מעסיקים במשותף - יחסי עובד מעביד

בע"ע 1334/04 נינה טופר - מועצה מקומית תל שבע (לא פורסם, 29.12.04), חידד בית הדין הארצי את דרך הבחינה של זהות המעביד, באומרו כי: "המפתח בשאלת זהות המעסיק הוא ניתוח המסכת העובדתית הנוגעת לעניין. על בית הדין האזורי לבחון את מכלול הזיקות שנוצרו במהלך העסקתו של העובד ולקבוע מה משקל יש לתת לכל אחת מהן ולאיזה צד נוטה מטוטלת המשקל בסופו של דבר. בית הדין יתן דעתו במיוחד לשאלה המהותית העיקרית והיא - מיהו, לאמיתו של דבר, מעסיקו של העובד. כמו כן על בית הדין האזורי לתת דעתו האם העסקת העובד נגועה בפיקציה והאם מתכונת העסקתו, כפי שהיתה בפועל, פוגעת בדרך כלשהי בזכויותיו או גורעת מהן". באשר למעסיקים במשותף, קבע בית הדין הארצי בע"ע 142/03 מוני סהר נ. פיקאסו הרצליה 1993 בע"מ (לא פורסם, 14.6.05), כי כדי לקבוע ששני צדדים הם מעסיקים במשותף- "יש לבחון את טיב ההתקשרות בין הצדדים, וכך נפסק בפסק דין שלום: "joint employment קיים עת מדובר בשותפים, בפעילות 'משותפת' של השניים או בהתקשרות חוזית של שניים על מנת לקבל עבודה מפלוני. ליחסים כאלה יהיה רק חוזה אחד, והצדדים לחוזה הם 'העובד' מצד אחד, ומהצד השני - שניים 'כאחד' שבשירותם מבוצע חוזה העבודה". הלכה ידועה היא, שזהות מעסיק נקבעת על יסוד בחינת כלל נסיבות המקרה, "ותוך העמדת תכליתם של דיני העבודה מול עינינו, וביתר ספציפיות - התכלית של הכרה ב"מעסיק" ככזה". מבחני העזר לבחינת יחסי עובד ומעסיק כוללים, בין היתר, את השאלות מי קיבל את העובד לעבודה, מי הסדיר את תנאי קבלתו אליה, מי קבע את תנאי העסקתו, מי חייב לשאת בתשלום שכרו, האם העבודה אותה מבצע העובד נעשית במסגרת עיסוקו העיקרי של המשתמש במפעלו ובידי מי הכוח לפטרו. יחד עם זאת, מבחנים אלה אינם עומדים לבדם, ולא ניתן ליישם אותם באופן טכני בלבד שכן, "התשובה לעולם אינה תלויה... בהתקיימות מבחן ספציפי זה או אחר, אלא במכלול התמונה". מעבר לכך, פסק הדין בעניין כפר רות (דב"ע נב/142- 3 אלהרינאת - כפר רות) אף קובע חזקה הניתנת לסתירה כי המשתמש הוא המעסיק אלא אם יוכיח כי ההתקשרות עם הצד השלישי אינה מנוגדת לתקנת הציבור או לחובת תום הלב ולא נעשתה על מנת להתחמק מחובותיו של המשתמש כמעסיק. בפסק דין ע"ע 1218/02 Xue Bin – א. דורי- הסברה לעבודתו הנדסיים בע"מ, ניתן ביום 20.3.13, חויב קבלן ראשי, שהיה " המשתמש", בתשלום שכר העובדים. בית הדין הארצי קבע כך: "על מעסיק מוטלת החובה לדאוג שעובדיו לא ינוצלו על ידי חברת כוח-אדם, קבלן משנה או מעסיק במשותף. כך על קבלן ראשי מוטלת החובה לדאוג שעובדי קבלן המשנה המועסקים באתרי הבנייה שלו יקבלו את שכרם. אחריות המעסיק ואחריות הקבלן הראשי כוללת בחובה את הדאגה לכך שהעובדים יקבלו את שכרם". יחסי עובד מעבידמעסיקים במשותף