##הקדמה:## הכרעה בדבר ה"פורום הנאות" הינה עניין שבשיקול דעתו של בית המשפט. בפסיקה נקבע מבחן "מירב הזיקות" על מנת להכריע בסוגיה זו. בית המשפט נדרש לעניין זה באופן מעמיק, בפס"ד ע"א 300050/98 המועצה המקומית גבעת זאב - מחמוד מוחמד אלי ואח', (ניתן ביום 20.03.03). בפסק דין זה, שב בית הדין וחזר על ה"מבחן מירב הזיקות", אותו יש לבחון כדי לקבוע מהו ה" פורום הנאות". ##דוגמא לבקשה לסילוק על הסף מחמת פורום לא נאות:## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת, "גלובל קום בע"מ" ח.פ _________, הינה חברת תקשורת וטלוויזיה זרה, אשר משרדה הראשי ומרכז פעילותה ממוקמים בטורונטו, קנדה. 2. המשיבה, גב' שרה כהן ת.ז _________, הינה אזרחית ותושבת מדינת ישראל, אשר הועסקה על ידי המבקשת. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המשיבה הועסקה על ידי המבקשת כעורכת וידאו החל מחודש ספטמבר 1986 ועד ליום פיטוריה ביום 2.8.2011, ובסה"כ כ-24 שנים ו-11 חודשים, במתכונות העסקה שונות. 4. תקופת העסקתה של המשיבה כללה שלוש פאזות עיקריות: כשכירה בין ספטמבר 1986 למאי 2000, כ"משתתפת חופשית" בין יוני 2000 ליוני 2002, ושוב כשכירה מיולי 2002 ועד ליום פיטוריה. 5. המשיבה עבדה בפועל בנציגות המבקשת בישראל, אשר כתובתה הייתה _________, ירושלים, וקיבלה תלושי שכר ערוכים בשפה העברית, בהם צוין "נציגות המבקשת בישראל" כמעביד. 6. בין הצדדים נחתמו חוזי העסקה, כאשר חוזה ההעסקה האחרון צורף לכתב התביעה, ובו נכללה תניית שיפוט זר המקנה סמכות ייחודית לבתי המשפט באונטריו, קנדה. 7. תביעת המשיבה כוללת רכיבים כגון פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, שעות נוספות, הפרשה לפנסיה ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין, כולם בהסתמך על הדין הישראלי. 8. המבקשת הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה, בין היתר, בטענה כי בית דין זה אינו הפורום הנאות לדון בתביעה, וכי הסכם העבודה מחיל את הדין הקנדי. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## תניית שיפוט זר ## 9. הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים כולל תניית שיפוט זר מפורשת וברורה, המקנה סמכות ייחודית לדון בכל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים לבית המשפט באונטריו שבקנדה, ועל כן יש לכבד הסכמה חוזית זו. 10. תניית שיפוט זר מהווה ביטוי לאוטונומיית הרצון של הצדדים, ועל בית המשפט לכבד הסכמות חוזיות אלו, אלא אם כן קיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה מהן, ואלו אינן מתקיימות במקרה דנן. 11. המשיבה, בהיותה צד להסכם, חתומה עליו ומחויבת לתנאיו, לרבות תניית השיפוט הזר, ואין היא יכולה להתנער מהתחייבות זו בדיעבד, רק משום שהדבר אינו נוח לה כעת. 12. אי-ציון קיומה של תניית השיפוט הזר בכתב התביעה על ידי המשיבה מהווה חוסר תום לב דיוני מובהק ושימוש לרעה בהליכי משפט, המצדיק כשלעצמו את סילוק התביעה על הסף. 13. הפסיקה בישראל מכירה בתוקפן של תניות שיפוט זר ומעניקה להן משקל רב, ורק במקרים חריגים ביותר, כאשר הוכח כי הפורום הזר אינו יכול להעניק סעד הולם או שהדבר יגרום לעוול ממשי, תסטה מהן. ## הדין החל על ההתקשרות ## 14. הסכם העבודה קובע מפורשות כי הדין החל על ההתקשרות בין הצדדים הוא הדין של אונטריו, קנדה, ועל כן, כל טענות המשיבה צריכות להיבחן לאור הוראות הדין הקנדי ולא הישראלי. 15. המשיבה לא טרחה לפרט בכתב תביעתה את הרלוונטיות של רכיבי התביעה הנתבעים על ידה בהתאם להוראות הדין הקנדי, ובכך כשלה בהוכחת עילת תביעה על פי הדין החל. 16. בירור התביעה על פי הדין הישראלי, בניגוד להסכמת הצדדים, יחייב את בית הדין לעסוק בפרשנות דין זר, דבר שיסרבל את ההליך, יאריך אותו ויטיל נטל מיותר על המערכת המשפטית. 17. העובדה שהמשיבה קיבלה תלושי שכר בעברית או שולמו לה מיסים בישראל אינה גוברת על הוראה מפורשת בחוזה בדבר הדין החל, שהיא ביטוי מובהק לרצון הצדדים. 18. יש להבחין בין מקום ביצוע העבודה לבין הדין החל על ההתקשרות, כאשר הצדדים רשאים לבחור את הדין שיחול על יחסיהם, ואין מקום להתערב בבחירה זו כאשר היא מפורשת וברורה. ## מבחן מירב הזיקות ## 19. גם בהיעדר תניית שיפוט זר, ובהתאם למבחן "מירב הזיקות" שנקבע בפסיקה, הפורום הנאות לדון בתביעה אינו בית דין זה אלא בית הדין בקנדה, לאור מכלול הנסיבות. 20. הזיקה המרכזית והמשמעותית ביותר היא הדין החל, אשר כאמור, נקבע במפורש להיות הדין הקנדי, ועל כן, הפורום המכיר ומתמחה בדין זה הוא הפורום הנאות. 21. המבקשת הינה תאגיד זר, שמרכז פעילותו ומשרדו הראשי ממוקמים בקנדה, ועל כן, מרבית הראיות והעדים הרלוונטיים לבירור התביעה נמצאים בקנדה. 22. בירור התביעה בישראל יחייב את המבקשת להביא עדים מחו"ל, לתרגם מסמכים ולהתמודד עם עלויות גבוהות וסרבול מיותר, דבר שיפגע בזכותה להליך הוגן. 23. העובדה שהמשיבה אזרחית ותושבת ישראל אינה מספיקה כדי להטות את הכף לטובת הפורום הישראלי, כאשר מכלול הזיקות מצביע באופן ברור על הפורום הזר כפורום הנאות. ## חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט ## 24. המשיבה פעלה בחוסר תום לב מובהק כאשר השמיטה מכתב תביעתה את העובדה שקיימת תניית שיפוט זר בחוזה העסקתה, ובכך ניסתה להטעות את בית הדין ולהשיג יתרון דיוני פסול. 25. הסתרת מידע מהותי זה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן היא נועדה לעקוף את הסכמת הצדדים ולהביא לבירור התביעה בפורום שאינו מוסמך לדון בה על פי ההסכם. 26. התנהלות זו של המשיבה פוגעת בעקרונות היסוד של הגינות דיונית וטוהר ההליך המשפטי, ומצדיקה הטלת סנקציה בדמות סילוק התביעה על הסף. 27. בית הדין אינו צריך לתת יד להתנהלות כזו, אשר מטרתה לעקוף הסכמות חוזיות מחייבות ולנצל את המערכת המשפטית לצרכים שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונות הצדק והיושר. 28. יש לראות בהתנהלות המשיבה ניסיון מכוון להטעות את בית הדין ולגרום לו לדון בתביעה שאינה בסמכותו, ובכך להכביד על המערכת המשפטית ולבזבז משאבים יקרים. ## נטל ההוכחה על הפורום הנאות ## 29. ההנחה הבסיסית היא שלבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה, אך נטל ההוכחה לסתור הנחה זו ולהראות כי הפורום הזר הוא הפורום הנאות מוטל על המבקשת, והיא עמדה בנטל זה. 30. המבקשת הציגה תשתית עובדתית ומשפטית מוצקה המצביעה על כך שמאזן הזיקות נוטה באופן ברור ומובהק לפורום הזר, ועל כן, יש לקבוע כי בית דין זה אינו הפורום הנאות. 31. אין די בטענות כלליות של המשיבה בדבר זיקות לישראל, כאשר מולן עומדות זיקות מהותיות וחזקות יותר לקנדה, לרבות תניית שיפוט מפורשת והדין החל. 32. על מנת שבית הדין יסטה מתניית שיפוט זר, על המשיבה להוכיח כי הפורום הזר אינו יכול להעניק לה סעד הולם או כי הדבר יגרום לה עוול ממשי, והיא לא עשתה כן. 33. המשיבה לא הציגה כל ראיה לכך שבירור התביעה בקנדה יפגע בזכויותיה או ימנע ממנה קבלת סעד הולם, ועל כן, אין מקום לסטות מהסכמת הצדדים. ## משקל תניית השיפוט הזר ## 34. תניית שיפוט זר בהסכם עבודה, גם אם היא נחתמה על ידי עובד, אינה בהכרח תנאי מקפח בחוזה אחיד, ויש לבחון את נסיבות המקרה הספציפיות. 35. המשיבה לא הוכיחה כי תניית השיפוט הזר נוסחה באופן חד צדדי או כי היא מקפחת אותה באופן בלתי סביר, ועל כן, יש ליתן לה תוקף מלא. 36. העובדה שהתנייה אינה מפורשת ואינה ברורה, כטענת המשיבה, אינה עולה בקנה אחד עם נוסח ההסכם, אשר קובע באופן חד משמעי את סמכות השיפוט באונטריו. 37. יש להניח כי המשיבה, כעובדת ותיקה ומנוסה, הבינה את משמעות חתימתה על הסכם העבודה, לרבות תניית השיפוט הזר, ועל כן, היא מחויבת לה. 38. סטייה מתניית שיפוט זר רק משום שהיא אינה נוחה לאחד הצדדים, תפגע בוודאות המשפטית וביכולתם של צדדים להתקשר בהסכמים בינלאומיים. ## מקום העבודה בפועל ## 39. אף שהעבודה בוצעה בישראל, אין בכך כדי לאיין את משקלן של הזיקות האחרות, ובפרט את תניית השיפוט הזר והדין החל, המצביעות על קנדה כפורום הנאות. 40. מקום העבודה הוא רק אחד מבין מכלול הזיקות שיש לבחון, ואין הוא הזיקה הבלעדית או המכרעת בקביעת הפורום הנאות, במיוחד כאשר מדובר בחברה בינלאומית. 41. העובדה שנציגות המבקשת בישראל מעסיקה מספר מצומצם של עובדים מחזקת את הטענה כי מרכז הכובד של פעילות המבקשת אינו בישראל. 42. אין לבלבל בין מקום ביצוע העבודה לבין מרכז הכובד של יחסי העבודה, אשר במקרה זה, לאור אופי החברה וההסכמים, נוטה באופן ברור לקנדה. 43. גם אם העבודה בוצעה בישראל, הרי שההתקשרות כולה, לרבות תנאי ההעסקה והדין החל, כפופה לדין הקנדי, ועל כן, הפורום הקנדי הוא המתאים ביותר לדון במחלוקת. ## זיקות כלכליות ומיסוי ## 44. העובדה שתלושי השכר ערוכים בעברית או שהסכומים נקובים בדולר ארה"ב אינה משנה את העובדה שהדין החל הוא קנדי, ואין בכך כדי להטות את הכף לטובת הפורום הישראלי. 45. תשלום מיסים בישראל הוא חובה חוקית של כל תושב ישראל המקבל שכר, ואין בכך כדי להעיד על הדין החל על יחסי העבודה או על הפורום הנאות. 46. זיקות כלכליות אלו הן משניות ביחס לזיקות המהותיות יותר, כגון תניית השיפוט הזר והדין החל, אשר נקבעו במפורש בהסכם בין הצדדים. 47. אין ללמוד מתלושי השכר או מנוהלי תשלום המיסים על הסכמה מכללא להחיל את הדין הישראלי, כאשר קיימת הוראה מפורשת בחוזה המורה אחרת. 48. בירור התביעה בישראל יחייב התייחסות לדיני מיסים קנדיים, דבר שיסרבל את ההליך ויטיל נטל נוסף על בית הדין, שאינו מתמחה בדינים אלו. ## שיקולים ציבוריים ומדיניות ## 49. אף שיש אינטרס ציבורי לדון בתביעות עבודה של אזרחי ישראל בישראל, אינטרס זה אינו גובר על עקרון כיבוד הסכמים ועל תניית שיפוט זר מפורשת. 50. מדיניות שיפוטית המעודדת כיבוד הסכמים בינלאומיים ותניות שיפוט זר תורמת לוודאות המשפטית ולעידוד השקעות זרות בישראל. 51. סטייה מתניית שיפוט זר במקרה זה עלולה ליצור תקדים מסוכן, שיפגע ביכולתן של חברות בינלאומיות להתקשר בהסכמים עם עובדים בישראל. 52. אין לראות בבקשה לסילוק על הסף בקשת סרק, אלא בקשה לגיטימית המבוססת על עקרונות משפטיים מוצקים, ועל כן, אין לייחס למבקשת חוסר תום לב. 53. האינטרס הציבורי מחייב כי בתי המשפט יכבדו הסכמים שנחתמו מרצון חופשי, ובכך יחזקו את היציבות המשפטית והכלכלית. ## נטל ההוכחה על המשיבה ## 54. המשיבה לא הציגה כל תשתית עובדתית או משפטית מספקת כדי להצדיק סטייה מתניית השיפוט הזר או כדי להוכיח כי בית דין זה הוא הפורום הנאות. 55. טענות המשיבה בדבר היותה אזרחית ותושבת ישראל, או בדבר תלושי השכר בעברית, אינן מספיקות כדי לגבור על הזיקות המהותיות לקנדה. 56. המשיבה לא הוכיחה כי בירור התביעה בקנדה יגרום לה עוול ממשי או ימנע ממנה קבלת סעד הולם, ועל כן, אין מקום להיעתר לבקשתה. 57. על המשיבה היה להראות כי הפורום הזר אינו יכול להעניק לה סעד הולם, או כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהסכמת הצדדים, והיא לא עמדה בנטל זה. 58. יש לדחות את טענות המשיבה בדבר תנאי מקפח בחוזה אחיד, שכן היא לא הוכיחה את קיומו של תנאי כזה או את היותו מקפח באופן בלתי סביר. ## ד. סיכום הסעד ## 59. לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת פורום לא נאות, ולחייב את המשיבה בהוצאות המבקשת. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.משפט בינלאומיהפורום הנאותסילוק על הסף