בכדי שחזקה תיחשב "חזקה נוגדת", צריכים להתקיים שני תנאים: התנאי הראשון - על הנתבע להוכיח שחזקתו אינה נובעת מזכותו של הבעלים, אלא נוגדת אותה. (ע"א 69/85 להבי נ' רשות הפיתוח, פ"ד מ(3) 624 (1986) להלן: "עניין להבי"). באשר לטיבה וטיבעה של החזקה הנוגדת נאמר: "החזקה היא נוגדת כאשר כרוכה בה התנגשות אינטרסים בין המחזיק, מחד גיסא, ליריבו, מאידך גיסא. מדוע נדרש 'הניגוד'? משום שהן ההסתמכות והן הוויתור נוצרים במצב של ניגוד אינטרסים. הוויתור כאן הוא במשמעות של מחילה על זכות. ובמילים אחרות: השלמה עם פגיעה בזכות. מנגד, ההסתמכות היא על כך שהאחר מחל על הפגיעה בזכותו" (י' גלעד "התיישנות במקרקעין - קווים לריפורמה", משפטים י"ח, עמ' 207; ע"א 2510/98 למד שין בע"מ נ' חסיד, פ"ד נג(5) 721, 728 (1999) להלן: "עניין למד שין"). וכן: "יש שחזקה, שתחילתה נובעת מזכות הבעלים, מהסכמתם או מרשותם, הופכת מאוחר יותר לחזקה, הנוגדת את זכות הבעלים. ויש שהחזקה תחילתה חזקה הנוגדת את זכות הבעלים, אך כשהיא מתמשכת זמן רב, עשויה היא, בנסיבות מסוימות, להפוך לחזקה מזכות הבעלים. כך הוא, כשהיא מעידה שהבעלים השלימו בזמן מן הזמנים עמה ובשתיקתם התירו את המשכה. המחזיק שהחזיק תחילה בניגוד לרצונם הפך לבר-רשות, ומאותה עת חדלה החזקתו להיות חזקה נוגדת. [...] בעבור הזמן יש, לכן, לעתים כדי להצביע יותר על הסכמת הבעלים מאשר על חזקה הנוגדת את זכותם" (עניין להבי בעמ' 634; ראה גם בג"ץ 45/71 קרושבסקי נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד כה(1) 792, 796 (1971)). בעניין למד שין ציין כב' השופט אור: "אימתי תיחשב החזקה להחזקה נוגדת? התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, בהתחשב בהתנהגות המחזיק בקרקע והבעלים הרשום, בטיב מערכת היחסים ביניהם וביתר הנסיבות הרלוונטיות. לא תמיד מדובר בעניין קל להכרעה". (עניין למד שין, בעמ' 728). התנאי השני הוא שהחזקה צריכה לבוא מכוח טענת זכות בעלות של המחזיק. לעניין זה נקבע כי: "רק אם הובהר, כי חזקתו של מחזיק היא חזקה הנוגדת את זכות הבעלים, יש מקום לברר, אם היא נובעת מטענת זכות קניין, בין על ידי רכישה מהבעלים או אחרת. כפי שבואר בפסיקה, ההתיישנות על-פי סעיף 20 מקורה בהנחה, כי הנתבע מחזיק מכוח טענת בעלות, אלא שלאחר עבור תקופת ההתיישנות אין דורשים ממנו עוד להוכיח את זכותו" (עניין להבי, בעמ' 635 והאסמכתאות המופיעות שם).מקרקעיןחזקה נוגדת