אי צירוף מסמכים מהותיים לכתב התביעה

אי צירוף מסמכים מהותיים לכתב התביעה 1. בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת ר. יצחקי מיום 11.2.97 שניתן בת.ה. 12822/97, לפיה נדחתה בקשת המערערת למחיקה על הסף של ההודעה לצד שלישי שהוגשה על ידי המשיבה 1 כנגדה. העובדות הצריכות לעניין: 2. המשיבה 2 הגישה תביעה כנגד המשיבה 1 בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה, כתוצאה משריפה אשר ארעה ביום 18.9.96 במבנה תעשייתי באיזור התעשיה ביוקנעם. המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") הגישה הודעת צד שלישי כנגד המערערת וכנגד המשיבים הפורמליים. בהודעה טוענת המשיבה כי המערערת היתה המבטחת של המשיבה 5 בפוליסת ביטוח עבודות קבלניות מס' 10-9140220050 (להלן: "הפוליסה") ומאחר שהמשיבה היא קבלנית משנה של המבוטח חובה של המערערת לשאת בחיוביה. טענות המערערת: 3. המערערת טענה בבקשתה שנדונה בפני כב' הרשמת יצחקי, כי יש לדחות או למחוק על הסף את המבקשת (שהינה צד שלישי מס' 4 בתיק העיקרי), מהתביעה בשל חוסר יריבות ו/או מחמת העדר עילה, כאשר עיקר הטענה הינה כי תקופת הביטוח נסתיימה ב- 31.8.96 בעוד שהשריפה ארעה ביום 18.9.96. 4. כמו כן, טענה המערערת כי המשיבה לא צירפה את הפוליסה להודעת צד שלישי, בניגוד למתחייב בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התסד"א"). המכתב מאת סוכן הביטוח שצורף לסיכומי המשיבה בפני כב' הרשמת יצחקי לא הוזכר בהודעה ועל כן אינו מהווה חלק מעילת תביעה ואין להסתמך עליו. לפיכך, טוענת המערערת כי טעתה כב' הרשמת בדחותה את הבקשה לסילוק על הסף. טענות המשיבה: 5. המשיבה טוענת כי היא נכללת בגדר ה"מבוטח" בביטוח שרכשה המשיבה 5 אצל המערערת במסגרת פוליסת ביטוח לעבודות קבלניות שבו המבוטחת הינה המשיבה 5. המערערת ביטחה את המשיבה 5 בביטוח קבלנים ובו פרק חבות כלפי צד שלישי, מחובתה לשפות את המשיבה ואת המשיבה 5 בהודעה לצד שלישי למקרה ויחוייבו. באשר לטענה שלא צורפה הפוליסה שהינה מסמך רלוונטי ומהותי, טוענת המשיבה כי הפוליסה אינה ברשותה וכי המערערת מבקשת להנות מהסתרת המסמכים בטענתה זו. המשיבה צירפה מכתב שהוזכר בדיון לטענתה והוא מכתבו של סוכן הביטוח של המשיבה 5, אשר ביקש לחדש את הביטוח בטרם הסתיימה תקופת הביטוח, כך שבתקופה הרלוונטית לשריפה פוליסת הביטוח היתה תקפה. דיון ומסקנות: 6. לאחר שעיינתי במסמכים המצורפים, נראה כי דין הערעור להדחות. תחילה לעניין אי צירופה של הפוליסה. תקנה 75(ב) לתקנות קובע כי: "היה תוכנו של מסמך עניין מהותי במשפט יש להביא בכתב הטענות, את נוסח המסמך או קטעיו המהותיים או לצרפם לכתב הטענות". בהתאם לאמור, במידה והיה בידי המשיבה המסמך המהותי, אין ספק שהיה עליה לצרפו לבקשה. אולם, במקרה שלפנינו, המשיבה אינה זו שרכשה את פוליסת הביטוח אצל המערערת ואינה צד ישיר להסכם הביטוח ומסיבה זו אין לשלול על הסף את טענתה כי אין ברשותה את הפוליסה. המסמך, אם הונפק, נמצא ככל הנראה ברשותה של המערערת וכך גם יש להניח שאם נשלח, לאחר הנפקתו, בעקבות מכתבו של הסוכן לחידוש הפוליסה, הוא נמצא אצל המשיבה 5. לפיכך, בנסיבות אלה, משלא נמצא המסמך בידי המשיבה, לא ניתן לדרוש ממנה את צירופו בשלב זה. זאת ועוד, נושא הסנקציה שבגין אי צירוף מסמך מהותי נתונה לשיקול דעת ביהמ"ש ולא בכל מקרה יעתר ביהמ"ש למחיקת כתבי טענות עקב אי צירוף מסמך. ואומר על כך ד"ר י. זוסמן בספרו "סדר הדין האזרחי" (מהדורה שישית 1991): "התקנות לא קבעו, כיצד ינהג בית המשפט בתובע, אשר לא קיים את התקנה 75 (ב) וכבר בזמן המנדט נטו בתי המשפט להקל, והתירו הגשת מסמך שצריך היה להיות מובא בכתב תביעה או מצורף אליו, גם כאשר לא הובא כך" (עמ' 166). כמו כן, הכלל הוא שביהמ"ש רשאי להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון ונראה כי לאחר גילוי מסמכים והחלפת המסמכים בין הצדדים, הפגם הנ"ל היה נרפא. לפיכך, יש לדחות את הערעור עד כמה שהוא נסמך על הטענה של אי צירוף הפוליסה. 7. מכאן לטענה הנוספת בנוגע להעדר עילה והעדר יריבות. לטענת המערערת, אין למשיבה עילה או יריבות כלפיה וזאת בשל אי הנפקת פוליסת ביטוח חדשה לתקופה נשוא התביעה בתיק העיקרי. נדמה כי כיום אין חולק שלנוכח הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א1981-, רשאי צד שלישי (בהנחה בשלב לכאורי זה, שהמשיבה, אשר אין בידה פוליסת ביטוח, הינה צד שלישי ביחס למערערת), להגיש תביעה ישירות נגד המבטח. בדעה זו מחזיק המחבר דוד ששון בספרו "דיני ביטוח": "היש לצד שלישי, במקרה של ביטוח אחריות זכות לתבוע את המבטח ישירות, ובאלה נסיבות או תנאים? סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח עונה על שאלה זו בחיוב וכמעט ללא סייגים בקובעו יריבות ישירה בין צד שלישי למבטח..." (עמ' 89). אם כן, המסקנה הינה כי היריבות בין הצדדים קיימת. בנוגע לשאלה אם קיימת עילת תביעה, הכלל הוא כי בוחנים עילת תביעה עפ"י המבחן הכלול בשאלה לפיה בהנחה שהתובע יוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו האם הוא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש ואם התשובה לשאלה זו הינה חיובית, פירושו של דבר כי קיימת עילת תביעה. במקרה שלפני, דרוש ליבון ובירור של טענות המשיבה ביחס למערערת ובהן השאלה האם בזמן הרלוונטי לשריפה, היינו 18.9.96, היתה פוליסת ביטוח בת תוקף, המכסה את המקרה והכוללת את המשיבה כמבוטחת. כדי לברר שאלה זו ושאלות אחרות, יהיה צורך בשמיעת עדויות של סוכן הביטוח ואחרים, כאשר בשלב זה לכאורה, קיים מכתבו של סוכן הביטוח מיום 29.8.96 שבו ניתנה הודעת חידוש/הארכה עד ל- 31.10.96 שהינו מועד לאחר אירוע השריפה נשוא הדיון. 8. הכלל הוא כי ביהמ"ש ינהג במשנה זהירות, מקום בו נדרשת מחיקה או דחיה על הסף, שכן מחיקת תביעה בשלב מוקדם זה שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו בפני ביהמ"ש וכפי שנאמר בבג"צ 254/73 צרי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד כח(1) 372 על ידי כב' מ"מ מקום הנשיא (כתוארו אז) י. זוסמן: "חיסול המשפט בדרך מקוצרת, ללא גביית ראיות, מיועד למנוע הליך עקר שלא יתן לתובע בשם פנים ואופן מבוקשו, אך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים לפניו שערי בית המשפט". 9. כפי שצויין לעיל, רשאי ביהמ"ש בכל שלב לאפשר תיקון כתבי הטענות וזאת מכח תקנה 65 לתסד"א ועל אפשרות זו מצביע גם ד"ר י. זוסמן המנוח בספרו הנ"ל: "כאשר החסיר התובע עובדה "מהותית" כמשמעותה בתקנה 71 (א) ובלעדיה זכותו אינה זכות", התיר בית המשפט להרשות לתובע לתקן את כתב התביעה וצווה למעשה על הגשת הרצאה נוספת ומפורשת יותר של מהות התביעה" (עמ' 371). גם המחבר אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה חמישית 1999) בעמ' 134, מציין כי בנוסף לכל הטעמים שהובאו כי: "הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה". ולמטה מזה, הוא מוסיף: "רצוי להימנע ממחיקה על הסף אפילו מבחינה דיונית פורמאליסטית ניתן היה להגיע לתוצאה זו. ברור שבמחיקת התובענה מטעמים כאלה, לא יבוא הסכסוך לפתרונו, ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין". 10. אשר על כן, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת כב' הרשמת יצחקי נשוא הערעור. הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. צירוף מסמכיםמסמכיםכתב תביעה