אשם תורם בנזיקין | עו"ד רונן פרידמן

מה זה אשם תורם ? ##(1) אשם תורם בנזיקין - הקדמה:## בהתאם להלכה הפסוקה, האשם התורם בנזיקין נבחן בשני מבחנים: ##האחד##, האם אדם סביר היה נזהר יותר (מבחן האדם הסביר). ##השני##, מבחן חלוקת האשמה: בית המשפט ישקול מבחינה מוסרית את מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק בהצבתם זה מול זה כדי להשוות ולהעריך, מבחינת האשמה המוסרית, את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. הווה אומר, בית-המשפט מציב את מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך, מבחינת האשמה המוסרית, את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. בתהליך בדיקה זה מתגבשות מסקנותיו של בית-המשפט לגבי "מידת אחריותו של התובע לנזק", כלשון סעיף 68(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], על-פיה רשאי בית-המשפט לקבוע אותה מידת הפחתה בשיעור אחריותו של המזיק, כפי שהוא מוצא אותה לנכונה ולצודקת, כלשונו של סעיף 68(א) האמור". ##(2) אשם תורם כהגנה יחסית:## ככלל, אשם תורם לכשעצמו אין בו כדי להקים עילת תביעה עצמאית. עם זאת,קיימת פסיקה ולפיה נקבע כי אשם תורם אינו מהווה עילה עצמאית בנזיקין, וכי אם במקרה מסוים נקבע אשם תורם של התובע, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לחייב את התובע כלפי הנתבע, או כל גורם אחר, באחריות בנזיקין ביחס לנזק שנגרם באירוע הרלוונטי, בשיעור האשם התורם שנקבע. גישת בית המשפט היא כי עצם העובדה שהתנהגות מסוימת מהווה אשם תורם, אינה פוסלת את האפשרות שאותה התנהגות עצמה תהווה גם אשם יוצר אחריות, אם יוכחו התנאים לכך, ועל הרוצה להוכיח כי התנהגות, אשר נקבעה כאשם תורם, מהווה גם אשם יוצר אחריות, להוכיח כי התקיימו בהתנהגות זו רכיבי העוולה הנזיקית הרלוונטית ומכלול הדרישות לקיום חיוב נזיקי. ##(3) האבחנה בין אשם תורם "עצמי" לבין אשם של הצד שכנגד:## יש להבחין בין אשם יוצר אחריות (המוסדר בסעיף 64 לפקודת הנזיקין) לבין האשם העצמי (המוסדר בסעיף 68 לפקודה). בפסק דין שניתן ביום 14.1.2008 על ידי בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט ירון בשן) בתיק אזרחי (ת"א) 33749/07 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' בארתור גיל ואח', ניתח בית המשפט את מונחי "האשם" שבסעיף 64 לפקודת הנזיקין ו"אשם תורם" שבסעיף 68 לאותה הפקודה וקבע כי סעיפים אלו עוסקים ב"אשם" שהקשרו שונה: בעוד שסעיף 64 נוגע ל"אשם" המופנה כלפי הצד שכנגד, סעיף 68 עוסק ב"אשם" המופנה כלפי התובע עצמו. יש הבדל בין חובת הזהירות שחב אדם כלפי הזולת וחובת הזהירות שהוא חב כלפי עצמו. חובת הזהירות שנתבע חב כלפי הזולת היא "יסוד חיובי" (דהיינו אחד מהעניינים שעל התובע להוכיח כדי להקים את עילתו) – והיא נוגעת ל"אשם" שבסעיף 64. חובת הזהירות שתובע חב כלפי עצמו היא "יסוד שלילי" (דהיינו ענין שהנתבע צריך להוכיח כדי להקטין את הפיצוי שבו יחויב) והיא נוגעת ל"אשם תורם". מכיוון שלחובות זהירות יש תמיד ביטוי עובדתי - החובה (או האיסור) בהתנהגויות מסוימות בהקשר מסוים – לא יכולה להיות תשובה אחת, אוטומטית, נכונה תמיד, לשאלה, אם יש (או אין) חפיפה בין היסוד החיובי והיסוד השלילי, או בין ה"אשם" ל"אשם התורם". ##(4) אשם תורם בנזיקין - מה אומר החוק ?## סעיף 64 לפקודת הנזיקין קובע כך: ("אשם יוצר אחריות") "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה: (1) הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה; (2) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק; (3) הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה, והוא שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו, או הרשה לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק או להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של הדברים היה עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם". 14. סעיף 68 לפקודה קובע כך: ("אשם תורם") "(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור. (ב) הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א), יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול להיפרע אילולא אשמו. (ג) הוראות הסעיפים 11 ו-83 יחולו כל אימת שנמצאו שנים או יותר חבים לפי סעיף קטן (א) על נזק שנגרם לאדם, או שהיו חבים אילו נתבעו לדין." ##(5) אשם תורם בנזיקין - פסיקה:## פסיקה רלבנטית ופרטנית מצויה בשלל פסקי-דין של בערכאות השונות . ראוי לציין את פסק דינה המקיף של כב' השופטת אברהמי בעניין ת"א (ת"א) 56522/04 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' שלו ברוך (ניתן ביום 14.04.05) יפים לענייננו בפסק-דין זה דבריה של כב' השופטת אברהמי: "נקודת המוצא היא אפוא, כי אשם תורם אינו יוצר כשלעצמו עילת תביעה. במהותו, מהווה אשם תורם טענה להפחתת פיצוי, שאינה שוללת אחריות. קיומו או העדרו של אשם תורם יבחנו לאחר שהוברר, כי המזיק ביצע עוולה כלפי הניזוק וקמה לו אחריות לפיצויו. מדובר בשלב נוסף, בו נבחנת אפשרות להפחית את הפיצוי". ובהמשך, לאחר סקירה של חקיקה, פסיקה וספרות מקצועית רלבנטית, היא קובעת כך: "סיכומה של נקודה זו: אשם תורם אינו מהווה עילה עצמאית בנזיקין. אם במקרה מסוים נקבע אשם תורם של התובע, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לחייב את התובע כלפי הנתבע, או כל גורם אחר, באחריות בנזיקין כלפי נזק שנגרם באירוע הרלוונטי, בשיעור האשם התורם שנקבע. במקביל, עצם העובדה שהתנהגות מסוימת מהווה אשם תורם, אינה פוסלת את האפשרות שאותה התנהגות עצמה תהווה גם אשם יוצר אחריות, אם יוכחו התנאים לכך". פסק דין נוסף שניתח את המצב המשפטי, ואשר משמיע קול שונה, מצוי במסגרת ת"א (ת"א) 33749/07 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' בארתור (ניתן ביום 14.01.08) מפיו של כב' השופט ירון בשן. בפסק דין בארתור ביהמ"ש קיבל תביעה חדשה (שכנגד) שבה נתבע הצד שכנגד לש לם ע"פ חלוקת האחריות שנקבעה בהליך קודם (חלוקה של 60-40 לרעת התובע שכנגד). כב' השופט בשן ניתח את סעיפים 64 ו-68 לפקודת הנזיקין ואת מושגי ה"אשם", וקבע כי מדובר באותו מושג של אשם, אולם בסעיף 64 האשם מופנה לצד שכנגד, ואילו לפי סעיף 68 האשם מופנה כלפי התובע עצמו, ובכל מקרה המבחן לשאלת התקיימות עילת התביעה צריך להיות נורמטיבי-עובדתי, האם התנהלות שני הנהגים המעורבים מהווה, בו זמנית, גם עילה להפחתת הפיצוי בגין הנזק העצמי וגם עילה לחייב אותם בפיצוי הצד שכנגד. כב' השופט בשן נתן כדוגמה תאונה בין שתי מכוניות שהתנגשו בצומת (אחת התעלמה מאור אדום והשנייה נכנסה במהירות לצומת) כמקרה שבו יש גם אשם תורם וגם אשם יוצר אחריות המקים עילת תביעה מכוח חלוקת האחריות בין הנהגים. ראו גם פסק הדין בתא"מ 43360-02-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' שחאדה ואח', שניתן מפי כב' השופט נצר סמארה; וכן ההחלטה בתא"מ 50028-01-13 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אלדן תחבורה בע"מ, מפי כב' הרשם הבכיר אבי כהן; וכן פסק הדין בתא"מ 40620-03-12, 13150- 04-12 שלמה תחבורה בע"מ נ' מרקוביץ', מפי כב' השופטת אורלי מור-אל; וכן פסק הדין בתא"מ 42262-10-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' שלומאי ואח', מפי כב' השופט אריה ביטון; וכן ההחלטה בתא"מ 50996-04-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' תייר ואח', מפי כב' הרשם הבכיר אלעד טל. כמו כן, ראו ע"א 2245/91 ברנשטיין נ' עטיה, פ"ד מט(3) 709, 723. ע"א 557/85 טיטה זרוק נ' ישראל גרוס, פ"ד מא(1) 684, 686. כן ר' האמור בע"א 316/75 אלן שור נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 299: "אימתי רשלנותו של פלוני התובע היא בגדר אשם-עצמי-תורם, שיש לראות בו אחד מן הגורמים שהסבו את הנזק, עליו נסבה התובענה". וכן: "שאלה שנייה ונפרדת היא מהו המבחן שעל-פיו יש להכריע כאשר מבקשים לחלק את האחריות בין המזיק לבין הניזוק הנושא באשם-התורם. מקובל עלינו, כי יש להכריע בחלוקה זו על-פי המבחן של "מידת האשמה" (ע"א 267/58, לקריץ נ' שפיר, בע' 1253; ע"א 23/61, סימון נ' מנשה, בע' 473). ##(6) אשם תורם במקרה של תרמית:## בע"א 9057/07 דוד אפל נ' מדינת ישראל, אדם קיבל בפעולת מרמה מכוונת מאת המדינה סכומי כסף גבוהים. בבית המשפט המחוזי נקבע כי למדינה אשם תורם בשיעור של 50%, אך בבית המשפט הסכימו כל שופטי ההרכב כי בנסיבות מעין אלה, הכלל הוא כי אשמו התורם של קרבן התרמית לא יוכל לפטור את הרמאי מאחריות למלוא הסכום שהועבר לידיו במרמה. ההנחה היא שקיים קושי בטענת הגזלן או הרמאי כי יש לפטור אותו באופן מלא או חלקי מהשבה מפני שהגזילה התאפשרה בזכות התרשלות של גורם אחר. תוצאה זו נובעת משיקולי צדק ושיקולי הרתעה, תוך התייחסות לקשרים השונים בין המעורבים השונים באירוע. ## (7) אשם תורם - סיכום:## שם תורם אינו מהווה עילה עצמאית בנזיקין. אם במקרה מסוים נקבע אשם תורם של התובע, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לחייב את התובע כלפי הנתבע, או כל גורם אחר, באחריות בנזיקין כלפי נזק שנגרם בארוע הרלוונטי, בשיעור האשם התורם שנקבע. במקביל, עצם העובדה שהתנהגות מסוימת מהווה אשם תורם, אינה פוסלת את האפשרות שאותה התנהגות עצמה תהווה גם אשם יוצר אחריות, אם יוכחו התנאים לכך. באשם תורם נבחנת השאלה לגבי מידת הזהירות שחייב הניזוק כלפי עצמו בשונה מחובת הזהירות כלפי האחר, אולם יש פעמים שאכן אשם תורם יוצר כשלעצמו אף אשם יוצר אחריות. על מנת לבחון קיומה של אחריות, יש לבחון האם מי שנקבע אשמו התורם עבר עוולת רשלנות כלפי הצד השני, או אז יש לבחון את חובת הזהירות כלפי האחר. אשם תורםנזיקין