תאונת עבודה ירידה בשמיעה | עו"ד רונן פרידמן

מה הדין במקרה של ירידה בשמיעה לאחר תאונת עבודה ? האם ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש בעבודה נחשבת "תאונת עבודה" ? ##(1) תאונת עבודה ירידה בשמיעה - הקדמה:## תנאי ראשוני להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה הוא חשיפה לרעש מזיק. עצם החשיפה לרעש מזיק איננה בבחינת ידיעה שיפוטית ועל התובע להוכיח היכן עבד, מה מפלס הרעש באותם מקומות ספציפיים, באיזה כלים רועשים עשה שימוש, כמה שעות ביום בממוצע נחשף לרעש ובאיזה תקופות מדובר. ##(2) תאונת עבודה ירידה בשממיעה - חשיפה לרעש:## מה הדין במקרה של ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש בעבודה כ"תאונת עבודה" ? "תאונת עבודה" הינה אירוע תאונתי אשר התרחש תוך כדי ועקב העבודה, ואשר כתוצאה ממנו נגרמה למבוטח חבלה – פגיעה גופנית , אשר ניתנת להגדרה בזמן ומקום מסויימים בהם התרחשו (עב"ל 1392/01 חביבה בן ששון – המוסד לביטוח לאומי).לעומת זאת חשיפה לרעש מזיק נבחנת במבחנים שונים ע"פ סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי, כאשר נקבע בין היתר כי הירידה בכושר השמיעה הנדרשת בסעיף 84א(1)(2) לחוק הינה ירידה בתדירויות הדיבור (עב"ל 53/08, ליאוניד ברכליס ואח' -המוסד לביטוח לאומי. מבחינה רפואית, אין חולק על כך כי חשיפה לרעש מזיק, תוצאתה תהא פגיעה עצבית באוזן הפנימית ולא פגיעה הולכתית באוזן החיצונית התיכונה או הפנימית. מבחן הולכת האויר מבטא ירידה בשמיעה, שהינה תוצאה של גורמים רבים. מבחן הולכת העצם מבטא ירידה בשמיעה שהינה תוצאה של פגיעה עצבית בלבד. לאור האמור מבחן הולכת העצם הינו מבחן עדיף בקביעת הליקוי בשמיעה, כאשר מדובר בשאלת חשיפה לרעש מזיק כגורמת לירידה בשמיעה. ##(3) איך מודדים ירידה בשמיעה עקב תנאי עבודה ?## יש דרכי בדיקה ומבחנים שונים לבדיקת ירידה בשמיעה כתוצאה מחבלה בעבודה, לבין ירידה בשמיעה בשל רעש מזיק. בהתאם להלכת בית הדין הארצי "הוועדה מוסמכת לדרוש מהמשיב לבצע בדיקת שמיעה נוספת במכון שהיא סומכת עליו והמבקש אינו יכול להכתיב לוועדה את מכון השמיעה בו תבוצע הבדיקה". ככלל, אין כל פסול בכך שהוועדה הרפואית מפנה את המבוטחים לביצוע בדיקת שמיעה במכונים עימם עובד המוסד לביטוח לאומי דרך קבע לצורך ביצוע בדיקות שמיעה בשלב ההכרה בפגיעה עצמה כפגיעה בעבודה ולצורך ביצוע בדיקות אשר נדרשות על ידי הוועדה. "אשר לאופן מדידת ספי השמיעה, כבר נפסק, כי 'המבחן הקובע לעניין הפחתת שמיעה בשיעור של 20 דציבלים לפחות בכל אחת מן האוזניים לפי סעיף 84א (א)(2) הינו מבחן הולכת העצם' ... בהקשר זה דרך המלך הייתה לכאורה השלמת הבדיקה או הפנייתו של המשיב לביצוע בדיקה נוספת, באופן שתינתן תוצאה ברורה גם לירידת השמיעה במבחן הולכת העצם ... בקשר לכך נזכיר כי כבר למדנו לדעת, כי מבחן הולכת העצם בוחן את הקשר הסיבתי שבין החשיפה לרעש מזיק בעבודת הנפגע ובין הירידה בשמיעה, בעוד שמבחן הולכת האוויר בוחן ירידה בשמיעה מכל מקור שהוא (ראו עב"ל (ארצי) 105/10 ארקדי שייביס – המוסד לביטוח לאומי, בפסקה 6) " (עב"ל 31593-01-16 המוסד- יוסף בן יצחק (28.3.2017). משלכאורה אין די במבחן הולכת האוויר אף שאין בכך כדי לקבוע באופן קטגורי כי ירידת השמיעה של התובע אינה נובעת מחשיפה לרעש, יש צורך בהשלמת הבדיקה במבחן הולכת העצם במכון אובייקטיבי. סעיף 17 להנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים קובע fh בית הדין לעבודה רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו. ##(4) מה אומר החוק ?## על פי סעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, תנאי להכרה בירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש, כפגיעה בעבודה, הוא שכושר השמיעה בתדירות הדיבור פחות בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. בסעיף זה נקבעו תנאי הסף להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. להלן לשון הסעיף: "(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל - 1970 (להלן – רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית". בסעיף 8א(א) נקבעו תנאי סף: א. חשיפה לרעש מזיק ב. כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים – לגבי תנאי זה, נקבע בפסיקה כי "בחינת השאלה אם כושר השמיעה בכל אחת מהאוזניים פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות תבחן לפי ממוצע תדירויות הדיבור (500, 1000, 2000)." (עב"ל (ארצי) 188/08 המוסד לביטוח לאומי – אלון (12.11.2008); עב"ל (ארצי) 56705-12-15 דאוד – המוסד לביטוח לאומי (16.3.2017) ). עוד נקבע כי "התנאי האמור נבחן לפי ממוצע הפחתת כושר השמיעה בתדירויות הדיבור, ואין נדרש שבכל אחת מתדירויות הדיבור תהיה ירידה של 20 דציבלים". (עב"ל (ארצי) 16002-11-18 בוקר – המוסד לביטוח לאומי , 6.3.19). ##(5) תאונת עבודה ירידה בשמיעה - בדיקת ברה (bera):## בעב"ל 40097-08-10 אסולין - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 26/10/11) , דן בית הדין הארצי לעבודה בעניינו של מבוטח שהמשיב לא הכיר בו כמי שעבר את תנאי הסף האמור בסעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי. בעת הדיון בעניינו של המבוטח בבית הדין האזורי, מונה מומחה מטעם בית הדין האזורי, אשר הסתמך על בדיקת bera. בהתייחס לכך, אמר בית הדין הארצי לעבודה, בין השאר, כך: "מצאנו כי יש ממש בספק שהטיל בית הדין האזורי בהסתמכות על בדיקת הברה, משבדיקת הברה איננה בודקת את תדר הדיבור הנדרש על פי הפסיקה של 500 הרץ." ##(6) תאונת עבודה ירידה בשמיעה - ירידה בתדירויות דיבור:## בפסק הדין בעב"ל 188/08 דוד אלון נ' המל"ל עמד בית הדין הארצי לעבודה על תכליתו המצמצמת של תיקון 79 לחוק הביטוח הלאומי, בקבעו כי הירידה בשמיעה שהיא תנאי להכרה, כאמור בסעיף 84 א(2) צריך שתהיה מאובחנת בתדירויות הדיבור: "יש לבחון את הפיחות בשמיעה הנזכר בסעיף 84א(א)(2) ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 בממוצע תדירויות הדיבור, קרי 500 - 1000 - 2000 מחזורים בשנייה. המחוקק עשה הפרדה בין המישור הרפואי לבין המישור המשפטי בקבעו כי לא כל פגיעה בשמיעה שהיא תוצאה של חשיפה לרעש בעבודה תוכר כ"פגיעה בעבודה " כמשמעה בחוק . עמד על כך בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 53/08 לאוניד ברכליס נ' המוסד לביטוח לאומי בקבעו כדלקמן: "התנאים המקדמיים להכרה בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה נקבעו בסעיף 84א(א) לחוק הביטוח הלאומי והם בתמצית: חשיפה מתמשכת לרעש מזיק כהגדרתו בסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל - 1970; ירידה בכושר שמיעת המבוטח בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מאוזניו בממוצע תדירויות הדיבור. ככל שיש מחלוקת בנדון זה במהלך בירור תביעה שהוגשה לפקיד התביעות או לבית הדין (בשל מספר בדיקות שמיעה עם תוצאות שונות וכד'), רשאי פקיד התביעות להיעזר ברופא מוסמך בנדון זה ובית הדין רשאי להיעזר בחוות דעת של מומחה יועץ - רפואי; הגשת התביעה למוסד תוך 12 חודשים מהמועד המוקדם מבין אלה: היום בו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית או היום בו החלה הירידה בשמיעה לדעת ועדה רפואית. מבלי שמתקיימים תנאים מקדמיים אלה, ליקוי שמיעה לא יוכר כפגיעה בעבודה ולא ייבדק הקשר הסיבתי שבינו לבין עבודתו של המבוטח הנפגע. " דעת הרוב בפסק הדין בעניין ברכליס אימצה את פרשנותו הלשונית הפשוטה של החוק לפיה לצורך הכרה בפגיעה בשמיעה+טינטון כפגיעה בעבודה יש להוכיח ירידה בכושר שמיעת המבוטח בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מאוזניו בממוצע תדירויות הדיבור. ##(7) ירידה בשמיעה בעבודה - סיכום:## כפי שנקבע בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) ובפסיקת בית הדין לעבודה, תנאי להכרה בפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה, הוא כי קיימת ירידה בשמיעה בשיעור 20 דציבל לפחות, בשתי האוזניים, בתדירויות הדיבור. נפסק כי יש לבחון את הפיחות בשמיעה הנזכר בסעיף 84א(א)(2) לחוק בממוצע תדירויות הדיבור קרי, ירידה של 20 דציבל בממוצע בתדירויות הדיבור. עוד נפסק בנוגע לאופן מדידת ספי השמיעה כי המבחן הקובע לעניין הפחתת השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים לפי סעיף 84א(א)(2) הינו מבחן הולכת העצם.תאונת עבודהשמיעה