בפני עתירה למתן צו על תנאי נגד המשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל דרישת פיקוח עיריית תל-אביב מתאריכים 11.4.10 ו-5.10.2011 שעניינה סילוק חפצים מדירת העותר וסביבתה. לטענת העותר הוא מתגורר בדירה בבית משותף ברח' קרלנטר 9 תל-אביב בדמי מפתח וכל החפצים אשר בדירה הינם רכושו, הם מצויים חלקם בארונות וחלקם בדירה בערימות וגם אם הינם גרוטאות אין בהם כדי להוות מפגע תברואתי המצריך סילוקו על ידי המשיבה בהתאם לחוק. עוד טוען העותר, כי החזקת גרוטאות רכב איננה נחשבת כמפגע המזיק לבריאות למרות שמצבורי הגרוטאות עלולים לשמש מקום מסתור לעכברים. והמשיב נהג בחוסר מידתיות כאשר דרש את סילוק או פינוי רכושו מאחר ונמצאה צואת עכברים במקום. לטענת ב"כ המשיב העותר גורם למפגעים ולסכנה של ממש הן לעצמו והן למתגוררים בבנין בו הוא מצויה דירתו. המשיב קיבל תלונות רבות של שכנים בדבר מפגעים הקיימים בדירת העותר. תברואני המשיב ערכו ביקורת בדירה בתאריך 11.4.11. ובביקורת שנערכה בנוכחות העותר נמצאו מפגעים תברואתיים רבים כגון: "הדירה מלאה עד אפס מקום בכמויות אדירות של אשפה וגרוטאות, כך שדלת הכניסה איננה נפתחת אלא כדי 30 ס"מ בלבד. על דלת הכניסה לתוך פנים הדירה ועל קיר חדר המדרגות תלויות שקיות ניילון ובתוכן שארי מזון בדרגות ריקבון שונות. מרפסת הדירה מלאה אף היא עד אפס מקום בגרוטאות מסוגים שונים ובאשפה והיא מלוכלכת מאוד... שהמרפסת לא נוקתה זמן רב וכן נראו בה מקקים וצואת עכברים חלל חדר המדרגות המצוי בסמוך לדירה אפוף בריח רע מאוד והוא עמוס בגרוטאות ובחלקי אופניים מאובקים ומלוכלכים ועל רצפתו אשפת עיתונים, שארי מזון עבש וגללים של עכברים". לטענת ב"כ המשיב, העותר שהינו "אספן כפייתי" עושה כל לאל ידו על מנת לסכל את סילוק המפגעים החמורים המתקיימים בדירתו. לעותר ניתנו הזדמנויות שונות לבצע את סילוק המפגעים בעצמו אולם הוא לא עשה כן. עוד טוענת ב"כ המשיב כי בהתאם לסעיף 242 לפקודת העיריות שכותרתו "תברואת בריאות הציבור ונוחותו" רשאית המשיבה להסיר כל מטרד ולבדוק מה הם המטרדים הקיימים במקום ציבורי או פרטי במידה והם מהווים סכנה לבריאות הציבור. לצורך כך יש לנציגי המשיב סמכות מכח סעיף 62 לחוק עזר בתל-אביב-יפו "שמירת הסדר והניקיון" התש"ם-1980 להיכנס בכל עת סבירה לנכס או למקום אחר על מנת לבצע את כל הדרוש כדי לברר אם קוימו הוראות חוק העזר ולנקוט בכל הצעדים הדרושים לצורך קיומו. לאור המפגעים התברואתיים הללו, נמסרה במעמד זה ב-11.4.11 לעותר דרישה לפינוי כל האשפה והגרוטאות מהדירה. עם קבלת הדרישה פנה המבקש בכתב לביטולה לאגף לפיקוח עירוני ונענה ב-13.4.11 כי עליו למלא את הדרישה כלשונה. בביקורת נוספת שנערכה בדירה ב-23.5.11 ומשנמצא כי המשיב לא מילא אחר הדרישה והסיכון הממשי לבריאות הציבור נותר על כנו, עתרה המשיבה לבית משפט לעניינים מקומיים בתל-אביב בבקשה למתן צו כניסה לדירה לצורך בדיקת קיומם של מפגעים וסילוקם. בתאריך 0.8.11 ניתן על ידי בית משפט השלום בתל-אביב צו המורה לעותר לאפשר לגורמי האכיפה במשיבה להיכנס לדירה ולבדוק קיומם של מפגעים. בהמשך נערכו בדירת העותר מספר ביקורות נוספות וממצאי הביקורות היו זהים לפיהם מצבה התברואתי של הדירה מוסיף להיות קשה מנשוא, בין היתר בהיותה משמשת אכסניה ובית גידול למזיקים וחרקים ומהווה סכנה תברואתית למבקש ולדיירים אחרים בבנין. הביקורת האחרונה נערכה במקום ב-15.1.12, בידי התברואן לא עלה להיכנס לדירה הואיל והעותר לא פתח את הדלת, אולם עלה בידו להבחין במצבם של חדר המדרגות והמרפסת החיצונית שנותרו ללא שינוי באופן שמתקיימים בהם מפגעים של ממש. דיון: לאחר ששמעתי את טיעוני העותר וב"כ המשיב ועיינתי במסמכים ובתמונות שצורפו, סבורני שאין מנוס מלדחות את העתירה. מדוחות הביקורות של התברואנים ומהתמונות שצורפו להם, המדברות בעד עצמן כאשר האחרונות שבהן צולמו ביום 14.2.12 התרשמתי כי אכן יש ממש בטיעוני ב"כ המשיב ודירתו של העותר וסביבותיה המרפסת וחדר המדרגות מלאים במפגעים תברואתיים כפי שפורט בדוחות התברואנים ואשר אותם אף ניתן לראות בבירור בתמונות שהוגשו. בישיבת בית המשפט מיום 25.1.12 דחיתי את הדיון להיום על מנת לאפשר לעותר לפנות את כל המפגעים התברואתיים, גרוטאות, מקקים עכברים גללים של עכברים ניילונים מאובקים, שקיות וחבילות לכלוך שונות. היום במועד הדיון הוגשו לבית המשפט צילומים של דירתו של העותר שצולמו בביקורת שנערכה ביום 14.2.12. הביקורת נערכה לפי בקשת העותר על ידי תברואנית אחרת ולא על ידי התברואן מוטי ענבר שערך את הביקורות הקודמות. בביקורת נוכח גם מפקח מטעם המשיב. כפי שניתן לראות מהתמונות שהוגשו, הדירה עדיין מלאה עד אפס מקום לכלוך ומפגעים תברואתיים. גם המרפסת נותרה כפי שהיתה מלאה בגרוטאות ואשפה אשר צולמו מהרחוב וכן חדר המדרגות. אין ספק כי המבקש כהגדרת ב"כ המשיב הינו "אספן כפייתי" המאחסן בדירתו ובסביבתה דהיינו במרפסת ובחדר המדרגות הסמוך לדירה, גרוטאות, זבל, אשפה, שקיות ניילון, שקיות עם שאריות מזון וזבל, חלקי אופניים וכדומה. לעותר ניתנו הזדמנויות אין ספור לפנות מדירתו את המפגעים התברואתיים אולם הוא לא עשה זאת. במצב דברים זה, מוטלת על הרשות העירונית האחריות והחובה לפעול לסילוקם של המפגעים הללו המהווים מטרד לשכנים שבסביבה (ראה סעיפים 53(א) לפקודת בריאות העם, סעיף 242 לפקודת העיריות שכותרתו "תברואה בריאות הציבור ונוחותו" אשר נותן לרשות העירונית סמכות ל"הסרת כל מטרד או למניעתו... תמנע הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהווה סכנה לבריאות הציבור ותנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי ... תורה בדבר בדיקת בתים ובניינים כדי לברר את מצב הניקיון שבהם..." (ראה גם 249(29) לפקודת העיריות וכן סעיף 62 לחוק עזר לתל-אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון תש"ם - 1980). הוראות החיקוקים הללו ואחרים מקנים למשיב סמכות להיכנס לדירה ולסלק המפגעים התברואתיים המתקיימים בה אף ללא צו שיפוטי. אולם במקרה דנן, כאמור ניתן גם צו שיפוטי בענין זה על ידי בית משפט השלום בתל-אביב. כאמור לעותר ניתנו הזדמנויות רבות לסלק את המפגעים מדירתו וסביבתה ולנקות את דירתו וגם בית משפט זה נתן לו בישיבה הקודמת הזדמנות לעשות זאת. אולם, ללא הועיל העותר עד היום טרם פינה את המפגעים הללו. בנסיבות דנן, אין ספק כי מחובתו של המשיב לפעול להסרת המפגעים התברואתיים מדירתו של העותר, מאחר ואין בכוונתו לעשות כן בעצמו. אי לכך ולאור כל האמור לעיל, סבורני כי החלטות המשיב בעניינו של העותר עומדות במבחן הסבירות, הן ראויות ומידתיות, אשר על כן אני דוחה את העתירה. העותר ישלם למשיב שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך 7,000 ₪. הסכום דנן יוצמד למדד יוקר המחייה וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. כניסה לדירהמקרקעיןצווים