באילו מקרים פריצת דיסק בעבודה תוכר כ"תאונת עבודה" ? האם פריצת דיסק בעבודה כתוצאה מהרמת משקל כבד נחשבת "תאונת עבודה" ? האם פריצת דיסק כתוצאה מנסיעה ממושכת מוכרת כ"תאונת עבודה" ? כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין פריצת דיסק לתנאי עבודה ? ##(1) תאונת עבודה פריצת דיסק עקב הרמת משקל כבד תוך כדי טיפול כל סולם:## בעב"ל 11477-05-14 התובע נפגע במהלך העבודה, תוך כדי טיפול על הסולם כלפי מעלה על תל העפר עם המכשירים ששקלו כ-15 ק"ג, חש התובע לפתע ב"קליק" בגב, מלווה בכאב חד ותחושת זרם ברגלו השמאלית. עקב הכאבים התובע חש שהוא לא מסוגל לתפקד ברגלו השמאלית והתקשה להמשיך בטיפוס. בחוות דעת המומחה צוין כי האירוע התאונתי שתואר אינו מאוד טיפוסי לגרימת פריצת דיסק מותני כשלעצמו למרות שקשה לשלול את הדבר על הסף אולם המקרה התקבל בבית המשפט כאירוע בעבודה. אין ויכוח שלחולה היתה תמונה לומבו-סיאטית 3-4 חודשים לפני לתאונה אך ללא נזק נוירולוגי וללא אבחנה או הוכחה של פריצת דיסק מותני. בית הדין לעבודה דן בשאלות האם השפעת האירוע המתואר על החמרת הנזק הקיים בגב מסוג פריצת דיסק מותני הינה פחותה בהרבה מהשפעת יתר גורמי הסיכון התחלואתיים האחרים ? והאם המצב הרפואי שתועד בתיק הרפואי בעבר (כאבי גב קורנים לרגל שמאל), לפני אירוע התאונה, הינו מצב שיכול היה להימשך אלמלא התאונה ללא פריצת דיסק, הן באותו מועד והן לאחריו ? המומחה הרפואי הסביר, כי פריצת דיסק יכולה להתפתח בצורה הדרגתית, אך הופעת תמונה שדיסק תקוע בנקב הבין חולייתי משמאל בגובה L4-5 הינו מצב חדש, שלא היה קודם לכן. הרקע שקדם לו היה אמנם קיים, אך החמיר בצורה ניכרת בעקבות האירוע בעבודה. לאור האמור לעיל נפסק כי האירוע יוכר כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ועל ביטוח לאומי לשלם לתובע דמי פגיעה כחוק. ##(2) פריצת דיסק של נהג כתאונת עבודה:## בב"ל 11175-08 התובע עבד כל חייו המקצועים כנהג. חלק מעבודתו נעשתה על כבישים סלולים וחלק בדרכי עפר ודרכים לא סלולות. התובע החל לסבול מכאבי גב ללא טראומה ספציפית. התלונן על כאבי גב ובהמשך פונה לבית החולים ונותח בגלל פריצת דיסק L4 L5 משמאל עם כף רגל צנוחה. המומחה הרפואי ציין כי פריצת דיסק הינה מחלה ניוונית בעל רקע גנטי בדרך כלל. לתנאים סביבתים יכולה להיות תרומה מסויימת בהחשה של התפרצות המחלה. התנועות שעשויות לגרום להחשה של המחלה הינן בדרך כלל תנועות אקסאליות לאורך עמוד השדרה ותנאי זה מתקים אצל נהגים ברכב כבד והתקיים אצל התובע. ההוכחה לדבר הינה סטטיסטית ולא חד משמעית. כל קפיצה של הרכב איננו מהווה כשלעצמו טראומה אך כאמור ישנן עבודות סטטיסטיות שמראות שכיחות גבוהה יותר אצל נהגי משאיות או רכב כבד ובשל כך פותחו אף כיסאות מיוחדים עם בולמי זעזועים. תורת מיקרוטראומה כשלעצמה הינה שרויה במחלוקת. ישנן אסכולות התומכות בה וישנו אסכולות השוללות אותה מכל וכל. המומחה בחן את עבודתו של התובע כנהג וקבע בחוות דעתו לאור החומר הרפואי שבפניו ובהתבסס על העובדות כי פריצת הדיסק ממנה סובל התובע ניזונה מתנאים סביבתיים של עבודתו. המומחה קבע באופן חד משמעי כי התנועות החוזרות ונשנות בעבודתו במשאית במהלך השנים תרמה בהחשה של התפרצות המחלה שכן התנועות האקסיאליות לאורך עמוד השדרה מתקיימות אצל נהגים ברכב כבד והתקיימו אצל התובע. אומנם המומחה קובע כי אין הוכחה חד משמעית לכך אלא מדובר בהוכחה סטיסטית אך בנוסף הוא קובע כי כל קפיצה של רכב ובפרט אצל נהגי משאיות ורכב כבד יוצרת פעולה חוזרת ונשנית של מיקר טראומה המהוות זעזוע לגב ומחמירות או מאיצות את התפתחות המחלה של פריצת דיסק. ##(3) פריצת דיסק כתוצאה מתנאי עבודה:## בב"ל 3805-07 תובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע בו נפגע, לטענתו, בעמוד השדרה הצווארי כתאונת עבודה וכן הגיש תביעה להכיר בליקוי ממנו סבל בצואר ובגב כפגיעה בעבודה על דרך מחלת מקצוע/מיקרוטראומה. המומחה הרפואי קבע כי קיים קשר סיבתי חלקי בין תנאי עבודת התובע והכאבים בצווארו, על פי תורת המיקרוטראומה וכי כל מאמץ פיסי שעשה התובע במסגרת עבודתו גרם לפגיעה זעירה בצוארו. עוד קבע, כי תאור עבודת התובע דומה לעבודת סבלות של פועלי נמל העוסקים בעבודת סבלות החוזרת על עצמה ושבעניינם מוכר קשר בין העבודה ופריצות דיסק . המומחה השיב על השאלות שנשאל, הסביר את מנגנון גרימת הנזק תוך השוואת עבודת התובע לעבודת סבל העוסק בהרמת ארגזים תוך הנעת הצוואר לצד על מנת להשעין את הארגז, וקבע כי תנאי עבודתו גרמו לפריצת הדיסק והחמירו את תהליך הופעת השינויים הניווניים. בחוות דעתו קבע המומחה כי תאור עבודתו של התובע דומה לתנאי עבודתם של סבלים פועלי נמל המוכרת כגורמת לפריצת דיסק. כמו כן קבע, כי תנאי העבודה המלווים במאמצים פיזיים חוזרים ונישנים ולפגיעות זעירות בצוואר, גרמו למחלתו של התובע ה - CERVICALGIA WITH RADICULAR PAIN. כתוצאה מתנאי עבודת התובע כפי שנקבעו על ידנו נגרמה לתובע פריצת דיסק צווארית וכן החומרה מחלת ה - CERVICALGIA WITH RADICULAR PAIN ממנה סובל התובע. ##(4) תאונת עבודה פריצת דיסק בגלל התכופפות:## בב"ל 38234-10-12 עבודת התובע היתה עבודה פיזית, בגינה כך טען, ארעה פריצת דיסק, כנראה כאשר התכופף לקחת הארגז זה מה שהביא לפריצת הדיסק. בית הדין לעבודה פסק כי למרות שעבד רק שנה בעבודה זו בשנת עבודה זו כמחצית מזמן עבודתו הוקדש להרמת ארגזים וסידורם על מדפים. בתקופה זו הלכו והתגברו כאבי הגב שלו עד שהביאו להפסקת עבודתו, והתברר שנוצרה לו פריצת דיסק. אמנם התובע עשה פעולות נוספות במקום עבודתו, אך למעלה מארבע שעות ביום בממוצע של הרמת ארגזים וסידורם על מדפים, מהווה פעולה חוזרת ונשנית, ועל כן מרימה את נטל הראייה לתשתית עובדתית למינוי מומחה שיבחן האם מתקיימות הדרישות להוכחת פגיעה בגב לפי תורת המיקרו טראומה. ##(5) תאונת עבודה פריצת דיסק - תביעה שנדחתה:## בב"ל 46723-05-16 התובע עבד כנהג אוטובוס, ביקש להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה -1995 על פי תורת המיקרטראומה. התובע החל את עבודתו כנהג בגיל 22. בגיל 34 החל לסבול מכאבי גב תחתון. ללא כל קשר לאופי עבודתו של התובע, כאבי גב על רקע פריצת דיסק הינה מחלה של גיל צעיר וזאת להבדיל מכאבי גב על רגע התפתחות של שינויים ניווניים בחוליות עמוד השדרה שהינה מחלה של גיל מבוגר. המומחה הרפואי ציין כי פריצת דיסק אינה תוצאה של מיקרוטראומה כי אם תוצאה של טראומה בין אם ישירה (חבלה ישירה) ובין אם תוצאה של חבלה עקיפה (תנועה בלתי מבוקרת של הגב התחתון/הרמת משא כבד וכו'). מעיון בחוות דעתו של המומחה עלה כי המומחה סבור כי לא נראה כי קיים קשר של מעל 50% אם בכלל בין אופי עבודתו של התובע כנהג ובין הליקוי שתואר בגבו. המומחה פירט בהרחבה את נימוקיו לקביעה זו וציין כי מצב הגב אינו מתאים למיקרטראומה, אלא לטראומה רגילה, שכן פריצת דיסק אינה תוצאה של מיקרטראומה כי אם תוצאה של טראומה בין אם ישירה (חבלה ישירה) ובין אם תוצאה של חבלה עקיפה (תנועה בלתי מבוקרת של הגב התחתון/הרמת משא כבד וכו). ##(6) פריצת דיסק צווארי בגלל רטט כתאונת עבודה:## בב"ל 46716-12-14 צויין כי בספרות הרפואית קיימת אסכולה כי כאב כרוני בצוואר (אך לא פריצת דיסק ונזק נוירולוגי) עלול להיגרם בסיכון יחסי של כ- 1.35 – 1.26 עקב רטט כל גופי. עניין זה מודגש בכך שרטט משימוש בכלים רוטטים (שאצל התובע הינו רק חלק מסוים מכלל עבודתו) מוכר כפוגע בעיקר בגפה העליונה ולא בצוואר וראו מאמר מסכם בנושא המדגים כי נזק מבני מודגם במרכיבי עצב וכלי דם רק באתרים היקפיים ולא בחוט השדרה. אין נתון תומך לפריצת דיסק צווארית עקב רטט מכלים המוחזקים ביד (בניגוד למשל לליקוי בדיסק עמ"ש מותני ברטט כלל גופי כמו בטייסי מסוקים). גם מחלות המקצוע המוכרות בתקנות אינן תומכות בקשר בין שימוש בכלי עבודה רוטטים לפריצת דיסק צווארי. לאור כל האמור לעיל בית הדין לעבודה קבע כי אין שינוי בקביעה כי ככל שיש השפעה כלשהי לרטט מכלי עבודה ידני על הופעת ליקוי של פריצת דיסק בצוואר, הרי שהשפעה זו הינה פחות מ-20% הנדרשים לקביעה כי מדובר בהשפעה משמעותית. עמוד השדרהתאונת עבודהפריצת דיסק