חקירת המומחה מטעם בית המשפט

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא חקירת המומחה מטעם בית המשפט: 1. התובע נפגע בתאונת דרכים והוא תובע את נזקיו בתביעה שהגיש. עפ"י בקשתו ובהסכמת הנתבעים נתמנו מומחים רפואיים אחרים על-מנת שאלה יחוו דעתם על פגיעותיו. על המינוי הזה חלות הוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ה- 1985 כפי שהיו אז בתוף (להלן: "תקנות המומחים"). משנתנו המומחים חוות דעת כתובה, ביקש התובע להזמינם לחקירה בבית המשפט. הם הוזמנו ונחקרו על ידו וגם ב"כ הצד שכנגד חקר אותם; עתה מבקש ב"כ התובע לחזור ולחקור אותם בחקירה חוזרת. לכך מתנגד ב"כ הנתבעים. 2. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: חוק הפיצויים) מורה בסעיף 6א' כך: "(ג). מונה מומחה כאמור בס"ק א' יחולו הוראות אלה: .1בעלי-דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית המשפט לחקירה". מה טיבה של חקירה זו? - תקנות המומחים אינן מוציאות מכלל תחולה את הוראות תקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, למעט פרק י"א שבהן. תקנה 164לתקנות סה"ד האזרחי, התשמ"ד- 1984 מורה כי "בעל דין הקורא עד, יחקור אותו תחילה חקירה ראשית; לאחר מכן רשאים בעלי הדין האחרים לחקור אותו חקירה שכנגד, ובעל- הדין הקורא את העד רשאי לחזור ולחקור אותו חקירה חוזרת בענינים הנובעים מן החקירה שכנגד". אלא שהוראות תקנה 164 הנ"ל כשלעצמה אין בה אלא יישום הכללים המקובלים בדבר סדר חקירת העדים ואופיה של החקירה ואין בה כדי לפתור את השאלה המתעוררת כאן. תקנות המומחים באו לייתר ואף לשלול הבאת עדויות מומחים, מטעם הצדדים (דברי הסבר, ה"ח 1974). מומחה שנתמנה כאמור על ידי בית המשפט אינו עד של בעל-דין זה או אחר וגם הזמנתו לחקירה על ידי צד מן הצדדים אינה הופכת אותו לעד מטעמו. חקירתו של העד בבית המשפט, עפ"י הרשות הנתונה בסעיף 6א' לחוק הפיצויים אינה אלא חקירה שכנגד. בהצעת החוק שקדמה להחקת סעיף 6א' לא ניתנה רשות לצדדים להזמין את המומחה לחקירה בבית המשפט. בחוק המתקן הוספה הרשות הזו בשל גישתו המסורתית של המחוקק הישראלי, הנזהר שלא לפגוע בזכות לחקירה שכנגד, גם כאשר הורחבו האפשרויות להגשת ראיה בכתב (ראה פרופ' א' הרנון, דיני ראיות חלק א' בעמ' 107). הזמנתו של המומחה, שנתמנה כאמור, ליתן עדות בבית המשפט באה לממש את זכותו של המזמין לחקור את המומחה בחקירה שכנגד. 3. החקירה שכנגד, בהבדל מן החקירה הראשית משוחררת משתי מגבלות מרכזיות: האיסור לכוון את תשובות העד באמצעות שאלות מדריכות והאיסור לתקוף במישרין את מהימנות העד. אין ספק כי דחיקתו של בעל דין, המזמין עד שנתמנה על ידי בית המשפט לחקירה, אל תוך ד' אמותיה של החקירה הראשית עלולה לעשות פלסתר את הרשות האמורה. העד נתמנה על ידי בית המשפט ובכך נעשה חשוף לחקירה שכנגד של שני בעלי הדין. אכן, בדרך כלל, ראוי שלא לכפוף את העד לשתי חקירות נגדיות .cross, evidence, p) 1967,205) אולם במה דברים אמורים? באותו מקרה בו מזמין צד מן הצדדים את העד מטעמו כדי להפגין את אמונו בו שאז הוא הופך ערב למהימנותו. לא כך בהסדר דיוני המפקיע מידי הצדדים את הרשות להביא ראיות מטעמם בענין מסויים. הזמנת העד, המתמנה על ידי בית המשפט, עפ"י הסדר זה, לחקירה, אין בה כדי להעיד דווקא על הפגנת אמון בו, מטעם המזמין. 4. זאת ועוד זאת: נפקות ההבחנה בין החקירה הראשית לבין החקירה שכנגד מתמעטת, ממילא, כאשר המדובר בעד מומחה. לגביו הגמישו בתי המשפט, גם בעבר, את האיסור לחקור אותו, בחקירה ראשית, באמצעות שאלות מדריכות. ואשר לרשות הניתנת, בחקירה שכנגד, לחקור עד גם בדרך שעלולה לפגוע במהימנות העדות - הרי שגם עפ"י מסורת ה-. C.lתינתן הרשות הזו במהלך החקירה הראשית, למשל, כאשר עד שהוזמן לעדות על ידי בעל-דין הוא כעד עויין לאותו צד ובמקרים מסויימים גם כאשר מדובר בעד המשתייך למחנהו של הצד שכנגד. 5. ראוי להדגיש כי האיסור העקרוני הקבוע בשיטת המשפט של ה-. ,c.l לתקוף במישרין את מהימנות העד שהוזמן על ידי החוקר, אינו מקובל על הכל. כך, כללי הראיות הפדרליים של ארה"ב אינם רואים כל צורך לעשות אבחנה, לענין הרשות לתקוף את מהימנות העד, בין החקירה הראשית לבין החקירה שכנגד: כלל 607 של ה- federal rules of evidenceקובע במפורש: ,the credibility of a witness may be attacked by any party" ."including the party calling him הוראה זו מוסברת, שם, בכך שההנחה העומדת מאחורי האיסור לערער את מהימנות העד לאמור: ההנחה כי יש למזמין שליטה מלאה על העד ועל העדות היא, לא אחת, הנחה מוטעית. שלילת הרשות לערער את מהימנות העד הזה עלולה להותיר את בעל הדין שהזמינו נתון לחסדיו של העד ושל הצד שכנגד ( 266, . 183F.r.e 56,. 607advisory committee's note to f.r.e) ההליך של מינוי מומחים מטעם בית המשפט מוסדר בכללים הפדרלים בהוראה מפורשת: כלל 706ל-. F.r.eמסמיך את בית המשפט למנות עד מומחה על פי הצעת הצדדים או על פי בחירת בית המשפט. הכלל קובע כי המומחה יכול שייקרא לעדות על ידי בית המשפט ויכול שיוזמן להעיד על ידי כל צד מן הצדדים ובמקרה זה הוא יהיה נתון לחקירה שכנגד על ידי כל צד, לרבות הצד שהזמינו להעיד. ,he shall be subject to cross examination by each party)" ."(including a party calling him as a witness בכך מושווה מעמדו של העד המומחה, שנתמנה על ידי בית המשפט - אך הוזמן לעדות על ידי צד מן הצדדים - למעמדו של העד שהוזמן על ידי בית המשפט לעדות (ראה סעיף 614ל-. F.r.e). נראה כי זהו בעיקרו ההליך שיש לקיים גם לענין המומחה המתמנה על פי הוראת סעיף 6א' לחוק הפיצויים. 6. כללו של דבר, המומחה הרפואי המתמנה עפ"י הוראת סעיף 6א' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 ובהתאם לכללים הקבועים בתקנות אשר הותקנו על פיו - יהא נתון לחקירה שכנגד של מי שהזמינו ואף לחקירה שכנגד של הצד האחר, אם ירצה בכך. כיוון שהזכות לחקור את העד בחקירה חוזרת אינה עומדת למי שחקר אותו או רשאי לחקור אותו בחקירה שכנגד - אין להתיר חקירה נוספת ו"חוזרת" של המומחה. יתכן, עם זאת, שתנתן רשות של בית המשפט לשאלות נוספות, במידת הצורך, לבקשת צד מן הצדדים - במקרים המתאימים. התוצאה היא שהבקשה נדחית.מומחה מטעם בית המשפטמומחה