הגבלת רישיון נהיגה של נכה בהוצאה לפועל

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הגבלת רישיון נהיגה של נכה בהוצאה לפועל: 1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, בבקשת המבקש לבטל את ביטול הגבלת רשיון נהיגתו [להלן: "ההחלטה"]. המבקש הוא החייב בתיק הוצל"פ 23-01363-10-9 והמשיבה היא הזוכה במסגרתו. בהחלטתה קבעה כב' הרשמת כדלקמן: "באשר לביטול ההגבלה - תיק זה נפתח בשנת 2010 ומאז לא שילם החייב ולו תשלום אחד. הגבלת רשיון הנהיגה תבוטל כנגד תשלום בסך של 3,000 ₪". 2. המבקש טוען כי לכב' רשמת ההוצאה לפועל לא היתה סמכות להטיל עליו הגבלה כלשהי מששוכנעה כי הרשיון חיוני לו כנכה. נטען כי על פי המסמכים הרבים שהוגשו בתיק ההוצל"פ המבקש נכה 98% קרדיולוגית וחולה בסרטן ריאות, וכי הרשיון דרוש לו עקב נכותו. המבקש מפנה לסעיף 66 א' (6) לחוק ההוצאה לפועל (להלן : "החוק") וטוען כי לאור לשון הסעיף אין לכב' הרשמת סמכות להטיל, כתנאי לתקפות הרשיון, תשלום כלשהוא. נטען כי העובדה שכב' הרשמת הסכימה לבטל את ההגבלה שהוטלה על המבקש בכל הקשור לרשיון הנהיגה, מלמדת כי היא שוכנעה שהרשיון חיוני למבקש עקב נכותו, ולאחר שהשתכנעה כאמור, אין לה כל סמכות להתנות את תקפותו של רשיון הנהיגה בתשלום. מכאן עותר המבקש לביטול ההגבלה כמו גם התנאי שנקבע לביטולה. 3. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה כי תיק ההוצל"פ נפתח בעקבות פסק דין שניתן לטובתה על ידי בית הדין לעבודה, וכי היא ניהלה הליכים כנגד המבקש בעודה נאבקת במחלת הסרטן, וכך אף בימים אלה. לתגובה צורף מסמך רפואי. נטען כי החוב בתיק ההוצל"פ עומד על סך של כ-75,000 ₪, כי המשיבה נקטה בהליכים שונים ולא הצליחה לגבות מאומה מהמבקש, אשר גם לא שילם דבר על חשבון החוב במסגרת צו תשלומים אשר נפסק לו, ולא מילא אחר החלטת ראש ההוצל"פ בדבר שאלון. נטען כי בנסיבות העניין החלטת כב' הרשמת להתנות הסרת ההגבלה בתשלום סך של 3,000 ₪ עומדת בתכלית התיקון לחוק ההוצל"פ וסעיף 66 ד' (ג) שבו. המשיבה מוסיפה כי נכותו של המבקש כשלעצמה אינה קשורה להגבלת ניידותו וכי הוא לא הוכיח קשר ביניהם. עוד נטען כי הענות לבקשה תעקר מן היסוד את התכלית אשר לשמו תוקן חוק ההוצל"פ, ותחליש את יכולת המשיבה לגבות חוב מהמבקש בנסיבות בהן חלפו כ-3 שנים מאז פתיחת תיק ההוצל"פ. 4. בדיון שהתקיים בפניי טען המבקש כי אינו יודע על כמה החוב, הוא לא היה בדיונים בהוצל"פ, הוא אמנם קיבל אזהרה לפי כשנתיים או יותר, אך "מרוב עצבים" זרק את האזהרה, והוא חש שנגרם לו עוול. המבקש טוען כי אין לגובה החוב כל רלבנטיות. הוא מאשר כי לא שילם תשלום כלשהו לתיק ההוצל"פ ומוסיף כי פסק הדין מכוחו נפתח תיק ההוצל"פ נמצא בערעור. המבקש טוען בתוקף כי המחוקק לא נתן בידי רשם ההוצל"פ סמכות להתנות ביטול הגבלת רשיון נהיגה של נכה בהפקדה, ומוסיף כי לא יתכן שרשם יקח לעצמו סמכות להתניה כאמור. המשיבה מנגד, אומרת כי גם היא חולת סרטן וכל שבוע היא עושה כימותרפיה ונוסעת במוניות. 5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את הוראת סעיף 66 א' (6) לחוק ותכליתה, באתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, וכי שעה שמשתכנע רשם הוצאה לפועל כי רשיון נהיגה חיוני לחייב עקב נכותו, אין הוא מוסמך להטיל הגבלה עליו, כמו גם לא להתנות הסרת הגבלה שכבר הוטלה, בתנאים, וכי הוראת סעיף 66 ד' (ב) לחוק, אין בה כדי להעניק סמכות מקום שזו אינה קיימת מלכתחילה. 6. סעיף 66 א' (6) לחוק ההוצאה לפועל קובע : "הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו;..." סעיף 66 ב' לחוק קובע כי לא יוטלו ההגבלות האמורות בסעיף 66 א' אלא בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים בו, וביניהם אלו שבמסגרת ס"ק (א) (3) המתייחסים לבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. סעיף 66 ד' (ב) לחוק קובע: "רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין". ההוראות האמורות הינן חלק מפרק ו'1 אשר הוסף לחוק ההוצאה לפועל במסגרת תיקון 29, ואשר נועד לאפשר לרשם ההוצאה לפועל להטיל הגבלות אשר פגיעתן בזכויות החייבים פחותה מזו של צו מאסר. וכך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק הממשלה, התשס"ז, 260, עמ' 16, בעמ' 101 : "... כדי לאזן בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים, מוצע, כי עם צמצום המאסרים כאמור לעיל תינתן לרשם ההוצאה לפועל סמכות להטיל על חייבים הגבלות אשר פגיעתן בזכויותיהם פחותה מזו של צו המאסר". יצויין כי צמצום המאסרים האמור בהצעת החוק בא לידי ביטוי שונה בנוסח הסופי של תיקון 29, ואולם אין הדבר משנה את הרציונאל בבסיס התיקון. 7. המחוקק, אם כן, קבע שורת הגבלות, וביניהן הגבלה של חייב מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה, כאשר להגבלה זו קבע הוא סייגים, ובענייננו, כאשר מדובר בנכה, הסייג הינו חיוניות רשיון הנהיגה לחייב עקב נכותו. לשון סעיף 66 א' (6) הינה קטגורית באשר לסייגים להטלת ההגבלות, והיא קובעת "הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע ... שרשיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו...". המחוקק בהטלת ההגבלות יצא מנקודת ההנחה כי החייב הינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, ולמרות זאת סייג את ההגבלות בשורת עניינים וביניהם במקרה בו רשיון הנהיגה חיוני לחייב עקב נכותו. המחוקק ביקש להטיל הגבלות אשר יקשו על חייבים וימריצום לשלם את חובותיהם, אולם לצד ההגבלות קבע סייגים אשר מקורם בחלקו ברצון שלא לפגוע בהליך הגביה עצמו, ובחלקו ברצון לשמור על כבודו של החייב הנכה ועל צרכיו הבסיסיים. 8. בהליך גביית חוב נפגשות זכויות מנוגדות - זכותו של הזוכה לקנין ולמימוש החוב בהליך יעיל ומהיר, ומנגד זכויות אדם בסיסיות של החייב ובהן הזכות לכבוד ולחירות. אלו ואלו זכויות יסוד הן. חוק ההוצאה לפועל קובע שורת מנגנונים והליכים המביאים לירידה לנכסי החייב, והטלת מגבלות רבות עליו. המנגנונים האמורים כוללים הן הליכים אשר נועדו ישירות לגביה ולתשלום החוב (כגון הליכי עיקול ומכירה של נכסים), והן הליכים אשר נועדו לכוף את החייב לשלם את חובו, אף שאינם מביאים ישירות לתשלום ולכיסוי החוב (כגון מאסר והגבלות שונות). לצד הצורך והחשיבות הרבה בהליך גביה יעיל ומהיר ומימוש זכות הקנין של הזוכה, אין הדין מאפשר "גביה בכל מחיר". חוק ההוצאה לפועל קובע שורת סייגים להליכים השונים, הן להליכי הגביה הישירים והן להליכי הכפיה העקיפים, וזאת מתוך ההכרה כי קיימות זכויות בסיסיות של החייב אשר אין לאפשר פגיעה קשה ובלתי מידתית בהן. הזכות לקנין אינה זכות מוחלטת, ולא ניתן לומר כי מפניה ניגפות כל זכויות החייב. אכן, הדגש במצב דברים בו קיים חוב פסוק וחייב מסרב לשלמו הינו על זכויות הזוכה, ולצורך מימושן יכופו מפניהן זכויות רבות של החייב, לרבות הזכות לחירות, אך זאת באופן מידתי, תוך בחינת שורת הגבלות ותנאים אשר נקבעו בחוק ההוצאה לפועל על מנת לשמור על זכויות יסוד בסיסיות. ביחס לתכליות המיוחדות והכלליות המעוגנות בחוק ההוצאה לפועל ובחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, והצורך באיזון ביניהן תוך מתן משקל נכבד לאינטרס הזוכה ראה רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד הכהן וכונס הנכסים הרשמי (לא פורסם 2011): "כך, לצד התכלית המיוחדת של גבייה מהירה ויעילה של החוב עומדת התכלית הכללית של הגנה על הקניין, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בצד התכלית המיוחדת שעניינה מניעת ירידה לחייו של החייב מונחת התכלית הכללית של הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו. התכליות המונחות ביסוד חוק ההוצאה לפועל - הן המיוחדות והן הכלליות - מצויות, לעתים קרובות, בהתנגשות, ויש צורך לאזן ביניהן. במסגרת איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו" 9. כאשר מדובר בנכה, ראה המחוקק ליצור הגבלה על נקיטת הליכי עיקול מסויימים. כך, בסעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל נקבעו מיטלטלין שונים ככאלו שאינם ניתנים לעיקול, בהם, במסגרת סעיף 22 (א) (5) : "כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". ההגבלה אשר בסעיף 22 הינה על הליכי גביה אשר יכולים באופן ישיר להביא לתשלום החוב, ולמרות זאת ראה המחוקק לקבוע להם הגבלות. זאת לאור נקודת המוצא הערכית כי זכויות יסוד בסיסיות גוברות על זכות הקנין. ביחס לרכב נכה נקבע בע"א 2886/92 כתבי נ' אלגוב (לא פורסם 1993) כי ניתן לעקל מכונית נכים יקרת ערך אם ניתן להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר: "הלכה פסוקה היא שיש בהליכי ההוצאה לפועל כדי לאזן בין אינטרס הנושה לממש פסק דין שניתן לטובתו לבין אינטרס הציבור שלא יהפוך החייב לחסר כל ולנטל על החברה, ומכאן הפטורים שנקבעו בדין על עיקול מיטלטלין... ... אכן, גם כשמדובר בנכה אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר". מההתניה בדבר אפשרות התאמה של מכונית זולה יותר למדים כי אין לעקל מכונית נכה אשר לא ניתן להתאים זולה יותר לצרכיו החיוניים. למסקנה האמורה, לתכלית הסעיף בדבר שמירת כבודו של הנכה, ולשלילת פגיעה קשה בכבודו של נכה כאדם, ראה בר"ע (ב"ש) 510/08 גור יהודה נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם 2008), שם נפסק : "הכותרת של סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל היא: "מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול". בשמיעה ראשונה מדובר בהוראה קטגורית. ברם, הפטור מכלים, מכונות ומטלטלין השייכים לנכה מותנה על פי הסעיף בתנאי נוסף והוא שאלה "נחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". עולה שעסקינן בהוראה מידתית. הנכה שהוא חייב בהוצאה לפועל אינו בר חורין להחזיק בכל מטלטלין אשר יחפוץ אלא רק אלה אשר נחוצים לשימושו האישי בשל מצבו. בכך נשמר האזון בין זכותו של הזוכה לגבות את חובו מחד גיסא לבין זכותו של הנכה לדאוג לצרכיו המיוחדים מאידך גיסא. גישה זו ראוייה בשיטה חוקתית המחייבת שמירה על זכויות הקניין של הזוכה בד בבד עם שמירה על כבודו של הנכה. המצב המשפטי האמור תואם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ... ... פסק דין כתבי קובע שאין לפטור מעיקול :"מכונת נכים יקרת ערך אם אפשר להתאים לצורכיו החיונים של הנכה מכונית זולה יותר". לאמור, שניתן להטיל עיקול על רכב נכה בהתקיים תנאים מסויימים. משתמע מכך, כי בהעדר קיומם של אותם תנאים לא ניתן להטיל עיקול. תכלית החוק תומכת אף היא במסקנה שהסייג בדבר הטלת עיקול הקבוע בסעיף 22 (א)(5) חל גם לגבי רכב של נכה. לדעתי תכליתו של הסעיף האמור הינה לשמור על כבודו של נכה שזקוק לרכב בשל מצבו. פגיעה בחופש התנועה של נכה הזקוק לרכב על ידי הטלת עיקול בצורה לא מבוקרת מהווה פגיעה קשה בכבודו כאדם. נוצר מפגש מיוחד בין הזכות לחופש תנועה לבין הזכות לכבוד. נראה כי כלי רכב מהווה דוגמא מובהקת לכוונת המחוקק בחקיקת סעיף 22". הרחבתי בהתייחסות אל סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל הואיל ולטעמי התכלית החקיקתית זהה, ויש להחילה אף מקל וחומר בענייננו בו מדובר בהליך אשר אינו מביא באופן ישיר לגביה, כאמור לעיל. 10. התכלית החקיקתית בקביעת הסייג להגבלה על רשיון הנהיגה של נכה הינה שמירת כבודו, ומניעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בו, וזאת כאשר הרשיון חיוני לו בשל נכותו. במסגרת המיגבלות אשר ניתן להטיל במסגרת פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, בחר המחוקק לאפשר פגיעה בשורת זכויות יסוד בסיסיות. זכויות אשר זכו למעמד בכורה כזכויות יסוד, וביניהן חופש התנועה והזכות לכבוד. בהכירו במשמעות הקשה של פגיעה זו בנסיבות מסויימות, וביניהן כאשר מדובר ברשיון נהיגה של נכה אשר חיוני לו עקב נכותו, ראה המחוקק לסייג את ההגבלות, כך שבהתקיים הנסיבות המיוחדות אשר קבע, ניתנה הוראה קטגורית כי אין להטיל ההגבלה על רשיון הנהיגה. התכלית אשר בבסיס הסייג להגבלה על רשיון נהיגה של נכה, תומכת במסקנה כי אין לאפשר התנייתה בתנאים. המחוקק לא הסתפק בעצם הנכות, אלא הועמדה דרישה לפיה הרשיון צריך להיות דרוש עקב הנכות. בכך צמצם המחוקק את הסייג לאותם מקרים אשר נטילת הרשיון בהם משמעותה פגיעה הקשורה בנכותו ובמגבלותיו של החייב. כאשר מדובר ברשיון אשר חיוני לנכה עקב נכותו, הרי שנטילתו משמעותו פגיעה בנכה מעבר לפגיעה אשר יש בנטילת הרשיון מאדם שאינו נכה. בנסיבות אלו הפגיעה הינה בלתי מידתית הואיל והיא הופכת להיות קשורה בעצם הנכות. אמצעי זה הינו אמצעי קשה אשר הפגיעה במסגרתו לא הותרה על ידי המחוקק. המחוקק נקט כאמור לשון קטגורית - "לא תוטל". בכך קבע סייג אשר לטעמי אינו נתון לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל. מה לי עיקול רכב נכה משלילת רשיון הנהיגה שלו, מקום ששניהם דרושים לו עקב נכותו. כשם שכפועל יוצא מהרצון לשמור על כבודו הבסיסי של נכה נאסר על עיקול רכבו הנחוץ לו לשימושו עקב נכותו, כך גם נאסר על הגבלתו מלהחזיק רשיון נהיגה כאשר זה חיוני לו עקב נכותו. הבחינה במסגרת הסייג האמור הינה בחינה עובדתית של השאלה האם הרשיון חיוני לחייב עקב נכותו. משהתשובה לשאלה זו חיובית, אין , לטעמי, פרשנותו של חוק ההוצאה לפועל, לאור תכליתו ולאור ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית, מאפשרת הגבלת רשיון הנהיגה. מדובר בפגיעה בלתי מידתית בכבוד הנכה, ובניידותו, פגיעה אשר מפניה נסוגה זכות הקנין. הדיבר "חיוני" במסגרת סעיף 66 א' (6) לחוק ההוצאה לפועל אינו יכול לשאת אלא את השאלה העובדתית הקשורה בחיוניות הרשיון לחייב הנכה עקב נכותו. העובדה שהחייב אינו משלם את חובו, והוא בעל יכולת המשתמט מתשלום, הינה תנאי סף אשר נקבע במסגרת סעיף 66 ב' (3) לחוק ההוצל"פ, ומובן כי הסייג להגבלה חל גם כאשר מדובר בחייב כאמור. המחוקק, כאשר קבע את הסייג, יצא מהנחה כי הוא חל גם במקרה זה. 11. אין בהוראת סעיף 66 ד' (ב) כדי לאפשר התניית הסרת ההגבלה על רשיון הנהיגה של נכה בתנאים. ענינו של סעיף 66 ד' (ב) בהגבלה אשר הוטלה כדין. לטעמי אין הוא יכול להתגבר על איסור שקבע המחוקק לעצם הטלת ההגבלה. משנתברר כי הגבלה אשר הוטלה אסורה על פי הוראות הדין, אין בנקודת הזמן בה היא נבחנת כדי לשנות את התוצאה. העובדה שההגבלה כבר הוטלה וכי כעת מצויים אנו בבקשת החייב לבטלה, אין משמעותה כי נשתנתה מהות ההוראה האוסרת הטלת ההגבלה או צומצמה. משמוגשת בקשה לביטול הגבלה אשר הוטלה בהיעדר החייב וללא אינדיקציות לשאלת נכותו וחיוניות רשיון הנהיגה, הרי שעל רשם ההוצאה לפועל לבחון שוב, מלכתחילה, את שאלת התקיימות התנאים להטלת ההגבלה ואת התקיימות הסייג לה. בכך הופך הדיון בבקשת הביטול לדיון מחודש בעצם אפשרות הטלת ההגבלה, וכעת מתקיים הוא על בסיס התשתית הראייתית החדשה הבאה בפני הרשם. שאם לא תאמר כן, נימצא עוקפים, בשל השלב הפרוצדוראלי בו אנו מצויים, את ההוראה האוסרת הגבלה בתנאים מסויימים. (למסקנה שונה השווה - רע"צ 9747-04-12 (שלום תל אביב) יריב סתמקר נ' בנק לאומי ואח' (לא פורסם 2012), רע"צ 15743-03-12 (שלום תל אביב) אבי פוני נ' בנק אוצר החייל בע"מ (לא פורסם 2012). 12. ער אני למשמעות התוצאה הפרשנית דלעיל, ולכך שבנסיבות האמורות גוברת השמירה על כבוד החייב על זכויות הזוכה. המקרה שבפני ממחיש ומחדד את התנגשות הזכויות השונות. הזוכה והחייב שניהם סובלים ממחלות קשות. הצורך במימוש זכותה הקניינית של הזוכה באופן מהיר ויעיל, לרבות בדרך של הגבלות שונות על החייב ברור. יחד עם זאת, מצבם של הזוכה והחייב נבחן במישורים שונים, ונקודת האיזון אשר קבע המחוקק בין הזכויות השונות מוכרעת על פי לשון החוק אשר יש לפרשה לאור תכליתו ולאור ערכי היסוד האמורים. התניית הסרת ההגבלה בתשלום אכן יכול ויהיה בה כדי לזרז את הליך הגביה, אך התניה כאמור אינה מתיישבת עם לשון החוק ותכליתו, ואינה בסמכות רשם ההוצאה לפועל. היות החייב משתמט מתשלום חובותיו אין בה כדי להכשיר כל פעולה וכל הגבלה. כשם שאין בה כדי לאפשר עיקול מכונית חייב הדרושה לו עקב נכותו, כך אין בה כדי לאפשר שלילת רשיון נהיגתו אשר דרוש לו עקב נכותו. יש לזכור כי הגבלת הרשיון הינה רק אחת משורת הגבלות ופעולות גביה אפשריות, ומובן שאין בביטול ההגבלה על הרשיון כדי להותיר את הזוכה ללא כלי אכיפה וגביה נוספים. 13. מכל האמור, מסקנתי היא כי מששוכנעה כב' רשמת ההוצאה לפועל כי הרשיון חיוני לחייב עקב נכותו, היה עליה לבטל את ההגבלה, ולא היתה היא רשאית להתנות את הביטול בהפקדה. עיון במסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה אכן מביא למסקנה כי הרישיון חיוני לחייב עקב נכותו. המסמכים מעידים על שורת מחלות ביניהן אי ספיקת לב וסרטן ריאות, ואישור הקרדיולוג קובע כי לאור שילוב מחלותיו זקוק החייב לרכבו כדי להתנייד "גם למרחקים קצרים". המסקנה הברורה הינה כי רשיון הנהיגה חיוני לחייב (המבקש) עקב נכותו. אשר לאפשרות אשר העלתה הזוכה להתניידות החייב במוניות - אינני סבור כי יש לחייבו בכך. מדובר בצורך הקיים גם למרחקים קצרים, ויש לאפשר לחייב לשמור על אפשרותו להתנייד בכוחות עצמו. 14. לאור כל האמור לעיל אני מוצא לנכון לקבל את הבקשה, ולקבל את הערעור. לפיכך אני מורה על ביטול ההגבלה אשר הוטלה על המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה, ועל ביטול כל תנאי לכך. בנסיבות הענין, למרות קבלת הערעור, אינני מוצא כי יהיה זה ראוי לזכות את המבקש בהוצאות משפט. רישיון נהיגההוצאה לפועלנכותמשפט תעבורה