פריצת דיסק בגב תאונת עבודה

התובע, יליד 1952, מתגורר בכפר ימה-זמיר, בעל משק חקלאי, עצמאי, הכולל, בין השאר, חלקת אדמה שבה הוא מגדל עגבניות. בתביעה שלפני מבקש התובע להכיר בנזק שנגרם לו בעמוד השדרה (פריצת דיסק בגובה החוליות 4L - 5L ושינויים ניווניים בעמוד השדרה ) כתוצאה של "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 שארעה לו, לטענתו, ביום 18.11.97, כפי שציין בכתב התביעה: "בתאריך 18.11.97, כתוצאה מעבודה בחלקת עגבניות שברשותו של התובע, נתקף בכאבים עזים בגבו ולאורך רגלו בשמאלית. מאז פגיעתו זו אינו מסוגל לחזור לעבודתו, אושפז פעמיים במחלקה אורטופדית…" הגם שבכתב התביעה הסתמך התובע על חוות דעת רפואית של אורטופד, ד"ר אלברט אשרף, וציין כי המומחה "קבע בוודאות כי הממצאים של שינויים ניווניים בעמוד השדרה המותני באדם שעוד מימי נערותו עבד ועובד כחקלאי ובנאי אינם מפתיעים ומוסברים על ידי אפקט של מיקרוטראומה, המוכר בפועלים מסוגו של התובע העובדים בעבודה פיזית ולכן יש להכיר בשינויים אלו כשינויים הנובעים ישירות מהעבודה, מחלת מקצוע…" - התובע הדגיש בפני כי הוא מבסס את התביעה אך ורק בעילה של "תאונת עבודה", בהתייחס לאירוע מיום 18.11.97, ולא בעילה של מיקרוטראומה, כפי שהצהיר ב"כ התובע בדיון המוקדם הראשון (בעמ' 1): "התובע עבד בחלקת אדמה שלו, הוא היה מתכופף כל הזמן ונתפס לו הגב. התאונה היתה ב-18.11.98. נתפס לו הגב. זאת התביעה. אין לנו טענה למחלת מקצוע או מיקרוטראומה, אלא על אירוע ספציפי ביום 18.11.97". גם בסיכומיו, חזר ב"כ התובע וביקש להכיר ב"אירוע " מיום 18.11.97 כתאונת עבודה, משזנח לחלוטין את הטענה (ככל שנרמזה בכתב התביעה) בדבר פגיעה בדרך של מיקרוטראומה. 3. השאלה הניצבת בפנינו היא, אפוא, אחת: האם התובע נפגע ביום 18.11.97 בגבו, ב"תאונת עבודה". 4. בטופס התביעה שהגיש לנתבע (מוצג נ/1) תיאר התובע את נסיבות "התאונה" שארעה, לטענתו, ביום 18.11.97: "תוך כדי עבודה בשטח העגבניות, באופן פתאומי, נתפס הגב והרגל השמאלית". עוד ציין התובע בטופס התביעה, כי "התאונה" ארעה בשעה 14.00, כי הפסיק מיד את העבודה, וכי קיבל טיפול רפואי לראשונה כעבור 3 ימים, משפנה ביום 20.11.97 לרופא המשפחה, ד"ר גאזי גאנם. גם בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה שהמציא התובע בתמיכה לתביעתו (מוצג נ/2), ציין רופא המשפחה, ד"ר גאנם גאזי, כי התובע פנה אליו לראשונה ביום 20.11.97 וצויין "תיאור התאונה", כמו בטופס התביעה: "תוך כדי עבודה בשטח העגבניות, באופן פתאומי, נתפס הגב והרגל השמאלית". 5. הנתבע דחה את התביעה, משהנימוק שפירטה פקידת התביעות במכתב הדחייה: "מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה, לא מצאתי כי בתאריך 18.11.97 אירע לך אירוע תאונתי כלשהו במהלך עבודתך. הפגימה הנטענת נובעת מתהליך תחלואתי טבעי שאינו קשור בעבודה". משייחס התובע את הפגיעה בגב אך ורק ל"אירוע" מיום 18.11.97, ולא טען כלל לפגיעה במסגרת של "מחלת מקצוע" או מיקרוטראומה - ממילא לא בדקה פקידת התביעות אפשרות של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה ולא התייחסה לאפשרות כזאת במכתב הדחייה. 6. התביעה להכיר ב"אירוע" מיום 18.11.97 כ"תאונת עבודה". בתצהיר עדותו הראשית תאר התובע את נסיבות "התאונה" שארעה לו, לגירסתו, ביום 18.11.97: "ביום 18.11.97, כאשר עבדתי בחלקת האדמה שברשותי, ותוך כדי עבודה אשר חייבה כיפוף הגב כל הזמן, נתפס לי הגב וחשתי בכאבים עזים בגבי ולאורך רגלי השמאלית… בתאריך הנ"ל עבדה ביחד איתי אשתי, הגב' גאנם סהאם, אשר ניסתה לעזור לי להתרומם ולהתישר, אך לא הצליחה בכלל, ולכן קראה לאחי, אשר עבד בחלקת האדמה שברשותו, ושניהם שמו אותי ברכב ולקחו אותי הביתה, ומשם פוניתי לבית החולים". הגם שאין מחלוקת כי התובע נתקף בכאבי גב במהלך עבודתו בחלקת העגבניות, ואף בהנחה שגבו אמנם "נתפס" - לא תאר התובע בתצהירו "אירוע פתאומי", כגון: אירוע של חבלה, מאמץ יוצא דופן או תנועה פתאומית וחריגה, אלא עבודה שגרתית, הכרוכה בכיפוף של הגב, כפי שתיאר, ביתר פירוט, גם בחקירתו הנגדית: "אני חקלאי. הלכתי עם אשתי לשטח. התחלנו להוציא עלים של עגבניות, במשך שעה - שעה וחצי. אנחנו רגילים לצאת לנו ולעשן. הייתי מתכופף ולא יכולתי לקום. קראתי לאשתי, התחלתי לצעוק. אני הייתי מכופף, כל העבודה נעשית כאשר הגב מכופף. כשרציתי לצאת להפסקה, הרגשתי שאני לא יכול להתרומם. … אני הוצאתי עלים מתחת לשבילים, בשביל זה צריך לעבוד מכופף, רגל אחת כורעת על הרצפה, והשניה מכופפת. ש. לא ממצב של עמידה התכופפת? ת. לא. ש. ממצב של חצי גובה? ת. כן". 7. אין מחלוקת כי התובע רגיל לעבודה פיסית, משעבד בעבר כפועל בניין, ובשנים האחרונות הוא עובד כחקלאי, במשק עצמאי שלו. כאמור, העבודה בה עסק ביום 18.11.97, בעת שנתקף בכאבי גב, כפי שתוארה לעיל, היא עבודתו הרגילה והשגרתית, כדבריו (בעמ' 4): "עבדתי פעם בבניין ועזבתי. נהייתי חקלאי, אולי שנתיים-שלוש. ש. ואתה עושה את העבודות האלה כל הזמן? זו עבודה שגרתית? ת. כן". 8. בתמיכה לתביעתו, צרף התובע תצהירים של אשתו, ושל אחיו, התומכים בגרסתו, כי ביום 18.11.97, במהלך העבודה בחלקת העגבניות, "עבודה אשר חייבה כיפוף של הגב כל הזמן", חש התובע כאבים בגבו, ומש"נתפס" גבו עזרו לו שניהם להתרומם ולהתיישר, והסיעו אותו לביתו. גם מחקירתה הנגדית של גב' גאנם, אשתו של התובע, עולה כי כאבי הגב תקפו את התובע בעת שהשניים עסקו בעבודתם הרגילה, בגיזום עלים, מבלי שאירע אירוע פתאומי של חבלה, או מאמץ מיוחד, כדבריה (בעמ' 2): "זה היה שדה של עגבניות, שהוא גזם את העלים שלהם. … הוא עבד בשורה אחת, ואני באחרת. … ברגע שהגיע זמן לנוח, קראתי לו שיבוא לשבת, והוא אמר שאינו יכול לזוז, וראיתי שהוא במצב לא נוח. ש. מה זה לא נוח? ת. ראיתי שהוא כאילו מכופף בצורה מסויימת, ואמר שלא יכול להתיישר. כל העבודה שלנו נעשית בגב מכופף…". 9. הוראות הדין והפסיקה משבפגיעת גב עסקינן, והתובע מייחס את הפגיעה לאירוע ספציפי מיום 18.11.97, על פי הפסיקה צריכים להתקיים מספר תנאים, שרק בהצטברותם ניתן להכיר ב"אירוע" כ"תאונת עבודה", כפי קבע כב' הנשיא ס. אדלר בעב"ל 338/96, המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה, עבודה ארצי כרך לג(41) (להלן- "פרשת יוסף עובדיה"): "סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי: "פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי…". סעיף 79 לחוק מגדיר "פגיעה בעבודה" כ- "תאונת עבודה או מחלת מקצוע". מכאן, שכדי שלמשיב תקום זכות לפיצוי מן המוסד לביטוח לאומי עליו להוכיח שנפגע ב"תאונת עבודה" או שחלה ב"מחלת מקצוע". אשר לחבלת גב, לרבות פריצת דיסק, או בלטים דיסקליים, נקבע שם בהמשך, מפי כב' הנשיא: "תאונת עבודה - חבלה בגב יכולה להיגרם כתאונת עבודה, היינו - כאשר מכה בגב או נפילה על הגב גורמים לפגיעה דוגמת שברים או סדקים בחוט השדרה. על מנת שחבלה תוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים ארבעה תנאים: התנאי האחד - חבלה; התנאי השני - כתוצאה מתאונה, היינו - אירוע פתאומי שניתן להגדיר בזמן ובמקום; התנאי השלישי - עקב העבודה; והתנאי הרביעי - תוך כדי העבודה". בענייננו, אף בהנחה שהתקיימו שני התנאים האחרונים, היינו שהתקף כאבי הגב, ו"תפיסת" הגב אירעו תוך כדי העבודה, ואף אם הופיעו עקב העבודה - לא התקיימו שני התנאי הראשונים, העיקריים, היינו "חבלה" ו"תאונה", במשמעות של "אירוע פתאומי". 10. זאת יש לזכור, שמחלות גב בכלל, לרבות פריצת דיסק, עלולות להגרם מסיבות שונות, לאו דווקא כתוצאה מאירוע של חבלה או תאונה, כפי שנאמר בעניין יוסף עובדיה: "פריצת הדיסק היא למעשה יציאה של החלק הג'לטיני שבין הדיסקים של חוט השדרה ממקומו. לרוב פוגע החלק, לאחר היציאה ממקומו, בעצם. תופעה זו גורמת, בדרך כלל, לכאבי גב תחתון ו/או כאבים "זורמים" בעצם הפגוע לרגל או לרגליים. פריצת דיסק היא סיבה נפוצה לנכות רפואית בקרב האוכלוסייה העובדת. בעבר נהוג היה לחשוב שפריצת דיסק נגרמת רק על ידי חבלה (physical trauma), אולם כעת הרופאים נוטים לדעה שפריצות דיסק רבות מופיעות בגלל מחלה מתפתחת על רקע גורמים רבים, גם ללא כל חבלה או לעיתים כשהחבלה היא רק הסיבה המיידית (trigger) להופעת או להחמרת המחלה. אין אחידות דעים בדבר הגורמים להתפתחות מחלת פריצת הדיסק, אולם בין הגורמים שנוהגים לציין, מופיעים: גיל, מצב סוציו-אקונומי, מתח, תורשה ועוד. קיימת מחלוקת בעולם הרפואה לגבי השאלה האם מאמצים פיזיים משך זמן ממושך גורמים להתפתחות מחלות הגב… על פי מחקרים רפואיים חדשים, עבודות הכרוכות בהרמה, דחיפה, משיכה ונשיאת דברים, אינן קשורות להתפתחות פריצות דיסק. על כן, ניתן להסיק שהמדובר במחלה שהיא causation multiple וקשה לקבוע לה גורם אחד עיקרי להתפתחותה". בהתחשב בתאוריות הרפואיות החדשניות, ובפסיקת בית הדין הארצי, כפי שהתפתחה והשתנתה בסוגיה של פגיעות גב, בהתייחס לאפשרות של "תאונת עבודה" (להבדיל מ"מחלת מקצוע", או פגיעה בדרך של מיקרוטראומה) קבע כב' הנשיא בעניין יוסף עובדיה, את העקרונות הבאים (ההדגשות הוספו - נ.ו): "ההכרעה, לטעמי, צריכה להיות כזו שתדרוש, על מנת להכיר בכאבי גב כתאונת עבודה, כי המבוטח יוכיח שהיה מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי מיוחד בעבודה שניתן לקשור להופעתם; כדוגמת הרמה משא כבד ממה שהמבוטח רגיל להרים או הרמה משא תוך תנועה סיבובית לא נכונה. שיקול נוסף התומך במדיניות המוצעת הוא, שקשה להוכיח בוודאות סבירה את הקשר בין העבודה לבין הופעות כאבי גב ופריצת דיסק וזאת אפילו אם קיים מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי מיוחד בעבודה. הסיבה לקושי היא שמדובר במחלה תחלואתית, הנגרמת על ידי גורמים רבים. המחלה אינה נגרמת על ידי העבודה ברוב רובם של המקרים, אלא מדובר בהחמרה חולפת של מחלה מאוד נפוצה ועל כן סביר להגביל את הפיצוי שניתן לעובד. … החמרה במחלת גב עלולה להתרחש במסגרת החיים הרגילים של המבוטח, כתוצאה מגורמים רבים (שכן המדובר ב- multiple-causation disease), ואין חזקה כי הופעת המחלה בזמן העבודה קשורה לעבודה שבוצעה באותו רגע. יש צורך, אפוא, באירוע כלשהו בעבודה כדי לקשור את הופעת כאבי הגב לעבודה. אולם, לגבי פריצת דיסק אין וודאות בין הרופאים מה גורם להופעתה… בעבר חשבו הרופאים כי פריצת דיסק נגרמת רק על ידי חבלה (physical trauma), אולם כעת הרופאים בדעה שפריצות דיסק רבות מופיעות בגלל מחלה מתפתחת על רקע גורמים אחרים, ללא כל חבלה או שהחבלה הי רק הסיבה המיידית (trigger) להופעת או החמרת המחלה. בכל מקרה, לצורך התביעה שלפנינו די בכך כדי לקבוע, כי על המערער להוכיח חבלה, מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי בעבודה שניתן לקשור להופעת פריצת הדיסק". 11. בענייננו, כאמור לעיל, לפי גירסת התובע ואשתו, נתקף התובע בכאבים וגבו "נתפס" תוך כדי עבודתו בשדה, בעת שעסק בעבודה רגילה ושגרתית. במשך למעלה משעה הוא עבד בחלקת העגבניות, בגיזום עלים, עבודה המתבצעת בכריעה ובכפיפה, כפי שנהג לעשות תמיד, כדבריו : "ש. ואתה עושה את העבודות האלה כל הזמן? זו עבודה שגרתית? ת. כן". וכדברי אשתו: "ראיתי שהוא כאילו מכופף בצורה מסויימת, ואמר שלא יכול להתיישר. כל העבודה שלנו נעשית בגב מכופף…". משלא הוכח אירוע ספציפי של חבלה, או מאמץ לא רגיל, או אירוע פיזי פתאומי שקרה תוך כדי העבודה, על פי הפסיקה, כאמור לעיל, לא ניתן לקבוע כי פריצת הדיסק, והשינויים הניווניים שאובחנו אצל התובע בעמוד השדרה, נגרמו עקב "תאונת עבודה". 12. הגם שדי בגירסת התובע, כאמור לעיל, כדי לדחות את התביעה, אוסיף אף זאת שגם באנמנזה הרפואית, כפי שמסר התובע בעת שפנה לקבלת טיפול רפואי בגין כאבי הגב המקרינים לרגל, הוא לא מסר כי ארעה לו "תאונה" או חבלה בגב, כפי שעולה מהרישומים הרפואיים הבאים: (1) בבית חולים "הלל יפה" בחדרה, לשם פנה התובע ביום 20.11.97, נרשם בגליון חדר המיון: "לדבריו, סובל מכאבי גב מאתמול…". לא רק זאת שהתובע לא אמר בבית החולים כי הכאבים החלו ביום 18.11.97, אלא "אתמול", היינו ב- 19.11.97, אלא אף זאת שהוא לא אמר כי הכאבים החלו תוך כדי העבודה, כל שכן שלא טען כי גבו נתפס, עקב ארוע כלשהו בעבודה. (2) גם באישור הרפואי, שכתב האורטופד, ד"ר מחאמיד חסן, לרופא המטפל, ב- 9.12.97, לא מדובר באירוע של תאונה. לפי דברי התובע, כפי שכתב האורטופד: "מ- 20.11.97 סובל מכאבים בירך שמאל, לדבריו לאחר יום עבודה". גם כאן, התייחס התובע לעבודתו במהלך יום עבודה, ולא לאירוע פיזי ספציפי, לחבלה, או למאמץ מיוחד. (3) אשר לרישומים בכרטיס הרפואי הכללי, ולעדותו של רופא המשפחה, ד"ר גאזי גאנם, ספק בעיני עד כמה דייק הרופא בעדותו. בכרטיס הרפואי רשם ד"ר גאנם, לצד חותמת התאריך 18.11.97: "כאבים איזור האגן השמאלי המקרינים לרגל שמאל". בעדותו בפני גרס הרופא כי התובע מסר לו באותו יום אנמנזה, השיב לשאלות, "ואמר שהיה בשדה, אני חושב שכך אמר, ותוך כדי עבודה נתפס לו הגב. עד כמה שאני זוכר זה מה שאמר. יותר מזה לא שאלתי". אין מחלוקת כי ד"ר גאנם לא רשם בכרטיס הרפואי, ביום 18.11.97, כי לדברי החולה, גבו נתפס תוך כדי העבודה, כפי שהסביר הרופא (בעמ' 6): "כי אנחנו לא צריכים לרשום בכרטיס הכללי אם מדובר בתאונת עבודה. ברישום בכרטיס הרפואי מיום 18.11.97 לא התייחסתי לאנמנזה. כתבתי שיש כאבים ממקור שרירי או גרמי. אני נתתי לו טיפול, אמרתי שיחכה יומיים ונראה אחר כך אם הוא יתאושש. ואם לא, כפי שקרה, הוא חזר לביקור שני, ואז היתה תמונה קלינית לא טובה. קלינית זה התאים לפריצת דיסק… ושלחתי אותו למיון כי היתה החמרה רצינית וזה היה מצריך ביקורת של בית חולים ואישפוז…". לדברי ד"ר גאנם, בביקור השני, ביום 20.11.97, הוסיף את התרשומת הנוספת: "כאבים ירך שמאל, שהתחילו בתוך כדי עבודה. מזה יומיים, לא מגיבים כלל לטיפול. למיון". בכרטיס הרפואי הממוחשב, אשר לדברי ד"ר גאנם הדפיסה מזכירתו, יום לאחר שכתב את התרשומת בכתב ידו בכרטיס, נרשם לגבי הביקור ב- 18.11.97: "כאבים איזור האגן השמאלי המקרינים לרגל שמאל", בדיוק כפי שרשם הרופא בכתב ידו, ולגבי הביקור ביום 20.11.97 הקלידה המזכירה: "כאבים ירך שמאל חזקים. לא מגיבים לטיפול. הפניה למיון". הדברים שהוסיף הרופא בכתב ידו, כי מדובר בכאבים "שהתחילו בתוך כדי העבודה" - לא מופיעים בתרשומת שהקלידה המזכירה - ולכך לא נתן הרופא כל הסבר. אזכיר אף זאת, שבטופס התביעה שהוגש לנתבע (מוצג נ/1), עליו חתום התובע, וגם בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה (מוצג נ/2) עליה חתום ד"ר גאנם, נרשם כי תאריך הביקור הראשון אצל הרופא היה 20.11.97, ואין זכר לביקור אצל הרופא ביום 18.1.97. מכל מקום, וזה החשוב, בשום תרשומת רפואית לא מדובר באירוע תאונתי של חבלה, תנועה פתאומית ספציפית, או מאמץ פיזי מיוחד, אלא, לכל היותר, בכאבי גב, או כאבים בירך שמאל, שהופיעו בזמן העבודה, לאחר יום עבודה. 13. אשר למצבו הרפואי של התובע , מבחינת הגב, כפי שהיה לפני תאריך התאונה הנטענת - גירסת התובע, שנתמכה בעדות אשתו, הופרכה ברישומים הרפואיים, ואילו הרופא התקשה לזכור פרטים בעניין זה, הגם שהופנה לרישומים הרפואיים שהוא בעצמו רשם. במה דברים אמורים? - בחקירתו הנגדית נשאל התובע אם סבל מכאבי גב לפני הארוע נשוא התביעה, ועל כך השיב בצורה נחרצת: "מכאבי גב לא סבלתי אף פעם". ב"כ הנתבע הזכירה לתובע כי התלונן בעבר, בשנת 1994, על תאונה וחבלה בגב, משנפל אז מגובה של כמטר וחצי - אך התובע בשלו: "ש. בכרטיס כתוב שבפברואר 1994 נפלת מגובה 15 מטר (צ"ל: 1.5 מ' - נ.ו) ונשלחת לאורטופד, שאמר לשכב שבועיים במיטה. ת. נפלתי. זה לא נכון שהיו לי כאבי גב תחתון. לא הייתי אצל אורטופד. אחרי הנפילה קיבלתי זריקה לחיסון ותקופת מחלה בגלל הכאבים ברגל…" גם אשתו של התובע, משהתבקשה להתייחס לתאונה משנת 1994, לא זכרה דבר, כדבריה: "לא זוכרת בחיים שלי שהוא התלונן על כאבי גב. הוא התחיל להתלונן על כאבי גב רק מיום התאונה". רופא המשפחה, שהתבקש להתייחס לתאונה משנת 1994, העיד כי הדברים אינו זכורים לו, כדבריו: "הארוע הזה מאוד מטושטש, אני מבין שראיתי אותו שוב, אבל אני לא זוכר… אני לא זוכר את המקרה הזה. את המקרה משנת 1994 אני לא זוכר. המקרה מנובמבר 1997 זכור לי". אלא, שגירסת התובע ואשתו, כי לא סבל מכאבי הגב בעקבות התאונה בשנת 1994 - אינה נכונה, וקשה גם לקבל את עדות הרופא, משהופנה לרישומים שהוא בעצמו כתב בכרטיס הרפואי ביום 28.2.94: "הנ"ל נפל מגובה של 1.5 מ'. לאחר מכן כאבים גב תחתון. לאורטופד". וביום 1.3.94 הוסיף ד"ר גאנם, לאחר קבלת תשובת האורטופד: "המלצת אורטופד. מנוחה במיטה שבועיים וטיפול עם נקסין". במכתב התשובה שכתב האורטופד, ד"ר פאול ינקלביץ, לרופא השפחה, ביום 1.3.94, צויין במפורש ארוע התאונה והחבלה בגב: "לפי החולה נפל מגובה (פיגום 1.5 מטר). כאבים חזקים בגב תחתון… ממליץ: 1. מנוחה במיטה (חופש עבודה שבועיים) 2. 500 NAXIN X 2 + אנלגטיקה". הנה כי כן, התובע התלונן בשנת 1994 על "כאבים חזקים בגב תחתון", בעקבות נפילה מפיגום, מגובה 1.5 מטר, ביקר אצל רופאים (רופא משפחה ואורטופד) קיבל טיפול רפואי, והמלצה לשכב במיטה שבועיים. אין, אפוא, ממש בעדות התובע כי "מכאבי גב לא סבלתי אף פעם" וקשה לקבל את עדותם של התובע, של אשתו ושל הרופא - כי הדברים אינם זכורים להם. 14. אשר לחוות דעתו של ד"ר אשרף, עליה מסתמך התובע בתביעתו ובסיכומיו, הגם שהמומחה סיכם את חוות דעתו בהמלצה "להכיר בתאונה מתאריך 18.11.97 כאל תאונת עבודה", מדובר בחוות הדעת למעשה בקשר סיבתי בין הממצאים שאובחנו אצל התובע בעמוד השדרה לבין עבודתו הפיזית, במשך שנים רבות, ולא בארוע של "תאונה", כפי שהמשיך המומחה, באותו משפט: "להכיר בתאונה מתאריך 18.11.97 כאל תאונת עבודה לכל דבר, כאשר השינויים הניווניים בעמוד השדרה שנצפו בצילומי ה- C.T מוסברים על ידי עבודתו הקשה כחקלאי וכבנאי", וכפי שהסביר המומחה בהרחבה בגוף חוות הדעת: "מר גאנם חקלאי עצמאי במקצועו במשך שש השנים האחרונות, ולפני כן, עוד מנערותו, חקלאי ובנאי במקצועו… בירור מקיף אשר ביצע הראה שסובל מפריצת דיסק תוך פורמינלי משמאל בגובה 5L - 4L , וכן שינויים ניווניים בגופי החוליות בעמוד שדרה מותני. ממצא זה של שינויים ניווניים בעמוד שדרה מותני, באדם שעוד מימי נערותו עבד ועובד כחקלאי וכבנאי אינם מפתיעים ומוסברים על ידי אפקט של מיקרוטראומה המוכר בפועלים מסוג זה העובדים בעבודה פיזית ויש להכיר בשינויים אלו כאל שינויים הנובעים ישירות מהעבודה: מחלת מקצוע. התופעה האקוטית ממנה סבל בזמן עבודתו בתאריך 18.11.97 היא מועד פריצת הדיסק התוך פורמינלי משמאל, ותאונה זו היא שגרמה לנכותו הנוכחית ואינה מאפשרת את חזרתו לעבודה". מה שאומר המומחה הרפואי מטעם התובע הוא, אפוא, שהשינויים הניווניים ופריצת הדיסק הם תוצאה של עבודה מאומצת, במשך שנים רבות, וכי הופעת פריצת הדיסק ביום 18.11.97 , היא ששינתה את מצבו של התובע והיתה הגורם להפסקת עבודתו, ולדברי המומחה גם לנכות. מכאן, שגם המומחה מטעם התובע אינו מצביע בחוות דעתו על ארוע ספציפי, כגון: חבלה, מאמץ מיוחד, או תנוחה חריגה ולא רגילה. אליבא דד"ר אשרף, פריצת הדיסק, היא "התאונה" - ולא היא, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה, בהתאם לפסיקה. 15. משלא הוכח אירוע של "חבלה, מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי בעבודה שניתן לקשור להופעת פריצת הדיסק", כלשון הנשיא בפרשת יוסף עובדיה הנ"ל - נשמט הבסיס להכיר בהתקף כאבי הגב ובנזק שאובחן בגבו של התובע כתוצאה של "תאונת עבודה". 16. אשר על כן - התביעה נדחית. 17. אין צו להוצאות. ניתן היום כ"ה בניסן, תשס"ב (7 באפריל 2002) בהעדר הצדדים. נאוה וימןש ו פ ט ת פריצת דיסקתאונת עבודהכאבי גב / בעיות גבעמוד השדרה