מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה לאיחוד הליכים פליליים: הנשיאה נילי ארד בבקשה שלפניי עותרים המבקשים "לצירוף אישומים" במסגרתה הם מבקשים להורות על העברת ההליכים הפליליים שהוגשו נגדם בבית הדין האזורי בתל אביב, לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. "הבקשה לצירוף אישומים" מתייחסת לארבעה הליכים פליליים המתנהלים נגד הנאשמים בבתי הדין האזוריים לעבודה בתל אביב ובבאר שבע, ואלה הם: הע"ז 13222-03-10 - הוגש כתב אישום נגד הנאשמת מס' 1 (להלן: חברת גני בר) בעבירה של העסקת ארבעה עובדים זרים שלא כדין בעבודות בנייה בשכונת שחמון במרכז המסחרי בהרי אילת, בניגוד לסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: החוק); ונגד נאשם מס' 2 (להלן: מר חזי בר) בעבירה של הפרת חובת הפיקוח החלה על נושא משרה בניגוד לסעיפים 5 ו-2(א)(2) לחוק. ההליך מתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע בפני הנשיאה אורלי סלע; המדינה מיוצגת על ידי משרד עו"ד חן אביטן; התקיימה הקראת כתב האישום; הנאשמים כפרו בחלק מהעובדות שבכתב האישום; ההליך קבוע לדיון הוכחות ליום 24.10.2012. הע"ז 1078/09 - הוגש כתב אישום נגד חברת גני בר בלבד בגין העסקת שלושה עובדים זרים שלא כדין באתר הבנייה "שחף" באשדוד בניגוד לסעיפים 2(א)(1), 2(א)(2) ו-4 לחוק. ההליך מתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע בפני השופט יוסף יוספי; המדינה מיוצגת על ידי משרד עו"ד חן אביטן; התקיימה הקראת כתב האישום; חברת גני בר כפרה בחלק מהעובדות שבכתב האישום; ההליך קבוע לדיון הוכחות ליום 8.7.2012. הע"ז 1340/08 - הוגש כתב אישום נגד חברת גני בר בעבירות של העסקה שלא כדין של שלושה עשר עובדים זרים באתר בנייה "פרוייקט גנים", ברחוב נקר יוסף בפתח תקווה. זאת, בגין העסקתם בניגוד לסעיף 2(א)(1) ו- (2) לחוק; העסקה ללא חוזה בכתב בניגוד לסעיף 2(ב)(2) לחוק; העסקה ללא ביטוח רפואי בניגוד לסעיף 2(ב)(3) לחוק; העסקה ללא פירוט שכר בניגוד לסעיף 2(ב)(7) לחוק; בנוסף, מואשם גם מר חזי בר בעבירה של הפרת חובת הפיקוח החלה על נושא משרה בניגוד לסעיפים 5, 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק. ההליך מתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בפני השופט יצחק לובוצקי; המדינה מיוצגת על ידי משרד עו"ד יהודה טוניק; הנאשמים כפרו במלוא עובדות כתב האישום; התקיימו שתי ישיבות הוכחות ביום 3.4.2012 וביום 15.5.2012 ובית הדין הורה על הגשת סיכומים. הע"ז 2191/09 - הוגש כתב אישום נגד חברת גני בר בעבירות של העסקת ששה עובדים זרים שלא כדין באתר בנייה של ירון ישעיהו בע"מ, בכפר גנים, מגרש 16 בפתח תקווה. זאת, בגין העסקתם בניגוד לסעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק; העסקה ללא חוזה בכתב בניגוד לסעיף 2(ב)(2) לחוק; העסקה ללא אספקת מגורים הולמים בניגוד לסעיף 2(ב)(4) לחוק; העסקה ללא החזקת מסמכי חובה במקום בניגוד לסעיף 2(ב)(5) לחוק. עוד הואשם מר חזי בר בעבירה של הפרת חובת הפיקוח החלה על נושא משרה בניגוד לסעיפים 5, 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק, וכן עבירות על סעיפים 2(ב)(2), 2(ב)(4) ו-2(ב)(5) לחוק. ההליך מתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בפני השופטת אופירה דגן-טוכמכר; המדינה מיוצגת על ידי משרד עו"ד יהודה טוניק; התקיימה הקראת כתב האישום, הנאשמים כפרו בחלק מהעובדות שבכתב האישום; וההליך קבוע לדיון הוכחות ליום 13.1.2013. הבקשה מושא ההליך שלפניי בבקשה שלפניי עותרים המבקשים "להורות על איחוד התיקים וכתבי האישום" בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע. זאת מן הטעם שמדובר ב-"4 כתבי אישום שונים בגין עבירות זהות"; ו"מחמת רצון המבקשים לנהל מו"מ לצורך סגירת התיקים במרוכז אל מול מייצג אחד ב"כ המאשימה עו"ד חן אביטן המייצג בתיקים בביה"ד לעבודה בבאר שבע, כאשר העבירות הינם [כך במקור - נ.א.] כנגד המבקשים בבקשה דנן ומתנהלים בפני ערכאות שונות ובמועדים שונים ומתייתר הצורך לנהל כפל הליכים כנגד אותם מבקשים ובייחוד כאשר רצון המבקשים לנסות להגיע להסכם כולל לגבי כל התיקים המתנהלים כנגדם". בנוסף מבקשים הם להורות על "איחוד התיקים וכתבי האישום שהוגשו" ודחיית כל הדיונים בתיקים התלויים ועומדים, עד למיצוי הליכי המשא-ומתן בין הצדדים. בהתייחס להחלטתי מיום 4.4.2012, טענה המדינה כי אף שעסקינן ב"אותם נאשמים בפרשות דומות", העבירות מושא כתבי האישום נעברו במועדים שונים ובאתרים שונים, כאשר "המכנה המשותף היחיד הוא שלנאשמים מיוחסות עבירות של העסקת עובדים זרים שלא כדין בניגוד לחוק עובדים זרים". עוד ביקשה המדינה להבהיר כי הדיון בכל ארבעת ההליכים הפליליים כבר החל ואין מעבירים דיון מבית דין אחד למשנהו לאחר שהחל הדיון בתיק, אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו. בנוסף, טענה המדינה כי משיקולי יעילות הדיון ובמידה ויוחלט כי נסיבות המקרה מצדיקות איחוד דיונים, "הרי שיש לאחדם בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב". עם זאת, הודיעה המדינה כי היא מותירה לשיקול דעתו של בית דין זה את ההחלטה בבקשה. דיון והכרעה 4. אקדים ואומר כי דין הבקשה להידחות. טעמיי לכך אבאר להלן. הליך העברת מקום דיון בהליכים פליליים 5. הליך העברת מקום של הליכים פליליים מבית דין אחד וצירופם להליכים פליליים המתנהלים בבית דין אחר, כפוף להוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלה על בתי הדין לעבודה מתוקף הוראתו של "סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. הוראה זו מקנה לנשיאת בית הדין הארצי סמכות מיוחדת להורות על העברת הליכים מערכאה דיונית אחת לערכאה אחרת, אפילו אין הדבר מתיישב עם הכללים הרגילים בדבר שיפוט מקומי" [בר"ע 33796-03-12 עמוס אפלברג -מכון היהלומים הישראלי בע"מ (לא פורסם), 25.4.2012 (להלן: עניין אפלברג); בג"ץ 985/09 שלמה בעהם נ' מנהל קהילתי יובלים (לא פורסם), 6.3.2009]. עם זאת, וככלל, בית הדין הארצי "יעביר מקום דיון בתיק, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מקום בו קיים נימוק מהותי, המצדיק את העברת התיק לבית משפט אחר" [בש"פ 3743/12 יבגני יוספוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם), 14.5.2012- החלטת הנשיא גרוניס]. ככל שהחל הדיון בהליך, קובע סעיף 78 לחוק בתי המשפט כי "לאחר התחלת הדיון" אין ניתן להעביר את מקום הדיון בתיק בלי לקבל את הסכמת השופט שהחל לדון בו. "ככלל בהליכים פליליים 'התחלת הדיון' היא בהקראת כתב האישום המהווה בהתאם לסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי את תחילת המשפט" [בש"פ 6668/11 מוחמד כבהה נ' מדינת ישראל (לא פורסם), 5.10.2011- החלטת הנשיאה בייניש; וראו גם: בש"פ 2922/12 אריה רבינוביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם), 15.4.2012 - החלטת הנשיא גרוניס; בש"פ 212/12 חנה טאיזי נ' מדינת ישראל, 16.1.2012]. על מהותה של הוראת סעיף 78 ויישומה בבתי הדין לעבודה לרבות הדרישה להסכמת השופט "שהחל לדון" בהליך הפלילי, עובר לבקשה להעברת מקום הדיון בכתב האישום, עמדתי בעניין אפלברג באלה הדברים: "יישומה של הוראה זו במערכת בתי הדין לעבודה, משמעה כי החלטת השופט אשר בפניו מתברר ההליך עניינה אך ורק בשאלה אם ניתנת הסכמתו להעברת מקום הדיון בתובענה אם לאו. החלטת השופט הדן בהליך אינה באה במקום החלטת נשיאת בית הדין הארצי, אשר לה בלבד הסמכות להחליט על העברת מקום הדיון בתובענה. ... בהתאם, יפרט השופט הדן בהליך בהחלטתו, עמדתו בהתייחס לבקשה להעברת מקום הדין בהליך, תוך שיתייחס לשלב הדיוני בו נמצא ההליך, לנסיבות המקרה הנדון, ולשיקולים של ענויי דין לצדדים, יעילות ניהול ההליך, הימנעות מבזבוז זמן שיפוטי וכל כיוצ"ב. החלטת השופט הדן בהליך, אם מסכים הוא, אם לאו, לבקשה להעברת מקום בדיון בהליך, מועברת לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, במצורף להחלטת נשיא בית הדין האזורי בו הוגש ההליך מלכתחילה. זאת, כדי שנשיאת בית הדין הארצי, תכריע בבקשה ותקבע מקום שיפוט אחר, ככל הנדרש" [וראו: המ"ד 20461-05-12 אריאל טולקצ'וב - אקסטרים טכנולוגיות מידע בע"מ (לא פורסם), 11.5.2012]. 6. במקרה בו מטרת הבקשה להעברת דיון הינה איחוד דיון בהליכים פליליים, ייתן בית דין זה דעתו, לכללים הנוגעים להעברת הדיון, ולשיקולים של יעילות הדיון, במסגרתם יבחן ברמה לכאורית בלבד את הנימוקים העומדים ביסוד הבקשה העתידית לאיחוד דיונים, ככל שהם מפורטים בבקשה להעברת מקום דיון. בתוך כך, יבחן בית הדין אם מתקיימים טעמים שיש בהם כדי להצדיק את איחוד הדיון, או למנוע את האיחוד המבוקש; והאם העברת הדיון כשלעצמה עשויה לגרום עיוות דין כלשהו לנאשם [ראו: בש"פ 3159/06 מדינת ישראל נ' בני רגב (לא פורסם), 28.5.2006; בש"פ 7534/02 שלום סוויסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם), 2.10.2002]. בקשת איחוד דיונים נתונה לשיקול דעתו של בית הדין האזורי אליו הועברו ובפניו מתבררים כתבי האישום 7. הוראת סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, שכותרתה "איחוד משפטים" מורה כך: "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין". ודוק. הסמכות לאיחוד הליכים לפי הוראת סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי נתונה ל"אותו בית משפט" בו מתבררים כל ההליכים הפליליים אלה שהועברו ואלה שהוגשו לשם מלכתחילה, אשר את הדיון בהם מבוקש לאחד. וכלשון הנשיא אדלר בעניין אודליה לפיתוח והשקעות: "אשר לבקשה כי אורה על איחוד המשפטים, אעיר כי הסמכות שבסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מוקנית לבית המשפט בו מתנהלים המשפטים" [בש"א 87/10 מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - ס.מ. אודליה לפיתוח והשקעות בע"מ (לא פורסם), 15.2.2010; וראו: המ"ד 31182-06-10 י.ש.י את שדי חברה לבנין בע"מ ואח' - מדינת ישראל-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (לא פורסם), 22.8.2010]. על מהותה של הוראה זו עמד המלומד גבריאל הלוי בספרו: " איחוד משפטים מתייחס לסמכותו של בית המשפט להורות בדיעבד על צירוף אישומים, על צירוף נאשמים או על צירוף משולב של אישומים ושל נאשמים בכתבי אישום נפרדים שהוגשו בידי התביעה. ... סמכותו של בית המשפט להורות על איחוד משפטים בכל אחד משלושת סוגי המקרים הכלולים בסמכות זו (צירוף אישומים, צירוף נאשמים וצירוף משולב של אישומים ושל נאשמים) מותנית בהתקיימותם של התנאים לצירוף הרלוונטי. ... סמכותו זו של בית המשפט הנה סמכות בדיעבד (ex post), כלומר היא מתייחסת לכתבי אישום קיימים שהוגשו בידי התביעה ואשר לגביהם נדרש איחוד המשפטים הרלוונטי. היוזמה לאיחוד המשפטים עשויה להיות של בית המשפט עצמו או לפי בקשת אחד הצדדים. ... כדי שהשימוש בסמכות זו של איחוד משפטים אכן יהיה שימוש יעיל הוגבל השימוש בסמכות בשתי מגבלות מרכזיות. המגבלה האחת היא, כי השימוש בסמכות איחוד המשפטים נדרש להיעשות טרם הכרעת הדין. ... המגבלה השנייה היא, כי השימוש בסמכות זו מוגבל אך ביחס לכתבי אישום שהוגשו לאותו בית משפט. הטעם לכך הוא, כי מוטת השליטה של בית המשפט לעניין התנהלותם של תיקים נפרשת בדרך-כלל על אותו בית משפט בלבד. ... לעניין זה, אותו בית משפט הינו בית המשפט הספציפי שבו מכהן השופט הספציפי המחליט על איחוד המשפטים. ... בית המשפט נדרש לאזן בין היעילות המערכתית הכרוכה באיחוד המשפטים ובין ההוגנות הדיונית. אם כתוצאה מאיחוד המשפטים עשוי להיגרם לנאשם עיוות דין, כלומר פגיעה משמעותית בהוגנות הדיונית, על בית המשפט להימנע מלנקוט בסמכות זו" [גבריאל הלוי, תורת הדיון הפלילי, כרך ב' (התשס"א-2011), עמ' 522-523; וראו גם: יעקב קדמי, סדר הדין בפלילים, חלק שני-הליכים שלאחר כתב אישום (מהדורה מעודכנת, תשס"ט-2009), עמ' 945; משה שלגי וצבי כהן, סדר הדין הפלילי, תשמ"ב- 1981, עמ' 143-144]. הנה כי כן, הצדדים רשאים לבקש איחוד דיונים בהליכים המתנהלים באותו בית דין אזורי, ובית הדין ישקול האם מתקיימים הטעמים המצדיקים מבוקשם זה. ככל שהבקשה לאיחוד דיונים כרוכה בבקשה להעברת מקום שיפוט, וככל שהבקשה להעברת מקום שיפוט התקבלה על ידי נשיאת בית הדין הארצי, רשאים הצדדים להגיש לבית הדין האזורי אליו הועברו ההליכים הפליליים, בקשה לאיחוד הדיון מכוח סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי. מן הכלל אל הפרט 8. עיקר טעמם של המבקשים להעברת הדיון בהליכים התלויים ועומדים מבית הדין האזורי בתל אביב לבית הדין האזורי בבאר שבע הוא, בכך שמדובר ב"ארבעה כתבי אישום שונים בגין עבירות זהות"; רצונם "לנהל מו"מ לצורך סגירת התיקים במרוכז אל מול מייצג אחד ב"כ המאשימה עו"ד חן אביטן המייצג בתיקים בביה"ד לעבודה בבאר שבע" ומבוקשם "לנסות להגיע להסכם כולל לגבי כל התיקים המתנהלים כנגדם". טעמים אלה, אין די בהם כדי להצדיק היענות לעתירתם, על מכלול פניה. לא למותר לציין, כי המבקשים אף לא ביקשו איחוד התיקים המתנהלים בבית הדין האזורי בתל אביב, אף לא ביקשו איחוד התיקים המתנהלים בבית הדין האזורי בבאר-שבע. סוף דבר 10. לאור כלל האמור לעיל, נדחית הבקשה להעברת מקום דיון. עתירותיהם האחרות של המבקשים, לאיחוד דיונים ולדחייתם עד לסיום הליכי המשא-ומתן, מקומן להישמע בבית הדין האזורי בפניו מתבררים אותם הליכים. איחוד דיוןמשפט פלילי