##מה זה "אותות המרמה" ?##  במישור הראייתי, התפתחו במשפט האנגלו- אמריקאי כללי ה - " BADGES OF FRAUD ", הם "אותות המרמה". מדובר, למעשה, בעובדות היוצרות חזקות, אשר ככל שהן נותרות ללא מענה, מצביעות הן על קיומה של מרמה וזאת - בנוסף ל כלל הראייתי בדבר מידע המצוי ברשותו של הנתבע ואיננו מצוי ברשות התובע. מידע זה על הנתבע להביא בפני ביהמ"ש ואם אין הוא עושה כן, פועל הדבר לרעתו. " אמנם נטל השכנוע נותר על כתפי התובע, אולם ככל שהמידע מצוי בידי הנתבע, וככל שהתובע יראה יותר אותות מירמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מירמה מצד הנתבע, ניתן יהיה להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע " - ע"א 8482/01 - בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי אילנה . פ"ד נז(5), 776 , עמ' 782-783.   ##דוגמאות ל"אותות המרמה":## מבין אותות המרמה ניתן למנות: ##(1)## קשרים בין המעביר לנעבר; ##(2)## איום בתביעות שתוגשנה נגד החייב; ##(3) ## חשאיות; ##(4)## שמירת הנאה למעביר ושמירת החזקה בידיו. ##אותות המרמה בחוזה שנעשה למראית עין בלבד:## הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב ועליו להראות כי העסקאות נעשו בתום לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת ... ככל שהתובע יראה יותר אותות מרמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מרמה מצד הנתבע, יהיה ניתן להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע ..." ( ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, לא פורסם, מיום 17.7.2013). ככל שמצטברים יותר אותות מרמה עובר הנטל להפרכתן לצד השני, להוכיח שמדובר בעסקה שבוצעה בתום לב ( ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול, פד"י נח(6) 941; ת"א 595/02 כהן נ' כהן, לא פורסם, מיום 9.4.2008; ה"פ 56478-09-11 סוויסל השקעות בע"מ נ' ברוש, לא פורסם, מיום 4.9.2015; ע"א 7183/15 סוויסל השקעות בע"מ נ' ברוש, לא פורסם, מיום 15.5.2017). בין אותות המרמה, שאינם בגדר רשימה סגורה, ניתן למנות קשרים בין המעביר לנעבר, שמירת הנאה למעביר והחזקה בידיו, חשאיות בפעילות הכלכלית, חריגה מדרכם המקובלת של עסקים והעברת כל נכסי החייב ( ע"א 8128/06 לוינזון נ' ארנון, לא פורסם, מיום 3.2.2009). ##אותות המרמה העוזרים לתובע בעמידה בנטל השכנוע:## בע"א 1680/03 לוי נ' ברקול (פד"י נ"ח(6) 941, 947), גם עמד כב' השופט רובינשטיין על "אותות המרמה" האמורים, העוזרים ומקלים על התובע בעמידה בנטל השכנוע וציין כדלקמן: "נטל השכנוע כאמור הוא על מבקש ההצהרה, וברור גם שבית-המשפט יידרש לכך בהקפדה, שהרי מדובר בהוצאת נכס מידי בעליו הרשום. דרך ההוכחה בנויה על קיומם של אותות של מירמה (Badge of Fraud), שהם חזקות שבעובדה שפותחו במשפט האנגלו-אמריקני, אשר אם נותרים הם ללא מענה מצביעים הם על מירמה. באלה ייכללו למשל חדלות-פירעון של מעביר הבעלות, קשרים בין המעביר לנעבר, חריגה מדרך מקובלת לניהול עיסקאות, שמירת החזקה בנכס ועוד...ככל שמצטברים יותר אותות כאלה, כך עובר הנטל לנתבע להפריכם...". כוחן הראייתי של החזקות הוא, כאמור, בהעברת הנטל לחייב להראות את תום לבן של העסקאות או להסבירן באופן שיניח את הדעת, אך עדיין נטל השכנוע נותר על כתפי הבנק [ א' הרנון, דיני ראיות (כרך א'), 194 ו פרשת סנדובסקי , בעמ' 554 ] . ל"אותות אי האמת" המרובים ישנה השלכה על נטל הראיה וחשד לגבי העסקה, והגיונה הכלכלי משפיע על נטל הראיה (ראו ה.פ (ת"א) 1137/89 טוגאן בע"מ נ' גלעד ומאיר דורון וה.פ (ת"א) 1823/92 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג ואח'). מרמהאותות מרמה