מה הדין במקרה של תאונת עבודה עם מכונה ? מהי הגדרת "מכונה מסוכנת" ? אילו אמצעי זהירות חייב המעביד לנקוט בעבודה עם מכונה מסוכנת ? ##(1) תאונת עבודה עם מכונה - מה אומר החוק ?## בפרק ג' בפקודת הבטיחות בעבודה, ובו סעיפים 37, 39, 41, 44 ו-45, נקבעה חובת גידור של מכונות. לפי סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, חלה חובה לגדר לבטח כל חלק מסוכן במכונה. החובה לביצוע גידור זה חלה על המחזיק. סעיף 39 לפקודת הבטיחות קובע ש"חלק מסוכן במכונות כאמור בסעיף 37(4) שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות סעיף 37 אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק. ##(2) תאונת עבודה עם מכונה - הפרת חוקי בטיחות בעבודה:## בע"א 227/67 אמסלם נ' כץ, נדון ערעורו של עובד שנפגע כאשר עבד בנגריה במכונת גיוץ בלתי מגודרת, ביצירת חריצים בעצי משקופים. המכונה הייתה מצוידת בציר מסתובב ועליו הורכבו סכינים, ובעת הפעלתה הסתובב הציר עם הסכינים במהירות גדולה וחתך את העץ. הוכח כי המכונה הופעלה בלי מגן, אותו היה צורך להרכיב על מנת למנוע את זריקת העץ המעובד אחורה במקרה של תקלה וגרימת נזק לפועל, וכי חוסר המגן הוא שגרם לתאונה. בית המשפט העליון קבע כי אם עקב היעדר המגן ניזוק העובד, כי אז יש לראות בעניין זה היפר-חובה-שבחוק (החובה לגדור לבטח חלק מסוכן של המכונה, לפי סעיף 18 לפקודת הבטיחות בעבודה 1946) מטעם המעביד. ##(3) תאונת עבודה - אי התקנת מגן במכונת ניסור## בע"א 524/86 לוי נ' חקשוריאן, הוגדרה מכונת ניסור "פרייזר" בנגריית הנתבע כ"מכונה מסוכנת מאוד", שם דובר בעובד בנגריה, אשר עבד במכונת ניסור "פרייזר", בה לא הותקן מגן מאולתר. כתוצאה מהדף המכונה עף קרש לאחור, נדחפה ידו השמאלית של העו בד, שבה כיוון את הקרש, אל בין סכיני המכונה, והוא איבד ארבע מאצבעותיו. נקבע כי מדובר במכונה מסוכנת, אשר - על-פי פקודת הבטיחות בעבודה - חייבת להיות מגודרת, כי חובה זו הינה אבסולוטית וכי הנתבעים היו חייבים להבטיח שלא תתאפשר עבודה בלא המיגון. ##(4) חובת המעביד לגדר ולבטח מכונה מסוכנת:## חובת המעביד לגדר לבטח מכונות מסוכנות הינה חובה מוחלטת "אשר לא נועדה להגן רק על העובד הזהיר, אלא אף על הרשלן והבלתי זהיר", ראו ע"א 1815/09 וערעור שכנגד, סופריור כבלים בע"מ נ' שמעון אלבז, שם הוטלה אחריות ברשלנות על מעביד שהפר את חובתו לגדר חלקים ממכונה ממונעת ולפקח על שיטות העבודה של העובד. לפי סעיף 338 (א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, אי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים בעת שימוש במכונות באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה מהווה עבירה פלילי. ##(5) חובת המעביד להדריך ולדאוג לשיטת עבודה בטיחותית:## בהתאם לפסיקה, המעביד חייב להנחיל לעובדים נהלי עבודה ברורים לבטיחות וגהות. הוא אינו רשאי להניח, כי העובדים ינקטו מיוזמתם אמצעים למניעת תאונות: "מעביד חייב לצפות גם מעשה רשלני של העובד, אפילו כשהוא בא בניגוד לחובות מפורשות ואף כשהעובד מודע לסכנה שבמעשהו" ##(6) תאונת עבודה עם מכונה בגלל לחץ והיעדר כוח אדם:## בת"א 42204-10-12, התובעת טענה כי התאונה אירעה כשעבדה במשמרת ערב על מכונה לייצור תבניות פלסטיק. המכונה עובדת, באופן שבתחילה נכנס אליה חומר פלסטיק העובר תהליכים שונים, ובסופם- התבנית המוכנה עוברת חיתוך על ידי סכין, יוצאת אל מסוע שם היא נבדקת, נאספת ונארזת על ידי העובד. עקב לחץ בעבודה, וכדי להספיק להוציא את התבניות ולאסוף אותן, אספה התובעת את כל התבניות על המסוע והמתינה לתבנית האחרונה שהייתה במכונה. התובעת ידעה כי סכין החיתוך במכונה יורדת כל 20 שניות ועל כן לאחר שהסכין עלתה, היא תפסה את קצה התבנית האחרונה כדי למשוך אותה. או אז ירדה הסכין פעם נוספת ונגרמו לה קטיעה ופגיעה קשה באצבעות. בית המשפט פסק כי התובעת עבדה במפעל הנתבעת תחת לחץ ובהיעדר כוח אדם מספיק. במסגרת תנאים אלו, נאלצה לעבוד על מספר מכונות במקביל ולייעל את עבודתה תוך הסתכנות בפציעה, כפי שבסופו של דבר אירע בתאונה נשוא התובענה; הוכח כי המכונה עליה עבדה התובעת הייתה ללא מיגונים ופעלה באופן שסיכן את העובדים וזאת בידיעת הנתבעת ובהיעדר פיקוחה על הנעשה במפעל. הוכח כי במכונה הייתה תקלה במועד התאונה, באופן שהסכין ירדה פעמיים ברצף. הוכח כי הנתבעת לא ביצעה הדרכות בטיחות כנדרש ולא דאגה לרענן הנחיות לעובדיה. התביעה התקבלה ונפסק כי הנתבעת התרשלה באופן ניהול המפעל בכלל ובמועד התאונה בפרט. רשלנותה של הנתבעת היא אשר הובילה לעצם קרות התאונה. ##(7) תאונת עבודה עם מכונה עקב שיטת עבודה לא נאותה:## בת"א 51632-11-14 התובע טען כי עבד פרק זמן מסוים, מכסחת הדשא התמלאה בגזם, ואז כיבה התובע את מכסחת הדשא בעזרת כפתור הכיבוי. כדי לרוקן את הגזם המצוי בתוך מכסחת הדשא, הכניס התובע את ידו החשופה מתחת למכסחת הדשא על מנת לפרוק את הסל המכיל את הגזם, כפי שהונחה לעשות מיומו הראשון בעבודה וכפי שהיה נהוג במקום העבודה. לפתע, החלה מכסחת הדשא לעבוד כשידו הימנית של התובע נתפסה בלהב מכסחת הדשא והלהב פגע באצבעות יד ימין. במסגרת תביעת הפיצויים התובע טען, שמכסחת הדשא היא מכונה מסוכנת ולא בטיחותית, שכן לא קיים בה מגן ו/או גידור שימנע תאונות מהסוג הנטען בתובענה. התובע לא ידע, ולא הייתה לו האפשרות לדעת, את הנסיבות האמיתיות שגרמו לתאונה, אך נסיבות תאונת העבודה מצביעות על רשלנות הנתבעת, ולכן יש להחיל את הכללים לפי סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 בית המשפט פסק כי הפרתה של הנתבעת את חובת הזהירות באה לידי ביטוי בכך שהנתבעת הנהיגה שיטת עבודה לא נאותה, בכך שהדריכה את התובע לנקות את המכונה ביד חשופה בתוך הסכינים, כאשר המכונה לא תקינה. יש להטיל אחריות על המעביד בשל הפרת חובת הזהירות הקונקרטית, שכן אמצעי העבודה שניתנו לתובע לא מנעו ממנו סיכון בלתי סביר, "אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתרה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו". ##(8) תאונת עבודה של עובד אריתראי שלא קיבל הדרכה נאותה בעבודה עם מכונה:## בת"א 2001-03-12 טענת התובע בכתב תביעתו, במסגרת תפקידיו כשוטף כלים אצל הנתבע, הוטל עליו בין היתר לנקות בקביעות את מכונת הבשר, כאשר לצורך ניקויה יש להפעילה. לדבריו, ביום האירוע עת עסק בניקוי המכונה, נפנה הצידה עם ידו השמאלית על מנת לקחת מים, ואו אז נתפסו ארבע אצבעות ידיו הימנית במכונה ונקטעו בגובה גליל מקורב. ג בית המשפט קבע כי המכונה נחשבת ל"מכונה מסוכנת" וחיזוק לקביעה זו כי יש לראות במכונת הבשר דבר מסוכן ניתן למצוא בעובדה כי כפתור ההפעלה שלה מצוי בצד המכונה ואינו יכול להתחיל לפעול מעצמו או תוך נגיעה אקראית בהיסח הדעת, כאשר לטענת הנתבע בכתב הגנתו רק טבחים כעיקרון מורשים להפעיל את המכונה, ויש לתפעלה ולהכניס מושאי טחינה אליה באמצעות מקלות עבודה ולא ידיים. כל אלו מצביעים על הסיכון שבעבודה עם מכונה זו. בית המשפט קיבל את התביעה שכן הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי קוימו ההוראות של תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט – 1999. נפסק כי הנתבע לא הרים את נטל ההוכחה אשר הועבר אליו, ואף לא את הנטל המשני של הבאת ראיות להוכיח כי אכן שיטת הפעולה במסעדה היתה איסור ניקוי המכונה בעודה פועלת, וחלף זאת ניקויה עת אינה מופעלת ובעודה מפורקת. למצער לא הוכח כי שיטת הניקוי לא כללה בנוסף לניקוי המכונה בהיותה מפורקת גם ניקוי נוסף בעודה פועלת. ##(9) אי ביצוע תחקיר לאחר תאונת עבודה עם מכונה:## בת"א 2001-03-12 המעסיק ידע על קרות התאונה כבר בזמן אמת. בנסיבות אלו, סביר היה לצפות שייערכו מטעמו בדיקה מיידית או תחקיר באשר לנסיבות האירוע, אך למעשה תחקיר כזה לא נעשה, כאשר הוא בחר שלא לברר את פרטי התאונה, לא לבחון מי נתן באותו היום הוראה לתובע לנקות את המכונה ואף לא היה מודע היה האם ההוראה שניתנה לתובע היתה לנקות את המכונה או לטחון באמצעותה. בית המשפט ציין כי עצם ההימנעות מלבצע בדיקה כאמור, מעלה את החשש שמא ביקש הנתבע להסתיר את הטעמים לפגיעת התובע (ראט גם: ת.א. (י-ם) 10149/06 רות רבינוביץ' נ' קניון מעלה אדומים) ואף מכרסמת בטענותיו על הנהגת סדרי בטיחות, שכן לאחר תאונה כזו ראוי לבחון את נסיבותיה המדוייקות על מנת למנוע הישנותה. ##(10) פיצויים בהיעדר חוות דעת של מומחה בטיחות או עדים:## בת"א 51978-05-15 התובעת טענה בכתב התביעה כי עסקה בחיתוך דפים במכונת הגליוטינה. לאחר החיתוך, בעוד להב הסכין מורמת, ניקתה את המכונה שהייתה נתקעת מדי פעם משאריות ומשבבי דפים, כאשר לפתע נחתה הסכין על כך ידה וחתכה שתיים מאצבעותיה. בית המשפט פסק כי לא הוכח שהונהגו שיטות שחייבו את העובדים להקפיד על ההנחיות שניתנו להם. בית המשפט ציין כי עת הודו הנתבעות כי עסקינן במכונה שאינה תקינה הרי שאף בהיעדר חוות דעת של מומחה בטיחות או עדים מטעם הנתבעת, כשלו הנתבעות מלהוכיח כי לא התרשלו, הווה אומר כי התרשלו. ##(11) תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך עצים:## בת"א 31463-12-12 התובע, שעבד בנגריה של מעבידו, נפגע בשתי תאונות עבודה עם מכונה שאירעו בסמיכות מועדים, בעת שהפעיל מכונת חיתוך לניסור עצים. בתאונות נפגעו אצבעות ידיו על-ידי מכונת החיתוך, והוא הגיש נגד המעביד ומבטחתו תביעה לפיצוי נזקי גוף. שתי התאונות נשוא התביעה התרחשו בעת שהתובע ביצע עבודות חיתוך וניסור עצים באמצעות מכונת חיתוך (מסור שולחן). נטען, בין השאר, כי המעביד דרש מהתובע לעבוד על מכונה מסוכנת ללא מגן, הסיר את המגן שהותקן במכונה למניעת מגע עם גוף האדם, לא דאג לעובד נוסף שיוכל לעזור לתובע בביצוע עבודתו ולא פיקח על עבודתו. בעדותו ציין התובע כי המעביד נהג להסיר את מגן הלהב, על מנת לאפשר ביצוע עבודת החיתוך בקצב מהיר, על אף שהוא עצמו פנה למעביד וביקש כי ימגן את המכונה. בית המשפט פסק כי העובד נפצע משהופעלה המכונה בלא שהותקן מגן הלהב. משהתקיימו ששת יסודות העוולה של הפרת חובה חקוקה, הוכח כי המעביד הפר את החובה החקוקה בפקודת הבטיחות בעבודה. ##(12) פסיקה בנושא תאונת עבודה עם מכונה:## חובת הזהירות המושגית והקונקרטית של מעביד לעובדיו ולתנאי עבודתו עם מכונות מסוכנות הינה מן המפורסמות. כל מעביד חב בעיקרון לנקוט בשיטת עבודה בטוחה וסבירה אשר תמנע כל סיכון לא סביר מעובדיו. מובן שאותה חובה חלה באופן קונקרטי וספציפי בכל מקום עבודה. (ראה עניין זה ע"א 663/88 שיריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ פד"י מ"ז (3) 225 10.5.93, ע"א 284/64 בית חרושת אלביב ע"מ נ' אברהם גולדמן יט 371 18.3.65, ע"א 371/90 סובחי נגד רכבת ישראל פ"ד מז (3) 345, 349 10.6.93). אותה חובת זהירות כוללת בחובה גם את הדאגה לשיטת עבודה בטוחה, מתן הדרכה נאותה לעובדים לגבי אופן ביצוע העבודה עם מכונות באופן בטוח מבלי שייגרם להם נזק ופיקוח על קיומה של שיטה כזו (ע"א 707/79 וינר את טיקו נ' אמסלם). על המעביד לקחת בחשבון כי עובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך עבודתו ואף רשלן, ועליו להזהירו מפני הסיכונים הרגילים והחריגים הנובעים מעבודתו, ובצד האזהרה צריך להתקיים פיקוח נאות, כדי לוודא כי העובד נוקט בכל כללי הזהירות הנדרשים בעבודה עם מכונות (ראו ע"א 662/89 מדינת ישראל נ' קרבון, מעביד גם חייב לצפות כי תאונות עבודה יתרחשו עקב רשלנות, ואפילו רשלנות חמורה של העובד, ולנקוט באמצעים למניעתן (ע"א 211/63 יחזקאל נ' קלפר). המעביד אף חייב באספקת כלי עבודה נאותים שימנעו סיכונים מיותרים בעבודה עם מכונות. לדוגמאות נוספות ראו: ע"א 240/87 קריכלי נ' א.פ.ל. בע"מ, פ"ד מג(3) 507 (1989); ת"א (מחוזי ב"ש) 7228/03 אבאייב נ' די. אפ. אס בע"מ; ת"א (שלום י-ם) 10365/05 ג'וליס נ' פריד. תאונות עבודה עם מכונהתאונת עבודה