הצעת חוק מס עיזבון

הצעת חוק מס עיזבון, התשס”ב-2001 בדומה למדינות רבות בעולם המערבי, שבהן מוטל מס על עזבונו של נפטר, החליטה הוועדה הציבורית לרפורמה במיסוי הישיר להטיל מס עיזבון בישראל. הנימוקים העיקריים להטלת המס על עזבונות גדולים הם ההכנסות גבוהות המתקבלות בלא יגיעה אישית והרצון לצמצם את אי השוויון כתוצאה מהעברת רכוש מדור לדור. חוק מס עיזבון המוצע מהווה מהדורה מתקדמת של חוק מס עיזבון שחל בארץ בין השנים 1949 עד 1981, שבוטל בעתות של אינפלציה דוהרת, לנוכח פרצות רבות וקשיים בהפעלתו, שגרמו לעלות גבוהה, יחסית למס הנגבה. חוק זה בא לתת מענה לאותן פרצות וקשיים. מס עיזבון כשמו, מוטל על שווי של העיזבון שמותיר אחריו הנפטר ביום פטירתו, בהפחתת ניכויים המותרים על פי החוק, כשהניכוי הבולט הוא ניכוי בסך 2 מיליון שקלים חדשים לעיזבון. לא ייחשבו כנכסי העיזבון מיטלטלין לשימוש אישי שהועברו עקב מוות הנפטר לילדיו, ששווים המצטבר אינו עולה על חצי מליון שקלים חדשים. שיעור המס נקבע ל - 10% מהעיזבון לאחר הניכוי האמור (להלן - יתרת העיזבון). השיעור הנמוך נועד ליצור תמריץ שללילי להתחמקות מתשלום המס וכן לתרום לאפקטיביות של אכיפת המס ולהקטנת העלות הנדרשת לשם תפעולו. מס העיזבון במהדורתו זו מיועד לקבוצת אוכלוסייה מצומצמת בעלת הון רב והוא לא יחול על מרבית תושבי ישראל אשר שווי נכסיהם נמוך מ - 2 מיליון שקלים חדשים ליחיד, ו- 4 מליון שקלים חדשים לזוג. הצעת חוק זו זהה לפרק ד' להצעת חוק לתיקון דיני המסים, התש"ס-2000 שהונחה על שולחן הכנסת ה-15 על ידי הממשלה ומספרה 2913. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בכסלו התשס"ב - 10.12.2001 סימן א': פרשנות 1. בחוק זה - "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה, שומרון וחבל עזה, כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוראלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994); "אזרח ישראלי" - כל אחד מאלה : (1) אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב-1952; (2) מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950; "בן זוג" - לרבות בן זוג כמשמעותו בסעיף לחוק הירושה, התשכ"א-1965; "היום הקובע" - 90 ימים לאחר יום הפטירה ואם נמסרה הצהרה לפי הוראות סעיף 15 לפני המועד האמור - יום ההצהרה; "העברה" - לרבות ויתור, הסב, הענקה, וכן מתן זכות להורות על ההעברות האמורות וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותיהם יצא נכס בדרך כלשהי מרשותו של אדם או מעיזבונו לפי הענין, והכל בין במישרין, בין בעקיפין, בין באמצעות צד ג' ובין על ידי נאמנות; "הפקודה" - פקודת מס הכנסה; "הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; "חוק הירושה" - חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק מיסוי מקרקעין" - חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה רכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן - חוק מיסוי מקרקעין); "יורש" - מי שזכאי לקבל את נכסי העיזבון כולם או חלקם, על פי דין, על פי צוואה או בדרך אחרת; "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מוסד ציבורי" - מוסד ציבורי שקבע שר האוצר לפי סעיף 46 לפקודה ולפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין; "מנהלי" - מי שנתמנה על ידי שר האוצר בהודעה שפורסמה ברשומות להיות מנהל או סגן מנהל לענין חוק זה; "מס מתנות" - כמשמעותו בסעיף 2; "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, כל זכות או טובת הנאה, ראויות או מוחזקות, לרבות כשהן מותנות או עתידיות, והכל בין שהנכס נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל; "נפטר" - תושב ישראל שנפטר ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) או לאחריו; "סכום מתואם" - סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד; "צאצא" - לרבות צאצא של בן זוג; "צו" - צו ירושה, צו קיום צוואה או צו מינוי מנהל עיזבון כמשמעותם בחוק הירושה; "קרוב" לפלוני - (1) בן זוג; (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה; (3) אח או אחות ובני זוגם; (4) איגוד שהוא בשליטתו של האדם או קרובו, במישרין או בעקיפין; "שווי" של נכס - הסכום שיש לצפות לו ממכירת הנכס על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון, שאין ביניהם יחסים מיוחדים; "שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה; "שליטה" - כמשמעותה בסעיף 25 לפקודה; "שנת מס" - תקופה של שנים עשר חודשים רצופים, שתחילתה באחד בינואר; "תושב אזור" - כהגדרת "תושב ישראל" בפקודה אלא שבכל מקום שנאמר שם "בישראל" קרי "באזור"; "תושב ישראל" - כהגדרתו בפקודה, לרבות אזרח ישראלי שהוא תושב האזור ולרבות מי שהיה תושב ישראל או אזרח ישראלי תושב האזור לפחות בשלוש שנים מתוך עשר שנות המס שקדמו ליום פטירתו. סימן ב': הטלת מס 2. (א) מס עיזבון יוטל על יתרת העיזבון של הנפטר. (ב) יתרת העיזבון היא ההפרש שבין שווי כל נכסי העיזבון כמשמעותו בסעיף 5 בתוספת סכום המתנות כמשמעותו בסעיף 9 לבין הניכוי המתואם כמשמעותו בסעיף 7. 3. (א) מס עיזבון ישולם מתוך כספי נכסי העיזבון. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם חולק העיזבון ישולם המס על די היורשים בהתאם לחלקיהם בנכסי העיזבון; חלקיהם של היורשים בנכסי העיזבון ייקבעו על פי ההצהרה שהוגשה לפי סעיף 15; סבר המנהל כי החלקים של היורשים בנכסי העיזבון שונים מהמוצהר או שלא הוגשה הצהרה כאמור או שהוגשה בלי שנקבע חלקו של כל יורש בנכסי העיזבון, יקבע המנהל את חלקו של כל יורש בהתאם לשיקול דעתו ולכללים שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. סימן ג': נכסי העיזבון 4. (א) נכסי העיזבון הם נכסים שהיו של הנפטר בשעת פטירתו, לרבות - (1) נכס שהיה בשליטת הנפטר מיד סמוך לפני פטירתו; (2) נכס אשר הועבר על ידי הנפטר בחייו לנאמנות, לרבות פירות של נכסי הנאמנות שנצברו עד יום מותו, למעט נכס כאמור שהיה מתנה בחייו; (3) נכס אשר עקב מות הנפטר הועבר לאדם אחר או שאדם אחר הפך להיות זכאי לו והכל בדרך כלשהי, בין במישרין ובין בעקיפין או לאחר לטובתו; (4) עליית ערכו של נכס שהיה בשליטת קרוב לפני מות הנפטר, עקב מותו; (5) נכס שבעת מותו של הנפטר היה בבעלות משותפת לו ולאדם אחר, ונקבע לגביו שבשל המוות יהא של האדם האחר, חזקה שהנכס בשלמותו הוא נכס מנכסי העיזבון אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעת המנהל. (6) (א) סכומים המנויים בסעיף 147 לחוק הירושה, וסכומים שלגביהם נקבע בדין כי יחולו הוראות סעיף זה. (ב) פיצויים כאמור בסעיף 5(ג) לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-1963. (ג) סכום המשולם עקב מותו של הנפטר על פי חוק, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי. (7) נכסים שהיו מוקנים לאפוטרופוס מכח חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 או מכוח חוק נכסי גרמנים, התש"י-1950, או מכוח פקודת המסחר עם האויב, 1939, והאפוטרופוס העבירם ליורשי הנפטר בשל היותם יורשיו. (8) מתנות שנתן הנפטר והיה חייב בדיווח עליהן ולא דיווח עליהן, הכל לפי חוק זה. (ב) לא ייחשבו כנכסי העיזבון: (1) רהיטים, כלי בית, תכשיטים ומיטלטלין אחרים והכל לשימוש אישי, שהועברו עקב מות הנפטר לילדי הנפטר, ששווים המצטבר אינו עולה על חצי מליון שקלים חדשים; (2) נכסים שהוריש הנפטר למדינה או למוסד ציבורי; (3) סכוים המשולמים עקב מות הנפטר לפי - (א) חוק נכי המלחמה הנאצים, התשי"ד-1954; (ב) חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957; (ג) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; (ד) חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; (ה) חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995; (ו) חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1995; (ז) פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968; (4) קיצבה המשתלמת ממי שהיה מעביד של הנפטר או המשתלמת מאת קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה, עד לסכום השווה לשלוש פעמים השכר הממוצע במשק כפי שנקבע לאחרונה לפני היום הקובע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ג) היה נכס בשעת מות הנפטר משותף לו ולבן זוגו חזקה כי חלקו של הנפטר הוא 50% מהנכס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעת המנהל. (ד) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות נכסים נוספים כנכסי העיזבון, פעולות נוספות כהעברה וכן כי נכסי עיזבון כאמור בסעיף זה לא ייחשבו ככאלה בין ככלל ובין לסוג נפטרים. 5. (א) שווי נכסי העיזבון הוא סך כל שווים של נכסי העיזבון ביום הקובע כשהם נקיים מכל שעבוד הבא להבטיח חוב, משכנתה או זכות אחרת הבאה להבטיח תשלום. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמכר נכס בתוך שנה מהיום הקובע, המכירה נעשתה בכתב והמנהל שוכנע כי התמורה בעד הנכס נקבעה בתום לב ובלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, בין במישרין בין בעקיפין - התמורה כאמור. (ג) שר האוצר רשאי לקבוע בכללים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את דרך חישוב השווי ואת שיטת החישוב לגבי כלל הנכסים או סוגי נכסים. סימן ד': פיטורים, ניכויים ודחיית מועדי תשלום 6. פטורים ממס עיזבון - (א) יתרת עיזבונו של נפטר שהוכר כ"חייל שנספה במערכה" או כ"נספה" לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950; (ב) יתרת עזבונו של נפטר שהוכר כמי שנפטר מפגיעת איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (ג) נכסים שהועברו עקב מות הנפטר לבין הזוג. 7. (א) אלה הניכויים הנכללים בקביעת הניכוי המתואם: (1) סכום השווה ל - 2 מליון שקלים חדשים כשהוא מוכפל במרכיב העזבון החייב; (2) אם הנפטר ירש נכסים מבן זוגו, סכום השווה ל- 2 מליון שקלים חדשים כשהוא מוכפל במרכיב העזבון הפטור של בן זוגו, כשהוא מתואם מהיום הקובע לענין עיזבונו של בן זוגו ועד ליום הקובע לענין עיזבון הנפטר; (3) לענין זה - "מרכיב העיזבון החייב" - סך נכסי הנפטר, לאחר הפחתת שווי הנכסים שהועברו עקב מות הנפטר לבן זוגו, כשהוא מחולק בסך נכסי הנפטר; "מרכיב העיזבון הפטור" - שווי הנכסים שהועברו עקב מות הנפטר לבן זוגו, כשהוא מחולק בסך נכסי הנפטר; "סך נכסי הנפטר" - שווי נכסי העיזבון כמשמעותו בסעיף 5 בתוספת סכום המתנות כמשמעותו בסעיף 9; (4) הוצאות שהוצאו בשל פטירת הנפטר; (5) הוצאות ניהול העיזבון שאושרו על ידי בית המשפט, לרבות אגרות ושכר למנהל העיזבון; (6) שכרו של השמאי המכריע; (7) מס שהוטל על נכסי העיזבון לפי סעיפים 3(ו) , 85 ו - 120 לפקודה, ושולם; (8) חובות והתחייבויות של הנפטר ערב פטירתו שלא נתבטלו עקב הפטירה, על פי שווים ביום הקובע; (9) ניכוי בסכום השווה לשווי נכסי העיזבון שהועברו לנפטר מילדו, שנפטר לפניו ובלבד שעל יתרת העיזבון של ילדו החייבת מס עיזבון, שולם המס כאמור; ניכוי כאמור יתואם מהיום הקובע לענין ילדו עד ליום הקובע. (ב) (1) הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) יתואם מיום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) ב- 16 בינואר, ב- 16 באפריל, ב- 16 ביולי וב- 16 באוקטובר של כל שנה. הסכום שתואם כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; (2) ניכוי כאמור בסעיף קטן (א)(4) עד (7) יתואם מיום הוצאתו עד ליום הקובע ואם הוצא לאחר היום הקובע יוכפל במדד ביום הקובע ויחולק במדד ביום תשלום ההוצאה. (ג) סכום הניכויים האמורים בסעיף קטן (א) כשהם מתואמים כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת שנקבעה הוא הניכוי המתואם. (ד) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע ניכויים נוספים שייכללו בקביעת הניכוי המתואם, וכן לקבוע כללים לקביעת שווים של סוגי חובות והתחייבויות וכן סוגים כאמור שלא ייחשבו כניכוי. 8. דירת מגורים שהועברה עקב מות הנפטר לצאצאיו והם התגוררו בה שנתיים לפני מותו והוכח להנחת דעת המנהל כי אין בנכסי העיזבון נכסים אחרים אשר שווים עולה על מס העיזבון שחל על דירת המגורים, רשאי המנהל לדחות את המועד לתשלום מס. 9. (א) סכום המתנות הוא סך כל סכומי המתנות שנתן אדם בכל שנת מס, החל מיום תחילתו של חוק זה ועד ליום מותו מעבר לסכום שלגביו היה חייב לדווח לפי סעיף 11 ולא שולם מס מתנות בשלהן, כשהם מתואמים, כל אחד, מתום שנת המס שבה ניתנו אותם סכומים ועד ליום הקובע. (ב) לעניין פרק זה, "מתנה" - הקניית נכס בדרך כלשהי לאחר, בין במישרין ובין בעקיפין לרבות באמצעות נאמנות שיצר האדם או שנוצרה בעקיפין על ידו או על ידי מי מטעמו או על ידי מי בשליטתו, בלא תמורה או בתמורה חלקית ובלבד שלא יובאו בחשבון לענין זה - (1) מתנה שנתן לבן זוגו; (2) מתנה שנתן ליחיד, אם סכומן של המתנות שניתנו לאותו יחיד בשנת המס לא עלה על 2,000 שקלים חדשים, או על סכום אחר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת; (3) מתנה שנתן לצאצא, למימון אירוע משפחתי; לענין זה, "אירוע משפחתי" - אירוע משמעותי בחיי אדם כגון אירוסין, נישואין, בר מצווה, בת מצווה, מסיבה להולדת צאצא וכיו"ב: (4) מתנה שנתן לצאצא למימון לימודים; (5) מתנה שנתן למימון טיול רפואי; (6) (א) הוצאות מחיה של צאצא עד גיל 25; לענין זה, "הוצאת מחיה" - הוצאות שוטפות בעבור מגורים, מזון, ביגוד, לימודים, נסיעות וכיו"ב; (ב) המנהל רשאי בנסיבות מיוחדות לקבוע גיל גבוה יותר; (7) מתנה שנתן למדינת ישראל או למוסד ציבורי. (ג) ניתנה תמורה בעד המתנה, תופחת התמורה מהשווי לצורך חישוב סכום המתנות. (ד) מתנה שנתן יחיד, חזקה שמחצית ממנה ניתנה על ידי בן זוגו אלא אם כן הוכח למנהל אחרת. (ה) שר האוצר רשאי לקבוע בכללים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את דרך חישוב השווי ואת שיטת החישוב לגבי כלל הנכסים או סוגי נכסים. 10. (א) עלה סכום המתנות החייבות בדיווח שנתן אדם על 2 מיליון שקלים חדשים, ישולם מס בשיעור 10% משווי כל מתנה שניתנה מעבר לסכום זה. (ב) מס מתנות ישולם בידי נותן המתנה. (ג) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, לגבות את מס המתנות גם ממקבל המתנה בסכום שלא יעלה על שווי המתנה שקיבל. (ד) הוראות הפרק השביעי עד הפרק השנים עשר יחולו, בשינויים המחויבים, לענין מס המתנות. 11. (א) אלה חייבים להגיש דו"ח בנוגע למתנות שנתנו; (1) תושב ישראל שטרם מלאו לו 55 שנה בשנת המס שנתן מתנות בסכום העולה על 150,000 שקלים חדשים בשנת המס; (2) תושב ישראל שמלאו לו 55 שנה בשנת המס שנתן מתנות בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים בשנת המס; (3) תושב ישראל שנתן עד לשנת מס, מתנות החייבות בדיווח בסיכום העולה על 2 מיליון שקלים חדשים חייב בדיווח על מתנות שנתן בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים בשנת המס. (ב) הדו"ח יפרט את סכומי המתנות שניתנו מעבר לסכומים הנקובים בפסקה (א), את שם מקבל המתנה, את סכום המתנה שקיבל, מועד הנתינה, את נסיבות נתינתה ואת סכומן המצטבר של כלל המתנות החייבות בדיווח שנתן עד לאותה שנת מס. 12. (א) הסכומים הנקובים בסעיפים 9 עד 11 יתואמו מיום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) ב- 16 בינואר, ב- 16 באפריל, ב- 16 ביולי וב-16 באוקטובר של כל שנה. (ב) (1) הסכומים הנקובים בסעיפי 9 ו- 11 שתואמו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100; (2) הסכום הנקוב בסעיף 10 שתואם כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1000; סימן ו': סכום המס 13. המס על יתרת העיזבון יהיה בשיעור של 10%. 14. מהמס יקוזז מס ירושה, מס עיזבון או מס מתנות ששולם במדינה זרה על נכס מנכסי העיזבון בשל הפטירה או מחמת שניתן במתנה על ידי הנפטר, ובלבד שסכום הזיכוי לא יעלה על סכום מס העיזבון שהיה מוטל לפי חוק זה בשל אותו נכס. סימן ז': הצהרות ושומה 15. (א) מנהל העיזבון, ואם לא מונה מנהל כאמור אחד היורשים בהסכמת שאר היורשים, ואם לא היתה הסכמה כאמור כל יורש - ימסרו למנהל, בתוך 90 ימים מיום הפטירה, הצהרה המפרטת את יתרת העיזבון וחלקו של כל יורש בנכסי העיזבון והכל אם יתרת העיזבון עלתה על 2 מיליון שקלים חדשים. הסכום האמור יתואם כאמור בסעיף 12(א) ויעוגל כאמור בסעיף 12 (ב) (2). (ב) כל אדם המחזיק על שמו בשביל הנפטר בנכס, או שהנפטר העביר הנכס לאותו אדם כדי שיחזיקו על שמו בשביל פלוני, או אדם המחזיק בייפוי כח בלתי חוזר מאת הנפטר, יודיע למנהל, בתוך 30 ימים מיום שנודע לו על הפטירה, כי הוא מחזיק בנכס או ייפוי הכוח, לפי העניין. (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע חובת הגשת הצהרה לרשם הירושות וכן לקבוע דיווח על ידי רשם הירושות, והכל באופן ובמועדים שיקבע. 16. נמסרה למנהל הצהרה כאמור בסעיף 15, רשאי המנהל בתוך שנה מיום ההצהרה: (א) לאשר את ההצהרה ולשום את המס לפיה; (ב) לשום את המס לפי מיטב שפיטתו; עשה כן, יפרט המנהל נוסף על הנימוקים לאי קבלת ההצהרה את הדרך שלפיה נעשתה השומה. 17. לא נמסרה למנהל הצהרה כאמור בסעיף 15 והמנהל סבור שקיימת חובת תשלום מס, רשאי המנהל לדרוש את מסירת ההצהרה ומשלא נענה רשאי הוא לשום את יתרת העיזבון ואת סכום המס. 18. סבר המנהל כי העברה או מתנה, המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס העשוי להשתלם על יתרת העיזבון, או למנוע תשלום מס, היא מלאכותית או בדויה, רשאי הוא להתעלם ממנה ולשום את המס המגיע לפי זה. 19. (א) המנהל רשאי, בין ביוזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה, בתוך ארבע שנים מיום שנעשתה, בכל אחד מהמקרים האלה: (1) נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או יחד עם המידע שהיה בידי המנהל בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס; (2) נמסרה הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס; (3) נתגלתה טעות בשומה. (ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 37, רשאי המנהל לתקן שומה בתוך עשר שנים מיום ההרשעה. 20. עשה המנהל שומה, ימסור לחייב בתשלום המס הודעת שומה, שבה יפורטו, יתרת העיזבון, חלקו של החייב ביתרת העיזבון וסכום המס. 21. הרואה עצמו קופח בהודעת שומה רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, להשיג עליה לפני המנהל בכתב שבו יפרט את פרטי השומה עליהם הוא חולק וייתן טעם להשגתו. 22. (א) המנהל ישיב למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או בתוך שלושים ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאורח; לא השיב המנהל למשיג במהלך תקופה זו, יראו את ההשגה כאילו התקבלה; בהסכמת המשיג בכתב, רשאי המנהל ליתן תשובה בהשגה בתוך תקופה ארוכה יותר לגביה הסכים המשיג. (ב) לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או מקצתה, בלי שניתנה למשיג הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו, אם ביקש זאת המשיג בהודעת ההשגה. (ג) מי שערך את השומה לא יחליט בהשגה עליה. 23. (א) הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערער עליה, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי. (ב) (1) הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל בנוגע לשווי נכסי העיזבון, הניכוי המתואם וסכום המתנות רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפי שמאי מכריע; החלטת השמאי היא סופית ואין לערער עליה; (2) שר המשפטים ימנה צורך סעיף זה מומחים בתחום השמאות כדי שישמשו כשמאי מכריע. (ג) בית המשפט או השמאי המכריע רשאים לאשר את השומה, להגדילה או להפחיתה; בית המשפט רשאי אף לבטלה או להחליט בו לפי חוק זה, לפי שיקול דעתו. (ד) לשמאי המכריע יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיפים 5 ו - 5א לפקודת ועדות חקירה, וכן רשאי השמאי להטיל הוצאות, להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת בירה לכל מקרקעין ולערוך בהם בדיקות, וכן רשאי השמאי לדרוש מבעל נכס או המחזיק בו או ממי שחייב במסירת הצהרה לפי סעיף 15 למסור לו כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לו למילוי תפקידו. 24. על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחים, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההחלטה. 25. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בכל דבר הנוגע להגשת עררים וערעורים לפי סעיפים 23 ו- 24 והדיון בהם, לרבות תשלום אגרת משפט, מתן ערבות, הפקדה בידי בית המשפט, הגשת הוכחות, מינוי שמאי מכריע ומגבלות שיחולו עליו, מיני שמאים בתחומי המומחיות השונים שידונו בערר ושכרו של השמאי המכריע. סימן ט' : תשלום המס וגבייתו 26. (א) המס על פי שומה ישולם בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה השומה לחייב בתשלום המס ואם השיג החייב על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת. (ב) שולם מס לפי סעיף קטן (א), ונקבע לאחר מכן בהשגה, ערר או ערעור שהמס גבוה יותר מהסכום ששולם, ישולם המס בתוך ארבעה עשר ימים מיום שניתנו ההחלטה בהשגה או פסק דין סופי בערר או בערעור. 27. המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את מועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ורשאי הוא לדרוש ערובה לתשלום המס. 28. על סכומי מס שלא שולמו עד המועד שנקבע בסעיף 15 להגשת ההצהרה יווספו מהמועד האמור עד יום התשלום, הפרשי הצמדה וריבית; האמור יחול גם לגבי דחיית מועד התשלום על ידי המנהל. 29. (א) לא הגיש אדם הצהרה או הודעה במועד שנקבע בסעיף 15, יוטל עליו בעד כל חודש של פיגור קנס של 500 שקלים חדשים; (ב) הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) יתואם ב- 1 בינואר של כל שנה ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10. 30. (א) סכום שחייבים לשלמו על פי חוק זה ולא שולם במועדו, ייווסף עליו קנס של 0.2% לכל שבוע פיגור. (ב) לענין קנס לפי סעיף זה בשל פיגור בתשלום המס יראו את תחילת תקופת הפיגור בתום 14 ימים מיום שבו נמסרה השומה לחייב. (ג) האמור בסעיף זה לא יחול בתקופה לגביה אישר המנהל דחיית המועד לתשלום המס. 31. המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות, כולם או מקצתם. 32. (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של סכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס; לענין זה - (1) דין החזר מס שקוזז על פי חוק קיזוז מיסים, התש"ם-1980, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי פקודת המסים (גביה), או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם; (2) "חוב מס" - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב על יתרת העיזבון; (3) "סוגי חיוב" - כל אחד מאלה: מס עיזבון, ריבית. 33. (א) על גביית המס וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית וקנסות לפי פרק זה, תחול פקודת המסים (גביה). (ב) המנהל רשאי לגבות את מס העיזבון - (1) אם העיזבון טרם חולק - מנכסי העיזבון לרבות ממנהל העיזבון או מהמחזיק בנכסי העיזבון, עד שווי נכסי העיזבון שבידם; (2) מיורש - על פי חלקו בנכסי העיזבון אך לא יותר משווי נכסי העיזבון והמתנות שקיבל או שזכאי לקבל; גביית המס יכול שתיעשה מכל נכסיו. 34. מס עיזבון יהיה שעבוד ראשון על נכסי העיזבון, ולו דין קדימה לכל העברה, חכירה או שעבוד שנעשו בנכסים אלה שלא בתום לב שלא בתמורה מלאה לפני פטירת הנפטר או אחריה. סימן י': סמכויות 35. המנהל רשאי לצורך ביצוע חוק זה לדרוש מכל אדם, שהמנהל סבור שיש בידו מסמכים או ידיעות הדרושים לו לביצוע חוק זה למסור לו מסמכים כאמור או לגלות לו ידיעות כאמור בתוך זמן שיקבע. 36. השר לביטחון פנים רשאי להסמיך את המנהל לערוך חקירות או חיפושים לשם גילויון של עבירות על חוק זה ואדם שהוסמך כראוי יהיה רשאי - (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיפים 3 ו-4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם כאמור; (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת כל רכוש שאינו מסמכים. סימן י"א: עבירות ועונשים 37. (א) יורש שלא מסר, בלא סיבה מספקת, דבר שהוא חייב במסירתו לפי חוק זה, או לא מילא אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה דינו, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (להלן חוק העונשין). (ב) מי שלא חל עליו סעיף קטן (א) ולא מסר בלא סיבה מספקת דבר שהוא חייב במסירתו לפי חוק זה, או לא מילא אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ג) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה שאינה נכונה, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (ד) המפריע לאדם שהוסמך לפעול לפי חוק זה להפעיל את סמכויותיו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. 38. נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 37 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, לענין סעיף זה "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל. 39. אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס. סימן י"ב: הוראות שונות 40. (א) תוקנה שומה לפי חוק זה והוברר למנהל כי לא היו חייבים בתשלום סכום כסף ששולם כמס, יוחזר אותו סכום למי ששילם. (ב) סכומים שיש להחזירם וכן הפרשי הצמדה וריבית, וקנסות ששולמו בשלהם, יוחזרו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום התשלום ועד יום ההחזר. 41. מנהל העיזבון, המחזיק בנכסי העיזבון או יורש, לא יחלקו את נכסי העיזבון ולא יעבירו ולא ישעבדו כל נכס ממנו, בלי היתר מאת המנהל. 42. לפי בקשת המנהל, לא ייתן בית משפט או הרשם צו, עד למתן אישור בכתב מהמנהל כי שולם המס או שניתנה ערובה לתשלום המס או כי אין חובת מס. 43. לבקשת המנהל, העברת נכס החייבת במס או במס מתנות לא תירשם בפנקס המתנהל על פי דין, אלא אם כן אישר המנהל בכתב שהמס שולם או שניתנה ערובה לתשלום המס. 44. במקרים מיוחדים רשאי המנהל לבקש מהרשם או מבית המשפט למנות מנהל עיזבון; מנהל העיזבון שמונה כאמור יהה רשאי להצהיר על חלקיהם של היורשים בנכסי העיזבון נוסף על חובותיו וסמכויותיו לפי כל דין. 45. (א) לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא אם כן נדרש לגלותה על ידי בית המשפט לצורך ביצועו של חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פליית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו. (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה. 46. המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה. 47. הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע תוקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, לקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות. 48. מותר למסור הודעה או כל מסמך אחר לפי חוק זה לאדם, בין לידו ובין בדואר לפי מען בית מגוריו או בית עסקו, הידוע לאחרונה, כפוף להוראות בדבר סדרי דין בבית המשפט. 49. המנהל רשאי לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה לאדם אחר בדרך כלל ואם לענין מסוים או לאזור מסוים. 50. (א) המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לביצוע חוק זה; קבע המנהל טפסים כאמור לא ישתמש אדם אלא בהם. (ב) טפסים שנקבעו אין חובה לפרסמם ברשומות. 51. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות - (1) הנסיבות שבהן מותר לבקש עשיית שומה לפי חוק זה לגבי נכסיו של אדם לפני פטירתו, כללים לעשייתה, תוקפה של שומה כאמור והאגרות שיש לשלם בעד עשייתה; (2) כל ענין שהחוק מסמיך לקבוע בו. 52. (א) תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2002). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תחילתם של סעיפים 9 ו - 11 לחוק זה לגבי מתנות שניתנו ביום כ"ט בניסן התש"ס (4 במאי 2000) ואילך. 53. נפטר, שהותיר אחריו נכסים שירש מבן זוגו אשר מת לפני תחילת החוק, יהא זכאי במקום הניכוי האמור בסעיף 7(א)(1), לכפל הניכוי הנקוב בסעיף האמור. מיסיםעיזבוןמס ירושה / מס עזבוןהצעות חוק