מזיקים במשותף | ריבוי מעוולים | עו"ד רונן פרידמן

##(1) מה זה "מזיקים במשותף" ?## מעוולים יחד (דהיינו מזיקים במשותף) אחראיים יחד ולחוד, וכל אחד מהם אחראי לנזק בשלמותו. מזיקים במשותף הם, בעיקרם, המזיקים הבאים: ##(א)## מזיקים המבצעים את העוולה במסגרת פעולתם המשותפת והמתואמת, היינו מספר מעוולים הפועלים בצוותא חדא למען מטרה אחת. ##(ב)## שניים או יותר החבים בחובה אחת משותפת כלפי הניזוק ואשר גורמים למעשה העוולה, על ידי הפרה של החובה האמורה. ##(ג)## המעוול ומי שנושא באחריות שילוחית לעוולתו או המעוול ומי שאחראי למעשהו של המעוול כמסייע, כמייעץ או כיוצא בזה. בספר דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית (מהדורה שנייה, תשל"ז) בעריכת פרופ' טדסקי מבחין המחבר המלומד של החלק הדן בסוגי מזיקים בין שלושה סוגים כאלה, היינו: מזיקים במשותף, מזיקים הגורמים נזק אחד, ומזיקים הגורמים נזקים נפרדים. מזיקים במשותף הם אלה המבצעים עוולה אחת כלפי הניזוק וגורמים לו יחד נזק אחד שאינו ניתן לחלוקה, כלומר שאין לייחס חלק מסויים ממנו לזה או לזה. ##(2) מזיקים במשותף - פסיקה:## הפסיקה, קבעה מקדמה דנא, את הכלל הן על מזיקים במשותף והן על מעוולים שגרמו נזק אחד שאינו ניתן לחלוקה, ומשמעות הכלל הנה, כי הניזוק רשאי לתבוע את מלוא הנזק מכל המזיקים בתביעה אחת, או לתבוע את הנזק בשלמותו מכל אחד מהם בנפרד, מבלי לתבוע את יתר המזיקים (י' אנגלרד, א' ברק, מ' חשין, דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית (ג' טדסקי - עורך), תשל"ז, 486-487; ד"נ 15/88 מלך נ' קורהנויזר, פ"ד מד (2) 89). חלוקת האחריות בין המזיקים הנה חלוקה פנימית שאין לה נפקות כלפי הניזוק. חלוקת האחריות ביניהם משפיעה רק על חלוקת תשלום הפיצויים בינם לבין עצמם (ד"נ 21/61 קמר נ' שריקי, פ"ד טז 2604; ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז""ל (טרם פורסם, 7.6.07))". בע"א 236/76 "אלוניה" קואופרטיב לעבודות נגרות בע"מ נ' שלמה שלכט, פ"ד לא(2) 44, 49-50 (1977) פסק בית המשפט העליון מפי כב' השופט ש' אשר: "סיכומו של דבר - בסעיפים 11 ו-83 (א) של פקודת בנזיקין הונח עקרון לפיו המעוולים יחד אחראים לנזק אשר נגרם עקב עוולתם יחד ולחוד, כשכל אחד מהם אחראי למלוא הנזק שנגרם. למרות ריבוי האחראים אין הניזוק זכאי לגבות יותר מאשר את מלוא הנזק שנקבע, ואילו המעוולים זכאים (על-פי סעיף 84 לפקודת הנזיקין) להשתתפות ולשיפוי מלא בינם לבין עצמם; משמע, שאם ישלם אחד מהם יותר מכפי חלקו, יכול הוא לגבות את ההפרש ממי שלא שילם מלוא חלקו. הניזוק רשאי לתבוע את כל המעוולים בתביעה אחת או לתבוע אותם בתביעות נפרדות, אך ריבוי התביעות אין בכוחו להגדיל את סכום הפיצויים המגיע לו מעבר לסכום שנקבע בפסק-הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי ששונה בערעור (סעיף 83 (ב) לפקודה)... העובדה שפסק-דין זה היה בהסכמה אינה משנה דבר, ובוודאי אין פגם בכך שסכום הפיצויים שנקבע בו אושר על-ידי המשיב עצמו ונקבע בהסכמתו". ##(3) מה הדין במקרה של ריבוי מעוולים ?## במקרה של ריבוי מעוולים "כל אחד מהמעוולים אחראי כלפי הניזוק למלוא הנזק; הניזוק רשאי לתבוע כל אחד מהמעוולים בלי לצרף את האחרים; הניזוק אינו יכול להיפרע יותר מכפי נזקו; ואילו ביחסים הפנימיים בין המעוולים הם זכאים להשתתפות ולשיפוי מלא בינם לבין עצמם" (ע"א 7008/09 ג'אבר עדנאן עבד אל רחים נ' מוסבאח עבד אל קאדר, בפסקה 36 (7.9.2010)). בפרק ו' לחוק החוזים שכותרתו היא "ריבוי חייבים ונושים" (ראה בעניין זה את מאמרו של דוד חשין "כפל ביטוח יתר" משפטים י"ב (תשמ"ב) 397) או לסיטואציה הידועה כ"ריבוי מעוולים" בהקשר של דיני נזיקין. החיוב העומד במוקדן של שתי המאטריות הללו אינו זהה לחיוב הנובע מ"תחלוף", כפי שעלה מטענותיהן של חלק מחברות הביטוח, ונפקות ההבחנה בין החיובים משמעותית לענייננו. בעוד שבתביעת תחלוף נכנס בעל הזכות לנעליו של הניזוק ולפיכך ההגנות הדיוניות העומדות כלפי הניזוק חלות גם כלפיו (ראה ע"א 1577/97 - המוסד לביטוח לאומי נ' עמית יצחק ו-3 אח', עמ' 439-440), הרי שבמקרה של ריבוי מעוולים קיימת הבחנה ברורה בין שתי העילות; מועד התגבשותן שונה וההגנות העומדות לניזוק שונות מאלו העומדות למזיקים המשותפים, כאמור בע"א 493/63 קופת החולים של ההסתדרות הכללית נגד קבוצת כנרת ואח': "ברם בעניין המיוחד הנדון כאן נראה לי עוד כי "עילת התביעה של הניזק נגד המערערת לפיצויים אינה זהה עם עילת התביעה של קבוצת כינרת נגד המערערת לדמי השתתפות: העילה הראשונה נעוצה במעשה העוולה והנזק שנגרם בעקבותיו, ואילו העילה השנייה נעוצה באחריות המזיק לפצות את הניזק על הנזק ההוא". בהתאם לאמור לעיל נקבע באותו פסק דין כי מהעובדה שהתיישנה תביעתו של הניזוק כנגד אחד המזיקים לא ניתן להסיק כי תביעתו של המזיק כנגד המזיק השני התיישנה אף היא. ##(4) ריבוי מעוולים - פשרה עם אחד המעוולים:## פקודת הנזיקין כוללת הוראות שונות בעניין ריבוי מעוולים ובין השאר נקבע בה כי מעוולים האחראים בשל אותו נזק חייבים "יחד וחוד". אולם, אין בפקודת הנזיקין הוראות בעניין ויתור לאחד המעוולים או פשרה עימו. ההוראות הכלליות שבחוק החוזים בנושא זה יחולו, אפוא, גם בהקשר של ריבוי מעוולים. סעיף 55 (ג) לחוק החוזים מורה כי: "הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו – בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת – הופטר גם השני באותה מילה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת". ונקודת המוצא של סעיף זה, העוסק בחיובים של 'יחד ולחוד', זהה לזה של הדין האנגלו-אמריקאי, היינו שחרורו של החייב האחד משחרר, באותה מידה, גם את אלה החייבים עימו 'יחד ולחוד' " (ראו ד' פרידמן ונ' כהן, דיני חיובים – חלק כללי בעריכת דניאל פרידמן (הוצאת אבירם, תשנ"ד) עמ' 283 – 284). ##(5) מזיקים במשותף / ריבוי מעוולים - סיכום:## דיני הנזיקין מבחינים בין שלושה מצבים של ריבוי מעוולים: מעוולים במשותף; מעולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאינו ניתן להפרדה; ומעוולים בנפרד שגרמו לנזקים ניתנים להפרדה. בשני המצבים הראשונים, חבותם של המעולים השונים כלפי התובע היא ביחד ולחוד. רק במצב השלישי האחריות נפרדת, וכל מעוול נושא באחריות לנזק שגרם (ד"נ 15/88 שמואל מלך נ' ורדה קורנהויזר, פ"ד מד(2) 89). מעוולים יחד (דהיינו מזיקים במשותף) אחראיים יחד ולחוד, וכל אחד מהם אחראי לנזק בשלמותו. הם זכאים להשתתפות ולשיפוי מלא בינם לבין עצמם. מילוי החיוב על ידי אחד מהם משחרר את האחרים. שניים מסוגי מזיקים והם המזיקים במשותף והמזיקים אשר מעשי עוולה נפרדים שלהם גורמים לנזק אחד, אשר איננו ניתן להפרדה, ניתן לתבעם על הנזק יחד ולחוד; משמע, ניתן לתבוע את הנזק כולו מכל המזיקים ביחד בתביעה אחת או ניתן לתבוע את הנזק כולו ובשלמותו (IN SOLIDUM) מכל אחד מהם לחוד; והוא כמובן בכפיפות לאמור בסעיף 77 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], היינו ניזוק שנפרע פיצויים בשל עוולה לא ייפרע פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.עוולהמעוולים במשותף / ריבוי מעוולים