דוגמא לצו לגילוי מסמכים

בפני בקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי וצו למתן תשובות לשאלון, אשר הוגשה ביום 14.11.11 מטעם בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ( להלן: "המבקש" או "הבנק"). מהות הבקשה 1. במסגרת בקשה זו, עותר המבקש לכך, כי בית המשפט יורה למשיבים לגלות מסמכים הקשורים בחשבון משיבה מס' 2 בבנק דיסקונט לישראל בע"מ, מסמכים הקשורים בתוכנית הבראה שעברה משיבה מס' 2, מאזני בוחן ודו"חות תזרימי מזומנים של משיבה מס' 2 ביחס לשנים 2002 ועד 2006, הודעות שקיבלה משיבה מס' 2 בדבר הגבלת חשבונותיה, הן בבנק המבקש והן בבנקים אחרים, וכן כל ההתראות שנתקבלו על פי חוק שיקים ללא כיסוי. בנוסף מבוקש גילוי של כל כתבי הטענות, ההחלטות, הפרוטוקולים, מסמכי תיק ההוצאה לפועל וההחלטות אשר ניתנו בתיק ההוצאה לפועל הקשורים להליכים המשפטיים שנקט בנק לאומי נגד המשיבים. כן מתבקש בית המשפט להורות על גילוי כתבי הטענות בתביעה אשר הוגשה על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד המשיבים. בנוסף, עותר המבקש למתן צו שיחייב את המשיבים להשיב לשאלות בשאלון שהופנה אליהם. תגובת המשיבים 2. בתגובת המשיבים לבקשה מיום 17.11.11 טוענת ב"כ המשיבים, כי הדרישה לגילוי מסמכים מיום 06.06.11, הינה דרישה גורפת וכוללנית ואינה עומדת בדרישות התקנות, וכי המשיבים ענו והשיבו בתצהיר גילוי מסמכים ספציפי מיום 18.09.11. לגבי בקשת המבקש לגילוי מסמכים בנוגע לחשבונות המשיבים בבנקים אחרים, טוענת ב"כ המשיבים, כי מדובר במסמכי הבנק המבקש עצמו או בהודעות על הגבלה הנמצאות בבנק עצמו. לעניין מסמכי תוכנית ההבראה המבוקשים על ידי המבקש, נטען כי אין בידי המשיבים מסמכים כאלה. ביחס לבקשת הבנק לקבלת תלושי השכר וטפסי ה- 106, נטען כי מדובר בדרישה גורפת המניחה כי המשיבים קיבלו דיבידנדים וכך גם לגבי סעיף ו' (תלושי שכר חודשיים של משיב מס' 1 וטופסי 106, המשקפים את השתכרותו ממקורות אחרים שאינם עבודתו במשיבה מס' 2, ביחס לשנים 2001 ועד 2010). 3. להשלמת התמונה ייאמר, כי המשיבים ערכו תצהיר גילוי נוסף ותצהיר תשובה נוסף אשר הועברו לב"כ המבקש. חרף זאת, הודיעה ב"כ המבקש כי מסמכים אלו אינם עונים על דרישות המבקש. ב"כ המשיבים חזרה על תגובתה מיום 17.11.11 והוסיפה, כי תעביר למבקש מסמכים הנוגעים לתלושי השכר של משיב מס' 1 וכן טפסי 106. בישיבה מיום 13.02.12, הסכימה ב"כ המשיבים להמציא לב"כ המבקש את דפי החשבון המקביל שניהלה משיבה מס' 2 בבנק דיסקונט. המסגרת הנורמטיבית 4. המסגרת הנורמטיבית בה עסקינן הינה פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). שיטת המשפט בארצנו הינה השיטה האדוורסרית, לפיה המשפט מתנהל "בקלפים פתוחים", קרי, כל צד חושף בפני יריבו את המסמכים הנוגעים לעניין הנידון המצויים או שהיו מצויים ברשותו (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי). עמד על כך, המלומד אורי גורן, בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, שם בעמ' 198: "נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס בעלי הדין בהבטיחו עשיית משפט, והוא משרת גם את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת; לצידה עומדות טענות בדבר חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן. הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, ההגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה". לצד עקרון הגילוי המירבי והרחב ניצבים שיקולים נוספים העלולים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. לעניין שיקול הדעת של בית המשפט בנושא צמצום היקף הגילוי, ציין המלומד אורי גורן, בספרו לעיל, שם בעמוד 200 : "צו הגילוי לפי הנוסח הכתוב של התקנות, נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. הוא לא ייתן צו לגילוי מסמכים או עיון בהם, אלא אם כן, היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן".. לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עיקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו, מקרה בו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין (רע"א 6297/97 רכאח נ' טבע תעשיות פרמצבטיות) היקפו של צו גילוי מסמכים הוא עניין שבסדרי-דין ובית המשפט של הערעור ככלל, לא ייטה להתערב בו. לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית המשפט בעניין גילוי מסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. במסגרת שיקול-דעת זה אין להורות על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה", וכאשר הגילוי "עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך". 5. בנוגע להצגת שאלונים, כתב אורי גורן בספרו לעיל, בעמוד 188, כדלקמן : "מתן צו בעניין הצגת שאלון נתון לשיקול-דעתו של השופט הדן בבקשה ועליו להפעיל שיקול דעת ענייני. מטרת השאלות היא לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל-דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו. גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת: לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת יריבו; להשיג הודיות מהיריב; לחסוך בדרך זו את הטרחה ואת ההוצאות הכרוכות בהבאת עדים. על מטרות אלה נאמר בתקנה 120(ב), כי בית המשפט לא יתן צו למסירת שאלון "אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות". אין להרשות משלוח שאלות בנושאים שבעל הדין שכנגד מודה בהם." 6. ברע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, עמד כב' השופט מלצר על התנאים לגילוי מסמכים באומרו כי: "תנאי ראשון וברור מאליו לקיומה של חובת הגילוי הינו כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. תנאי זה עולה מלשונה של תקנה 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או עיון במסמכים אלא אם כן יש בכך צורך "כדי לאפשר דיון הוגן ולחסוך בהוצאות. הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה. כך נפסק כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים). כמו כן, נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו... ויודגש : כי לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלווונטיות ( ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט)". מן הכלל אל הפרט א. צו גילוי מסמכים ספציפי 7. לטענת המבקש דרושים לו המסמכים הנמנים בסעיף 1 ג' למכתב הדרישה (נספח 1 לבקשה) זאת לאור טענת המשיבים לפגיעה בהיקף פעילות החברה, אשר נגרמה כתוצאה מהתנהלות הבנק- המבקש. בישיבה מיום 13.02.12, טענה ב"כ המבקש כי מאחר ועסקינן בתביעה של חברה שדורשת אובדן הכנסות, המבקש עומד על קבלת המסמכים של החשבון המקביל שניהלה החברה בבנק דיסקונט; היא הוסיפה וטענה, כי הגילוי מתבקש לאור הודעת ב"כ המשיבים כי בנק דיסקונט הגיש תביעה נגד משיבה מס' 2. ב"כ המשיבים סבורה, כי אין המדובר במסמכים רלוונטיים ועל אף הטענה כי בנק מרכנתיל דיסקונט (המבקש) הינו ישות אחרת מבנק דיסקונט, על המבקש לאתר את המסמכים. כאמור, בישיבה מיום 13.02.12, הסכימה ב"כ המשיבים להמציא לידי ב"כ המבקש את דפי החשבון. 8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי אכן מדובר במסמכים רלוונטיים שעל המשיבים לגלותם זאת נוכח הועבדה כי תביעת המשיבים חובקת מספר רב של עילות - דיני בנקאות, דיני נזיקין, לשון הרע, דיני החוזים ועוד מספר עילות נוספות. לאור יריעת המחלוקת הרחבה וטענות המשיבים לנזקים רבים אשר נגרמו להם עקב התנהלות הבנק, יש רלוונטיות להתנהלות המשיבים בבנקים אחרים בכלל ובבנק דיסקונט בפרט. 9. לעניין המסמכים המנויים בסעיף 1 ד' למכתב הדרישה (נספח 1 לבקשה) - מסמכים הנוגעים לכל "תוכנית הבראה" שנעשתה במשיבה מס' 2; טוען המבקש, כי מסמכים אלה רלוונטיים לגדר המחלוקת במשפט, הם נזכרו בכתב הטענות שהוגש מטעם המשיבים עצמם והם נוגעים למצב החברה לאורך התקופה בה ניהלו המשיבים את חשבונם אצל המבקש; מנגד טוענים המשיבים, כי משיב מס' 1 כבר הצהיר כי אין בידו מסמכים כגון דא וכי תוכנית ההבראה קוימה בפועל בדרך של רכישת ציוד ומכשירים. 10. במידה ואין בידי המשיבים מסמכים המתייחסים ל"תוכנית ההבראה", אשר נערכה במשיבה מס' 2, ניתן להסתפק בהצהרת משיב מס' 1 בעניין זה. יצוין, כי חובת הגילוי האמורה משתרעת רק על המסמכים הנמצאים ברשות המשיבים כפי שהם (as is). על המשיבים לא חלה חובה ליצור מסמכים חדשים (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, רע"א 4256/98 ה.ל.ס בע"מ נ' כור המתכת בע"מ). 11. לעניין המסמכים המנויים בסעיף 1 ה' למכתב הדרישה (נספח 1 לבקשה) - תלושי שכר חודשיים של משיב 1 בחברה וכן טפסי 106 וכד' - המבקש טוען, כי משיב מס' 1 ציין בתצהירו כי יש ברשותו טפסי 106 בין השנים 2002-2008, תוך השמטת שנת 2003. ב"כ המבקש מבקשת שיובהר מדוע לא קיים טופס 106 לגבי עבודת המשיב 1 בחברה או במסגרת אחרת בשנת 2003, וכן אילו מתלושי השכר נמצאים ברשותו. לטענתה, מדובר במסמכים רלוונטיים לפלוגתאות המצויות בין הצדדים נוכח העובדה שמשיב מס' 1 מציין כחלק מנזקו הנטען אובדן משכורות בסכום מסוים אותה משך בכל חודש כביכול. לאור עילות התביעה הנטענות נגד הבנק, אכן ישנה רלוונטיות למסמכים המבוקשים בסעיף 1 ה' הנ"ל. 12. לעניין המסמכים המנויים סעיף 1 ו' למכתב הדרישה (נספח 1 לבקשה) - תלושי שכר חודשיים של משיב מס' 1 וכן טפסי 106, המשקפים את השתכרותו ממקורות אחרים שאינם עבודתו במשיבה 2, ביחס לשנים 2001-2010; הודיעה ב"כ המבקש כי אינה עומדת על דרישה זו ולאור זאת אין צורך להכריע בנקודה זו. 13. לעניין סעיף 1 ט' למכתב הדרישה (נספח 1 לבקשה) - כל מאזני הבוחן ותזרימי המזומנים של המשיבה מס' 2 ביחס לשנים 2001 ועד 2010; טוען המבקש, כי מסמכים אלה הינם מסמכים רלוונטיים וחיוניים, לצורך קיום המשפט וכי הם נמצאים בידי המשיבים. ב"כ המשיבים טוענת, כי מסמכים אלה כבר הועברו לב"כ המבקשים וכי אין למשיבים קשר עם רואה החשבון שהיה להם. 14. סבורני, כי על המשיבים לגלות את המסמכים האמורים בס' 1 ט' הנ"ל. יש במאזני הבוחן כדי לשפוך אור על המחלוקת העובדתית בכך שיהיה ניתן ללמוד ולהבין האם אכן ניזוקה משיבה מס' 2 בשנים הרלוונטיות לתביעה ובאיזה סכומים מדובר; טענתה של ב"כ המשיבים כי: "לתובע אין קשר כיום עם רואה החשבון" אינה מצדיקה את דחיית הדרישה לגילוי מסמכים. משיבה מס' 2 הינה חברה בע"מ ומשיב 1 הינו בעל המניות בחברה ומכאן שחזקה עליו כי מסמכים אלה מצויים בידיו או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו. בפסיקה נקבע, כי מסמכים הנמצאים ברשותה או בשליטתה של חברה הנמצאת בבעלותו המלאה של בעל דין נחשבים כמסמכים הנמצאים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין. עוד נקבע, כי מכיוון שהחברה נמצאת בשליטתו המלאה של בעל הדין אין להימנע מן הגילוי בשל הפגיעה באינטרס שלה (רע"א 7264/95 ראש קש מסחר 88 בע"מ נ' רוכביץ). לא זו אף זו; ברע"א 11126/08 לב לבייב נ' עזי רפאלי, הוסיף כב' השופט (בתוארו דאז) א' גרוניס כי: "באשר להתקיימותה של הדרישה כי המסמכים יהיו "ברשותו או בשליטתו" של בעל דין, סבורני שיש לומר כי דרישה זו מתקיימת גם כאשר מדובר במסמכים הנמצאים ברשות חברה שהיא בשליטת בעל הדין, וזאת אף אם החברה אינה בבעלותו המלאה". לאור זאת, הנני מורה כי על המשיבים להמציא את המבוקש בסעיף 1 ט' לבקשה לעניין השנים הרלוונטיות לכתב התביעה, קרי, 2003-2010. 15. לעניין סעיפים 1 י"א ו- י"ב למכתב הדרישה (נספח 1 לבקשה) - ההודעות שקיבלה משיבה מס' 2 על הגבלת חשבונותיה על פי חוק שיקים ללא כיסוי, וכן מסמכים הרלוונטיים להליכים המשפטיים שנקט בנק לאומי נגד המשיבים: לטענת המשיבים לא ברורה מהי הרלוונטיות של פרוטוקולים בתיק הוצל"פ של בנק לאומי, הגם שמשיב מס' 1 הצהיר כי ברשותו רק חלק מהמסמכים מתיק ההוצל"פ, שאותם מוכן הוא להעביר לבנק. כן טוענים המשיבים, כי מדובר בדרישה סתמית וגורפת ולא בגילוי ספציפי. 16. ראשית, מסמכים אלה רלוונטיים לפלוגתאות העולות מכתבי הטענות ביחס לטענות המשיבים נגד המבקש אודות הגבלת חשבונותיהם לפי חוק שיקים ללא כיסוי. כמו כן ישנה חשיבות למסמכים הנוגעים להליכים שנקט בנק לאומי נגד המשיבים, ככל שאכן כך הדבר, זאת, לאור עילות התביעה השונות שנטענו נגד המבקש. שנית, ביחס לטענה כי מדובר בדרישה גורפת ולא בגילוי ספציפי, אין בידי לקבל טענה זו היות ומדובר בבקשה ממוקדת לגילוי של מסמכים מסוג מסוים. עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 11126/08 לב לבייב נ' עזי רפאלי, כדלקמן: "..הליך של גילוי מסמכים ספציפי לפי תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי אינו מוגבל למקרה בו ניתן להצביע על מסמכים מסוימים שגילויים נדרש וניתן לבקש גם גילוי של מסמכים מסוג מסוים (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193(2002); רע"א 7956/08 הנ"ל, פיסקה 5). בכך אין לומר, כי ניתן להגיש בקשה לגילוי מסמכים אשר אינה אלא "מסע דיג" חסר הבחנה. בקשה לגילוי מסמכים מסוג מסוים צריכה להיות ממוקדת דיה ולהתייחס למסמכים אשר על פי הנסיבות קיים סיכוי סביר שהם קיימים. בהתקיים תנאים אלו, אין למצוא פגם בכך שאין הבקשה מגדירה במדויק מסמך מסוים שגילויו מתבקש." לעניין טענת המשיבים, כי בידיהם רק חלק מהמסמכים מתיק ההוצאה לפועל, הרי על פי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי על המשיבים מוטלת החובה לגלות בתצהיר מהם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותם או בשליטתם ושאותרו על ידם לאחר חקירה ודרישה; מדובר במסמכים שניתן לאתר על נקל ולגלותם לצד שכנגד. 17. לעניין בקשת המבקש כי המשיבים יגלו את כתבי הטענות בתביעה שהוגשה ע"י בנק דיסקונט נגד המשיבים, הריני להיעתר לבקשה זו נוכח כל האמור לעיל. ב. תשובה לשאלון 18. ב"כ המבקש מיקדה את בקשתה למתן צו להשיב לשאלון ביחס לשאלות 53, 54, 55.9-55.16, המופיעות במכתב הדרישה (נספח 2 לבקשה). ביחס לשאלות הנשאלות בס' 53.1 ו- 54, סבורני, כי מדובר בשאלות שעל המשיבים להשיב עליהן; מטרת שאלות אלה הינה לחדד את הנקודות השנויות במחלוקת. לעניין שאלה מס' 53.2, סבורני כי השאלה מתייחסת לטענה משפטית ועל כן, אינני מתיר את השאלה. 19. ביחס לשאלות שמספרן 55.9-55.16, הנני מורה למשיבים להשיב על שאלות אלה, ככל שהן מתייחסות לחשבונות שניהלה משיבה מס' 2 בבנקים אחרים. סוף דבר 20. לאור האמור, אני נעתר לבקשה בחלקה ומורה כדלקמן: א. ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים ספציפי לעניין סעיפים 1ג', 1ה', 1ט' (לשנים 2003-2010), ו-1 י"א - י"ב למכתב הדרישה (נספח 1 לבקשה). ב. ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים ספציפי לעניין כתבי הטענות בתביעה שהוגשה ע"י בנק דיסקונט נגד המשיבים. ג. ניתן בזאת צו המורה למשיבים להשיב על שאלות שמספרן: 53.1, 54, 55.9-55.16. על המשיבים לפעול כאמור תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. 21. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ב, 07 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. צוויםמסמכיםצו גילוי מסמכיםגילוי מסמכים