סעיף 35 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הקובע: "כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים לפי חלקו במקרקעין". סעיף זה מקנה לשותף במקרקעין זכויות רק בפירות שהתקבלו על ידי שותפו ולא זכויות לדמי שימוש ראויים. למסקנה זו ניתן להגיע גם מכוח הוראות סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 המורה כי לתובע עומדת עילת תביעה רק לטובות ההנאה שקיבל המתעשר. וכך מורה הסעיף: "(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכייה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. (ב) אחת היא אם באה הזכייה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת". (ראו ע"א 274/82 יוצר נ' יוצר, פ"ד לט(1) 53 (1985); ע"א 7156/10 חברת הירקון בע"מ נ' מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 11/10/12) (פסקה 7 לפסק דינו של השופט י' עמית). מקרקעיןחוק המקרקעין