חישוב שעות נוספות - איך מחשבים שעות נוספות ?

##חישוב שעות נוספות - איך מחשבים שעות נוספות ?## בעניין ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד – קנסטו בע"מ (28.2.2017) עמד בית הדין הארצי, מפי כבוד השופטת חני אופק גנדלר, על המודלים האפשריים לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות ובכללם "המודל האריתמטי" שאימץ המחוקק הישראלי בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951. מודל המבוסס על מעקב חודשי הדוק של היקף השעות הנוספות שעבד העובד. כן הבהיר שלצד המודל האריתמטי הוכרה בפסיקה, לפני למעלה משלושה עשורים, אפשרות תשלום "גמול שעות נוספות גלובלי". ובלבד שתכלית חוק שעות עבודה ומנוחה לא תסוכל. מבלי למצות את הדברים קבע בית הדין בעניין ברד חמישה תנאים מרכזיים החולשים על השימוש במודל 'הגלובלי': ##ראשית##, צורת תשלום זו – ובעיקר ההנחות לגבי ממוצע השעות הנוספות שהיא מהווה תמורה להן – צריכה לבוא לידי ביטוי בהסכמה ברורה ומדעת, כך שהסכמת העובד לצורת תשלום זו על הנחותיה תהא מושכלת ומדעת. ##שנית##, שיעור הגמול צריך להיות הוגן וסביר במובן זה שנדרש כי "בממוצע, וכמכלול – מקבל העובד לכל הפחות תמורה שוות ערך לזו המגיעה לו מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה. ##שלישית##, המעסיק נדרש לעקוב אחר היקף השעות הנוספות שעבד העובד בפועל, וזאת על מנת שמטרתו הסוציאלית של החוק תוגשם ועל מנת שניתן יהא לבחון באופן שוטף את הוגנותו של גמול השעות הנוספות הגלובלי כמכלול בנסיבות הענין. חובת המעקב נדרשה טרם תיקון 24 לחוק הגנת השכר, ומשנחקק תיקון 24 הרי שמנגנון המעקב צריך לעמוד באמות המידה שהותוו בו לרבות עריכת חובת רישום היקף השעות הנוספות בפנקס ובתלוש השכר, כפי שהותווה בתיקון 24. ##רביעית##, ההסכמה צריכה למצוא ביטוי גם בתלוש השכר, שתהא בו הפרדה ברורה בין שכר היסוד לבין גמול השעות הנוספות הגלובלי. בדרך זו מוגשמים ערכים של שקיפות ובהירות בנוגע לשיעורו. מפאת הפרדה זו גמול שעות נוספות גלובלי אינו נתפס באיסור הקבוע בסעיף 5 לחוק הגנת השכר. ##חמישית##, כל אחד מהסכומים הנפרדים – קרי השכר וגמול שעות נוספות גלובלי – צריך לעמוד באופן עצמאי בדרישותיה של חקיקת המגן. במילים אחרות, אין בתשלום גמול שעות נוספות גלובלי כדי לפטור את רכיב השכר, שהוא מובחן ונפרד מכוח התנאי הרביעי לעיל מגמול השעות הנוספות הגלובלי, לעמוד בדרישותיה של חקיקת המגן לרבות חוק שכר מינימום. כמו כן, אין בתשלום שעות נוספות גלובלי כדי לפטור את המעסיק מתשלום תוספות שכר אחרות שהוא חב בהן בהתאם לכל דין. מוסיף בית הדין הארצי ומבהיר כי "התנאים המנויים מהווים אפוא ערובה לכך שתשלום גמול שעות נוספות גלובלי יהווה מזיגה מאוזנת בין גמישות ליציבות, כך שעל אף התנודתיות הצפויה בהיקף השעות הנוספות אותן צפוי העובד לעבוד מדי חודש, אזי התשלום בגינן יהא קבוע, והכל מבלי שתכליות חקיקת המגן יפגעו". ##להלן פסק דין בנושא חישוב שעות נוספות:## התובע הגיש תביעה לתשלום שעות נוספות: לשיטתו של התובע יש לחשב את גמול השעות הנוספות בדרך הבאה: תחילה, יש לחשב את גמול השעות הנוספות היומיות לאלו העודפות על 9 שעות העבודה הראשונות ביום חול (בהתבסס על סעיף 2(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951), וזאת עד ל- 43 שעות העבודה הראשונות המצטברות מתחילת השבוע, הכוללות את השעות הרגילות והשעות הנוספות. התובע מבסס שיטה זו על פרשנותו להוראות סעיף 3 לחוק שעות עבודה ומנוחה (קיצור שבוע העבודה השבועיות ל- 43 במסגרת סעיף 3(א) להסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לתנאי השכר במשק הפרטי מיום 9.1.95, שהוראותיו הורחבו בצו הרחבה שתוקפו מיום 1.12.96). לשיטתו של התובע, מאחר שסעיף 3 אינו קובע כי שעות העבודה השבועיות הינן שעות עבודה רגילות בלבד, יש לפרש את סך שעות העבודה השבועיות כאלו הכוללות הן את השעות הרגילות והן את השעות הנוספות. מכאן לשיטתו של התובע, עבור שתי שעות העבודה היומיות הראשונות, אלו שמעבר ל- 43 שעות העבודה השבועיות (הכוללות שעות רגילות ושעות נוספות), זכאי הוא לגמול של 125% ועבור כל שעת עבודה מעבר להן זכאי הוא לגמול של 150%. בית הדין הארצי לעבודה בשורה של פסקי דין שלל דרך זו לחישוב גמול שעות נוספות. בתיק ע"ע (ארצי) 188/06 סמי בוג'ו - קל בניין בע"מ (ניתן ביום 28.11.2007 שם בעמ' 15) קבע בית הדין הארצי: "35.2. עיון בתחשיב העובד מעלה כי הוא נערך על בסיס שבועי ולא על בסיס יומי. דהיינו, בעד תקופה בה שבוע העבודה עמד על 43 שעות בשבוע, החישוב הנטען על ידי העובד הוא כי בעד שתי שעות נוספות בשבוע הגיע לעובד שכר שעה נוספת בתעריף של 125% ואילו בעד יתר השעות הנוספות בשבוע (13 שעות) הגיע לעובד שכר שעה נוספת בתעריף של 150%. חישוב זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק וצווי ההרחבה. החישוב הנכון הוא חישוב על בסיס יומי, כאשר גמול שעות נוספות על בסיס שבועי בעד עבודה ביום השישי בשבוע משולם רק אם העובד השלים את מלוא השעות הרגילות באותו שבוע. [ראו גם: עע (ארצי) 233/06 א.נ. נתניה בע"מ - לב טרנרידר, מיום 16.12.07]. כאמור, בהתאם לקביעת בית הדין האזורי, העובד עבד 10 שעות בימים א' עד ה' ושמונה שעות ביום ו'. בתקופה בה שבוע העבודה היה בן 43 שעות שבועיות. יש לחשב את גמול שעות נוספות המגיע לעובד כמפורט להלן. ימים א' עד ה': שעתיים בכל יום, בתעריף של 125%. הגמול בעד עבודה בשעות נוספות בימים א' עד ה' מגיע לעובד גם אם לא עבד באחד מהימים, כיון שכאמור הגמול מחושב על בסיס יומי. דהיינו, אם העובד עבד בשבוע מסוים בימים ב' עד ה' בלבד 10 שעות ביום, הוא יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בעד שעתיים ביום בימים ב' עד ה', למרות שלא עבד ביום א'. יום ו': אם העובד עבד באופן מלא בימים א' עד ה' באותו שבוע, הוא עבד באותו שבוע 40 (8 X 5) שעות רגילות. לכן, בעד עבודה ביום ו' הוא זכאי לשכר כמפורט להלן: בעד שלוש השעות הראשונות ביום ו' - שכר שעה רגילה: בעד השעות הרביעית והחמישית ביום ו' - שכר שעה נוספת בתעריף של 125%; בעד השעות השישית, השביעית, והשמינית - שכר שעה נוספת בתעריף של 150%. בסך הכול, בשבוע בו עבד העובד שישה ימים בשבוע, בתקופה בה שבוע העבודה הרגיל עמד על 43 שעות בשבוע, העובד זכאי ל- 12 שעות נוספות בשיעור של 125% ו- 3 שעות נוספות בשיעור של 150%." ובע"ע 402/07, ניצנים, חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ ואח' - יאיר חודאי ואח' (ניתן ביום 9.1.10) נפסק: "לפי הוראת ס' 3א(2) להסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לתנאי השכר במשק הפרטי מיום 9.1.95, שהוראותיו הורחבו בצו הרחבה שתוקפו מיום 1.12.96, יעברו העובדים החל מיום 1.7.97 לשבוע עבודה בן 43 שעות, ומאותו מועד יחושב שכר השעה על בסיס של 186 שעות לחודש עבודה. ההסכם הורחב בצו הרחבה על כלל העובדים במשק, בתוקף מיום 1.7.2000 (בסייגים מסוימים כמפורט שם. ראו י"פ 4895, התש"ס, 4002). העובדים בענף השמירה אינם נמנים על אלו שעליהם לא יחולו הוראותיו של צו ההרחבה, וממילא אין לפנינו טענה כי הצו אינו חל עליהם. אשר על כן הנכון הוא כי חודש עבודה שלהם עומד על 186 שעות [(ראו ע"ע 459/07 דוד יפה- ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ (8.12.09) להלן- עניין דוד יפה]. על היקף השעות בחודש עבודה, ניתן ללמוד אף מהוראת סעיף 1 לחוק שכר מינימום תשמ"ז - 1987,שלפיו שכר המינימום לשעה הינו "החלק ה-186 של שכר המינימום". שאלות משפטיותשעות נוספות