##בקשה להוצאת מסמכים מתיק מוצגים ולתיקון כתב סיכומים## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על הוצאת 14 מסמכים מתיק המוצגים של המערערת, כמפורט בפיסקה 6 לבקשת בנק _________ מיום 3.4.2012, וכן להורות על תיקון כתב הסיכומים של המערערת בהתאמה. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המערערת: חברת "_________ נכסים בע"מ", ח.פ. _________, באמצעות עורך דין _________. 2. המשיב 3: בנק _________, תאגיד בנקאי, באמצעות עורך דין _________. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המערערת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, אשר דחה את תביעתה על הסף. 4. במסגרת הגשת כתב סיכומיה, צירפה המערערת לתיק המוצגים מטעמה שלוש קבוצות של מסמכים. 5. בנק _________ (המשיב 3) הגיש בקשה להורות על הוצאת מסמכים מתיק המוצגים של המערערת ועל תיקון כתב סיכומיה בהתאמה. 6. הקבוצה הראשונה והעיקרית של המסמכים, הכוללת 14 מוצגים, לא הוגשה בהליך שהתקיים לפני בית המשפט קמא. 7. המערערת טוענת כי תביעתה נדחתה על הסף, ולכן לא ניתנה לה האפשרות להגיש ראיות אלו בפני הערכאה הדיונית. 8. בנק _________ טוען כי מסמכים אלו לא הובאו לעיון ובחינת הערכאה הדיונית, ולכן אין לצרפם לתיק המוצגים בערעור. 9. קבוצת המסמכים השנייה כוללת מסמכים שהוצגו בפני הערכאה הדיונית במסגרת בקשות אחרות שהוגשו באותו הליך עיקרי, ולא במסגרת הבקשות לסילוק על הסף. 10. המוצג האחרון, מע/14, הינו בקשה שהגישה המערערת לבית המשפט המחוזי לצירוף ראיות חדשות, אשר נדחתה על ידי בית המשפט קמא. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## איסור הגשת ראיות חדשות בערעור ## 11. הפסיקה קבעה באופן עקבי וברור כי ערכאת הערעור אינה משמשת כערכאה דיונית נוספת, וכי ככלל, אין להתיר הגשת ראיות חדשות שלא הוגשו בפני הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן המצדיקים סטייה מכלל זה. 12. הכלל בדבר אי-הגשת ראיות חדשות בערעור נועד לשמור על עקרון סופיות הדיון, למנוע "מקצה שיפורים" ולהבטיח שהצדדים ימצו את טענותיהם וראיותיהם בפני הערכאה הדיונית, אשר לה הסמכות והיכולת לבחון את הראיות באופן יסודי ומעמיק. 13. תקנה 437 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת מפורשות כי "לא יוגשו לבית המשפט שלערעור ראיות נוספות, אלא אם כן ראה בית המשפט שלערעור צורך בכך לשם עשיית צדק", ונטל ההוכחה לקיומו של צורך זה מוטל על המבקש. 14. טענת המערערת כי תביעתה נדחתה על הסף וכי לא ניתנה לה הזדמנות להגיש את הראיות, אינה מצדיקה כשלעצמה סטייה מהכלל, שכן דחיית תביעה על הסף אינה מונעת הגשת בקשה מתאימה להגשת ראיות נוספות בערעור, בכפוף לתנאים הקבועים בדין. 15. הגשת 14 המסמכים לתיק המוצגים בערעור, מבלי שהוגשו בפני בית המשפט קמא, מהווה ניסיון לעקוף את הכללים הפרוצדורליים ולהציג בפני ערכאת הערעור עובדות וראיות שלא נבחנו ולא נדונו בערכאה הדיונית, ובכך לפגוע בעקרונות היסוד של ההליך השיפוטי. ## חובת הגשת ראיות בערכאה הדיונית ## 16. על פי הדין, על בעל דין להגיש את כל ראיותיו בפני הערכאה הדיונית, וזאת בשלב המתאים לכך, על מנת לאפשר לבית המשפט לבחון את מכלול הראיות ולהכריע במחלוקת העובדתית והמשפטית באופן מושכל ומבוסס. 17. אי-הגשת ראיות בפני הערכאה הדיונית, גם אם מתוך כוונה להגישן, אינה מקנה לבעל הדין זכות אוטומטית להגישן בערכאת הערעור, שכן הדבר פוגע בעקרון היעילות הדיונית ועלול להוביל להתמשכות מיותרת של ההליכים. 18. העובדה שהמערערת הזכירה חלק מהמסמכים בכתב התביעה מטעמה, אך לא הגישה אותם בפועל לבית המשפט קמא, אינה משנה את העובדה כי מסמכים אלו לא היו חלק מחומר הראיות שעמד בפני הערכאה הדיונית בעת מתן פסק הדין. 19. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי בעל דין המבקש להגיש ראיות חדשות בערעור, נדרש להראות כי לא יכול היה להגישן בפני הערכאה הדיונית, וכי הגשתן חיונית לשם עשיית צדק, ואין די בטענה כללית בדבר דחיית התביעה על הסף. 20. מתן אפשרות להגיש ראיות שלא נבחנו בערכאה הדיונית, עלול ליצור עיוות דין כלפי הצד שכנגד, אשר לא ניתנה לו ההזדמנות להתמודד עם ראיות אלו, לחקור עליהן או להגיש ראיות נגדיות, ובכך לפגוע בזכותו להליך הוגן. ## היקף הסיכומים בערעור ## 21. הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון קובעת מפורשות כי "בסיכומים לא יובאו עובדות או ראיות שלא הוגשו לבית המשפט קמא", ובכך מדגישה את הקשר ההדוק בין חומר הראיות שהוגש לבין היקף הטיעון המותר בסיכומים. 22. התייחסות בכתב הסיכומים למסמכים שלא הוגשו כראיות בפני הערכאה הדיונית, מהווה ניסיון להכניס "בדלת האחורית" עובדות וטענות שאינן נתמכות בחומר הראיות המותר, ובכך לפגוע בסדרי הדין התקינים. 23. מטרת הסיכומים היא לסכם את הטיעונים המשפטיים והעובדתיים המבוססים על הראיות שהוגשו, ולא להציג ראיות חדשות או עובדות שלא נדונו, שכן הדבר חורג מתפקידם של הסיכומים ועלול להטעות את בית המשפט. 24. תיקון כתב הסיכומים של המערערת, כך שישמיט כל התייחסות ל-14 המסמכים שיוצאו מתיק המוצגים, הינו הכרחי על מנת לשמור על עקרון ההתאמה בין הראיות לבין הטיעונים, ולוודא שהסיכומים מתבססים אך ורק על חומר הראיות המותר. 25. אי-תיקון הסיכומים עלול ליצור מצב בו בית המשפט יצטרך להתמודד עם טיעונים המבוססים על ראיות שאינן חלק מהתיק, דבר שיפגע ביעילות הדיונית ועלול להוביל לבלבול ולעיוות בהבנת העובדות. ## סמכות ערכאת הערעור להוציא מסמכים ## 26. לבית המשפט שלערעור נתונה סמכות טבועה להורות על הוצאת מסמכים מתיק המוצגים, אם מצא כי מסמכים אלו הוגשו בניגוד לדין או לסדרי הדין, וכי השארתם בתיק עלולה לפגוע בהליך השיפוטי התקין. 27. סמכות זו נובעת מהצורך לשמור על טוהר ההליך, למנוע ניצול לרעה של הליכים משפטיים ולהבטיח כי הדיון בערעור יתנהל על בסיס חומר ראיות קביל ורלוונטי בלבד, אשר נבחן כדין בערכאה הדיונית. 28. הוצאת המסמכים הנדונים מתיק המוצגים אינה פוגעת בזכות המערערת להליך הוגן, שכן ניתנה לה האפשרות להגיש בקשה מתאימה להגשת ראיות נוספות בערעור, בכפוף לתנאים הקבועים בתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי. 29. בית המשפט העליון הדגיש לא אחת את חשיבות השמירה על הכללים הפרוצדורליים, ובכלל זה הכללים הנוגעים להגשת ראיות, וקבע כי סטייה מהם תותר רק במקרים חריגים ביותר, כאשר אי-התרה עלולה לגרום לעיוות דין מהותי. 30. במקרה דנן, אין מדובר בעיוות דין מהותי, שכן המערערת יכולה לפעול בדרך המלך ולהגיש בקשה מסודרת להגשת ראיות נוספות, תוך נימוק הצורך בכך, ובכך לשמור על סדרי הדין התקינים. ## משמעות דחיית תביעה על הסף ## 31. דחיית תביעה על הסף, גם אם בשל טענות מקדמיות, אינה מקנה לבעל הדין זכות אוטומטית להגיש ראיות חדשות בערעור, אלא מחייבת אותו לפעול בהתאם לכללים הקבועים בדין להגשת ראיות נוספות. 32. הפסיקה הבחינה בין דחיית תביעה על הסף לבין דחייה לאחר בירור עובדתי מלא, וקבעה כי במקרה של דחייה על הסף, ייתכן שיהיה מקום לבחון בחיוב בקשה להגשת ראיות נוספות, אך זאת רק במסגרת בקשה מסודרת ולא באמצעות צירוף אוטומטי לתיק המוצגים. 33. טענת המערערת כי לא ניתנה לה האפשרות להביא ראיות אלו לפני הערכאה הדיונית עקב דחיית התביעה על הסף, הינה טענה שיש לבחון במסגרת בקשה להגשת ראיות נוספות, ולא כהצדקה להגשתן כחלק מתיק המוצגים בערעור. 34. בית המשפט קמא לא דן לגופו של עניין בראיות אלו, ולכן אין זה ראוי שערכאת הערעור תדון בהן לראשונה, מבלי שניתנה לצדדים הזדמנות מלאה להתייחס אליהן בפני הערכאה הדיונית. 35. מתן אפשרות להגיש ראיות אלו ללא בקשה מתאימה, עלול ליצור תקדים מסוכן שיאפשר לבעלי דין לעקוף את סדרי הדין ולהגיש ראיות חדשות בערעור בכל מקרה של דחייה על הסף, ובכך לרוקן מתוכן את הכללים הנוגעים להגשת ראיות. ## הבחנה בין קבוצות המסמכים ## 36. בית המשפט הנכבד הבחין בין קבוצת המסמכים הראשונה (14 המוצגים) לבין קבוצת המסמכים השנייה (מסמכים שהוצגו בבקשות אחרות), וקבע כי רק הקבוצה הראשונה אינה קבילה. 37. הבחנה זו מדגישה את העיקרון לפיו רק ראיות שלא הובאו כלל בפני הערכאה הדיונית, אינן יכולות להיכלל בתיק המוצגים בערעור, בעוד שראיות שהוצגו במסגרת הליכים אחרים באותו עניין, יכולות להיכלל. 38. קביעה זו מחזקת את הטענה כי 14 המסמכים הנדונים, אשר לא הוגשו כלל בפני בית המשפט קמא, אינם יכולים להיכלל בתיק המוצגים של המערערת בערעור, שכן הם אינם עומדים במבחן הקבילות. 39. ההחלטה שלא להוציא את קבוצת המסמכים השנייה מתיק המוצגים, מבוססת על העובדה כי מסמכים אלו הובאו בפני בית המשפט קמא, גם אם במסגרת בקשות שונות, ובכך עמדו לעיונו ולבחינתו. 40. לעומת זאת, 14 המסמכים הנדונים לא עמדו כלל לעיון בית המשפט קמא, ולכן אין כל הצדקה לכלול אותם בתיק המוצגים בערעור, שכן הדבר מהווה הרחבת חזית אסורה והגשת ראיות חדשות. ## בקשה לצירוף ראיות חדשות (מע/14) ## 41. המוצג מע/14, שהינו בקשה לצירוף ראיות חדשות שנדחתה על ידי בית המשפט קמא, אינו מהווה ראיה בפני עצמו, אלא מסמך פרוצדורלי המתאר ראיות אחרות. 42. הגשת בקשה זו כפי שהיא לתיק המוצגים, על אף שנדחתה, אינה מהווה הגשה של הראיות עצמן, ועל כן אין מקום להורות על הוצאתה מתיק המוצגים. 43. בית המשפט הנכבד קבע כי אין להורות על הוצאת מוצג זה, שכן הראיות עצמן לא צורפו לתיק המוצגים, ובכך הבחין בין הבקשה לבין הראיות שהיא מתייחסת אליהן. 44. קביעה זו מחזקת את העיקרון לפיו יש להבחין בין מסמכים פרוצדורליים לבין ראיות מהותיות, וכי רק ראיות מהותיות שלא הוגשו כדין, יש להוציא מתיק המוצגים. 45. העובדה שהבקשה לצירוף ראיות חדשות כוללת תיאורים וציטוטים מתוך הראיות עצמן, אינה הופכת אותה לראיה בפני עצמה, אלא נשארת בגדר בקשה פרוצדורלית שנדחתה. ## סייגים לתיקון כתב הסיכומים ## 46. בית המשפט הנכבד קבע סייגים ברורים לתיקון כתב הסיכומים של המערערת, ובכלל זה איסור להפנות למספרי סעיפים בהודעת הערעור ואיסור להתייחס למע/32. 47. סייגים אלו נועדו לשמור על היקף הסיכומים כפי שנקבע בצו הסיכומים, ולמנוע עקיפה פסולה של מגבלות אלו, ובכך להבטיח הליך דיוני הוגן ויעיל. 48. איסור ההתייחסות למע/32 נובע מהקביעה כי מסמך זה לא ייכלל בתיק המוצגים המתוקן, ובכך מדגיש שוב את הקשר ההדוק בין הראיות המותרות לבין הטיעונים בסיכומים. 49. על המערערת להגיש רשימת אסמכתאות מתוקנת, המפנה גם לאסמכתא המוזכרת בפיסקה 5 לבקשתה לתיקון כתב הסיכומים, ובכך להבטיח שקיפות ודיוק בהפניות. 50. הקפדה על סייגים אלו חיונית לשמירה על סדרי הדין, למניעת התמשכות מיותרת של ההליכים ולהבטחת דיון ענייני וממוקד בערעור, המבוסס על חומר ראיות וטיעונים קבילים. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הוצאת 14 המסמכים שפורטו בפיסקה 6 לבקשת בנק _________ מיום 3.4.2012 מתיק המוצגים של המערערת, וכן להורות על תיקון כתב הסיכומים של המערערת בהתאמה, בכפוף לסייגים שנקבעו בהחלטה מיום 2.5.2012. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.הוצאת מסמכיםמסמכיםתיק מוצגים