תנאי מתלה בחוזה | עו"ד רונן פרידמן

##(1) מהו תנאי מתלה בחוזה ?## תנאי מתלה הוא תנאי חיצוני לצדדים לחוזה אשר התקיימותו היא עתידית ואינה ודאית. חוזה על תנאי הוא חוזה שלם מרגע כריתתו, עם התקיימות התנאי או אי התקיימותו נקבע למעשה היקף ההתחייבויות האופרטיביות של החוזה (ראו ג. שלו "חוק החוזים – החלק הכללי" (תשס"ה)). ##(2) תנאי מתלה בחוזה - מה אומר החוק ?## סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, קובע: (א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן-תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן-תנאי מפסיק). (ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה. (ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי. על פי סעיף 28 לחוק החוזים: (א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו. (ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות. סעיף 29 לחוק החוזים ממשיך וקובע: "היה חוזה מותנה והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת- תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה- מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק- מתבטלת ההתנאה". ##(3) תנאי מתלה מותנה בהתקיימות אירוע עתידי:## סעיפים אלה הובהרו בפסק דין שניתן בע"א 4445/10 ישיבה וכולל אבן חיים נ' חברת צמרות המושבה יזום והשקעות בע"מ (2012) בו נקבע, בין היתר: "תנאי מתלה הוא תנאי המותנה בדרך כלל בהתקיימות אירוע עתידי, בלתי-ודאי שהוא חיצוני לחוזה ואינו מטיל חובה על מי מהצדדים. זאת להבדיל מתניה חוזית שהיא חיוב שאת ביצועו נוטל על עצמו אחד הצדדים לחוזה... תנאי מתלה שלא התקיים מפקיע את החוזה מאליו כאמור בסעיף 29 לחוק החוזים אשר צוטט לעיל, בלא שמוטלת בשל כך אחריות על מי מן הצדדים לחוזה כלפי רעהו. לעומת זאת, אי-קיום של תניה שאינה מסווגת כתנאי מתלה מהווה הפרת חוזה מצד מי שהתחייב לבצעה על כל הנובע מכך לפי הוראות החוזה והדין... השאלה אם מדובר בתנאי מתלה או בהתחייבות חוזית 'רגילה' של מי מהצדדים לחוזה, נבחנת בכל מקרה לגופו. על מנת שתנאי ייחשב כתנאי מתלה אין הכרח לתלות עליו 'שלט' מפורש המגדיר אותו ככזה בחוזה. המסקנה כי בפנינו תנאי מתלה יכול שתוסק מהתחקות אחר אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתקפת מתוך תנאי החוזה במכלול ומן הנסיבות האופפות את כריתתו... " (פסקה 7 לפסה"ד). ##(4) מה ההבדל בין "תנאי מתלה" לבין "תנאי מפסיק" ?## תנאי מתלה הוא תנאי שבהתרחשותו התנו הצדדים את כניסתם לתוקף של החיובים האופרטיביים של החוזה, ואילו תנאי מפסיק הוא תנאי שבהתרחשותו התנו הצדדים את חדילת החוזה. סעיף 27 לחוק החוזים, מאפשר כריתת חוזה על תנאי, בין שמדובר בתנאי מתלה, היינו שקיומו תלוי בהתקיים התנאי, ובין שמדובר בתנאי מפסיק, היינו שהחוזה יחדל בהתקיים התנאי. ההבחנה בין תנאי מתלה ותנאי מפסיק: בחוזה עם תנאי מתלה, בתקופת הביניים שעד להתקיימות התנאי, קיימת בין הצדדים חבות מותנית, ובמקביל – זכות מותנית. בתקופה זו לא ניתן לאכוף את העסקה או לתבוע פיצויים בגין אי קיומה, ואילו בחוזה עם תנאי מפסיק החיובים והזכויות מכוח החוזה הינם מוחלטים מלכתחילה. (ראו ג. שלו "חוק החוזים – החלק הכללי" (תשס"ה)). ניתן לנסות ולאבחן בין תנאי מתלה שאי קיומו משליך על אי כריתת ההסכם מלכתחילה (שכן החוזה קובע כי השלמת הקיבול נעשית באמצעות אותו תנאי), לבין מצב בו מדובר על תנאי מפסיק המאפשר למתקשר לבטל את החוזה. במצב האחרון החוזה עומד בתוקפו כל עוד לא בוטל. חיזוק לאבחנה האמורה ניתן לראות בפסק הדין שניתן בע"א 62/77 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' קראוס (5 /9/77), ועל פיה יש להבדיל בין הכללת תנאי מתלה בחוזה, לבין הכללת תנאי מפסיק. בעוד שתנאי מפסיק גורם לביטול הקשר החוזי רק מכאן ולהבא, הרי שהתוצאה של תנאי מתלה היא, שהחוזה אינו מתגבש עד להתקיימותו של התנאי. ##(5) משמעות אי-קיום תנאי מתלה:## כאשר תנאי מתלה מתקיים, הופך החוזה המותנה לחוזה מוחלט. כאשר התנאי המתלה אינו מתקיים, מתבטל החוזה המותנה ("היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק - מתבטלת ההתנאה"- סעיף 29 לחוק החוזים). בהיעדר הוראה אחרת בחוזה, התבטלות החוזה מחמת אי-קיום תנאי מתלה היא למפרע: החוזה כמו לא היה, והצדדים זכאים לחזור איש איש למצבו הקודם (שלו, עמ' 485; ע"א 2821/91 מרכזי שליטה בע"מ נ' משיאן, פ"ד מח(4)107, 114). לשם הכרעה בשאלת קיומו של התנאי ואופיו, על בית המשפט להתחקות אחר אומד דעת הצדדים, אותה ניתן ללמוד מנוסח החוזה ומהנסיבות האופפות אותו ראו: רע"א 4986/08 TYCO BUILDING SERVIES נ' אלבקס וידיאו בע"מ. בבוא בית המשפט לפרש את החוזה, עליו להתחשב בחזקה האמורה בסעיף 27(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ה-1975 לפיה יראו חוזה התלוי בהסכמת צד שלישי או באישור על פי חוק כחוזה עם תנאי מתלה (ראו למשל: ע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (11.12.2007)). חזקה זו ניתנת לסתירה, למשל כאשר אחד הצדדים נוטל על עצמו את החיוב להגשת הרישיון או האישור (ע"א 1581/98 חברת נתיבי איילון נ' בשורה ייזום וקידום פרוייקטים פד"י נד(4) 209, 216 ). ##(6) תנאי מתלה בהסכם - סיכום:## בפסק הדין בת"א (מחוזי חיפה) 382-07 הוכמן נ' גורדי פרויקטים (1995) בע"מ (2010), נעשתה הבחנה בין שני סוגי חיובים מותנים - "חיובי תוצאה" ו"חיובי השתדלות". חיוב תוצאה הוא חיוב להשגת תוצאה מוסכמת, כך שאי השגתה מהווה הפרה. לעומת זאת, בחיוב השתדלות נעשים מאמצים להשגת תוצאה, והפרה תתקיים רק אם יוכח שהמתקשר לא עשה את המאמצים הנדרשים. אופן הסיווג מותנה בפרשנות ההסכם ובהתחקות אחר אומד דעת הצדדים. חוזהתנאי מתלהתניות בחוזה