##מהן ההשלכות של אי הגשת תצהירי עדות ראשית במועד## אי-הגשת תצהירי עדות ראשית במועד מהווה מחדל דיוני משמעותי, שאינו מוביל ברגיל למחיקת כתבי טענות אלא לשלילת האפשרות להביא עדים או להוכיח עובדות שלא גובו בתצהיר. בתי המשפט בוחנים את הסנקציה הראויה בהתאם לנסיבות העניין, מורכבות ההליך ומידתיות הפגיעה בבעל הדין, כפי שנדון במסגרת ##ת"א 60711-04-25 (שלום ירושלים)##. סנקציות חמורות יותר, כגון מחיקה או פסיקת הוצאות, יישקלו בעיקר במקרים יוצאי דופן או לצד מחדלים חוזרים ונשנים. ##המסגרת הדיונית לפי תקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי## במסגרת ##ת"א 60711-04-25 (שלום ירושלים)## נדונה בקשה למחיקת כתב הגנה עקב אי-הגשת תצהירי עדות ראשית במועד. בית המשפט הבהיר כי בהתאם להוראות ##תקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018##, כאשר מורה בית המשפט על הגשת עדות ראשית בכתב ובעל דין אינו מגיש תצהיר של עד כאמור, רשאי בית המשפט להורות כי אותו בעל דין לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם שוכנע כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות. משמעות הדבר היא כי ברירת המחדל הדיונית איננה מחיקת כתב הטענות, אלא שלילת היכולת הראייתית להוכיח את העובדות הנטענות או להעיד את העדים הרלוונטיים. בית המשפט הדגיש כי מחדל של אי-הגשת תצהיר אינו עולה כדי אי-התייצבות לדיון, ואינו נחשב ברגיל לשימוש לרעה בהליכי משפט. על כן, למעט במקרים יוצאי דופן, מוסמך בית המשפט לפעול בגדרי הסנקציה הקבועה בתקנה 67(א1) או להשית הוצאות, אך אין להטיל את הסנקציות החמורות של מחיקה או דחייה של ההליך, המיועדות למצבים חריגים של אי-התייצבות או שימוש לרעה בהליכים. ##מחיקת כתבי טענות ומבחן המידתיות לפי תקנה 42## השאלה בדבר סמכות בית המשפט למחוק כתב הגנה מחמת אי-הגשת תצהירים נבחנה בהרחבה במסגרת ##רע"א 7770/21 (עליון)##. באותו מקרה, בית משפט השלום נתן ארכה בת 10 ימים להגשת התצהירים, תוך התראה כי אי-הגשתם תמנע הגשת ראיות, ובהמשך הורה על מחיקת כתב ההגנה לאחר שהתצהירים לא הוגשו. בית המשפט העליון דן בביטול פסק הדין ובחן את מידתיות הסנקציה של מחיקת כתב טענות, תוך הפניה אל ##תקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018##. נקבע כי אף שהתקנות אינן כוללות נוסח זהה להסדרים היסטוריים, הן מעמידות לרשות בית המשפט קשת רחבה של כלים לטיפול במחדלי בעלי דין. כלים אלה נעים החל מהשתת הוצאות ועד מחיקתם של כתבי טענות. עם זאת, השימוש בסנקציה כה דרסטית של מחיקת כתב טענות מחייב שמירה על עיקרון המידתיות ושיקול דעת זהיר, כדי לוודא שהתגובה השיפוטית הולמת את חומרת המחדל הדיוני. ##ההבחנה בין מחיקת תביעה, דחייתה והטלת הוצאות## הפסיקה מציגה מנעד גישות והחלטות באשר לתוצאות המחדל. במסגרת ##ע"א 20863-05-17 (המחוזי מרכז)## עלתה השאלה בדבר דחיית תביעה עקב אי-הגשת תצהירים במועד. צוין כי קיימת גישה הרואה באי-הגשת תצהירים כפעולה שאינה שקולה לאי-התייצבות, כפי שעלה בעניין ##ע"א 6092/00##, ולצידה גישה הרואה באי-הגשת תצהירים מטעם תובע משום איון הסיכוי להוכחת התביעה, המוביל لدחייתה, כפי שנזכר בעניין ##רע"א 6590/96##. הודגש כי כאשר אי-הגשת התצהירים מצטרפת למחדלים דיוניים נוספים וחוזרים של בעל הדין, הנטייה להורות על דחיית התביעה גוברת. מנגד, במסגרת ##ת"א 32919-12-20 (המחוזי תל אביב - יפו)## נדחתה בקשת נתבע למחיקת תביעה, על אף שהתובעים לא הגישו תצהירים במועד, לא הגישו בקשת ארכה, ולא מסרו הסבר מניח את הדעת למחדלם. בית המשפט הסתפק בהטלת הוצאות לצד דיון בתיקון כתב טענות לפי ##תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018##, המאפשרת תיקון לשם קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן תוך התחשבות בהתנהלות הצדדים ובשלב הדיוני. במקרה נוסף, במסגרת ##ת"א 658-02-19 (שלום חיפה)##, בית המשפט הורה על מחיקת תביעה לאחר שניתנה התראה מפורשת של 7 ימים שלפיה אי-הגשת התצהירים תתפרש כחוסר מעש ונטישת ההליך, במיוחד כאשר שוריינו בתיק מועדים לישיבת קדם משפט מורחב ולשמיעת ראיות. באותו עניין חויבה התובעת בהוצאות בסך 10,000 ש״ח, ונקבע כי חידוש התביעה יותנה בתשלום ההוצאות בפועל. ##שיקולים דיוניים בניהול מחדלי הגשת תצהירים## בעת התמודדות עם מחדל של אי-הגשת תצהירי עדות ראשית, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים: הגשת בקשת ארכה מנומקת מראש: ככל שמתעורר קושי בהגשת התצהירים, יש לפנות לבית המשפט בטרם חלוף המועד, תוך פירוט הסיבות המצדיקות זאת, כדי למנוע טענות לשימוש לרעה בהליכי משפט. עמידה על סנקציית שלילת הראיות: בעל דין שנפגע מאי-הגשת תצהירי הצד שכנגד רשאי לעתור להחלת תקנה 67(א1), במטרה לחסום הבאת עדים או הוכחת עובדות שלא גובו בתצהיר. דרישת סנקציות מדורגות: בטרם דרישה למחיקת כתב טענות, ראוי לבחון פסיקת הוצאות או מתן התראה מפורשת המגדירה פרק זמן קצוב לתיקון המחדל, תוך התחשבות בדרישת המידתיות. תיעוד מחדלים נמשכים: אם המחדל הנוכחי מצטרף לשורת הפרות קודמות של החלטות שיפוטיות, יש לפרוט את רצף האירועים כדי לבסס עילה למחיקת כתב הטענות או לדחיית התביעה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם אי-הגשת תצהיר עדות ראשית מובילה באופן אוטומטי למחיקת כתב הגנה? ##ת:## לא. כפי שהובהר במסגרת ##ת"א 60711-04-25 (שלום ירושלים)##, ברירת המחדל הקבועה בדין לפי תקנה 67(א1) אינה מחיקת כתב טענות, אלא מניעת האפשרות להעיד את העד או להוכיח את העובדות שלא נתמכו בתצהיר, למעט במקרים חריגים של הפרות שיטתיות. ##ש:## מה מקור הסמכות של בית המשפט למנוע הבאת ראיות במקרה של אי-הגשת תצהיר? ##ת:## הסמכות מעוגנת במסגרת ##תקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018##, הקובעת כי אם הורה בית המשפט על הגשת עדות ראשית בכתב ובעל הדין לא עשה כן, רשאי בית המשפט להורות כי לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם שוכנע שהמחדל נבע מסיבות מוצדקות. ##ש:## באילו נסיבות עשוי בית המשפט למחוק תביעה עקב אי-הגשת תצהירים? ##ת:## כפי שתואר במסגרת ##ת"א 658-02-19 (שלום חיפה)##, מחיקת תביעה יכולה להתרחש כאשר ניתנה התראה מפורשת לבעל הדין שאי-הגשת התצהירים תפורש כחוסר מעש ונטישת ההליך, וכן במצבים שבהם מחדל זה מצטרף לרצף מחדלים הפוגע בזמן השיפוטי ובניהול התקין של הדיון.אי הגשת תצהיראיחור בהגשת תצהיריםעדותמסמכיםדיוןתצהיר עדות