הצעת חוק בוררות חובה בשירות הציבורי

הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון - בוררות חובה בשירות הציבורי), התשס”ב-2001 זכות השביתה נחשבת כחירות של העובדים, הנגזרת מחירויות היסוד של האדם ובכללן חירות ההתאגדות, חירות הביטוי ועוד. עם זאת, חירות זו אינה מהווה אסמכתא להפקרות, ומשום כך נקבעו מגבלות שונות על הפעלתה, בחוק ישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957. החוק האמור מטיל חובות שונות על השובתים ומקים מנגנונים חלופיים לפתרון סכסוכים. הבעיה צצה במלא חריפותה, כאשר השביתה מתקיימת בשירות ציבורי, משום שכלל הציבור נפגע מהשלכותיה, כמו למשל, באי-הספקת מים, באי-פינוי אשפה, בניתוק החשמל וכיוצ"ב. שירותים אלה הם מונופוליסטיים והכרחיים, באופן זה שהציבור כולו הופך שבוי בידיהם של העובדים באותו שירות. מצב זה יוצר תוצאה קשה בכך שאותם עובדים מסוגלים, בלחץ השביתה, להשיג תנאי העסקה טובים בהרבה יותר מיתר המועסקים במשק. החוק האמור כבר קבע מגבלות על זכות השביתה של העובדים בשירותים ציבוריים, אולם הנסיון מלמד שלא היה בהם די כדי למנוע שביתות פוגעניות ואף פרועות. החוק המוצע מבקש להוסיף ארבעה הסדרים, שיש בהם כדי להבטיח שהשביתה תבוא לידי ביטוי, רק במקומות בהם המחלוקת היא אמיתית וכאמצעי אחרון בלבד. ראשית, הטלת החובה על מתן הודעה מוקדמת בת שלושה חודשים על סכסוך העבודה בשירות ציבורי. כיום המחלוקות ידועות וצפויות מראש. יש לתת לצדדים זמן ארוך יותר כדי להידבר ביניהם ולמצוא פתרונות לא הרסניים למחלוקות. שנית, הטלת החובה המוחלטת להעביר העניין לבוררות. ההסדר על בוררות וולנטרית הקיים כיום, מדגים את ההבדל בין עובדי השירותים הציבוריים לבין יתר המועסקים, שכן תמיד נותר בידיהם הנשק הכואב של השבתת הפעילות ופגיעה בציבור שלם. בחיוב הצדדים להדיין בפני צד שלישי, אין משום פגיעה יתירה בחירות השביתה. שלישית, הגנה על הליך הבוררות בכך, שכל עוד הוא מתקיים, לא ניתן לפתוח בשביתה, ושביתה כזו תהיה בלתי מוגנת. לבסוף, מוצע לקבוע כעבירה את הארגון של השביתה בלתי מוגנת או ההשתתפות בה. יש לזכור, כי השירותים הציבוריים אחראים על רווחתם ושלומם של כלל הציבור. מי שמפריע לפעולתם הסדירה מבחוץ, עובר עבירה. יש להחיל הסדר מקביל גם על מי שמפריע לפעולתם הסדירה מבפנים, שלא כדין. הצעת חוק זהה הונחה על-ידי ח"כ אביגדור ליברמן בכנסת ה-15 ומספרה פ/713. הצעת חוק דומה הונחה על-ידי חברת הכנסת יהודית נאות בכנסת ה-15 ומספרה פ/1514. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שלחן הכנסת ביום ט' בטבת התשס"ב-24.12.2001 1. בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 (להלן החוק העיקרי), בסעיף 5א בסופו יבוא : "ואם היה סכסוך עבודה בשירות ציבורי - שלושה חודשים לפני תחילתן". 2. אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא: "בוררות חובה 15א. כל סכסוך עבודה בשירות ציבורי, יימסר לבוררות לפי פרק זה, ואין נדרשת לשם כך הסכמת הצדדים; הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בהסכם קיבוצי." 3. בסעיף 37א לחוק העיקרי, בהגדרה "שביתה או השבתה בלתי מוגנת", אחרי פסקה יבוא: "(4) שביתה או השבתה בשירות ציבורי בעת שמתנהלת בוררות בין הצדדים, או שיש לנהל בוררות שכזו לפי הוראות חוק זה או לפי הסכם ציבורי;". 4. בסעיף 37ב לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(ה) המארגן שביתה בלתי מוגנת - דינו ששה חודשי מאסר; המשתתף בשביתה בלתי מוגנת - דינו חודש מאסר.". בוררותשירות הציבוריישוב סכסוכיםהצעות חוק