הפורום הנאות - בקשה לסילוק על הסף

הכרעה בדבר ה"פורום הנאות" הינה עניין שבשיקול דעתו של בית המשפט. בפסיקה נקבע מבחן "מירב הזיקות" על מנת להכריע בסוגיה זו. בית המשפט נדרש לעניין זה באופן מעמיק, בפס"ד ע"א 300050/98 המועצה המקומית גבעת זאב - מחמוד מוחמד אלי ואח', (ניתן ביום 20.03.03 - להלן גם:"פרשת גבעת זאב"). בפסק דין זה, שב בית הדין וחזר על ה"מבחן מירב הזיקות", אותו יש לבחון כדי לקבוע מהו ה" פורום הנאות". מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הפורום הנאות: עניינה של החלטה זו הינה בקשת המשיבה לסלק על הסף את תביעת המשיבה (התובעת) , בין היתר, בשל היותו של בית דין זה "פורום לא נאות" לדון בתביעה, מהנימוקים המפורטים בבקשה. בנוסף ביקשה המבקשת להאריך את המועד להגשת כתב הגנתה עד למתן החלטה בבקשה הנ"ל. המשיבה מצידה התנגדה לשתי הבקשות. בית הדין נעתר לבקשת ההארכה עד למתן החלטה בבקשה מושא החלטה זו. רקע עובדתי כעולה מכתב התביעה: המבקשת הינה חברת תקשורת וטלוויזיה זרה, אשר משרדה הראשי ומרכז פעילותה באונטריו שבקנדה. המשיבה אזרחית ותושבת מדינת ישראל, אשר הועסקה אצל המבקשת, כעורכת וידיאו החל משנת 1986 ועד ליום פיטוריה ביום 2.8.11 (ובסה"כ כ-24 שנים ו-11 חודשים) במתכונות העסקה שונות, כמפורט להלן: החל מ- 9/1986 ועד ל- 5/2000 : הועסקה כשכירה. החל מ- 6/2000 ועד ל- 6/2002 : הועסקה כ"משתתפת חופשית". החל מ- 7/2002 ועד ל-2.8.11 : הועסקה כשכירה עד ליום פיטוריה. המשיבה עבדה בנציגות המבקשת בישראל. התובעת קיבלה תלושי שכר (חלקם צורפו לכתב התביעה) ערוכים בשפה העברית , כאשר ה"מעביד" , כמצוין בתלוש, הינו נציגות המבקשת בישראל , בציון כתובתה בירושלים (וליתר דיוק תיבת הדואר שלה). בין הצדדים נחתמו חוזי העסקה (בהתאם לתקופה הרלוונטית ולצורת ההעסקה הרלוונטית באותה עת). לכתב התביעה צורף חוזה העסקה אחרון. תביעת המבקשת כוללת את רכיבי הבאים, בהסתמך על הדין הישראלי : פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, שעות נוספות, הפרשה לפנסיה, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. להלן בתמצית, נימוקי המבקשת לעניין בקשת הסילוק על הסף העומדת להכרעתנו עתה: הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים כולל "תניית שיפוט זר", המקנה סמכות ייחודית לבית המשפט באונטריו שבקנדה. הסכם העבודה מחיל מפורשות את הדין החל באונטריו (קנדה) ועל כן, המשיבה אמורה היתה לפרט בתביעתה את הרלוונטיות של רכיבי התביעה הנתבעים על ידה בהתאם להוראות הדין הקנדיים. עצם העובדה שהמשיבה "השמיטה" בכתב תביעתה את העובדה שקיימת תניית שיפוט זר בחוזה העסקתה - די בכך כדי להוות נימוק לסילוק על הסף מחמת חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט. לחילופין, גם אם לולא קיומה של תניית השיפוט הזר כאמור - הרי שלפי מבחן "מירב הזיקות", שנקבע בפסיקה - הפורום הנאות אינו בית דין זה אלא בית הדין בקנדה וזאת מהטעמים דלהלן: הדין החל, כאמור, הינו דין קנדי, המשיבה הינה תאגיד זר, הימצאות מרבית העדים והראיות בקנדה . 4. להלן ,בתמצית, נימוקי התנגדותה של המשיבה: א. אין מקום למחיקה על הסף של כתב התביעה שכן ככל, בתי הדין, עושים משימוש ב"כלי" זה רק במקרים נדירים משום שנקבע בפסיקה כי יש לעשות בזה שימוש "ביד קמוצה ובמשורה" ויש להעדיף את בירור הטענות לגופן . בנוסף, המבקשת לא נימקה מדוע כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה - כך שגם מן הטעם הזה יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף. ב. הבקשה כלל לא מתמודדת עם המבחנים שקבעה הפסיקה בעניין ה"פורום הנאות" והיא מסתמכת בעיקר על קיומה של תניית השיפוט הזר אך לא בכך סגי. לגופם של דברים, בחוזי העסקה של המשיבה ישנה הפניה ברורה לחוקי מדינת ישראל , מהם נובעים זכויות המשיבה (למשל חוק חופשה שנתית, דמי הבראה ועוד). בנוסף, לא די בהיותה של המשיבה תאגיד זר (בוודאי כשלא מדובר בקשרים עיסקיים גרידא אלא בחוזי עבודה). מירב הזיקות מצביעות דווקא על בית הדין הישראלי כ"פורום נאות" וזאת בהתאם לעובדות הרלוונטיות להליך המשפטי בתיק זה , אשר פורטו בהרחבה בבקשה ולהלן עיקריהן): המשיבה הינה תושבת ואזרחית מדינת ישראל; המשיבה הועסקה בנציגות המבקשת (אחת ממספר נציגויות) בארץ; בנציגות בארץ יש למבקשת מספר עובדים (מלבד המשיבה); תלושי השכר הינם בשפה העברית וערוכים בהתאם לדין הישראלי; הסכומים הנקובים בחוזי ההעסקה הם במטבע דולר-ארה"ב (ולא במטבע קנדי); העבודה כולה בוצעה במדינת ישראל; חוזי העבודה העניקו למשיבה זכויות , בהתאם למשפט העבודה הישראלי; בפועל , המבקשת שילמה למשיבה את זכויותיה על פי דיני העבודה הישראליים; המשיבה שילמה מיסים בישראל, כמתחייב על פי דין. ד. תנייה זו דומה לתנאי מקפח בחוזה אחיד הואיל והוא נוסח באופן חד צדדי על ידי המבקשת - כך שגם מן הטעם הזה אין ליתן לה כל תוקף. מכל מקום, כיוון שהתניה אינה מפורשת ואינה ברורה , לא ניתן ללמוד על הסכמה אמיתית של הצדדים להחיל את הדין האמור. ה. באשר לחוסר תום הלב של המשיבה ו/או שימוש הליכי משפט לרעה - הרי שדווקא המבקשת היא אשר נוגעת בפגמים אלו. זאת, כיוון שמכל האמור לעיל, יש לראות בבקשה לסילוק על הסף כבקשת סרק, אשר הוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט (בניגוד לתובעת אשר הגישה תביעה לקבלת זכויות המגיעות לה עפ"י הדין הישראלי). ו. לאור המצב העובדתי שתואר לעיל - הציפיות הסבירות של הצדדים היתה כי בית הדין הישראלי ידון בעניינם. לפיכך, אף אם יש ממש בעובדה כי מרבית העדים מצויים בקנדה (אם כי הדבר לא גובה בתשתית ראייתית) - הרי שיש ליתן לעובדה זו משקל מועט לאור הנימוקים שפורטו לעיל. ז. יתרה מזאת, גם משיקולים ציבוריים ושיקולי מדיניות , כיוון שעסקינן ביחסי עבודה , ובזכויות של עובדת, אזרחית ותושבת מדינת ישראל, אשר עבדה, כאמור, בישראל - ישנו אינטרס ציבורי כי התביעה תתברר בישראל בבית הדין המתמחה בתחום זה. 5. דיון והכרעה: א. אקדים ואציין כי לאחר ששקלתי היטב את טיעוני שני הצדדים - שוכנעתי כי יש לדחות את הבקשה. ב. ראשית, באשר למחיקה על הסף, המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית ו/או משפטית ראויה שתצדיק היענות לבקשה מעין זו. כידוע, כי הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (ראה: דב"ע מז/3-15 אפנר יצחק נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי,כרך כ(2), 242) ראה גם: ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה,פ"ד מה (4) 18; ; דב"ע נז/68-4 ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי, כרך לא (3), 103;דב"ע נז/68-3 אריה שקד נ' הסוכנות היהודית עבודה ארצי, כרך לא (4), 149; דב"ע 98 /246-9 "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ נ' אזולאי דוד עבודה ארצי, כרך לא (2), 330; בר"ע 1202/02 דניאלה אייזנברג נ' אור קוואל עבודה ארצי, כרך לג (73), 32; דב"ע מד/129-3 פרחיה אשר נ' מדינת ישראל פד"ע טז 375; ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד פ"ד נה (5), 826; ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124; דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518). הנה כי כן, הפסיקה קבעה כי "דרך המלך" היא בירור התביעות לגופן תחת מחיקתן על הסף. שנית, באשר להיותו של בית דין זה "פורום לא נאות" לבירור התביעה. גם בטענה זו לא מצאתי ממש. עיון בכתב התביעה מעלה, כי התשתית העובדתית מטה את הכף לבית הדין הישראלי. כידוע, ההנחה היא שלבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה. רק אם בית המשפט ישתכנע כי ש"מאזן" הזיקות נוטה באופן ברור ומובהק ל"פורום הזר" - כי אז יחליט כי אין הוא הפורום הנאות וכי הסמכות לדון במחלוקת מוקנית באופן בלעדי לפורום הזר (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' רוזנטלר בע"מ ואח', פ"ד נב(1) 109, סעיף 5 לפסה"ד). הכרעה בדבר ה"פורום הנאות" הינה עניין שבשיקול דעתו של בית המשפט. בפסיקה נקבע מבחן "מירב הזיקות" על מנת להכריע בסוגיה זו. בית המשפט נדרש לעניין זה באופן מעמיק, בפס"ד ע"א 300050/98 המועצה המקומית גבעת זאב - מחמוד מוחמד אלי ואח', (ניתן ביום 20.03.03 - להלן גם:"פרשת גבעת זאב"). בפסק דין זה, שב בית הדין וחזר על ה"מבחן מירב הזיקות", אותו יש לבחון כדי לקבוע מהו ה" פורום הנאות". במקרה שלפניי, "מירב הזיקות" מצביעות על בית דין זה כ"פורום הנאות". בראש ובראשונה, מדובר בעבודה שבוצעה בישראל ע"י עובדת אזרחית ותושבת ישראל. לעניין זה, נדחית טענת המבקשת, לפיה נציגות המבקשת בישראל מעסיקה אך מעט עובדים וכי מרכז פעילותה של המבקשת הינה בקנדה. משקלה של העובדה שבנציגות מועסקים אך מעט עובדים , הינה זניחה ביותר (ספק אם בעלת משקל כלל). זאת, כיוון שלא מספר העובדים הוא הקובע אלא "מקום העבודה", דה פקטו . כך גם, "זהותם" של הצדדים. כאשר, כפי שהובהר לעיל - הקריטריון המכריע הוא : "מירב" הזיקות. במקרה הנדון, מעבר לזיקות שצויינו לעיל (המהוות את "לב ליבן" של הזיקות), קיימות זיקות נוספות (מהותיות אף הן), המצביעות על מדינת ישראל כפורום הנאות: - חוזה ההעסקה מתייחס לדין הישראלי בעניין זכויותיה של המשיבה. - תלושי שכרה של המשיבה ערוכים בשפה העברית ובהתאם לנהוג בישראל. - הסכומים הנקובים בחוזי ההעסקה הם במטבע דולר-ארה"ב (ולא במטבע קנדי) , וכפי שעולה מתלוש השכר , בעת התשלום בפועל הם "הומרו" למטבע הישראלי המקומי. - משכרה של המשיבה, נוכו מיסים, כמתחייב בחוקי מדינת ישראל (מס הכנסה וכיוצ"ב). די באמור לעיל כדי לקבוע כי הפורום הנאות הינו בית דין זה וכי המבקשת לא הצליחה לסתור את ההנחה הבסיסית כי בית דין זה קנה את סמכות הדיון. יוער כי , בשלב זה, לא ניתן לייחס כל משקל לטענת המבקשת לפיה מרבית העדים הינם מחוץ למדינה (בוודאי כאשר טרם הוגש כתב הגנה בתיק) וכל שכן כאשר טענה זו נטענה בעלמא מבלי שגובתה ברשימת העדים וכיוצ"ב. מכל מקום, אין די בעובדה זו כדי לאיין את משקלן ה"כבד" של שאר הזיקות, המצביעות כאמור באופן בולט לפורום הישראלי. לאור כל האמור הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה סך של 2,500 ₪ בגין הוצאות הליך זה. משפט בינלאומיהפורום הנאותסילוק על הסף