ייחוד עילה תאונת דרכים

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ייחוד עילה בתיקי פלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים): בקשת הנתבע לסילוק תביעה על הסף בשל ייחוד עילה הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 [להלן - "חוק הפיצויים"]. בחינתה של הבקשה הינו לפי האמור בכתב התביעה: האם בהנחה שהתובע יוכיח את האמור בו, יזכה בסעד המבוקש על ידו. רקע עובדתי התובע, בעלים של אופנוע מ.ר. 11-523-65 ביטח את השימוש באופנוע אצל איילון חברה לביטוח בע"מ על פי פוליסה המכסה ביטוח חובה [להלן - "האופנוע", "איילון" ו - "הפוליסה"]. הפוליסה לא צורפה לתביעה אך התובע מסביר כי על פיה, נושא הוא ב"השתתפות עצמית" בסך של 19,000 ₪. המשמעות היא כי בכל נזק גוף הנמוך מסכום זה, יישא התובע ולא איילון. לטענת התובע נפגע ביום 4.7.2011 בתאונת דרכים, זאת במהלך התנגשות בין האופנוע הנהוג על ידו לבין רכב הנתבע ונגרמו לו נזקי גוף. אלא שנזקי גוף אלו אינם עולים בערכם על גובה ההשתתפות העצמית בפוליסה. על כן בחר שלא לתבוע את איילון, אלא את הנתבע. התובע הגיש את תביעתו שלפניי - בסדר דין מהיר - במסגרתה דורש הוא מהנתבע לפצותו בגין נזקי רכוש לאופנוע בסך של 6,437 ₪ וכן בגין נזק לא ממוני בסך של 19,000 ₪. התביעה על כל עתירותיה הוגשה בעילה של רשלנות ועל פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. המחלוקת האם קמה לתובע, בגין נזקי הגוף, עילה לפי פקודת הנזיקין או שמא כבול הוא לעקרון ייחוד העילה בחוק הפיצויים. ואנסה לדייק: האם בהינתן "השתתפות עצמית" הנועלת בפני התובע את אפשרות הפיצוי בפועל על ידי איילון, זכאי הוא לפנות אל הנתבע? דיון סעיף 3 א' לחוק הפיצויים קובע: בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות נזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו. ובהמשך קובע סעיף 8: (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון. (ב) מי שאלמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה. (ג) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה. [הדגשה שלי, י.ה.] ההסדר החוקי מעלה את עקרון ייחוד העילה. בהינתן לנפגע עילה לפי חוק הפיצויים, נשללה ממנו כל עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין [ראו למשל ע"א  7547/99 מכבי שירות בריאות נ' דובק בע"מ. האמנם בעצם קביעת שיעור ההשתתפות העצמית נשללה מהתובע עילה לפי חוק הפיצויים? אני סבורה כי התשובה שלילית: ראשית, העילה עצמה קיימת בכל מקרה בו נזק גוף עולה על סכום ההשתתפות העצמית. שנית, העילה עצמה קיימת בכל מקרה, אלא התובע הסכים, על פי הפוליסה, כי בפועל יחל פועלה של העילה מסכום העולה על ההשתתפות העצמית. שלישית, הייתי מוכנה לבחון את העניין לו היה התובע טוען כי בפועל נשללו ממנו זכויות הפיצוי על פי חוזה אחיד, חוזה בו לא הייתה לו ברירה אלא להסכים להתניית איילון, חוזה ממנו משתמע כי מבוטחים הנוהגים באופנועים, מנושלים בפועל מזכויות על פי דין, על ידי הכתבת "השתתפות עצמית" גבוהה ובלתי מידתית. אך לכך לא הונחה תשתית בתביעה. עולה כי הצדדים לחוזה הביטוח הגיעו להסכמות כלכליות אוטונומיות על בסיס שיקולים רציונאליים. עיינתי בפסיקה שצירף התובע ולא מצאתי בה כדי לשנות את קביעתי: יש לאבחן פסיקה זו באופן ברור מענייננו, שכן שם לא היה התובע זכאי בכלל ובכל מקרה לתבוע לפי חוק הפיצויים [למשל במקרים של היעדר ביטוח או רישוי]. איני סבורה כי עולה בכלל שאלה פרשנית, אלא אולי, עולה שאלה של "טעות בכדאיות העסקה" עם איילון. טעות זו אינה מכרסמת, אף לא במעט, בעקרון ייחוד העילה על פי חוק הפיצויים. מעבר לכל אלה, ולחילופין בלבד, קובע סעיף 3 א [ט] לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970 [להלן - "פקודת הביטוח"] כך: למבוטח או לנוהג ברכב ששילם דמי השתתפות עצמית או שנוכו מהפיצויים שלהם הוא זכאי דמי השתתפות עצמית, כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בשל דמי ההשתתפות העצמית. פקודת הביטוח הינה בגדר דבר חקיקה שווה מעמד ודרגה לחוק הפיצויים. השאיפה של השיטה הפרשנית הינה השגת הרמוניה בין דברי חקיקה, בפרט כאלו העומדים במדרגה שוות ערך ודרגה. ייתכן כי "שתילת" ההוראה הספציפית בפקודת הביטוח אינה "אלגנטית" והיה מקום "לשתול" אותה בחוק הפיצויים, אלא שבכך אין כדי לפגוע בעוצמתה הפרשנית ככל שנדרשת. למותר לציין את תכליתו המובהקת של חוק הפיצויים, לייעל הליכים ולרכז תביעות לנזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים תחת כנפיו. העובדה שהתובע הסכים עם איילון על השתתפות עצמית, הינה בגדר הסכמה קונקרטית - חוזית - סוברנית, שאין בה כדי להקנות לו אפשרות לפרוץ את תכלית חוק הפיצויים ולפתוח בהליכים נזיקיים ארוכים ומסורבלים, במסגרתם תיבדק שאלת האחריות. כך במקרה של התובע וכך במקרים אחרים ודומים. התוצאה היא כי בקשת הנתבע מתקבלת חלקית. העילה בגין נזקי גוף נמחקת מכתב התביעה. בכך אין כדי לגרוע מהעילה ומהסעד המבוקש בגין נזקי רכוש, עילה העומדת לתובע לפי פקודת הנזיקין. למותר לציין כי סמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט מאפשרים מחיקה חלקית של סעד או עילה מכתב תביעה, למשל על פי תקנה 91 [א] לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן המכיל אך ורק את נזקי הרכוש בתוך 30 יום מהיום. לטעמי נוכח סכום התביעה הנותר, על התובע לשקול העברת הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות. התובע יישא בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד תאונות דרכים בסכום של 2,000 ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ייחוד עילהתאונת דרכים