפט וגז בע"מ" למשיב. 41. הסכומים הנקובים בהסכם עשויים להשליך גם על שאלת תום ליבו של המשיב ועל אופן התנהלותו מול המבקש, שכן ייתכן שהיה מודע לפיצויים משמעותיים שקיבל מחברת "נפט וגז בע"מ" בעת שדרש פינוי מהמבקש. ## עקרון כיבוד הסכמים מול גילוי האמת ## 42. עקרון כיבוד הסכמים הינו עקרון חשוב בעולם המשפט והמסחר, אך הוא אינו עומד לבדו ויש לאזן אותו מול עקרונות יסוד נוספים, כגון גילוי האמת, עשיית צדק והבטחת הליך הוגן. 43. במקרים בהם הסכם מכיל סעיף סודיות, אין בכך כדי לחסום באופן מוחלט את גילוי ההסכם לצד שלישי, במיוחד כאשר גילוי זה חיוני לבירור מחלוקת משפטית. 44. הפסיקה קבעה כי גם כאשר הצדדים להסכם התחייבו לשמור על סודיות, ייתכן שבית המשפט יקבע כי לא חל על ההסכם חיסיון ויש לגלותו לצד אחר במסגרת הדיון, במיוחד כאשר מדובר במידע רלוונטי. 45. במקרה דנן, חשיפת סכום התמורה אינה פוגעת בעקרון כיבוד ההסכמים באופן בלתי מידתי, שכן היא נדרשת לצורך בירור טענות מהותיות בתביעה, וניתן לנקוט באמצעים להגבלת חשיפת המידע לגורמים רלוונטיים בלבד. 46. האינטרס הציבורי בגילוי האמת ובעשיית צדק גובר במקרה זה על האינטרס של חברת "נפט וגז בע"מ" לשמור על סודיות מוחלטת של סכום התמורה, במיוחד כאשר המידע חיוני להגנתו של המבקש. ## היעדר פגיעה מהותית בחברת "נפט וגז בע"מ" ## 47. טענת חברת "נפט וגז בע"מ" כי גילוי סכום התמורה עלול לפגוע בה בניהול משא ומתן עם זכיינים אחרים, הינה טענה כללית שלא הוכחה באופן קונקרטי ומספק. 48. ניתן להגביל את חשיפת המידע הרגיש, ככל שייקבע שהוא אכן סוד מסחרי, באמצעות מתן צו חיסיון או הגבלת העיון לבית המשפט ולבאי כוח הצדדים בלבד, ובכך למנוע פגיעה בלתי מידתית בחברת "נפט וגז בע"מ". 49. הפגיעה הנטענת בחברת "נפט וגז בע"מ" אינה עולה בחשיבותה על הפגיעה בזכותו של המבקש להליך הוגן וליכולתו להתגונן מפני תביעת המשיב, במיוחד כאשר מדובר בסכומים המשפיעים ישירות על היקף הפיצויים הנדרשים ממנו. 50. חברת "נפט וגז בע"מ" הסכימה לחשוף את רוב ההסכם, למעט סעיף התמורה, דבר המעיד על כך שרוב ההסכם אינו מהווה סוד מסחרי, וכי ניתן למצוא פתרון שיאזן בין האינטרסים. 51. במקרים דומים, בתי המשפט הורו על גילוי סכומים בהסכמים, גם כאשר נטענה טענת סוד מסחרי, כאשר מצאו כי הרלוונטיות והנחיצות של המידע גוברות על הפגיעה הנטענת. ## נחיצות הגילוי המלא להגנת המבקש ## 52. המבקש טוען כי ללא חשיפת ההסכם במלואו, לרבות סכום התמורה, לא יוכל להוכיח את טענות הגנתו באופן מלא ויעיל, ובכך תיגרם לו פגיעה מהותית. 53. המבקש נדרש להתמודד עם תביעה כספית משמעותית מצד המשיב, והיכולת לבחון את טענות המשיב בדבר נזקיו והפיצויים שקיבל מחברת "נפט וגז בע"מ" חיונית להגנתו. 54. אי-גילוי סכום התמורה עלול להותיר את המבקש בחוסר ידיעה לגבי עובדות מהותיות המשפיעות על היקף אחריותו הנטענת, ובכך לפגוע בזכותו להליך הוגן. 55. המבקש הצביע על פגיעה מהותית שתיגרם לו אם לא ייחשף סכום התמורה, שכן הדבר ימנע ממנו לבדוק האם המשיב כבר פוצה על ידי חברת "נפט וגז בע"מ" בגין אותם נזקים שהוא תובע מהמבקש. 56. חשיפת הסכומים תאפשר למבקש לבחון את מהימנות טענות המשיב בדבר נזקיו, ולהציג בפני בית המשפט תמונה עובדתית ומשפטית מלאה ומדויקת. ## עקרון השוויון בין בעלי הדין ## 57. עקרון השוויון בין בעלי הדין מחייב כי לכל צד תהיה גישה למידע רלוונטי לצורך ניהול הליך הוגן, וכי לא יינתן יתרון בלתי הוגן לצד אחד על פני משנהו. 58. במקרה דנן, המשיב מחזיק במידע מהותי (ההסכם המלא) אשר רלוונטי באופן ישיר למחלוקת, ואי-גילויו יוצר חוסר שוויון מהותי בין הצדדים. 59. מתן אפשרות למשיב להסתמך על ההסכם כבסיס לתביעתו, תוך מניעת עיון מלא בו מהמבקש, פוגע בעקרון השוויון וביכולתו של המבקש להתגונן באופן אפקטיבי. 60. בית המשפט הנכבד נדרש להבטיח כי שני הצדדים יקבלו הזדמנות שווה להציג את טענותיהם ולבסס אותן על מלוא הראיות הרלוונטיות, וזאת באמצעות גילוי מלא של ההסכם. 61. חשיפת ההסכם במלואו תאפשר למבקש להגיב באופן מושכל לטענות המשיב, להציג את גרסתו העובדתית והמשפטית, ובכך להבטיח הליך הוגן ושוויוני. ## פרשנות סעיף הסודיות בהסכם ## 62. סעיף 13 להסכם, הקובע חובת סודיות, מחייב את הצדדים להסכם בלבד, ואינו יכול לשמש כחיסיון מוחלט בפני בית משפט הדן במחלוקת בין צדדים שלישיים. 63. פרשנות סעיף הסודיות צריכה להיעשות באופן מצמצם, במיוחד כאשר מדובר בהגבלת זכותו של צד שלישי לגילוי ראיות חיוניות לצורך הליך משפטי. 64. טענת המשיב כי סעיף 13 אוסר על העברת ההסכם לאחר, אינה עולה בקנה אחד עם הצורך בגילוי האמת ועם חובת הגילוי הכללית החלה בהליכים משפטיים. 65. גם אם סעיף הסודיות חל על סכום התמורה, אין בכך כדי למנוע מבית המשפט להורות על גילויו, במיוחד כאשר מדובר במידע רלוונטי וחיוני לעשיית צדק. 66. הפסיקה קבעה כי הוראות סודיות בהסכמים אינן יכולות לגבור על חובת הגילוי הדיונית, במיוחד כאשר מדובר במידע מהותי לבירור המחלוקת. ## ייעול הדיון וחסכון בזמן שיפוטי ## 67. גילוי מלא של ההסכם, לרבות סכום התמורה, יתרום לייעול הדיון וימנע התדיינויות נוספות ומיותרות סביב שאלת הפיצויים שקיבל המשיב מחברת "נפט וגז בע"מ". 68. חשיפת המידע הרלוונטי בשלב מוקדם של ההליך תאפשר לצדדים להתמקד במחלוקות האמיתיות, להציג את ראיותיהם באופן מסודר, ובכך לקצר את משך ההליך. 69. אי-גילוי המידע עלול להוביל לבקשות נוספות, לדיונים מיותרים ולעיכובים בניהול התיק, ובכך להכביד על בית המשפט ועל הצדדים. 70. גילוי מלא של ההסכם יאפשר לבית המשפט להבין את התמונה המלאה, לקבל החלטות מושכלות, ובכך לחסוך בזמן שיפוטי יקר. 71. שקיפות מלאה במידע הרלוונטי תתרום לפתרון יעיל ומהיר של המחלוקת, ותמנע מצב בו צד אחד מנהל את הדיון בחוסר ידיעה לגבי עובדות מהותיות. ## עשיית צדק ## 72. עשיית צדק מחייבת כי כל צד יוכל להציג את מלוא טענותיו וראיותיו בפני בית המשפט, וכי לא יימנע ממנו מידע חיוני לצורך כך. 73. במקרה דנן, אי-גילוי סכום התמורה עלול למנוע מהמבקש להוכיח כי המשיב כבר פוצה על נזקיו, ובכך להוביל לחיובו בתשלום כפול. 74. צדק מחייב כי בית המשפט יבחן את כלל הנסיבות והעובדות הרלוונטיות, וכי לא יסתמך על מידע חלקי או חסר בעת מתן פסק דין. 75. גילוי מלא של ההסכם יאפשר לבית המשפט להגיע להכרעה צודקת ומאוזנת, שתשקף את מלוא התמונה העובדתית והמשפטית. 76. מניעת גילוי המידע עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת, בה המבקש יישא בנטל כספי שאינו מוצדק, בעוד שהמשיב ייהנה מפיצוי כפול. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על גילוי מלא של ההסכם שנכרת בין המשיב לבין חברת "נפט וגז בע"מ" ביום 31/7/02, לרבות סכום התמורה הנקוב בסעיף 4.5 להסכם, וזאת ללא כל מחיקה או הסתרה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מסמכיםעיון בחוזהחוזה מסחריחוזה