מתן פיצויי כספי בגין אי מתן תלוש שכר / פיצוי לדוגמא בגין אי הנפקת תלושי שכר: התובע טען כי על פי דין ומאחרוהנתבע לא המציא לתובע את מלוא תלושי שכרו כמתחייב מסעיף 24 לחוקהגנת השכר ומשתלושי שמסר לתובע אינם משקפים את גובה שכרו בפועל, יש לחייב את הנתבע בתשלום פיצויים לדוגמא בשיעור המקסימאלי הקבוע בסעיף 26א(ב)(3) לחוק הגנת השכר ובסך 5,000 ₪. הנתבע טען כי נתן הוראה להנהלת החשבונות להעביר לתובע את תלושי משכורתו מידי חודש וכי התובע היהמגיע לעיתים אל הנהלת החשבונות ומקבל מהם את תלושי השכר. לטענת הנתבע, נושא התלושים לא עלה כלל בשיחות ביניהם, התובע מעולם לא הלין על אי קבלתם והנתבע היה משוכנע כי הכל תקין ומסודר. בתצהירו ציין הנתבע כי התובע קיבל את תלושי שכרו באמצעות הדואר. בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר מחויב המעביד למסור לעובדו תלוש שכר כדין כאשר הפרת חובה זו מאפשרת לבית הדין, בהתאם לסעיף 26א (ב) ((1) - (3), לפסוק כנגד המעביד פיצויים לדוגמא בשיעור שלא יעלו על 5,000 ₪. בית הדין לעבודה פסק כי התובע אכן זכאי לפיצוי לדוגמא בגין אי מסירת תלושי שכר, שכן מן העדויות שנשמעו בפנינו עולה כי מסירת תלושי השכר לעובד לא נעשו בצורה מסודרת. התקבל בפנינו הרושם כי תלושי השכר נמסרו לתובע רקכשהגיע אל הנהלת החשבונות וזאת גם לשיטת הנתבע, דברשלאנעשה מידי חודש בחודשו. עם זאת, אין לפסוק לתובע מלוא סכום הפיצוי שנתבע שכן לאהוכח כינגרם לתובענזק כלשהובגין מחדל זה וגם אםכן הרי שמדובר במספר חודשים לקראת סיום מועד עבודתו. זאת אף בשים לב לעבודה שגרסת התובע לפיה האמור בתלושי השכר אינו מדויק ואינו משקף את המציאות, נדחתה. נפסק כי התובע זכאי לפיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר בהתאם לסעיף 26א לחוק הגנת השכר בסך 1,000 ₪ . פיצוייםתלוש שכר