##עתירה למתן צו עשה המורה למשיב לשדרג את מעמדו של העותר מתושב ארעי לאזרח ישראל או לתושב קבע## ## א. הצדדים לעתירה ## 1. העותר 1: גב' _________ ת.ז. _________, אזרחית ישראל, נשואה לעותר 2. 2. העותר 2: מר _________ ת.ז. _________, יליד 1973, תושב ארעי (בעל רישיון שהייה מסוג א/5), נשוי לעותרת 1. 3. העותרים 3-6: ילדיהם הקטינים של העותרים 1 ו-2, ילידי ישראל. 4. המשיב: משרד הפנים, באמצעות שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה. ## ב. רקע עובדתי ## 5. העותרים 1 ו-2 נישאו זה לזו ביום 31.5.1997, ומנישואיהם נולדו ארבעה ילדים, העותרים 3-6, כולם אזרחי ישראל מלידה. 6. העותר 2, יליד 1973, הינו תושב ארעי בישראל, בעל רישיון שהייה מסוג א/5, אשר הוענק לו מכוח נישואיו לעותרת 1 במסגרת הליך מדורג לאיחוד משפחות. קודם לכן, היה העותר 2 רשום במרשם האוכלוסין ברשות הפלסטינית. 7. ביום 19.8.1997, הגישו העותרים בקשה להתאזרחות עבור העותר 2. משלא ניתנה החלטה בבקשה במשך כתשעה חודשים, ולאחר פניות חוזרות ונשנות למשיב שלא נענו, הגישו העותרים עתירה לבג"ץ ביום 9.8.1998 (בג"ץ _________). 8. בעקבות העתירה לבג"ץ, ניתן לעותר 2 ביום 11.11.1998 היתר מת"ק לתקופה של 15 חודשים, עד ליום 11.2.2000. יש להדגיש כי בשל העיכוב הבלתי מוצדק של כשנה במתן מענה לבקשה המקורית, קוצרה תקופת היתר המת"ק ב-12 חודשים, והועמדה על 15 חודשים בלבד במקום 27 חודשים כמקובל. 9. ביום 1.5.2000, לאחר בדיקת המסמכים, כנות הקשר ומרכז החיים, ניתן לעותר 2 רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, אשר אמור היה להתחדש מדי שנה בכפוף לבדיקה. 10. ביום 12.5.2002, בטרם הסתיימה תקופת שלוש השנים בהן היה העותר 2 אמור לשהות במעמד א/5, התקבלה החלטת הממשלה מס' _________ בדבר "הטיפול בשוהים בלתי חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושב רש"פ ולזרים ממוצא פלסטיני". החלטה זו עוגנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: "הוראת השעה"), אשר פורסם ברשומות ביום 6.8.2003. 11. בעקבות הוראת השעה, הופסק ההליך המדורג של העותר 2, ורישיונו הארעי מסוג א/5 מוארך מעת לעת ללא שדרוג מעמדו לאזרח ישראל או לתושב קבע. 12. ביום 5.1.2010, פנה העותר 2 למשיב בבקשה לשדרג את מעמדו לאזרח ישראלי, אך בקשתו נדחתה נוכח הוראת השעה. מכאן העתירה דנן. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## החלת הנוהל החדש על עניינו של העותר ## 13. העותר יטען כי יש להחיל על עניינו את הנוהל החדש שגובש בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, אשר קבעה כי מדיניות משרד הפנים הקודמת אינה עומדת במבחן המידתיות ואינה עולה בקנה אחד עם זכויות האזרח במשטר דמוקרטי. 14. העותר יטען כי הנוהל החדש, אשר קובע תקופת התאזרחות כוללת של ארבע שנים ממועד אישור הבקשה, היה צריך לחול על עניינו, ובכך לאפשר לו לסיים את ההליך המדורג טרם כניסתה לתוקף של הוראת השעה. 15. העותר יטען כי אי החלת הנוהל החדש על עניינו, למרות שהבקשה הוגשה לפני כניסת הוראת השעה לתוקף, מהווה פגיעה בעקרון השוויון ובזכותו להליך הוגן, שכן הוא נדון על פי נוהל ישן ומפלה. 16. העותר יטען כי המשיב פעל בחוסר סבירות ובחוסר תום לב בכך שלא יישם את הנוהל החדש על בקשתו, ובכך מנע ממנו את האפשרות הלגיטימית לקבל מעמד קבע או אזרחות בישראל. 17. העותר יטען כי יש לפרש את הוראות הדין באופן המיטיב עם זכויות הפרט, ובמקרה זה, החלת הנוהל החדש הייתה מאפשרת לו להשלים את ההליך המדורג ולהתאזרח, ובכך לממש את זכותו לחיי משפחה בישראל. ## עיכוב בלתי מוצדק באישור הבקשה ## 18. העותר יטען כי חל עיכוב בלתי מוצדק ובלתי סביר באישור בקשתו להתאזרחות, אשר נמשך כתשעה חודשים ממועד הגשתה ועד להגשת העתירה לבג"ץ, וכי עיכוב זה פגע בזכותו להליך מהיר ויעיל. 19. העותר יטען כי העיכוב הראשוני במתן היתר המת"ק, אשר קוצר ב-12 חודשים, אינו מתקן את העיכוב הכולל בטיפול בבקשה, וכי יש לבחון את משך הזמן הכולל שחלף ממועד הגשת הבקשה ועד לאישורה. 20. העותר יטען כי הפסיקה קבעה כי במקרים של עיכוב בלתי מוצדק הנובע מהמשיב, ניתן לקצר את תקופת ההתאזרחות, וכי עניינו נופל בגדר חריג זה, שכן העיכוב מנע ממנו להשלים את ההליך במועד. 21. העותר יטען כי המשיב לא הציג כל נימוק סביר או ראיה קונקרטית המצדיקה את העיכוב הממושך בטיפול בבקשתו, וכי התנהלות זו מהווה פגם מהותי בהחלטה המנהלית. 22. העותר יטען כי העיכוב הבלתי מוצדק פגע באמון הציבור ברשויות המדינה ובזכותו של העותר לציפייה לגיטימית כי בקשתו תטופל ביעילות ובמהירות סבירה, כפי שמחייב הדין המנהלי. ## תחולת חריג "תושב אזור" ## 23. העותר יטען כי הוא אינו "תושב אזור" כהגדרתו בסעיף 1 להוראת השעה, וכי יש לפרש מונח זה באופן מצמצם, כך שיחול רק על מי שמרכז חייו בפועל נמצא באזור, ולא רק על בסיס רישום פורמלי. 24. העותר יטען כי למרות שהיה רשום בעבר במרשם האוכלוסין של הרשות הפלסטינית, מרכז חייו וכל זיקותיו המשפחתיות והחברתיות נמצאות בישראל מזה שנים רבות, וכי הוא חי עם משפחתו בישראל. 25. העותר יטען כי הפסיקה קבעה כי יש לבחון את מבחן מירב הזיקות באשר לתושבותו בפועל של מבקש המעמד, וכי בחינה זו תוביל למסקנה כי העותר אינו תושב אזור לצורך הוראת השעה. 26. העותר יטען כי החלת הוראת השעה עליו, למרות שאינו עונה על ההגדרה המהותית של "תושב אזור", מהווה פגיעה בזכויותיו החוקתיות ובזכותו לשוויון, וכי יש לפרש את החוק באופן המגן על זכויות אלו. 27. העותר יטען כי המשיב פועל באופן שרירותי ובלתי סביר בכך שהוא מתבסס על רישום פורמלי בלבד, מבלי לבחון את נסיבותיו האישיות והמהותיות של העותר, ובכך מונע ממנו שדרוג מעמד. ## שיהוי בהגשת העתירה ## 28. העותר יטען כי אין לדחות את עתירתו מחמת שיהוי, שכן העתירה הוגשה בעקבות התפתחות בפסיקה, אשר חידדה את האפשרות לקצר את תקופת ההתאזרחות במקרים של עיכוב בלתי מוצדק. 29. העותר יטען כי השיהוי, ככל שקיים, אינו שיהוי ניכר המצדיק דחייה על הסף, וכי יש לבחון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, לרבות העובדה שהעותר המשיך לשהות בישראל במעמד ארעי. 30. העותר יטען כי דחיית העתירה מחמת שיהוי תפגע בזכותו לגישה לערכאות ובזכותו למיצוי זכויותיו, במיוחד כאשר מדובר בעניין מהותי של מעמד אישי וחיי משפחה. 31. העותר יטען כי המשיב לא הוכיח כי נגרם לו נזק ממשי או פגיעה ביכולתו לבדוק את טענות העותר כתוצאה מהשיהוי הנטען, וכי טענת השיהוי הועלתה באופן כללי ובלתי מנומק. 32. העותר יטען כי יש להעדיף את בירור העתירה לגופה, במיוחד כאשר מדובר בעניין בעל השלכות חמורות על חייו ועל חיי משפחתו של העותר, וכי דחייה על הסף תהווה פגיעה בלתי מידתית. ## אפליה לעומת מקרים דומים ## 33. העותר יטען כי הוא מופלה לרעה לעומת תושבים זרים אחרים בעלי רקע ונתונים דומים, אשר זכו לשדרוג מעמדם, וכי המשיב נוקט במדיניות מפלה ובלתי עקבית. 34. העותר יטען כי המשיב לא הציג כל נימוק ענייני או רציונלי להבחנה בינו לבין מקרים דומים בהם אושר שדרוג מעמד, וכי התנהלות זו מהווה פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק. 35. העותר יטען כי הפסיקה קבעה כי יש לבחון כל מקרה לגופו, אך אין בכך כדי להצדיק אפליה בלתי סבירה בין מקרים דומים, וכי יש להחיל את אותם קריטריונים על כלל המבקשים. 36. העותר יטען כי המשיב פועל באופן שרירותי ובלתי שוויוני, ובכך פוגע בזכותו של העותר ליחס הוגן ושוויוני מצד הרשויות, כפי שמחייב המשפט המנהלי. 37. העותר יטען כי יש להורות למשיב לבחון מחדש את בקשתו לאור עקרון השוויון, ולהעניק לו את אותו יחס שניתן למקרים דומים בהם אושר שדרוג מעמד, ובכך לתקן את האפליה. ## פגיעה בזכות לחיי משפחה ## 38. העותר יטען כי אי שדרוג מעמדו פוגע באופן חמור בזכותו החוקתית לחיי משפחה, שכן הוא נשוי לאזרחית ישראל ואב לארבעה ילדים אזרחי ישראל, וכי המשך מעמדו הארעי יוצר אי וודאות ופוגע ביציבות המשפחתית. 39. העותר יטען כי הזכות לחיי משפחה היא זכות יסוד במשטר דמוקרטי, וכי יש לפרש את הוראות הדין באופן המגן על זכות זו, ובמיוחד כאשר מדובר במשפחה שמרכז חייה בישראל. 40. העותר יטען כי המשיב לא איזן כראוי בין האינטרס הציבורי לבין זכותו של העותר לחיי משפחה, וכי הפגיעה בזכות זו היא בלתי מידתית ובלתי סבירה בנסיבות העניין. 41. העותר יטען כי המשך מעמדו הארעי פוגע לא רק בו, אלא גם בבת זוגו ובילדיו, אשר זכאים לחיות עם אביהם במעמד יציב וקבוע, וכי יש להגן על טובת הילדים. 42. העותר יטען כי יש להורות למשיב לשדרג את מעמדו לאזרח ישראל או לתושב קבע, ובכך לאפשר לו ולמשפחתו לחיות חיים נורמליים ויציבים בישראל, ללא חשש מגירוש או מאי וודאות. ## אי פגיעה בביטחון המדינה ## 43. העותר יטען כי שדרוג מעמדו לא יפגע בביטחון המדינה, וכי המשיב לא הציג כל ראיה קונקרטית המצביעה על מניעה ביטחונית או פלילית כלשהי המצדיקה את אי שדרוג מעמדו. 44. העותר יטען כי בקשתו נבדקה לעומק בעבר, לרבות בדיקת כנות הקשר והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית, וכי לא נמצאה כל מניעה כזו, ולכן אין כל בסיס לטענה בדבר פגיעה בביטחון. 45. העותר יטען כי המשיב לא יכול להסתמך על טענות כלליות בדבר ביטחון המדינה מבלי להציג ראיות קונקרטיות ורלוונטיות לעניינו של העותר, וכי יש לדחות טענות אלו. 46. העותר יטען כי יש לאזן בין האינטרס הביטחוני לבין זכויות הפרט, וכי במקרה זה, כאשר לא הוכחה כל מניעה ביטחונית, יש להעדיף את זכותו של העותר לשדרוג מעמד. 47. העותר יטען כי המשך מעמדו הארעי, ללא כל הצדקה ביטחונית, מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו, וכי יש להורות למשיב לשדרג את מעמדו לאור היעדר מניעה ביטחונית. ## החלת חריג גיל 35 ## 48. העותר יטען כי יש לשדרג את מעמדו בשל הגיעו לגיל 35, תוך החלת החריג הקבוע בהוראת השעה, אשר מאפשר לשר הפנים לאשר בקשה של תושב אזור לקבל היתר שהייה בישראל אם הוא מעל גיל 35. 49. העותר יטען כי למרות שהוא שוהה בישראל כחוק, יש לפרש את החריג באופן רחב, כך שיחול גם על מקרים בהם מבוקש שדרוג מעמד, ולא רק על מתן היתר שהייה ראשוני. 50. העותר יטען כי תכלית החריג היא למנוע הפרדת בני זוג, וכי במקרה זה, אי שדרוג מעמדו עלול להוביל להפרדה ממשפחתו, ולכן יש להחיל את החריג על עניינו. 51. העותר יטען כי המשיב פועל באופן דווקני וצר בהתייחסו לחריג הגיל, וכי יש לפרש את הוראות החוק באופן המגשים את תכליתו ומגן על זכויות הפרט. 52. העותר יטען כי יש להורות למשיב להפעיל את סמכותו על פי חריג הגיל, ולאשר את שדרוג מעמדו של העותר, ובכך למנוע פגיעה נוספת בזכותו לחיי משפחה. ## אי התערבות בהחלטות בג"ץ קודמות ## 53. העותר יטען כי אין בעתירה זו משום ניסיון להתערב בהחלטות בג"ץ קודמות שדנו בחוקתיות הוראת השעה, אלא שהעתירה מתייחסת לגופו של המקרה הקונקרטי שלפנינו ולפגמים בהתנהלות המשיב. 54. העותר יטען כי בית המשפט המנהלי מוסמך לבחון את סבירות ומידתיות החלטות המשיב ביישום הוראת השעה, וכי אין בכך משום ערעור על חוקתיות החוק עצמו. 55. העותר יטען כי טענותיו מתייחסות ליישום לקוי של הוראות הדין על עניינו הספציפי, וכי יש לבית המשפט סמכות לבחון האם המשיב פעל כדין ובסבירות בנסיבות המקרה. 56. העותר יטען כי דחיית העתירה בטענה של אי התערבות בהחלטות בג"ץ קודמות תמנע ממנו את האפשרות למיצוי זכויותיו ולבחינת הפגמים בהתנהלות המשיב. 57. העותר יטען כי יש להבחין בין בחינת חוקתיות הוראת השעה לבין בחינת אופן יישומה על ידי המשיב, וכי העתירה מתמקדת בבחינת היישום, אשר נתון לביקורת שיפוטית. ## פגיעה בעקרונות המשפט המנהלי ## 58. העותר יטען כי החלטות המשיב שלא לשדרג את מעמדו לוקות בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר מידתיות, ובחוסר תום לב, וכי הן אינן עומדות במבחני הביקורת השיפוטית המנהלית. 59. העותר יטען כי המשיב לא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים, ובמיוחד את טובת הילדים ואת זכותו של העותר לחיי משפחה, וכי החלטותיו התקבלו באופן שרירותי ובלתי מנומק. 60. העותר יטען כי המשיב פעל בניגוד לעקרונות היסוד של המשפט המנהלי, לרבות עקרון השוויון, עקרון הסבירות ועקרון המידתיות, וכי יש להורות על ביטול החלטותיו. 61. העותר יטען כי יש להורות למשיב לשקול מחדש את בקשתו לאור עקרונות המשפט המנהלי, ובאופן שיאפשר לו לממש את זכויותיו ולשדרג את מעמדו. 62. העותר יטען כי התנהלות המשיב, אשר מנעה ממנו שדרוג מעמד במשך שנים רבות, מהווה פגיעה קשה בזכויותיו ובאמון הציבור ברשויות המדינה, וכי יש לתקן עוול זה. ## ד. הסעד ## 63. כבוד בית המשפט מתבקש להורות למשיב לשדרג את מעמדו של העותר 2 מתושב ארעי לאזרח ישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות, ולהנפיק לו תעודת אזרחות כמתחייב מסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. 64. לחילופין, כבוד בית המשפט מתבקש להורות למשיב להעניק לעותר 2 זכויות של תושב קבע בישראל ולהנפיק לו רישיון לישיבת קבע בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. 65. עוד מתבקש כבוד בית המשפט להצהיר כי העותר 2 איננו "תושב אזור" כהגדרתו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, וכי הוראת השעה אינה חלה בעניינו. 66. לחילופין, כבוד בית המשפט מתבקש להורות למשיב לשדרג את מעמדו של העותר 2 בשל הגיעו לגיל 35, תוך החלת החריג הקבוע בהוראת השעה. 67. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את המשיב בהוצאות העתירה ובשכר טרחת עורך דין. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את העתירה על כל חלקיה.הסדרת מעמדמשרד הפנים