1. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורין והלנת פיצויי פיטורין מהנתבעת. 2. ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה א. התובע הועסק כמאמן כדורגל בנתבעות מיום 1/7/05 ועד ליום 31/5/08. ב. הנתבעת 1 הנה מועדון כדורגל והנתבעת 2 הנה עמותה אשר מפעילה את הנתבעת 1. ג. התובע הועסק בנתבעות בהתאם להסכמי עבודה אשר האחרון בהם נחתם לעונת 2007 - 2008. ד. התובע קיבל את שכרו בהתאם לתלושי שכר של הנתבעות. ה. הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות סיום עבודתו והאם התובע פוטר או התפטר. 3. ראיות ועדים בתיק זה הגישו תצהירו והעידו - התובע ומר מאיר יצחקי, יו"ר הנתבעת 1. יובהר, כי טענות הנתבעות בתגובה לתביעתו של התובע הועלו לאורך כל ההליך באופן לקוני, ללא פירוט וללא כל נימוק וביסוס משפטי. כך גם בחרו הנתבעות להעיד את מר יצחקי אשר החל תפקידו ב- 2009 לאחר סיום עבודתו של התובע. 4. האם לבית דין זה סמכות עניינית לדון בתביעתו של התובע הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי על תביעה זו להתברר בפני המוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל בישראל. טענה זו יש לדחות מכל וכל. תביעת התובע מתמקדת בשאלת זכאותו לתשלום פיצויי פיטורין על פי דין. תביעה זו איננה מסוג המחלוקות שניתן להעביר לבוררות והיא בסמכותו העניינית של בית דין זה. כבר נפסק בעניין סוגיית עיכוב ההליכים מכח סעיף 5 לחוק הבוררות בהתדיינות שעל הצדדים לה חל חוק הספורט, כי אופיין הציבורי- קוגנטי של ההוראות המגינות, מביא לידי כך שאין הן יכולות לשמש נושא להסכם בין הצדדים. משכך, ההכרעה בדבר התקיימותם של יחסי עובד-מעביד או בדבר קיומה של זכות מכח חקיקת מגן, אינה בת בוררות (דב"ע נה/3-125 אלון בן דור - ההסתדרות הכללית, פד"ע כ"ט, 28; ראה גם בג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי, פ"ד לד(3), 820; דב"ע מד/30163 הלסקו ישראל בע"מ - עזבון המנוח אלי גילאון, פד"ע כ"ח 66). דברים אלה יפים אף מקום בו מדובר בבוררות חובה מכח חוק הספורט, שהרי בית הדין זה פסק כי דין בוררות על פי חוק הספורט כמוהו דין בוררות על פי חוק הבוררות בשינויים המחוייבים מההוראות הייחודיות לחוק הספורט ולתקנונים שהותקנו על פיו (דב"ע נז/3- 5 ניסים לוי - התאגדות לחינוך גופני הפועל 1991 באשדוד, פד"ע ל"ב 568). לאור האמור הרי שלבית דין זה סמכות עניינית לדון בתביעתו של התובע ועל כך, נדון בטענותיו לגופו של עניין בפסק דין זה. 5. האם התובע פוטר או התפטר מעיון בהסכמי העסקתו של התובע עולה, כי מדובר בתובע אשר הועסק על פי הסכם העסקה לתקופה קצובה אשר התחדשה מדי שנה ושנה על ידי הנתבעת. לאחר תום תקופת העסקה של 3 שנים. חוזה העסקתו של התובע לא התחדש. סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורין קובע כדלקמן: "(א) היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקיצה, רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סרב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לעניין חוק זה, כאילו התפטר. (ב) הצעת המעביד לחודש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חודשים לפני תום תקופת החוזה". התובע טען, כי משעה שהגיעה לקיצה התקופה הקצובה שבחוזה העבודה, באו לסיומם יחסי העבודה בין הצדדים ועל כן זכאי הוא לפיצויי פיטורין. לדבריו, עד לחודש מרץ 2008 כשלושה חודשים לפני תום הסכם ההעסקה בין הצדדים, לא הוצע לו לחדש את חוזה העסקתו. התובע הצהיר על כך בעדותו ולא נחקר על כך בחקירה נגדית. למעשה לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים, כי לא הוצע לתובע חוזה העסקה חדש ועל כן, בהתאם להוראת סעיף 9 לחוק, רואים את התובע כמי שפוטר על ידי הנתבעות. 6. האם התובע זכאי לפיצויי פיטורין הנתבעת טענה, כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורין מכיוון שהוא חתום על כתבי ויתור וסילוק ומכיוון שהוא חתום על הסכם שכר כולל. טענות אלו נדחות אף הן. לעניין חתימתו לכאורה של התובע על הסכם שכר כולל. לטענת הנתבעת, סעיף 9 ה. להסכם העסקתו של התובע קובע, כי התובע ויתר על זכותו לפיצויי פיטורין. יחד עם זאת, הנתבעת לא הציגה אישור לויתור התובע על תשלום פיצויי הפיטורין כפי שנקבע בסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורין. סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורין קובע, כי הסכם בין מעביד לבין עובד, שנקבע בו כי הפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהסמיכו לכך, יבוא לעניין הפיצויים במקום הוראות חוק זה. כפי האמור, הנתבעת לא הציגה לבית הדין כל אישור שניתן בנושא זה על ידי שר העבודה או כל גורם אחר מוסמך ועל כן, אין כל תוקף להוראה בהסכם כאמור. כן כבר נפסק רבות בעניין זה, כי זכויות קוגנטיות הניתנות לעובד מכח חוק משפט העבודה המגן אינן ניתנות לויתור, (ראה פרשת מנשרוף, ע"ע 712/07 מנשרוף שמשון - חיים גלנצר, ניתן ביום 13/5/2009). לפיכך, ויתורו של התובע לכאורה על זכויותיו מכח חוק פיצויי פיטורין אינו תקף והתובע זכאי לפיצויי פיטורין על פי דין. 7. לעניין חתימתו של התובע על כתב ויתור. לא הובאה בפנינו כל ראיה לכך כי התובע חתם על כתב ויתור. כתב הויתור שהוצג על ידי הנתבעת מתייחס לשנת עבודתו השניה של התובע ונאמר בו, כי התובע קיבל במועד חתימתו את כל המשכורות והכספים אשר היו מגיעים לו על פי הסכם העסקתו. כתב הויתור כאמור נחתם כשנה טרם סיום העסקתו של התובע ואין בו דבר לעניין ויתור התובע לתשלום פיצויי פיטורין לכאורה. כבר נפסק בעניין זה, כי לא יהא תוקף לכתב ויתור אלא אם נאמר בו מפורשות שהוא מתייחס לויתור על פיצויי פיטורין על פי דין. כן יפים הדברים לעניין איסור על ויתור על זכויות קוגנטיות וההלכה הקיימת בעניין. לאור כל האמור לעיל אקבע בזאת, כי התובע זכאי לפיצויי פיטורין על פי דין. 8. שיעור הפיצויים הנתבעת טענה, כי יש לגזור את סכום הפיצויים משכר המינימום הקבוע וזאת לכאורה על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים. טענה זו אין לקבל. חוק פיצויי פיטורין הנו חוק קוגנטי אשר אין להתנות עליו. חוק פיצויי פיטורין קובע באופן ברור כיצד יש לחשב את סכום הפיצויים ומאיזה שכר יש לגזור את הפיצויים המגיעים לעובד. לאור האמור, התובע זכאי לפיצויי פיטורין בהתאם לשכר עבודתו האחרון בנתבעת וכדלקמן: 26,400*3= 79,200 ₪. 9. טענת הנתבעת כי על התובע להשיב לנתבעת תשלומים עודפים שקיבל נדחית בהיעדר בסיס עובדתי משפטי וראה בעניין זה פרשת מרחיב (ע"ע 1144/04 אברהם מרחיב - מוקד אמון סביון (1981) בע"מ, ניתן ביום 21/12/2006), בה נקבע, כי אין ליתן תוקף להוראה בחוזה עבודה, המתנה את זכאות העובד לתשלום זכויותיו הסוציאליות, בהשבת כספים שקיבל ממעבידו. יתרה מכך, הנתבעת לא הביאה כל ראיות בענין תשלומים עודפים ששולמו ואף טענה את טענת הקיזוז בעלמא ללא כל ראיות ועל כן דין טענה זו של הנתבעת להידחות. 10. פיצויי הלנת פיצויי פיטורין. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים לעין זה ולאור טענות הנתבעת למחלוקת כנה בדבר זכאות התובע לפיצויי פיטורים וטענתה להשבת כספים אשר שולמו ביתר לתובע, אשר לא הוכחה, ולאור קביעותיי בפסק דין זה , אני בירה כי אין מקום לפסיקת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כנגד הנתבעת , אלא יש להפחיתם לתשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום העסקתו ב- 31.5.08 ועד למועד פסק הדין. הנתבעת תשלם את הסכום הנפסק בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין ובאם זה לא ישולם במועד ישא פיצויי הלנת פיצויי פיטורים החל ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. 11. הוצאות- לאור תוצאות פסק הדין ולאור התנהלות הנתבעת בניהולו של תיק זה תשלם הנתבעת לתובע הוצאותיו על ניהול התיק בסך של 10,000 ₪. 12. סוף דבר א. הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורין בסך של 79,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31.3.08 ועד למועד מתן פסק הדין. ככל שהסכום לא ישולם בתוך 30 יום ישא הסכום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. ב. כן תשלם הנתבעת הוצאות ניהול תיק זה לתובע בסך כולל של 10,000 ₪. ניתן היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים. כדורגלדיני ספורטפיצויים