מסמכים למעביד בזמן טיפולי פוריות

מסמכים למעביד בזמן טיפולי פוריות 1. השאלה העיקרית הדרושה להכרעה בתיק זה הינה האם גב' איה דרור (להלן: "התובעת") פוטרה מעבודתה בחברת ר. בוסקרונו בע"מ (להלן: "הנתבעת") בניגוד להוראת סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים התשי"ד- 1954 האוסר על פיטורי עובדת במהלך טיפולי פוריות. בנוסף יש לבחון האם פוטרה התובעת בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988. רקע עובדתי: 2. הנתבעת הינה חברה העוסקת בעיצוב, ייצור מכירה והפצת שעונים תכשיטים ואביזרי אופנה מבית המותג "סאב כרונו". 3. התובעת הועסקה על ידי הנתבעת החל מיום 15.12.08 ועד ליום 12.3.09. 4. תחילה הועסקה התובעת כפקידת קבלה ולאחר כחודש עבדה כעוזרת מנהלת בעוד עובדת אחרת איישה תפקידה כפקידת קבלה. טענות התובעת: 5. התובעת הודיעה לנתבעת אודות טיפולי הפוריות אותם עברה כחודשיים טרם פיטוריה, וכן בשובה לעבודה לאחר יום היעדרות בשל אשפוז הנובע בטיפולי הפוריות. במסגרת טיפולי הפוריות , מסרה אישור רפואי למנהלת הנתבעת הגב' סילבי עמר (להלן: "גב' עמר") אשר הפנתה אותה למר דוד ג'ורנו - מנהל חשבונות וחשב שכר בחברה (להלן: "מר ג'ורנו"). 6. הסיבה היחידה לפיטורי התובעת הינה טיפולי הפוריות, טיפולים אליהם היתה הנתבעת מודעת היטב עוד טרם הפיטורים. 7. התובעת מסרה לנתבעת אישורים רפואיים המלמדים על היעדרות עקב טיפולי פוריות על כן עמדה בדרישות סעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים. 8. התובעת הוכיחה כי הייתה עובדת נאמנה ומסורה ללא כל בעיית משמעת וללא כל תלונות בעניין עבודתה. משכך בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה עובר נטל ההוכחה אל הנתבעת להוכיח כי לא פיטרה את התובעת בשל טיפולי הפוריות או בשל היותה בהריון . הנתבעת לא עמדה בנטל זה לאור טענת ההגנה המרכזית המבוססת על פיטורי צמצום ואי שביעות רצון מהתובעת, גרסה אשר לא הוכחה כלל וכלל. מנגד טענה הנתבעת: 9. התובעת עברה טיפולי פוריות אך משלא נעדרה מעבודתה לצורך הטיפולים וכן לא הודיעה לנתבעת אודות הטיפולים וההיעדרויות מראש ובהעדר אישורים רפואיים כנדרש על פי חוק עבודת נשים, אינה עומדת בתנאי סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים. 10. התובעת נעדרה מעבודתה לצורך הטיפולים משך ימים בודדים. בתאריך 02/01/09 אשר חל ביום שישי בשבוע, יום בו ממילא לא עבדה התובעת, נדרשה לטיפולים. בתאריך 05/01/09 נעדרה התובעת ליום אחד בלבד. יתר ימי ההיעדרות נבעו מסיבות בריאותיות ולא בשל טיפולי הפוריות. 11. ככל שתתקבל תביעת התובעת לעניין פיטוריה בניגוד לחוק אין התובעת זכאית לסכומים הנתבעים, אלא לכל היותר זכאית היא לפיצוי בגובה שכרה מיום פיטוריה ביום 12.3.09 ועד ליום הלידה בפועל 25.8.09 בקיזוז הסכומים ששולמו כדמי אבטלה בהתאם להודאתה. 12. אשר לתביעה לתשלום שכר בגין 60 יום לאחר חופשת הלידה, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ופדיון הבראה,לטענת הנתבעת התובעת אינה זכאית לסכומים אלה כלל ועיקר. מדובר בתביעה נעדרת בסיס ונוגדת את ההלכה הפסוקה בעניין זה. 13. דין תביעת התובעת לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה להדחות שכן התובעת פוטרה מטעמים עסקיים ארגוניים ענייניים - צעדי התייעלות בהעדר כל קשר בין פיטוריה לבין ההיריון או טיפולי הפוריות. המסגרת המשפטית: 14. לשון סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים בתקופה הרלבנטית לתביעה קבע כדלקמן: "לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הסעיף האמור". בסעיף 7(ג)(4) לחוק נקבעה זכאות אישה עובדת להיעדר מעבודתה בתקופה בה עוברת היא טיפולי פוריות: "(ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה: (4) בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיע על כך למעבידה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין העידרות מפאת מחלה;". בסעיף 7(ג1) לחוק עבודת נשים , הוחלה הוראה זו גם על עובד העובר טיפולי פוריות. 15. לשאלה האם פיטורי עובדת הנדרשת לטיפולי פוריות שאינם כרוכים בהעדרות מהעבודה אסורים על פי סעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים, השיב בג"ץ בפרשות 554/05 שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה (פורסם במאגרים האלקטרונים - מיום 8.9.05) וכך הוחלט ברוב דעות ע"י כבוד השופטת א. חיות: "סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים מעניק לעובד ולעובדת העוברים טיפולי פוריות הגנה רבת-עוצמה מפני פיטורין. הגנה זו קמה בהתקיים התנאים האובייקטיביים הקבועים בסעיף ולהבדיל מן האיסור על הפליה הקבוע בסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אין מוטלת על העובד או העובדת החובה להוכיח קשר בין טיפולי הפוריות ובין הפיטורין, על מנת לזכות בהגנה זו. מבחינת עוצמת ההגנה עניין לנו, אפוא, באיסור המקנה "חסינות" כמעט מוחלטת מפני פיטורין לעובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בהתקיים תנאי הסעיף (השוו להגנה מפני פיטורין שמקנה סעיף 9(א) לחוק לעובדת הנמצאת בהריון: ע"ע 307/99 אופיר טורס בע"מ נ' גודנברג, פד"ע לח 170, 177). לעומת זאת, וככל שהדבר נוגע להיקף ההגנה, עולה מלשון הסעיף כי נדרשת זיקה מובהקת בין איסור הפיטורין ובין תקופת ההיעדרות ובמילים אחרות, לשון הסעיף מתיישבת עם עמדת המשיבים לפיה אין ההגנה משתרעת על פיטורין במהלך טיפולי פוריות ככל שאלה אינם כרוכים בהיעדרות מן העבודה. לכאורה, ניתן לטעון, וזו עמדת העותרת, כי פרשנות תכליתית של החוק מצדיקה לפרוש את ההגנה הקבועה בסעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים מפני פיטורין על היקף רחב יותר של מצבים, באופן שיאסור פיטורי עובד ועובדת העוברים טיפולי פוריות, בין אם נעדרו בשל כך מן העבודה ובין אם לאו. זאת על מנת ליתן מענה אופטימאלי לחששם של עובדים אלה מפני פיטורין בכל שלב משלבי הטיפול וגם אם לא נצרכו להיעדר מן העבודה בגינו. שיקולי המדיניות העומדים בבסיס גישה זו מעוגנים בעיקרם בחשש כי מעבידים "יקדימו רפואה למכה" ויפטרו עובד או עובדת שהחלו בטיפולי פוריות, גם אם לא נעדרו מן העבודה, משום שבעתיד עלולים הטיפולים להצדיק את היעדרותם או למשל משום אי רצונו של המעביד להמשיך להעסיק עובדת הצפויה להרות וללדת בעקבות הטיפולים, על כל הכרוך בכך מבחינת הזכויות המוקנות לה בחוק במהלך תקופות אלה (השוו: דיון מס' נד/3-220 גולן נ' לוי, פד"ע כח 377, 385). שיקולים אלה טעמם עמם אולם לשון סעיף 9(ה) אינה תומכת בפרשנות מרחיבה זו של איסור הפיטורין, ומקרא הסעיף כפשוטו מלמד כי האיסור כרוך ושלוב בימי ההיעדרות...". ובהמשך- "לסיכום ניתן לומר כי לשונו של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים המפנה באופן מפורש לסעיף 7(ג)(4) ולסעיף 7(ג1) לחוק שעניינם זכות ההיעדרות בגין טיפולי הפריה חוץ גופית ופוריות, וכן ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים והסביבה החקיקתית שבה הוא מצוי, תומכים בפירוש שאליו כיוונו המשיבים ולפיו קיימת זיקה בין איסור הפיטורין הקבוע בו ובין תקופת ההיעדרות בשל טיפולי הפוריות". (ההדגשות הוספו- ר.צ). 16. מהאמור לעיל עולה כי מחד היקף ההגנה רחב והעובדת הנזקקת לטיפולי פוריות אינה נדרשת להוכיח קשר בין טיפולי הפוריות ובין הפיטורים וזאת בהתקיים התנאים האובייקטיבים הקבועים בסעיף. מאידך, איסור הפיטורים הקבוע בסעיף אינו חל על עובדת אשר לא נדרשה להעדר מהעבודה לצורך הטיפולים. כמו גם על עובדים שלא עמדו בקריטריונים ובתנאים המקדמיים שנקבעו לגבי היעדרות כזו בסעיפים 7(ג)(4), דהיינו כי המעביד ידע מראש דבר ההיעדרות וכן הצגת אישור רפואי בכתב ומראש כי הטיפול מחייב היעדרות ומשך ההיעדרות. 17. המחוקק ביקש להגן על עובדת או עובד הנאלצים להעדר מהעבודה בשל טיפולי פוריות ומנגד היה מודע לזכות הניהולית של המעביד. באמצעות הוראת סעיף 7(ג)(4) הכרוכה בד בבד עם הוראת סעיף 9(ה) לחוק, ערך איזון בין זכות העובד או העובדת להעדר מהעבודה מבלי שיפוטרו בתקופת הטיפולים וכן 150 ימים לאחר מכן, לבין חובותיהם ליידע את המעסיק מראש בדבר ההיעדרות וזאת במסגרת זכותו הניהולית. 18. יתרה מכך המחוקק קשר באופן ברור בין הזכות להיעדר מהעבודה בשל טיפולי פוריות בסעיפים 7(ג)(4) ו-7(ג1), זכות המוקנית לעובד בתנאים מסוימים וברורים ובין האיסור שהוסף מאוחר יותר בסעיף 9(ה) לחוק, לפטר עובד או עובדת על רקע מימוש הזכות להיעדר מן העבודה בשל הטיפולים. ככל שלא מומשה זכות ההיעדרות מהעבודה בשל הטיפולים, על פי התנאים המקדמיים שבסעיף 7(ג)(4) לחוק, משמע כי הפיטורים כלל לא נעשו על רקע זה ואין הם אסורים על-פי החוק. 19. לשון אחר - בהתאם למצב התחיקתי בתקופה הרלבנטית לתביעה, לעובד או לעובדת העוברים טיפולי פוריות ניתנה חסינות סטטוטורית מפני פיטורים בשל טיפולי פוריות, ככל שהפיטורים נעשו "בקשר עם ההיעדרות כאמור". חסינות זו מחייבת את המסקנה כי ההיעדרות הייתה בהתאם לתנאי החוק, אשר ככל שלא התקיימו, לא קמה לעובד או לעובדת "זכות להעדר מהעבודה" בהתאם ללשון ס' 7(ג)(4) וממילא לא קמה ההגנה בסעיף 9(ה) לחוק. מן הכלל אל הפרט: 20. לטענת התובעת זכאית היא להגנה מכוח חוק עבודת נשים מאחר והודיעה לנתבעת כי נדרשת היא לעבור טיפולי פוריות, ונעדרה בפועל. מנגד טענה הנתבעת כי התובעת לא עמדה בתנאי החוק על כן אין לקבל טענתה כי פוטרה שלא כדין ואינה זכאית להגנה מפני פיטורים. עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא הודיעה טרם פיטוריה כי נדרשת היא לטיפולי פוריות, וכן לא נעדרה בשל טיפולי הפוריות וממילא אף לא הודיעה על היעדרותה. אישור הרופא המטפל: 21. במסגרת חקירתה הנגדית נשאלה התובעת האם כאשר החלה בטיפולים ביקשה מהרופא אישור בדבר טיפולי הפוריות והשיבה בחיוב. כאשר נשאלה האם הציגה את האישור לנתבעת השיבה בשלילה והוסיפה: "כי הטיפולים היו ביום שישי, ולא הייתי צריכה להציג שום מסמכים. לא החסרתי ימי עבודה בשל כך". (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 4-5). כאשר נשאלה האם יש לה את האישור שלא הוצג השיבה - "כן. מפנה אותך ל ת/6 זו השאיבה. לא הצגתי את האישור כי זה היה ביום שישי ולא הייתי צריכה" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 7-8) בהמשך אישרה התובעת כי ת/6 הינו אישור מיום שאיבת העוברים וכאשר נשאלה האם יש אישור שקיבלה קודם לכן השיבה- "לא. לא היה סיבה לכך. לפני השאיבה עשיתי רק זריקות שאותם הזרקתי לעצמי בבית ולא נדרשתי להעדר מהעבודה" (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 14-17). עיון בת/6 מעלה כי מדובר בגיליון סיכום הליך OPU בחדר ניתוח מיום 2.1.09. אישור זה אינו אישור רופא מראש המלמד כי התובעת עתידה לעבור טיפולים ולהעדר מהעבודה לצורך כך ,כדרישת החוק. במסגרת חקירתה החוזרת נשאלה התובעת האם ידוע לה כי היה עליה להגיש אישור על עצם היותה בטיפולי פוריות והתובעת השיבה בשלילה. (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 21-22). 22. מהאמור לעיל עולה כי התובעת לא הציגה אישור בכתב ומראש מרופא מטפל המאשר כי הטיפול מחייב היעדרות כמצוות סעיף 7(ג)(4)לחוק. בהינתן כי מדובר בתנאים מצטברים הרי שכבר בשלב זה התובעת אינה זכאית לחסינות הסטטוטורית שבסעיף 9(ה) לחוק. על אף האמור ולמען שלמות התמונה, מצאתי להמשיך ולבחון האם התובעת זכאית להגנה הקבועה בסעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים. "בלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש": 23. לטענת התובעת הודיעה על טיפולי הפוריות לגב' עמר ולגב' ניניו, יום קודם לכן ביום 4.1.09. לתובעת אין תימוכין בכתב לאמור ולטענתה הודיעה על כך בעל פה. כאשר נשאלה האם יש הוכחה בכתב כי מישהו בחברה ידע אודות הטיפולים השיבה בשלילה (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 14-15). משנשאלה האם יש לה הוכחה כי האישורים נמסרו לנתבעת השיבה- "לא. חוץ מהאמת שלי" (עמ' 9 פרוטוקול שורות 16-17). 24. מנגד העידה הגב' עמר (סעיפים 12, 13, 23 לתצהירה) כי התובעת לא הודיעה ביום 4.1.09 על טיפולי הפוריות ולא במהלך העבודה. במסגרת חקירתה הנגדית, כאשר נשאלה מתי נודע לה כי התובעת עוברת טיפולי פוריות השיבה - "באותו יום שפיטרתי אותה. משהו כזה, לא לפני זה, אולי אחרי זה". (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 6-7). לטענת גב' עמר לא ידעה כי ההריון הינו תוצאה של טיפולי פוריות וכלל לא היה ידוע לה כי התובעת עברה טיפולים. הדבר נודע רק אחרי סיום עבודת התובעת בחברה באמצעות הגב' ניניו לוי ולא ישירות על ידי התובעת. משנשאלה כיצד נודע לה כי התובעת עברה טיפולים השיבה כי: "אחרי מכתב הפיטורין אז היא אמרה לי שאני לא יכולה לפטר אותה. היא בהריון והיא עשתה טיפולים. אמרתי לה שלא ידעתי בכלל שהיא עשתה טיפולים. אף פעם היא לא אמרה את זה" (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 12-14). ובהמשך עדותה "גיליתי את זה אחרי מכתב הפיטורין ולא ידעתי את זה, אז לא עשיתי כלום. זה לא היה ביום שנתתי את מכתב הפיטורין , אלא כמה ימים אחרי. היא שיקרה לי..היא לא אמרה לא את זה אף פעם שהיא עוברת טיפולי פוריות. היא הסתירה זאת ממני". (עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 23- 28) בחקירתה החוזרת חזרה הגב' עמר על טענתה כי לא ידעה שהתובעת עברה טיפולי פוריות. (עמ' 23 לפרוטוקול שורות 23-24). 25. בהמשך הצהירה גב' עמר כי כאשר ביקשה לצאת מהעבודה בשל "כאבי בטן ונפיחות בבטן התחתונה" שאלה את התובעת, האם היא בהיריון והאחרונה ענתה כי סובלת היא ממים בבטן ולא סיפרה אודות טיפולי הפוריות (סעיף 35 לתצהיר גב' עמר). בעניין זה העידה התובעת- "נכון, אמרתי שיש לי נוזל באגן והבטן שלי היתה נפוחה. עוד לא קיבלתי תשובות של הריון והבטן שלי נראתה כמו בחודש שביעי, לכן הלכתי למרכז הרפואי וטיפלו בזה". כשנשאלה מדוע לא אמרה כי הדבר קשור לטיפולים השיבה- "כי אני אמרתי לה ביום 4.1.שאני עוברת טיפולים" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 1). 26. התובעת בסיכומיה מבקשת לבסס טענתה בשינויי גרסאות לכאורה בעדות הגב' עמר אך לא מצאתי כי היו סתירות בגרסתה באופן שניתן להסיק כי עובר לפיטורים הנתבעת הייתה מודעת לטיפולים להם נדרשה התובעת. זאת ועוד; אף אם תתקבל הטענה כי ביום הפיטורים נודע לנתבעת כי התובעת עברה טיפולי פוריות, אין עובדה זו מעלה או מורידה נוכח דרישת החוק בדבר יידוע המעסיק מראש בדבר טיפולי פוריות (ראה סעיף 7(ג)(4)). 27. עדת הנתבעת הגב' ניניו לוי, הצהירה כי התובעת מעולם לא מסרה כי עוברת היא טיפולי פוריות ולא קיבלה מסמך רפואי המעיד על טיפולי פוריות (סעיפים 13- 14 לתצהירה). לגרסתה, התובעת הודיעה על טיפולי הפוריות במסגרת שיחה טלפונית שהתקיימה אחרי סיום עבודתה בחברה. במהלך שיחה עם הגב' אוחנה, ציינה האחרונה כי כדאי ליצור קשר עם התובעת מאחר ויש לה טענות כנגד החברה בקשר עם פיטוריה. באותה שיחה גילתה גב' ניניו לוי לראשונה כי התובעת עברה טיפולי פוריות ומעולם לא שמעה על כך עד לאותו רגע (סעיפים 17 - 19 לתצהירה). בעדותה חזרה גב' ניניו לוי על דברים אלה. כאשר נשאלה מתי נודע לה לראשונה כי התובעת עברה טיפולי פוריות השיבה "לראשונה, לאחר שהיא כבר עזבה, אחרי שהיא פוטרה. נכנסתי לחדר של אנה והיא אמרה לי אגב, כדאי להתקשר לאיה כי כנראה יש לה קייס. היא לא אמרה לי מה הקייס" (עמ' 24 לפרוטוקול שורות 25-28) ובהמשך העידה: "אולי שבוע או שבועיים שהיא כבר לא היתה ואז התקשרתי אליה ואמרתי לה ששמעתי מאנה שיש לה משהו להגיד לי. היא אמרה שיש בעיה עם הפיטורין שלה, לטענתה כמובן, וזה בגלל שהיא עברה טיפולי פוריות. בדקתי את החוק וראיתי שלפי החוק היא היתה צריכה לעמוד בכמה סטנדרטים כדי לקבל את הגנת החוק והבנתי שהיא לא עמדה בזה...ולכן אמרתי לתובעת שאין בעיה עם הפיטורין שלה...היא היתה צריכה להודיע למעביד שלה שהיא עוברת טיפולי פוריות בזמן אמת, היא היתה צריכה להמציא איזה שהוא אישור רפואי ברור על כך, היא היתה אמורה להודיע שהיא אמורה להעדר מהעבודה בשביל זה... היא גם היתה צריכה להעדר, ולפי מה שהבנתי היא לא נעדרה בכמות כזו או בתדירות שניתן להבין שהיא עוברת טיפולי פוריות " (עמ' 25 שורות 2-17 לפרוטוקול). 28. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי לאחר שסיימה לעבוד שוחחה עם אנה ואמרה כי התייעצה עם עו"ד (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 2-4). אולם משנשאלה לתוכן השיחה השיבה כי אינה זוכרת (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 5-6). 29. עד הנתבעת, מר ג'ורנו הצהיר אף הוא כי התובעת לא סיפרה דבר ולא ניתן היה לדלות המידע מהאישורים הרפואיים אשר מסרה לו. בנוסף ציין כי כאשר התובעת הגיעה למסור את האישורים הרפואיים לא ציינה בעל פה את הסיבה להיעדרות על כן לא ידע כי מדובר בטיפולי פוריות. בנוסף הצהיר כי התובעת מעולם לא מסרה אישור רפואי המלמד כי עתידה היא לעבור טיפולים בתאריך מסוים בגינם תיאלץ להיעדר מהעבודה (סעיפים 10-14 לתצהירו). 30. תימוכין לדברי הגב' עמר והגב' ניניו לוי מצאנו גם בעדותה של הגב' אוחנה חברתה הטובה של התובעת, אשר המליצה לתובעת להתחיל לעבוד בחברה. מעדותה עולה כי התובעת שיתפה אותה בטיפולי הפוריות להם נדרשה אולם ביקשה שלא לספר על כך לאף אחד בחברה ולשמור המידע בסוד. הגב' אוחנה כיבדה את רצונה ולא סיפרה לאיש (סעיף 12 לתצהירה). עוד עולה מתצהירה כי לאחר סיום העבודה ומתן ייעוץ משפטי אמרה התובעת לגב' אוחנה כי היא סבורה שיש לה "קייס משפטי" בשל טיפולי הפוריות שעברה. בשלב זה ניגשה הגב' אוחנה לעו"ד ניניו לוי והציעה כי תשוחח עם התובעת. 31. לגרסת התובעת אין בידיה מסמך רשמי המאשר את הטיפולים וההיעדרות. לשיטתה מסרה את המידע יום לפני בשיחה בעל פה. ככל שהייתה מתקבלת גרסתה כי הודיעה בעל פה על היעדרות מהעבודה בשל הטיפולים, ספק אם בנסיבות מקרה זה היה בדבר כדי להועיל לתובעת ואפרט. אין חולק כי המחוקק דרש אישור בכתב ומראש מהרופא המטפל המאשר כי הטיפול מחייב היעדרות והודעה על כך מראש למעביד. נוכח לשונו המפורשת של הסעיף, יש לפרשו כך שההודעה למעביד צריכה אף היא להיות בכתב, למעט אותם מקרים בהם קיימת הסכמה בין הצדדים כי ניתנה הודעה בעל פה,אשר יש בה כדי להגמיש את דרישת הכתב. שאלה נוספת היא האם הודעה למעסיק יום טרם ההיעדרות הצפויה עומדת בדרישת "הודעה מראש למעביד" כפי שהותווה בסעיף 7(ג)(4) לחוק וזאת נוכח רציונל הסעיף. הרציונל העומד בבסיס ההודעה מראש נדון בע"ב 2046/08 אריאל טל- מרמנת ארגון וניהול פרויקטים בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרונים מיום 1.4.08) שם קבעה כב' הנשיאה כתוארה אז, השופטת ע. פוגל - "המחוקק ביקש להגן על עובדת או עובד הנאלצים להעדר מעבודתם בגלל טיפולי פוריות, והתיר בהוראת חוק העדרות מסיבה זו (בתקופה הנקובה בתקנות), אך היה מודע גם לזכות הניהולית של המעביד במקום העבודה לדעת מראש על היעדרות זו, ולקבל אישור רפואי בכתב ומראש כי הטיפול מחייב העדרות ומהו משך ההיעדרות". מהאמור לעיל נלמד כי הודעה של "יום מראש" בדבר היעדרות אינה משרתת את הזכות הניהולית של המעסיק להיות מודע מראש להיעדרות ולמעשה מותירה בידי המעסיק מרחב תמרון קטן מאד אשר אינו מתיישב עם רציונל הסעיף. האישורים הרפואיים: 32. על אף קביעותיי לעיל בדבר אי ידיעת הנתבעת בזמן אמת אודות טיפולי הפוריות, מצאתי להתייחס לאישורים הרפואיים שצירפו ב"כ הצדדים. 33. התובעת טענה בתצהירה כי עם שובה ביום 6.1.09 מסרה לגב' עמר את ת/7 וכי העתק נמסר גם לרו"ח מר ג'ורנו. עוד הצהירה כי באישור צוין מפורשות סיבת האשפוז -"שאיבת ביציות והחזרת עוברים". בחקירתה הנגדית, כאשר נשאלה האם הציגה לנתבעת את ת/7 השיבה -"את ת/7 לא הצגתי , אבל הצגתי אישור מחלה נ/25 מיום 5.1.09 . יום לפני אני פניתי לגב' שרון ניניו וסילבי עמר ואמרתי שלמחרת אני הולכת לעבור החזרת עוברים במסגרת טיפולי פוריות והצגתי את נ/25 ביום 6.1.09" (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 20-22). מכאן, שבעוד שבתצהירה העידה כי הציגה לנתבעת את ת/7 לגביו אין מחלוקת כי ברורה סיבת ההיעדרות ,בחקירתה הנגדית העידה כי לא מסרה את ת/7 אלא את נ/25 . בהמשך חקירתה עומתה התובעת עם הסתירה האמורה וכך השיבה- "כנראה שלא מסרתי את הטופס של החזרת עוברים, אלא מסרתי את אישור המחלה" וכשנאמר לה - "אם כך, לא מסרת את הטופס של החזרת העוברים" השיבה "ככל הנראה לא" (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 21-26). כשנשאלה מדוע בחרה דווקא למסור את נ/25 השיבה-"כי זה אישור מהרופא ונעדרתי מהעבודה. ות/7 זה אישור של אסותא בשבילי" (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 27-28). 34. עיון בנ/25 מעלה כי לא ניתן ללמד מהי סיבת המחלה וסיבת ההיעדרות. כל שנכתב במסמך הוא: "הנני לאשר בזאת כי חבר/ה חלה/תה ב-____ אינו מסוגל לעבוד מיום 5.1.09 עד 5.1.09". כאשר נשאלה התובעת היכן על גבי המסמך כתוב כי מדובר בטיפולי פוריות השיבה - "בחותמת של ד"ר ברקוביץ, כתוב היחידה להפריה חוץ גופית" (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 8). 35. מסמך זה אשר נמסר לנתבעת אינו מלמד כי התובעת עתידה לעבור טיפולי פוריות. לא מצאתי לקבל את עמדת התובעת כי מחותמת הרופא בלבד, היה על הנתבעת להסיק כי התובעת עוברת טיפולי פוריות. אין ליחס לנתבעת ידיעה רפואית על סמך חותמת של רופא בלבד. נ/25 מתיישב עם גרסת הנתבעת על פיה בזמן אמת, לא הייתה מודעת לטיפולי הפוריות אותם עברה התובעת. טיפולים אודותם ניתן היה ללמד מת/6 או מת/7 - מסמכים אשר לגרסת התובעת לא נמסרו לידי הנתבעת. 36. זאת ועוד; תאריך הוצאת מסמך נ/25 היה ביום 13.1.09. מדובר בסממן נוסף המעיד כי התובעת מטעמיה היא, העדיפה שלא למסור את המסמכים המקוריים אלא פנתה לרופא כדי להוציא אישור מחלה מקביל הנעדר סיבת המחלה כדי לשמור בסוד את דבר הטיפולים. לא נעלמה מעיניי טענת התובעת כי היה עליה להמציא אישורים נוספים לצורך התביעה שעה שמר ג'ורנו לא החזיר את המסמכים המקוריים, אך טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה שעה שהעידה כי את ת/6 ות/7 לא מסרה לנתבעת. בהמשך טענה התובעת כי בנ/25 לא מצוינת האבחנה מאחר ואינו המסמך המקורי ובהתייחס לנ/27 העידה כי זהו כן מסמך מקורי. עיון בנ/27 מלמד כי גם על גביו לא מצוין תיאור המחלה. כאשר נשאלה התובעת לענין זה השיבה כי אין לה תשובה "אילו המסמכים שקיבלתי מהרופא. לא שיקרתי בקשר לטיפולי ההפריה" (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 7-8). 37. לאור העובדה כי המסמכים אשר צורפו לתצהיר הנתבעת נעדרים אבחנה רפואית מצאתי לקבל את עמדת הנתבעת כי המסמכים היחידים שהוגשו היו מסמכי קופת חולים, מהם לא ניתן ללמוד כי התובעת נדרשה לטיפולי פוריות. 38. עוד אוסיף כי לא מצאתי ממש בטענת התובעת על פיה היה בידי הנתבעת ללמוד כי התובעת נדרשת לטיפולי הפריה לאור חותמת הרופא והמונחים המקצועיים על גבי האישור הרפואי. הדעת נותנת כי מר גו'רנו כפי שהצהיר בתצהירו , לא קרא את האבחנות הרפואיות שקבעו הרופאים שכן אין הדבר רלוונטי ובדיקתו עניינה במספר הימים שהחסיר העובד בהתאם לאישור הרפואי (סעיף 16 לתצהירו). 39. סיכומם של דברים - מהמסמכים שהוצגו ומהעדויות אשר נשמעו בפני שוכנעתי כי הנתבעת לא ידעה בזמן אמת כי התובעת נדרשה לטיפולי פוריות, הן משדבר הטיפולים כפי שקבעתי לעיל לא נאמר לנציגי הנתבעת והן משהאישור הרפואי אינו מאזכר את טיפולי הפוריות והצורך לבצעם. האם התובעת נעדרה מעבודתה לצורך טיפולי הפוריות: 40. התובעת נעדרה יום אחד בלבד לצורך החזרת העוברים (בתאריך 5.1.09). למרות שנדרשה לנוח מספר ימים לאחר מכן בביתה, שבה לעבודתה כבר למחרת היום בתאריך 6.1.09 (סעיף 20 לתצהירה). 41. התובעת הצהירה כי למרות מצבה הרפואי לרבות דימומים תכופים ואשפוזים בבית החולים כמו גם החשש להפלה בחרה לבוא לעבודה בתקופת המחלה כדי למנוע מצב בו הנתבעת תרצה לפטרה עקב היעדרות מהעבודה (סעיף 30 לתצהיר). לשיטת התובעת עצמה נעדרה מעט ימים מהעבודה, לכל היותר 8 ימים בלבד, ימים בודדים ולא באופן רציף כאשר מרביתם המכריע כלל לא קשור לטיפולי הפוריות. כמו כן מהמסמכים הרפואיים לא עולה כי התובעת אושפזה בבית חולים או כי סבלה מדימומים. התובעת אמנם פנתה מספר פעמים למיון או לרופא אך אין כל תיעוד על אשפוז על דימומים תכופים. 42. סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים בתקופה הרלוונטית לתביעה, דרש כי הפיטורים יהיו קשורים להיעדרות. משהוכח כי התובעת נעדרה יום אחד בלבד, ומשקבעתי כי הנתבעת ממילא לא הייתה מודעת לעובדה כי ההיעדרות יסודה בטיפולי פוריות, לא ניתן לגרוס כי פוטרה בשל היעדרותה מהעבודה לצורך טיפולי פוריות. בהקשר זה אבהיר כי ביום 10.2.10 תוקן חוק עבודת נשים ומאותו מועד הוסף לסעיף 9(ה) בין היתר ס"ק (3) הקובע כי "הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעביד על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעביד אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין";...". מבלי להיכנס לגופו של עניין האם התובעת עמדה ביתר התנאים שהוספו בס"ק (3), משבתקופה הרלוונטית לתביעה טרם תוקן החוק, הוראה זו אינה חלה בענייננו. 43. לאור האמור לעיל, משהתובעת נעדרה ליום אחד וביום זה לא הביאה לידיעת הנתבעת כי נעדרת היא בשל הטיפולים וכן לא עמדה בתנאי בדבר אישור רפואי בכתב ומראש מאת הרופא המטפל המחייב ההיעדרות, יש לדחות את תביעת התובעת ולקבוע כי פיטוריה לא נעשו בניגוד להוראות סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים. האם פוטרה התובעת בניגוד להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה? 44. לגרסת התובעת משהוכח כי הייתה עובדת נאמנה ומסורה ללא כל בעיית משמעת או התנהגות ובהעדר תלונות בעניין עבודתה עובר הנטל לכתפי הנתבעת להוכיח כי לא הפלתה את התובעת בשל טיפולי הפוריות או ההיריון. הנתבעת לא הרימה נטל זה ולא הוכיחה כי הפיטורים אינם קשורים לטיפולי הפוריות או ההיריון. מנגד טענה הנתבעת כי פיטורי התובעת לא היו קשורים להריון או לטיפולי הפוריות אלא בשל פיטורי צמצום נוכח המשבר הכלכלי העולמי ומצבה הכלכלי של החברה. עוד נטען כי ננקטו צעדי התייעלות בחברה על כן לא הופרו הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. 45. בפסק דינה של כב' השופטת חיות בעניין אשכנזי נקבעו הדברים הבאים בקשר להחלת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה: "והערה לסיום - התוצאה אליה הגעתי, לפיה האיסור שבסעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים מתייחס אך ורק לפיטורי עובד או עובדת הנעדרים מן העבודה בשל טיפולי פוריות, אין בה בהכרח כדי להכשיר פיטורי עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, שאינם כרוכים בהיעדרות. מבלי לקבוע מסמרות בעניין אומר כי סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו "מחמת מינם" ומחמת "הריון או היותם הורים", בין היתר ככל שהדבר נוגע לפיטורין. הריון במובנו הרחב ועל פי פירוש תכליתי של מונח זה, עשוי לכלול גם טיפולי פוריות. על כן ככל שיהיה בידי עובד או עובדת להראות כי פוטרו בשל טיפולים כאמור, גם אם הדבר לא היה כרוך בהיעדרות מן העבודה, נראה כי אין להוציא מכלל אפשרות את המסקנה כי מדובר בהפליה מחמת היריון ואף מחמת מינה של העובדת כאישה, ככל שרצונה להרות הוא לצנינים בעיני המעביד (לעניין איסור הפליה מחמת מין ומחמת הריון והחלתו על פיטורי עובדת הנתונה בטיפולי פוריות, השוו: דברי ההסבר להצעת חוק השוויון הזדמנויות בעבודה , התשמ"ז-1987 (ה"ח תשמ"ז, 324); עב (י-ם) 571/97 בניזרי נ' אורי דנון ושות' בע"מ - שיווק מוצרי מזון (לא פורסם); כן השוו בהקשר זה לפסיקה בארצות הברית: Pacourek v. Inland Steel Co., 858 F. Supp. 1393 (N.D. Ill. 1994); Cleese v. Hewlett-Packard Co., 911 F. Supp. 1312 (D. Or. 1995); וראו גם:C.D. Bentley, "A Pregnant Pause: Are Women who Undergo Fertility Treatment to Achieve Pregnancy within the Scope of Title VII's Pregnancy Discrimination Act?", 73 Chi.-Kent L. Rev. 391 (1998)). דברים אלה שאמרתי למעלה מן הדרוש אמרתי שכן במקרה שלפנינו, כפי שכבר צוין, לא נתקבלה החלטת המשיב 2 לפטר את העותרת בשל טיפולי הפוריות אלא בשל חוסר התאמה נמשכת לשירות במשטרת ישראל". 46. התובעת טענה כי פוטרה בגין טיפולי פוריות עליהם ידעה הנתבעת כחודשיים טרם מועד הפיטורים. מששוכנעתי כי הנתבעת לא הייתה מודעת לטיפולי הפוריות במועד הפיטורים, אין לקבל את הטענה כי הסיבה לפיטורי התובעת נעוצה בטיפולי הפוריות אותם עברה. מטעם זה בלבד דין טענות התובעת בהתבסס על הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וככל שהמתייחסות הן לטיפולי הפוריות, להדחות. יחד עם זאת, משתובעת טענה כי פוטרה מחמת הריונה ועדי הנתבעת העידו כי במועד הפיטורים היו הם מודעים להריון התובעת (ראה עדות סילבי עמ' 17 לפרוטוקול שורות 18-21 וכן עדותה בעמ' 19 לפרוטוקול שורות 7-9) ומשמהעדויות עולה כי לא היה במעשה התובעת או בהתנהגותה סיבה לפיטוריה, עובר הנטל אל הנתבעת להוכיח כי לא היה קשר בין טיפולי הפוריות וההיריון לבין ההחלטה לפטר את התובעת. 47. מעדויות עדי הנתבעת עולה כי מרבית חנויות הנתבעת נסגרו, בפרט החנויות בחו"ל ועיקר החנויות אשר נותרו היו חנויות זכיינים ולא של הנתבעת. (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 8 -13). בהקשר זה העידה התובעת בתחילה כי אמנם נסגרו חנויות אך גם נפתחו חנויות חדשות בניו יורק וכאשר הקשה ב"כ הנתבעת "כלומר בתקופה שהתחיל המשבר ונסגרו חנויות, נפתחו אחרות? השיבה התובעת-  " כן. ככל הנראה, אני לא רוצה להרחיב את זה. פיטרו אותי בזמן טיפולי פוריות" - (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 10-13). תשובת התובעת בעניין זה הייתה מתחמקת ומעורפלת ומכל מקום לא ניתן להסיק מעדותה כי טענת הנתבעת בדבר צמצום חנויות איננה אמת. כמו כן העידה התובעת כי מצבה הקשה של החברה החל בתקופה בה פיטרו אותה ועוד העידה כי היו הפחתות בשכר בשל המצב הכלכלי (ראה - עמ' 6 לפרוטוקול שורה 5-6 ; שורה 20). 48. לאור האמור לעיל, משטענת הנתבעת כי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים עניינים נוכח המצב הכלכלי בעולם בתקופה הרלבנטית, וכן בשל סגירת מרבית החנויות ופיטורי עובדים רבים עולה בקנה אחד עם עדות התובעת,הוכיחה הנתבעת כי החלטת הפיטורים אינה קשורה להריון לפיכך,יש לדחות התביעה לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 49. עוד אציין כי בתצהירה הצהירה התובעת כי הסכימה להפחתת שיעור המשרה וכן הסכימה לעבוד בשתי משרות יחד עם זאת פוטרה .אולם בחקירתה הנגדית העידה כי לא הסכימה לעבוד בשתי משרות (עמ'13 לפרוטוקול שורות 9-7). הלכה פסוקה היא כי החלטה בדבר שינוי תנאי חוזי מוסכם חייבת להתקבל בהסכמה בין העובד למעביד (בג"צ 239/83 מילפילדר נ' בית-הדין הארצי לעבודה) ויכול וניתן לראות בדרישה כזו מצד הנתבעת בנסיבות העניין כדרישה בחוסר תום לב כאשר הדברים נכונים ביתר שאת בדרישה הבאה כלפי עובדת בהריון. אלא שבנוסף לסתירה שעלתה בין תצהיר התובעת לבין עדותה, הצהירה הגב' סילבי לעניין זה - "בניגוד לטענתה לא הצעתי לה למלא את שני התפקידים יחד ...(סעיף 18 לתצהירה). סילבי לא נחקרה בעניין זה באופן שגרסת הנתבעת לא נסתרה ומכאן ונוכח כל האמור התובעת - לא עמדה בנטל ולא הוכיחה כי הנתבעת דרשה כי תעבוד בהיקף גבוה מהיקף משרתה. משהדברים לא הוכחו ממילא טעם זה לא עמד בבסיס פיטורי התובעת. לאור האמור לעיל, משהנתבעת הוכיחה כי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים עניינים בשל המצב הכלכלי בעולם בתקופה הרלבנטית ,סגירת מרבית החנויות פיטורי עובדים רבים לרבות התובעת אשר עבדה כשלושה חודשים,יש לדחות התביעה לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. סוף דבר: 50. לאור כל האמור לעיל, דין תביעת התובעת על כל רכיביה, להידחות. 51. נוכח התוצאה אליה הגעתי, יישא כל צד בהוצאותיו הוא. 52. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו. ניתן ביום, ד' כסלו תשע"ב, 30 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים. טיפולי פוריותטיפולי פוריות (דיני עבודה)מסמכיםהריון