הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון - הרכב ועדת השיחרורים), התשס”ב-2001 חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 שיכנס לתוקף בינואר 2002 משנה את המצב הקיים לפיו משתתפים אנשי חינוך, כנציגי ציבור, בוועדות לשחרור על-תנאי של אסירים. אתגרים רבים עומדים כיום בפני ועדות השחרורים, הנדרשות לשקול ענייניהם של אסירים שביצעו מגוון רחב של עבירות, רובן ככולן בעלות השלכות חברתיות רחבות. אין עוררין על כך שנוכחות איש ציבור בועדת השחרורים היא חיונית, אולם לא די בכך - תפקיד זה צריך להיות מאויש גם על-ידי אדם שתחום עיסוקו וניסיונו רב בחינוך, על מנת שיוכל לשקול את הנתונים המונחים לפניו בראייה כוללת ואינטגרטיבית. אנשי חינוך, מטבע הכשרתם ועיסוקם, יכולים לתת את המענה הנדרש. יתר על כן תוכניות השיקום אותן עובר האסיר בין כותלי הכלא ואליהן הוא מצטרף עם שחרורו, קשורות ברובן בחינוך, בעבודה ובגמילה, ודווקא חבר ועדה שהוא איש חינוך יוכל לבחון את הצלחת תוכניות השיקום. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בכסלו התשס"ב-26.11.2001 1. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן - החוק העיקרי) בסעיף 32 בסעיף קטן (א), במקום "ארבעה" יבוא "חמישה" ואחרי פסקה (3) יבוא: "(4) מחנך שימונה על ידי שר המשפטים". 2. בסעיף 33 לחוק העיקרי, במקום "שלושה" יבוא "ארבעה", ואחרי פסקה (3) יבוא: "(4) מחנך שמינה שר המשפטים". הצעות חוקמאסרשחרור מוקדם מהכלאועדת השחרורים