שימוש בנכס משותף

"במצב של שיתוף אין לבעל משותף זכות ייחודית בחלק כלשהו מן הנכס המשותף, המוגדר פיסית, ומכיון שזכותו של כל אחד מן הבעלים המשותפים מתפשטת, כלשון החוק, בכל אתר ואתר שבנכס המשותף, מתעוררת השאלה בדבר זכותו של בעל משותף להחזיק בנכס המשותף, כולו או בחלקו,ולהשתמש בו. ..מצב אחד הוא כאשר ההחזקה והשימוש הם בהסכמת כל הבעלים המשותפים; המצב השני הוא כאשר ההחזקה והשימוש הם בהסכמת רוב של הבעלים המשותפים; המצב השלישי הוא כאשר ההחזקה והשימוש על ידי אחד הבעלים המשותפים הם ללא הסכמה של כלל הבעלים המשותפים." (ויסמן, דיני קניין, עמ' 206)." באין הסכמה בין השותפים, קובע הרוב בדבר הניהול והשימוש הרגיל ו/או שאינו רגיל (ס' 30 (א), (ג) לחוק). ס' 31 (א)(1) קובע כי שימוש סביר מותר לבעל משותף, בלא צורך בהסכמת השותפים האחרים, ובלבד שאין הוא מונע מהם את אותו שימוש. על פי הוראה זו "בעל משותף זכאי לשימוש סביר בנכס המשותף אם הרוב טרם החליט על השימוש בשנת 2005בנכס או, אם החליט- ככל שהשימוש שהוא מבקש לעשותו אינו עומד בסתירה להחלטת הרוב." (ויסמן, שם, עמ' 223). הלכה פסוקה היא כי מי שמחזיק במקרקעין בשטח לא לו, חייב בדמי שימוש בגינו, אלא אם ניתנה לו הרשות, מפורשת או מכללא, להשתמש בהם בחינם. באשר לבעלים משותפים, חלה חובת תשלום "רק כאשר השותף האחר השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין. היה ולא נמנע השימוש הזה מיתר השותפים גם כאשר הם לא השתמשו בפועל, אין השותף חייב בתשלום כלשהו ליתר השותפים." (זרקא נ' פארס ע"א 1492/90 תקדין עליון 93(1)258). דהיינו, שבעל משותף עשוי להשתחרר מן החובה לשלם דמי שימוש ראויים עבור השימוש שעשה בנכס המשותף אם ניתן להסיק מן הנסיבות כי הבעלים המשותפים האחרים, שלא השתמשו בנכס, ויתרו על זכותם לכך.שימוש בנכסשימוש בדירה