##בקשה לפטור מהתייצבות לדיון דחוף שהוגשה ערב הדיון## בית הדין הנכבד מתבקש בזאת: להורות על דחיית הדיון שנקבע ליום _________ ולקבוע מועד חדש, וכן לפטור את התובעים מהתייצבות לדיון שנקבע, וזאת לאור הנסיבות המפורטות להלן. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים: מר איתן לוי ת.ז _________ וגב' שרה כהן ת.ז _________ (להלן: "התובעים"). 2. המשיבים: חברת "אורות הבנייה בע"מ" ח.פ _________ ומר דוד מזרחי ת.ז _________ (להלן: "הנתבעים"). ## ב. מסכת העובדות ## 3. הדיון בתיק נקבע ליום _________ בשעה _________, ומועד זה ידוע לתובעים מזה מספר חודשים. 4. התובעים, אשר אינם אזרחי ישראל, נדרשים לאישור כניסה מיוחד על מנת להתייצב לדיון. 5. בקשה לאישור כניסה לישראל הוגשה על ידי התובעים רק ביום _________, כחודש ימים לפני מועד הדיון. 6. הבקשה לפטור מהתייצבות לדיון הוגשה על ידי התובעים לבית הדין הנכבד רק ביום _________, ערב הדיון, באופן שלא אפשר לנתבעים להגיש תגובה מבעוד מועד. 7. כתוצאה מהתנהלות התובעים, הנתבעים התייצבו לדיון ביום _________, בעוד שהתובעים נעדרו ממנו, מבלי שבית הדין והנתבעים ידעו על כך מראש, אלא רק ערב הדיון. 8. התנהלות זו של התובעים גרמה לכך שישיבת היום לא תמוצה, והנתבעים נאלצו להתייצב לדיון ללא נוכחות התובעים, דבר הפוגע ביכולת לקיים דיון ענייני ויעיל. 9. לנתבעים טענות חמורות כנגד התובעים במישורים שונים, והתייצבות התובעים לדיון הייתה מסייעת מאוד בקידום התיק כבר כעת. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## חובת תום הלב הדיוני ## 10. התנהלות התובעים בהגשת הבקשה לפטור מהתייצבות ערב הדיון, לאחר שהיו מודעים למועד הדיון מזה חודשים ארוכים, מהווה הפרה בוטה של חובת תום הלב הדיוני המוטלת על בעלי דין, ופוגעת בעקרונות היסוד של ניהול הליך משפטי הוגן ויעיל. 11. אי הגשת בקשה לאישור כניסה לישראל במועד סביר, ודחיית הגשת הבקשה לפטור מהתייצבות לרגע האחרון, מונעת מבית הדין ומהצד שכנגד להיערך כראוי לדיון, ויוצרת מצב של עובדה מוגמרת הפוגעת בזכויות הדיוניות של הנתבעים. 12. הפסיקה קבעה לא אחת כי על בעלי דין לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ולפעול בשקידה ראויה על מנת למנוע עיכובים מיותרים בהליכים המשפטיים, וכי התנהלות כפי שהוצגה על ידי התובעים אינה עולה בקנה אחד עם דרישות אלו. 13. חובת תום הלב הדיוני מחייבת את בעלי הדין לשתף פעולה עם בית המשפט ועם הצד שכנגד, ולמסור מידע רלוונטי מבעוד מועד, על מנת לאפשר ניהול יעיל והוגן של ההליך, דבר שלא נעשה במקרה דנן. 14. התנהלות התובעים, אשר גרמה לנתבעים להתייצב לדיון לחינם, תוך בזבוז זמן ומשאבים, מהווה פגיעה חמורה בעקרון היעילות הדיונית ובזכות הנתבעים להליך הוגן, ומצדיקה הטלת הוצאות משמעותיות. ## פגיעה בעקרון היעילות הדיונית ## 15. הגשת בקשה לפטור מהתייצבות ערב הדיון, כאשר מועד הדיון ידוע מזה חודשים, פוגעת באופן חמור בעקרון היעילות הדיונית, שכן היא מונעת מבית הדין לנהל את הדיון באופן אפקטיבי ומאלצת אותו לדחות את הדיון או לנהלו באופן חלקי. 16. התנהלות זו של התובעים גורמת לבזבוז זמן שיפוטי יקר, שכן בית הדין נאלץ לדון בבקשה דחופה במקום לנהל את הדיון העיקרי, וכן לבזבוז זמנם של הנתבעים ובאי כוחם שהתייצבו לדיון. 17. הפסיקה מדגישה את החשיבות של ניהול הליכים משפטיים ביעילות ובמהירות, ורואה בחומרה התנהלות של בעלי דין המעכבת את ההליכים ללא הצדקה סבירה, כפי שאירע במקרה זה. 18. אי התייצבות התובעים לדיון, כאשר הסיבה לכך נעוצה במחדלם להגיש בקשה לאישור כניסה לישראל במועד, מונעת את קידום התיק ומאלצת את בית הדין לקבוע מועד דיון נוסף, דבר המכביד על המערכת המשפטית. 19. עקרון היעילות הדיונית מחייב את בעלי הדין לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת להבטיח את התייצבותם לדיונים, ובמקרה של מניעה, להודיע על כך מבעוד מועד ובאופן שיאפשר לבית הדין ולצדדים להיערך בהתאם. ## מניעת תגובת הנתבעים ## 20. הגשת הבקשה לפטור מהתייצבות ערב הדיון, בדרך שמנעה מהנתבעים להגיש תגובה מבעוד מועד, פוגעת בזכותם הבסיסית של הנתבעים להליך הוגן ולשמיעת טענותיהם לפני מתן החלטה שיפוטית. 21. זכות הטיעון היא זכות יסוד במשפט הישראלי, והיא כוללת את הזכות להגיב לבקשות המוגשות לבית המשפט, במיוחד כאשר מדובר בבקשות בעלות השלכה מהותית על ניהול ההליך. 22. הפסיקה קבעה כי יש לאפשר לצדדים להגיב לבקשות המוגשות נגדם, וכי מתן החלטה ללא קבלת תגובה, אלא במקרים חריגים ודחופים במיוחד, עלול להוות פגם דיוני המצדיק ביטול ההחלטה. 23. במקרה דנן, לא הייתה כל דחיפות אמיתית שהצדיקה את הגשת הבקשה ברגע האחרון, שכן התובעים ידעו על מועד הדיון ועל הצורך באישור כניסה מזה זמן רב, ולכן לא הייתה הצדקה למנוע מהנתבעים להגיב. 24. מניעת תגובת הנתבעים פוגעת ביכולת בית הדין לקבל החלטה מושכלת ומאוזנת, שכן היא מונעת ממנו לשמוע את מלוא התמונה ואת כלל השיקולים הרלוונטיים לפני מתן החלטה. ## אחריות התובעים למצב שנוצר ## 25. התובעים הם האחראים הבלעדיים למצב שנוצר, שכן הם ידעו על מועד הדיון מזה חודשים, ובחרו להגיש את הבקשה לאישור כניסה לישראל רק חודש לפני הדיון, ואת הבקשה לפטור מהתייצבות רק ערב הדיון. 26. היה מצופה מהתובעים, כבעלי דין המנהלים הליך משפטי, לנקוט באחריות ולפעול בשקידה ראויה על מנת להבטיח את התייצבותם לדיון, או לכל הפחות להודיע על מניעה מבעוד מועד. 27. הפסיקה מטילה אחריות על בעלי דין למחדליהם הדיוניים, ואינה נוטה לאפשר להם ליהנות מפירות התנהלות רשלנית או חסרת תום לב, במיוחד כאשר הדבר פוגע בצד שכנגד. 28. התנהלות התובעים, אשר גרמה לנתבעים להתייצב לדיון ללא נוכחותם, מהווה מחדל דיוני חמור, המצדיק הטלת הוצאות על התובעים וכן שקילת השלכות מהותיות על המשך ניהול התיק. 29. אין לאפשר לתובעים ליהנות מהתנהלותם הרשלנית, אשר גרמה לעיכוב בהליך ולבזבוז משאבים, ויש להטיל עליהם את מלוא האחריות לתוצאות מעשיהם ומחדליהם. ## חשיבות התייצבות התובעים לדיון ## 30. התייצבות התובעים לדיון היא בעלת חשיבות מכרעת לקידום התיק, במיוחד לאור הטענות החמורות שיש לנתבעים כלפיהם במישורים שונים, לרבות יפוי כוח, שיהוי וטענות לגוף העניין. 31. נוכחות התובעים בדיון מאפשרת לבית הדין להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי, לשמוע את גרסתם, להבהיר נקודות עמומות ולנסות להביא את הצדדים להסכמות, דבר שאינו אפשרי בהיעדרם. 32. הפסיקה מכירה בחשיבות התייצבות בעלי הדין לדיונים, במיוחד בדיוני הוכחות או קדם משפט, שכן נוכחותם תורמת לבירור האמת, לייעול ההליך ולקידום פתרון הסכסוך. 33. בהיעדר התובעים, הדיון אינו יכול להתמצות באופן מלא, והנתבעים נמנעים מהזדמנות להציג את טענותיהם בפני התובעים ולקבל מהם תשובות והבהרות בזמן אמת. 34. לאור חשיבות התייצבות התובעים, יש לדחות את הדיון ולאפשר להם להסדיר את ענייני הכניסה לישראל, אך זאת תוך הטלת הוצאות על מחדליהם, על מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. ## השלכות על הנתבעים ## 35. הנתבעים התייצבו לדיון כנדרש, תוך השקעת זמן ומשאבים, ואי התייצבות התובעים גורמת להם נזק ממשי, הן במישור הכלכלי והן במישור הדיוני. 36. הנתבעים נאלצו להגיע לבית הדין, להמתין, ולהתמודד עם דיון חלקי ובלתי יעיל, כאשר יכלו לנצל את זמנם באופן פרודוקטיבי יותר, וזאת באשמת התובעים. 37. הפסיקה מכירה בזכותם של צדדים שנפגעו ממחדלים דיוניים של הצד שכנגד לקבל פיצוי בגין הוצאותיהם ונזקיהם, וזאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו ולמנוע התנהלות דומה בעתיד. 38. אי התייצבות התובעים פוגעת גם ביכולת הנתבעים לקדם את טענותיהם החמורות כנגד התובעים, שכן נוכחות התובעים הייתה מאפשרת בירור יעיל יותר של הסוגיות שבמחלוקת. 39. יש להטיל על התובעים את מלוא הוצאות הנתבעים בגין התייצבותם לדיון, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה וכל הוצאה אחרת שנגרמה להם כתוצאה ממחדלי התובעים. ## שיהוי בהגשת הבקשה ## 40. הגשת הבקשה לפטור מהתייצבות ערב הדיון, לאחר שהתובעים ידעו על מועדו מזה חודשים, מהווה שיהוי בלתי סביר ובלתי מוצדק, הפוגע ביכולת בית הדין לנהל את ההליך כראוי. 41. הפסיקה רואה בחומרה שיהוי בהגשת בקשות דיוניות, במיוחד כאשר השיהוי גורם נזק לצד שכנגד או מעכב את ההליך המשפטי, ועלולה לדחות בקשות שהוגשו בשיהוי. 42. התובעים לא הציגו כל הסבר סביר לשיהוי בהגשת הבקשה, וטענתם כי לא קיבלו אישור כניסה אינה מצדיקה את השיהוי בהגשת הבקשה לפטור, שכן יכלו להגישה מבעוד מועד. 43. השיהוי בהגשת הבקשה מונע מבית הדין לבחון את הבקשה לעומקה, לקבל תגובות מהצדדים ולשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים לפני מתן החלטה, וזאת בניגוד לעקרונות הדיון ההוגן. 44. יש לראות בשיהוי זה כחלק מהתנהלות כוללת של התובעים, המעידה על חוסר אחריות דיונית ועל זלזול במועדי בית הדין ובזכויות הנתבעים. ## סמכות בית הדין להטיל הוצאות ## 45. לבית הדין סמכות רחבה להטיל הוצאות על בעלי דין שהתנהלותם גרמה לעיכובים, לבזבוז זמן שיפוטי או לנזק לצד שכנגד, וזאת מכוח תקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה. 46. הטלת הוצאות במקרה דנן היא הכרחית על מנת להרתיע בעלי דין מהתנהלות דומה בעתיד, ועל מנת לפצות את הנתבעים על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה ממחדלי התובעים. 47. הפסיקה מדגישה את חשיבות הטלת הוצאות ריאליות ומרתיעות, במיוחד במקרים של התנהלות חסרת תום לב או רשלנית, על מנת לשמור על כבוד בית המשפט ועל יעילות ההליך. 48. יש לשקול הטלת הוצאות משמעותיות על התובעים, אשר ישקפו את מלוא הנזק שנגרם לנתבעים ולמערכת המשפטית כתוצאה מהתנהלותם. 49. בנוסף להוצאות, יש לשקול גם השלכות מהותיות על המשך ניהול התיק, כגון מחיקת כתב התביעה או דחייתו, אם התנהלות דומה תחזור על עצמה בעתיד. ## עקרון השוויון בין בעלי הדין ## 50. התנהלות התובעים, אשר גרמה לנתבעים להתייצב לדיון ללא נוכחותם, פוגעת בעקרון השוויון בין בעלי הדין, שכן היא מעניקה יתרון בלתי הוגן לתובעים על חשבון הנתבעים. 51. עקרון השוויון מחייב כי לכל בעלי הדין תהיה הזדמנות שווה להציג את טענותיהם ולהשתתף בהליך המשפטי, וכי לא יינתן יתרון לצד אחד על פני השני ללא הצדקה. 52. במקרה דנן, הנתבעים נאלצו להתמודד עם דיון חלקי, ללא יכולת להציג את טענותיהם בפני התובעים ולקבל מהם תשובות, דבר הפוגע בזכותם להליך הוגן ושוויוני. 53. הפסיקה רואה בחומרה פגיעה בעקרון השוויון, ונוקטת בצעדים מתאימים על מנת להבטיח כי כל בעלי הדין יזכו ליחס שווה והוגן מצד בית המשפט. 54. יש להבטיח כי הדיון הבא יתקיים בנוכחות שני הצדדים, וכי התובעים לא ייהנו מיתרון כלשהו כתוצאה ממחדליהם הקודמים. ## חובת בעל דין לשתף פעולה ## 55. על בעל דין מוטלת חובה לשתף פעולה עם בית המשפט ועם הצד שכנגד, על מנת לקדם את ההליך המשפטי ביעילות ובהגינות, וזאת על פי עקרונות סדר הדין האזרחי. 56. אי הגשת בקשה לאישור כניסה לישראל במועד, ואי הגשת הבקשה לפטור מהתייצבות מבעוד מועד, מהווה הפרה של חובת שיתוף הפעולה מצד התובעים. 57. הפסיקה מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין בעלי הדין, ורואה בו מרכיב חיוני לניהול הליך משפטי תקין ויעיל, וכי הפרתו עלולה לגרור סנקציות דיוניות. 58. התנהלות התובעים במקרה זה אינה עולה בקנה אחד עם דרישות שיתוף הפעולה, ופוגעת ביכולת בית הדין לנהל את התיק באופן מיטבי. 59. יש להבהיר לתובעים את חובתם לשתף פעולה באופן מלא עם בית הדין ועם הנתבעים, וכי אי עמידה בחובה זו עלולה לגרור השלכות חמורות על המשך ניהול התיק. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על דחיית הדיון שנקבע ליום _________ ולקבוע מועד חדש, וכן לפטור את התובעים מהתייצבות לדיון שנקבע, וזאת תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעים בגין התייצבותם לדיון היום, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסכום משמעותי ומרתיע. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.דיון דחוףדיוןאי התייצבות לדיון