פגיעה שורשית בחוליות - החמרת מצב תאונת עבודה

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 4.12.11, אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער כתוצאה מהפגיעה בעבודה מיום 2.4.00. 2. ביום 27.3.12 התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם, במסגרתו הודיע ב"כ המערער כי יודיע את עמדתו באשר להמשך ההליכים בתיק עד ליום 5.4.12. באותו דיון הוסיף ב"כ המערער, כי ככל שיעמוד על הערעור הוא יבקש לראות בטיעונים שהועלו בערעור ובפרוטוקול הדיון כסיכומים מטעמו. ביום 5.4.12 הודיע המערער כי הוא עומד על הערעור, משכך הוגשו סיכומי המשיב והתיק הועבר אליי למתן פסק דין. 3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער: א. טעתה הוועדה עת לא הבהירה על סמך מה קבעה, כי לא חלה החמרה במצבו של המערער כתוצאה מהתאונה, חרף האמור במסמכים הרפואיים השונים. ב. הוועדה לא התייחסה לתלונות המערער בדבר כאבים שמקרינים לצוואר ולרגל ולא נימקה למה ניתן לייחס את ההחמרה במצבו. ג. טעתה הוועדה עת קבעה כי המערער לא סובל מהפרעה כתוצאה מהפגיעה השורשית למרות תוצאות בדיקת ה - E.M.G. ד. טעתה הוועדה עת התעלמה מחוות הדעת של ד"ר גטאס מיום 20.3.11. ה. הוועדה לא שקלה נכות זמנית ולא נימקה את החלטתה כמתחייב. 4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: א. לא נפלה כל טעות משפטית בעבודת הוועדה ואין כל מקום להתערב בהחלטתה. ב. הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית מקיפה לאחר שבחנה את טווחי התנועות. ג. הוועדה התייחסה לתוצאות בדיקת E.M.G וציינה כי תוצאות אלה לא באות לידי ביטוי בבדיקה הקלינית שנערכה. יש לזכור כי בדיקת E.M.G הינה בדיקת עזר בלבד וכי די בכך להוות נימוק מספיק לאי קבלת ממצאי הבדיקה על ידי הוועדה. ד. הוועדה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר גאטס וציינה כי לא מצאה בבדיקה שערכה הגבלות כפי שמצא ד"ר גאטס בבדיקתו. ה. בשים לב להודעת המערער כי הוא סובל מנויורופתיה סוכרתית, אין ממש בערעור ודינו להידחות. 5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: א. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי בפניה עמדו התביעה להחמרת מצב, אישורים רפואיים, בדיקות שונות לרבות בדיקתE.M.G וכן חוות הדעת של ד"ר גאטס מיום 20.3.11. בסעיף 21 לפרוטוקול פירטה הוועדה את ממצאיה הרפואיים, ציינה כי ערכה למערער בדיקה קלינית וקבעה כי לא מצאה הגבלה כלשהי בתנועות גב תחתון. ב. הוועדה בדקה כוח גס בארבעת הגפיים וציינה כי קיימת ירידה בתחושה ואף התייחסה לקיום מצב של נויורופתיה סנסורית מסוכרת. הוועדה התייחסה לבדיקת EMG מיום 28.11.11, אשר מצביעה על פגיעה שורשית בחוליות L4-L5 S1 מימין ו -L4-L5 משמאל וכן סימנים של פולינוירופתיה מוטורית וסנסורית... הוועדה הוסיפה כי: "בבדיקה הקלינית לא נמצאו הפרעות של פגיעה שורשית, נמצאו רק סימנים של פולינוירופתיה סנסורית וללא קשר לתאונה הנדונה (סוכרת). הממצאים ב - E.M.G (פגיעה שורשית) לא באים לידי ביטוי בבדיקה הקלינית". ג. בסעיף 23 לפרוטוקול ציינה הוועדה, כי לא מצאה החמרה במצבו או בסימני הגירוי השורשי. הוועדה הוסיפה כי: " עיינה בחוות דעת ד"ר גאטס מ - 20.3.11, הוועדה לא מצאה הגבלה בתנועות הגב כפי שצוין בחוות הדעת ולכן לא מקבלת את קביעתו לגבי גובה הנכות, קרי החמרה. הוועדה קובעת כי אין החמרה במצבו". ד. מעיון כאמור בפרוטוקול הוועדה, עולה כי למערער נערכה בדיקה קלינית מקיפה, הוועדה התייחסה לבדיקת ה - E.M.G ולנויורופתיה הסוכרתית ממנה סובל המערער והבהירה כי תלונותיו בעניין זה, אינן קשורות כלל לתאונה. הוועדה הבהירה עוד כי ממצאי בדיקת ה - E.M.G המצביעים על פגיעה שורשית לא באים לידי ביטוי בבדיקה הקלינית. קביעות הוועדה בעניין זה, הן קביעות רפואיות גרידא ובית הדין אינו מוצא מקום להתערב בהן. מעבר לנדרש, יש לציין כי בחוות הדעת של ד"ר גטאס נקבעו למערער אחוזי נכות בתחום האורטופדי בלבד בעוד שבשים לב לממצאי בדיקת ה- EMG ציין המומחה כי איננו מוסיף אחוזי נכות בגין הנזק הנוירולוגי לאור השתלבותו בנויורופטיה הסוכרתית ונזקיה הסיסתמיים. על כן - גם המומחה מטעם המערער לא ראה לנכון לקבוע נכות נוירולוגית בגין התאונה. ה. באשר למסמכים אשר לטענת המערער לא זכו להתייחסות הוועדה, יש לציין כי הוועדה לא מחויבת להתייחס לכל מסמך ומסמך. יחד עם זאת, הוועדה מחויבת להתייחס לחוות דעת שמונחות בפניה, כפי שעשתה. הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר גאטס, ציינה במפורש כי לא מצאה הגבלות בתנועות הגב כפי שמצא ד"ר גאטס, משמע שממצאי הוועדה היו שונים מאלה שהגיע אליהם ד"ר גאטס, ומשכך גם המסקנות היו שונות. התייחסות הוועדה לעניין הינה התייחסות מספקת שכן די בשוני בממצאים כדי להוות נימוק מספיק לדחיית האמור בחוות הדעת שמטעם המערער. ו. ראוי לציין כי הוועדה לא שללה קשר סיבתי בין תלונות המערער לבין התאונה הנדונה, אלא שהיא קבעה כי לא מצאה הגבלה בתנועות הגב כפי שמצא המומחה מטעם המערער. 6. לסיכום: לאור כל האמור לעיל ומשלא מצאתי כי נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות. משמדובר בהליך למימוש זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות. 7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. ניתן היום, יא' אייר תשע"ב, 03 מאי 2012, בהעדר הצדדים. תאונת עבודהחוליותהחמרת מצבעמוד השדרה